זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:08 | 17:21 |
תל אביב | 16:22 | 17:22 |
חיפה | 16:11 | 17:20 |
באר שבע | 16:27 | 17:25 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
29/12/20 14:01
11.11% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת פלאפון תקים רשת סלולרית פרטית לנמל הדרום החדש HCT, שיחל לפעול באשדוד ב-2021, ותספק שירותי תקשורת לנמל ולעובדיו לתקופה של חמש שנים, עם אופציה להארכה ל-25 שנה. שווי הפרויקט מיליוני שקלים בשנה.
במסגרת הפרויקט תוקם לנמל רשת סלולרית פרטית (LTE Private) מגובה, הכוללת פתרונות כיסוי מיטביים, לצורך שרידות מקסימלית ומניעת מתקפות סייבר. הפתרון שתספק פלאפון מבוסס על תשתית ליבה סלולרית פרטית ואתרי רדיו של חברת אריקסון (Ericsson).
רשתות פרטיות הן תחום שתופס תאוצה בעולם כולו. ארגונים גדולים ובינוניים מגלים את הערך הרב ברשת פרטית מבוססת סלולר, המעניקה להם את היתרונות הבאים: רשת אלחוטית בעלת יכולת כיסוי לשטחים חיצוניים ופנים מבניים
קצבים גבוהים להעברת נתונים ושיהוי נמוך
רשת אמינה ויציבה עם רמת יתירות גבוהה
חיבור יעיל לרכיבי IoT
רשת מאובטחת בהתאם ליתרונות אלו, ארגונים המפעילים תשתיות קריטיות פונים להטמעת רשתות פרטיות מבוססות סלולר.
ארגונים אלו כוללים בתי חולים, נמלי ים ואויר, חברות לאספקת תשתיות חשמל ומים, מפעלי ייצור מתקדמים, מרל"וגים ומחסנים, קמפוסים ומערכות הגנה אזרחיות.
החברה בחרה להטמיע את פתרון הרשת הפרטית, אשר ישמש כתשתית העברת הנתונים של הנמל למערכות התפעוליות, לתקשורת פנימית וכן שליטה בכלים כבדים אוטמטים אשר יפעלו בו.
אלון ברמן, מנכ"ל אריקסון ישראל ציין: "אריקסון הטמיעה בעולם למעלה מ-50 רשתות פרטיות ליישומים שונים בתעשייה. הטמעה זו בנמל אשדוד החדש היא דוגמה ליתרונות אשר רשת פרטית מביאה לארגונים עסקיים הדורשים רשת נתונים בטוחה, אמינה ויציבה לתפעול השוטף".
Pelephone PTT לניהול התקשורת הארגונית בין העובדים
בנוסף, הנמל ישתמש בשירות Pelephone PTT לצורך ניהול התקשורת הארגונית של מאות עובדיו, באמצעות מכשירי סלולר ייעודים המתאימים לסביבת עבודתם, וכן יחוברו אלפי חיישני IoT ורכיבי DATA להתקנים ומכונות בנמל.
מערכת ה-PTT מבוססת על טכנולוגית WideBridge מבית אלביט מערכות, אשר מספקת תקשורת ותמונת מצב מלאה של כלל כח העבודה, כמו גם חיבור למכשירים ומערכות IT, והופכת את התקשורת בין אנשים ומכשירים למציאות עכשווית.
חיים טייכהולץ, סמנכ"ל אזרוח טכנולוגיות בחטיבת התקשוב והסיבר באלביט: "המציאות המתקדמת בצבא עשתה את דרכה לעולם האזרחי. אלביט גאה להוביל את מהפכת השליטה והבקרה והתקשורת בין כולם לכולם, בכל מקום בו התקשורת והניהול הם קריטיים. נמל אשדוד החדש הוא דוגמה מעולה לצורך שכזה".
נמל הדרום החדש. צילום: נמל הדרום
נמל הדרום החדש, המוקם מצפון לנמל אשדוד הקיים ובסמוך לתחנת הכוח אשכול, יתפרס על פני כ-640 דונמים וצפוי להתחיל לפעול בשנת 2021. הוא יופעל על ידי חברת TIL) Terminal Investment limited) השוויצרית, שזכתה ב–2015 בזיכיון לפיתוח ותפעול הנמל ל-25 שנה.
הנמל צפוי להיות מהנמלים הימיים המתקדמים בעולם, והראשון בישראל שיוגדר חצי אוטומטי, ויוכל לקלוט אוניות המכילות עד כ-18,000 מכולות TEU. הקמת התשתית הימית של הנמל החדש נעשתה על ידי חברת נמלי ישראל המופקדת על פיתוח הנמלים, והיא חלק מתכנית כוללת של משרד התחבורה, משרד האוצר, וחברת נמלי ישראל לתת מענה לצורכי המשק בתחום הסחר הימי ולגידול בממדי האוניות.
נמרוד בן טוב, סמנכ"ל הנדסה בפלאפון, מסר כי "אנו גאים על הבחירה בנו להוביל פרויקט תקשורת בעל חשיבות לאומית גבוהה, ובטוחים כי נדע לספק לנמל רשת פרטית מתקדמת ומאובטחת, תוך הקפדה על כיסוי סלולרי מיטבי בכל שטח הנמל".
לדברי גיא שנקמן, סמנכ"ל החטיבה העסקית בפלאפון, YES ובזק בינלאומי: "פרויקט נמל אשדוד דרום ממחיש את היכולות של פלאפון להתאים מגוון פתרונות מורכבים ומתקדמים לצרכיו של כל לקוח, ואת האבולוציה התקשורתית שאנו חווים בעת הזאת, שתשפיע על החיים של כולנו, ואנו גאים להוביל את המהפכה התקשורתית הבאה".
29/12/20 15:28
7.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כתב: איתן מארבי, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל.
בין אם אתם חלק מתעשיית ההיי-טק, או תעשיה אחרת כגון פיננסים או שירותים, בחודשים האחרונים בעלי העסקים בארץ ובחו"ל מבינים שהתקפות סייבר הן איום ממשי. הצפי הוא שעד סוף 2021 תתרחש מתקפה על ארגונים בכל 11 שניות בממוצע, ובמספרים כאלה, השאלה היא לא "האם הארגון יותקף", אלא "מתי הוא יותקף", ויותר חשוב מכך, האם הוא יהיה ערוך לכך ומה יהיה הנזק?
ב-2019, עלות הפגיעה בארגונים הגיעה ל- 11.9 מיליארד דולר (!). אם המספר הזה נשמע לכם גבוה, תרצו כנראה לדעת שעד סוף 2021 עלות הפגיעה בארגונים תגיע ללפחות 20 מיליארד דולר, והמספר רק ילך ויגדל משנה לשנה.
91% מהפריצות מתחילות על ידי הפצת מייל פישינג והורדה או פתיחה של קבצים שנראים לא מזיקים, אך עלולים לפגוע בכל המידע הארגוני, ללא יותר מדי מאמץ מהצד התוקף. בשלב הבא, אנחנו עלולים להתמודד עם הצפנה של מידע בשרתי הדואר, שרתי הקבצים, המחשבים הניידים או מסדי הנתונים, מה שיגרום להשבתות ועלויות של אלפי או מאות אלפי דולרים של רווח פוטנציאלי.
מדובר ללא ספק בסיבה לדאגה, אך החדשות הטובות הן שניתן למנוע את זה. עסקים חייבים לשים בעדיפות עליונה את ההגנה על המידע מפני התקפות ואיומים כמו תוכנות כופר או וירוסים, ואת ההבטחה של נגישות המידע בעת הצורך. זה מתחיל בהטמעה של מערכת להתאוששות מאסון שתבטיח לארגון צמצום זמני השבתה למינימום, הגנה מפני איבוד מידע ושחזורו בכל עת.
קומוולט מציעה מספר דרכים להתמודדות עם מתקפות סייבר:
הדרך הראשונה היא בעזרת ניטור הסביבה. לא משנה כמה הגנות ופעולות נקטנו, אנחנו תמיד צריכים להניח שבנקודה מסוימת מישהו יצליח לחדור לנו לארגון. בנקודה הזו, כל המיקוד שלנו עובר לניטור ואיתור הכופרה מהר ככל האפשר, כדי למזער את הנזק. קומוולט מספקת יכולות מעקב ואיתור של חריגות על שרתים כגון התנהגות לא שגרתית של מערכת קבצים, שיכולה להצביע על מתקפה פוטנציאלית. בעזרת יכולות למידת מכונה, הפלטפורמה של קומוולט משתמשת במידע היסטורי כדי להכיר ולהבדיל בין פעילות לגיטימית לבין פעילות מחשידה, שמסמנת צרות. קומוולט אף לוקחת את הניטור צעד קדימה על ידי שימוש במנגנון מלכודות חכם, שכולל יצירת קבצים חבויים ייעודיים "למשיכת" האקרים. ברגע שמישהו נוגע בקבצים האלה, הפלטפורמה מתריעה באופן מידי על התקפה בארגון. בחלק מהמקרים, ניתן למחוק את הקובץ הזדוני שמכיל את תוכנת הכופרה כבר בתחילת התקיפה, וכך למנוע ממנו להשפיע על הסביבה שלנו. אך אם נגלה את התופעה באיחור, הקובץ כבר יימצא במערך הגיבויים והעותקים המשניים שלנו. יש מה לעשות בנידון: מנהלי המערכת יכולים למחוק קבצים ספציפיים מתוך הגיבויים שזוהו כקבצים פוגעניים ולשחזר אך ורק את המידע הנקי. זה יעזור להם למנוע מצב שבו הם מודבקים מחדש בזמן התאוששות המערכת.
קומוולט מציעה שכבת הגנה נוספת של אבטחה בעזרת הטמעה של טכנולוגיית Airgap, המאפשרת אוטומציה עבור העברה של קבצים דרך Gateway מוצפן אל עותק מבודד לחלוטין מעותק הייצור. החלק הטוב ביותר הוא שאותו שרת Gateway מוצפן מופעל רק כאשר יש מעבר של מידע ברקע, וקומוולט מנתקת אותו כשהוא לא בשימוש. במילים אחרות, המידע שלכם יישמר באתר מבודד ויישאר מוגן.
חלק מהמתקפות שארגונים חווים הן פעולות ידניות, שמנסות להרוס ולמחוק את המידע הארגוני. על מנת להתמודד עם פעולות כאלה, קומוולט מציעה יכולות של הקשחת המערכת, כגון WORM Copy ו-Multi-Factor Auth, ניסיונות כניסה מוגבלות למערכת, מבנה סיסמה מורכב, וכן התראות ובקשות אישור של מנהלי מערכת לקריאה או שחזור של המידע. היכולות הללו, בגיבוי התראות ודו"ח אבטחת מידע תקופתי של המערכת, נועדו להקשחה של מערך הגיבוי והבטחה למידע זמין בכל עת שרוצים לגשת אליו.
לסיכום, קומוולט מספקת כמה שכבות של אבטחת מידע על ידי טכנולוגיה מתקדמת, המונעת על ידי בינה מלאכותית ולמידת מכונה, ניטור מתמיד ויכולת לנהל מידע ברמה העמוקה ביותר. עם קומוולט, הנתונים שלכם מוגנים גם בעת תקיפה, ובמקרה הצורך ניתן לשחזרם בקלות ובמהירות. אל תיתנו לתוקפים להפתיע אתכם – Use Commvault instead (השתמשו במקום זאת בקומוולט).
להרשמה לאירוע לחצו כאן.
29/12/20 06:01
6.35% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
29מרבית המרפאות לבריאות הנפש עומדות ברמה בינונית-גבוהה בהוראות חוק הגנת הפרטיות, אולם ישנה רמת עמידה נמוכה בהוראות החוק לגבי עיבוד מידע אישי בשימוש במיקור-חוץ. 50% מהמרפאות שעושות שימוש בשירותי מיקור-חוץ עומדות ברמה נמוכה בהוראות חוק הגנת הפרטיות ו-28% מהן ברמת עמידה בינונית – כך לפי דו"ח חדש של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, שמתפרסם הבוקר (ג').
הדו"ח מעלה ממצאים מדאיגים בכל הנוגע לעמידה בהוראות החוק בתחום עיבוד המידע האישי באמצעות מיקור-חוץ, אין ועדה להעברת מידע בין גופים ציבוריים, יש עמידה חלקית בהוראות החוק בכל הנוגע למינויים של ממונה אבטחת מידע וקיימים פערים ברמת האבטחה הקיימת ביחס לניהול הרשאות גישה למאגרי מידע. כמו כן, נמצא כי חלק מהגופים המשתייכים למגזר זה לא מקפידים ליידע את ציבור המטופלים בדבר זכויותיהם לפי החוק, שבין היתר כוללות את החובה להציג את מקור המידע ואת הזכות לעיין בו.
על פי הדו"ח, "בקרב מרפאות שמקבלות שירותי מחשוב במיקור-חוץ נמצאו מרפאות שבהן לא נערכים הסכמים עם ספקי השירותים בהתאם להוראות החוק, לא נשמרים נהלי אבטחת מידע והן אף לא מדווחות באופן שנתי על קיומם של אירועי אבטחה. ממצא זה מעלה את החשש מדליפת מידע באמצעות מתן גישה למידע לגופים שלישיים, בין אם על ידי ספקי מיקור-החוץ או עובדי קופות חולים בעלי נגישות שוטפת לנתונים רפואיים במאגרי המידע של המרפאות".
בקריטריון הנוגע לבקרה ארגונית וממשל תאגידי נמצא כי 61% מהגופים עמדו ברמה גבוהה בהוראות החוק, בין היתר בשל כפיפותם לבתי חולים כלליים או בתי חולים לבריאות הנפש, שמהם הם מקבלים את שירותי המחשוב. בגופים שבהם נמצאה רמת עמידה בינונית (33%) או נמוכה (6%) נתגלו פערים שנבעו מאופן ההתנהלות של מערך המחשוב של בית החולים לו כפופה המרפאה. זאת, בשל ביצוע בדיקות התאמה לעובדים חדשים בעלי גישה למאגר, ריכוז תפקידים ותחומי אחריות בידי גורם יחיד, באופן שעלול להעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים, או אי מינוי מנהל מאגר.
מה בנוגע לאבטחת המידע?
לגבי אבטחת המידע, נמצא כי 76% מהמרפאות עומדות ברמה גבוהה בהוראות החוק בעוד שב-24% מהן רמת העמידה היא בינונית או נמוכה. במרבית המרפאות שנבדקו נעשה שימוש בשירותי המחשוב של המוסד הרפואי שאליו הן משויכות, מה שעשוי להסביר את רמת עמידתן הגבוהה בתחום.
במסגרת בחינת אופן ניהול מאגרי המידע על ידי המרפאות נמצא כי 63% מהן עמדו ברמה גבוהה בהוראות החוק, בעוד שב-37% נמצאה רמת עמידה נמוכה או בינונית. הליקויים שעלו הם אי קבלת הרשאת המטופלים לאיסוף ושמירה של מידע רפואי שלהם, ואי שמירה או תיעוד של אופן קבלת הסכמת המטופלים למסירת מידע ויידועם בדבר הזכויות המוקנות להם על פי חוק.
לדברי עו"ד רביד פטל, הממונה על מערך פיקוחי הרוחב ברשות, "במגזר בריאות הנפש מנוהל מידע רב, מזוהה ורגיש אודות ציבור המטופלים. יש סכנה לפגיעה בפרטיות המטופלים ונדרשת הקפדה על קיום הוראות החוק והתקנות, ופעילות בשקיפות מול המטופלים. זאת, קל וחומר כשמדובר במטופלים שלעתים ובנסיבות מסוימות לא יכולים – בשל מצבם הרפואי – לתת את הסכמתם למסירת מידע רגיש אודות מצבם הבריאותי והנפשי, או במקרים שבהם המידע נאסף תוך כדי הטיפול בהם."
29/12/20 10:01
6.35% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מתמחה במתן פתרונות ניהול משימות עבודה וצוותים בכל רחבי העולם. אסנה
חברת פרקטיפרוג'קט (PractiProject) נבחרה על ידי חברת אסנה (Asana) להפיץ את מוצריה בישראל. במסגרת זו תהיה פרקטיפרוג'קט אחראית לשיווק, הטמעה ותמיכה של מוצרי החברה בארץ. צוות מומחים ייחודי הוכשר על ידי החברה, על מנת לספק מענה בתחומים אלו.
חתימת הסכם הנציגות עם חברת אסנה, מרחיבה את היקף פעילותה של פרקטיפרוג'קט – המתמחה במתן שירותי הטמעת מוצרי ניהול תהליכי עבודה (Work Management Systems) ושירותי DevOps לארגוני היי-טק – בתחום מערך הפתרונות והמוצרים שהיא מציעה.
תוכנת Asana מספקת כלי לניהול של תהליכי עבודה כגון: ניהול משימות, ניהול פרויקטים, ניהול תקציב, ועוד, ומספקת תמונות מצב אחידה וברורה עבור כל הצוות בזמן אמת. המוצר מספק פתרון מקיף יותר ממוצרים אחרים. מערכת Asana מאפשרת מחד, קלות שימוש וניהול אינטואיטיבי של משימות, ומצד שני מאפשרת תמיכה בארגונים גדולים ובתהליכי בקרה ואישור של משימות לצד ניהול תכניות. פתרון זה מאפשר לחברות ליהנות ממערכת קלה, שניתן לגדול איתה לצרכים המשתנים של החברה.
"דרישה גבוהה מתמיד לפתרונות ניהול תהליכי עבודה שמחברים אנשים וצוותים"
שיתוף הפעולה יאפשר לחברות רבות בשוק לקבל גישה זמינה לפתרון אסנה, אשר מתממשקת עם כלים רבים בצורה עמוקה, כגון ג'ירה (ממשק המאפשר סנכרון מלא עם כל המידע הקיים), סיילספורס, ועוד. פתרון Asana מאפשר זרימת מידע בצוותים בתהליכי עבודה בארגון, יכולת ניהול תכניות ומשימות, תוך שפה משותפת בין כל צוותי הארגון.
בן קרואו, מנהל שותפים באזור EMEA בחברת אסנה. צילום: יח"צ
לדברי בן קרואו, מנהל השותפים באזור EMEA של חברת אסנה: "אנו רואים דרישה הולכת וגוברת לצורך בתמיכה מקומית לשירותי אסנה ולסיוע בתהליך onboarding של חברות באזורים רבים בכלל, ובאזור המזרח התיכון בפרט. אנו מבינים שהדרישה לפתרונות ניהול תהליכי עבודה שמחברים אנשים וצוותים יחד אף פעם לא הייתה גבוהה כל-כך כמו בתקופה הזאת, זה נכון גם בשוק הישראלי וגם בשאר העולם. זאת הסיבה שבחרנו בחברת פרקטיפרוג'קט, בה אנו רואים שותפה אסטרטגית במתן מענה לדרישות הגוברות בשוק הישראלי. אנו מוכנים לצעוד קדימה אל העתיד יחד עם פרקטיפרוג'קט ולקוחות אסנה בישראל".
הילי בלזר, מנכ"ל פרקטיפרוג'קט: "אנחנו שמחים על האמון שנותנת בנו חברת אסנה, ועל שיתוף הפעולה הפורה בינינו, שכתוצאה ישירה מכך הביא לבחירה בנו כנציגים הבלעדיים של אסנה בישראל. מדובר בכלי משימות פשוט, עשיר וחכם, שכל ארגון המחפש להיות מנוהל חייב להטמיע בתהליכי העבודה שלו. שיתוף הפעולה של פרקטיפרוג'קט ושל אסנה הינו טבעי ויפיק תוצרים איכותיים ומעולים עבור לקוחותינו הקיימים והפוטנציאליים".
לדברי חנוך פרבמן, מנהל הלקוחות והשירות בפרקטיפרוג'קט, "עד היום חברות רבות רכשו את המוצר ישירות מול אתר חברת אסנה, אך מהיום ניתן יהיה לבצע רכישה בארץ מספק מקומי ולקבל שירותי הגדרה, Onboarding, ותמיכה מקומיים על ידי מומחים".
לדבריו, "פרקטיפרוג'קט מספקת ערכים מוספים הבאים לידי ביטוי במומחים הטכנולוגיים של החברה, לצד היכרות עמוקה עם לקוחות בתחום ניהול תהליכי העבודה בישראל ובעולם. שותפות זו תאפשר לחברות רבות בישראל להטמיע את אסנה, ואנו משוכנעים שתוביל ליצירת מסלול מהיר וקל להטמעה ותמיכה במוצר, מה שיאפשר את הרחבת בסיס המשתמשים הקיים בארץ".
אסנה היא חברה ציבורית הנסחרת בנסדא"ק (סימבול: Asna) ומתמחה במתן פתרונות ניהול משימות עבודה וצוותים בכל רחבי העולם. לחברה עשרות אלפי לקוחות ברחבי העולם, ועם הפיכתה לחברה ציבורית, כמות לקוחות החברה צפויה לעלות בצורה מהירה. לחברה לקוחות רבים בישראל, עם מספר גופים מובילים בישראל שהטמיעו בהצלחה מוצר זה.
29/12/20 11:03
6.35% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בכירים מההיי-טק הישראלי השתתפו השבוע באירוע הסיום הווירטואלי של תכנית 'אדווה', המכשירה נשים חרדיות לתפקידי פיתוח בתעשייה. 81 הנשים סיימו את מחזור ההכשרה הראשון שנמשך כשנתיים, כאשר עוד טרם סיומה הרשמי של התכנית, 13 נשים (כ-16% מסך הבוגרות), כבר השתלבו בתפקידי ליבה בחברות מובילות כמו אפל, פייסבוק, צ'ק פוינט ו-XM Cyber.
את התכנית מפעילה סקייל – אפ ולוסיטי (Scale – Up Velocity), חברה לתועלת הציבור מבית סטארט-אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central), העוסקת בקידום ענף ההיי-טק הישראלי באמצעות פיתוח תכניות להעשרת ההון האנושי.
סטודנטיות תכנית אדווה בכיתת הבוטקמפ במשרדי אלווישן בתל אביב. צילום: באדיבות סקייל – אפ ולוסיטי
תכנית אדווה היא תכנית פורצת דרך להכשרת תלמידות סמינרים מצטיינות במסלול הנדסאי תוכנה. התכנית אורכת כשנתיים ומשלבת לימודי מתמטיקה ומדעי המחשב ברמה אקדמית, ובהנחיית סגל אקדמי בכיר מהאוניברסיטאות המובילות, תוך התנסות מעשית בפרויקטים בשיתוף, יבמ, מובילאיי, גוגל, וגורמים ממשרד הביטחון. התכנית זוכה לתמיכה מלאה של ראשי הקהילה החרדית, בכירי תעשיית ההיי-טק הישראלית, גורמים מובילים באקדמיה, וגורמי ממשל. ייחודה של התכנית הוא בחיבור בין מגזרים אלה, המייצר חלון הזדמנויות ראשון מסוגו לשילובן של טאלנטיות חרדיות בתפקידי ליבה. המחזור השני של התכנית צפוי להסתיים במהלך חודש ספטמבר 2021.
בין המשתתפים באירוע הסיום: פרופ' יוג'ין קנדל, מנכ"ל SNC; מתי צויג, מנכ"לית סקייל – אפ ולוסיטי; ענת גרימלנד, סמנכ"לית אסטרטגיה ב-סקייל – אפ ולוסיטי; רוני פרידמן, מנכ"ל אפל ישראל; משה שיינפלד, ראש צוות אלגוריתמים במובילאיי; מור שלזינגר, מנהלת פיתוח בגוגל בישראל; ד"ר אמיר רובינשטיין מבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב; וישראל תיק, חבר במל"ג, עמית במכון החרדי למחקרי מדיניות, וסמנכ"ל סמינר בית יעקב.
"זיהינו את הפוטנציאל העצום של הנשים החרדיות"
"השקענו בתכנית סכום לא מבוטל של 10 מיליון שקלים, כ-125 אלף שקלים עבור כל סטודנטית", סיפר במהלך האירוע פרופ' קנדל, מנכ"ל SNC. "אך אם מחשבים את משכורתן רק של 16% מהבוגרות שכבר השתלבו בתעשיית ההיי-טק ב-30 השנים הקרובות, אנחנו מגיעים לסכום של מעל 25 מיליון שקלים, ש-40% ממנו צפוי לחזור לקופת המדינה ממסים. אנחנו זיהינו את הפוטנציאל העצום של הנשים החרדיות והבנו שניתן להגיע אל אותן טאלנטיות ולהכשירן. התרומה הכלכלית שלהן למשק היא אדירה".
ענת גרימלנד, סמנכ"לית אסטרטגיה ב-סקייל – אפ ולוסיטי. צילום: יח"צ
"סיומו של המחזור הראשון של תכנית 'אדווה' ושילובן של הבוגרות בחברות היי-טק מובילות הופכים את החזון שלנו למציאות", אמרה גרימלנד, סמנכ"לית אסטרטגיה ב-סקייל – אפ ולוסיטי. "לאחר הוכחת ההיתכנות והערך שהיא מייצרת למשק ולבוגרות, המטרה שלנו היא שגופי ממשל, רשויות ומוסדות אקדמיים נוספים יאמצו את המודלים שפתחנו בתכניות השונות שאנו מובילים, וינהלו אותן באופן עצמאי ורחב. אנחנו כבר יכולים לספר בהתרגשות שבימים אלו מחזור נוסף של התכנית נפתח, בהובלת המכון החרדי למחקרי מדיניות והמרכז האקדמי לב".
"הערך המוסף של התכנית לתעשייה הוא עצום", אמרה שלזינגר, מנהלת פיתוח בגוגל בישראל וחברת וועדת ההיגוי של התכנית. "היא פותחת דלת לכניסה של קבוצות ייחודיות כמו נשים וערבים לתחום, ומאפשרת להבין את הצרכים הייחודיים ואת הפערים שאנחנו, בחברות ההיי-טק, צריכים להיות מודעים אליהם. גוגל, בדומה לחברות אחרות, מחפשת חשיבה מחוץ לקופסה ויכולת התמודדות עם אתגרים, התרשמתי לראות את כל זאת ועוד מצד המשתתפות בתוכנית".
29/12/20 12:11
6.35% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
איגוד האינטרנט הישראלי
הליך הבחירות לוועד המנהל של איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) לשנת 2021, הסתיים בבחירתם של אבי נגר לכהונה נוספת ושל אורי שדות כחבר ועד חדש. המנהל של איגוד האינטרנט הישראלי אמון על התוויית המדיניות והאסטרטגיה של האיגוד. הוועד המנהל מונה שבעה חברים, ותקופת הכהונה של כל חבר ועד היא שלוש שנים. חברי הוועד הנבחרים יצטרפו אל חברי הוועד המכהנים בהתנדבות: עו"ד קרן אלבורג-רימון, ארוד בליסה, רועי בסר, פרופ' קרין נהון ורמי מלאכי.
ההצבעה בהליך הבחירות התבצעה באינטרנט בכפוף לתקנון העמותה. ועדת הבחירות – המורכבת גם היא מחברי עמותה מתנדבים, הגוף המבקר והיועץ המשפטי של העמותה – ליוותה את הליך הבחירות מהגשת הצעות המועמדים, בדיקת כשירותם ועמידתם בתנאים הקבועים בתקנון, ופיקוח על הליך הבחירות.
תקופה המחייבת שמירה מוקפדת על זמינות ואיכות שירות האינטרנט
נגר (51) הינו המקים והמנכ"ל לשעבר של חברת סקיורנט, ומביא עימו ניסיון של למעלה מ-25 שנה בתחומי תקשורת מחשבים, אבטחת מידע וסייבר. בעברו גם עסק בתכנון, הקמה ותפעול של פתרונות הגנת סייבר לארגונים גדולים ובינוניים, ובכללם גופים מונחי רגולציה. משמש כיועץ מקצועי לארגונים ולחברות סטארט-אפ ובפתרונות הגנת סייבר לגופים מוסדיים וממשלתיים בארץ ובעולם. החל משנת 2019, נגר מכהן גם כיו"ר ועדת ההיגוי לשרותי התשתית הפועלת באיגוד האינטרנט הישראלי כגורם מקצועי, המבקר את פעילות התשתית המתבצעת על-ידי הדרג המקצועי באיגוד.
שדות (36), בוגר תואר שני בממשל מאוניברסיטת פרינסטון (MPA), ותואר ראשון בכלכלה והיסטוריה, מהאוניברסיטה העברית. מביא עימו ניסיון מקצועי כמנהל פרויקטים ויועץ בתחום סייבר ואבטחת מידע במערכת הביטחון, וייעוץ בחברת הייעוץ העסקי מקינזי. כמו כן, בעברו כיהן כחוקר וראש לשכה לאלוף עמוס ידלין במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, וכחוקר במכון המחקר Council on Foreign Relations בוושינגטון.
לאחר בחירתו אמר נגר: "כחבר הוועד המנהל בשלוש שנים האחרונות, וכיו"ר ועדת שירותי התשתית באיגוד, אני מברך על ההזדמנות ועל האמון שניתן בי, להמשיך לכהונה נוספת, וגאה להיות חלק מגוף טכנולוגי משמעותי ומוביל, המספק מענה מקצועי בזמן אמת. בימים אלו, בהם זמינות ואיכות שירות האינטרנט הופכים לצורך תפקודי חיוני בבתים רבים בישראל, נדרשת יותר מתמיד פעילות מקצועית א-מסחרית לטובת הכלל, תוך ביצוע פעולות התאמות ושדרוג תשתיות קריטיות בזמן אמת ובאופן אחראי וזהיר. נמשיך לפעול למען העלאה של רמת השירות של האינטרנט עבור הציבור הישראלי, והרחבת פעילות הנגשת האינטרנט לאוכלוסיות נוספות".
שדות הוסיף: "אני מודה לחברי האיגוד על הבחירה לוועד המנהל ומתחייב למלא התפקיד בשקיפות ובמסירות".
29/12/20 15:00
6.35% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שולמית גילן, מנכ"לית MGS Language Services
איש השנה שלה: ריד הייסטינגס.
"נטפליקס, שהייסטינגס הוא המנכ"ל שלה, היא ללא ספק אחת המרוויחות הגדולות של מגפת הקורונה. כולם נותרו נצורים בבתים, מה שהביא לעוד ועוד צפייה בסטרימינג בכלל ובנטפליקס בפרט. כללית, לצד המהפכה שחולל בתחום הבידור, הייסטינגס חולל גם מהפכה ניהולית, שמוכיחה את עצמה מזה שנים רבות. הוא יצר תרבות ארגונית של חופש ואחריות, ובכך הפך את נטפליקס לאחד ממקומות העבודה המבוקשים בעולם. הייסטינגס מאמין שארגון חייב להעסיק את האנשים הטובים ביותר בשוק, לתגמל אותם, לשלם להם את השכר הגבוה ביותר בשוק ולצפות מהם לביצועים מצוינים. הוא פרסם השנה ספר מרתק (שיצא גם בעברית), שמתאר את סגנון הניהול שלו".
ריד הייסטינגס, מנכ"ל נטפליקס. צילום: מתוך ויקיפדיה
אלון קור, סמנכ"ל מערכות המידע של AIG ישראל
איש השנה שלו: אילון מאסק.
"מאסק הוא צירוף מושלם של גאון מטורף, איש חזון וחולם גדול. רובנו מכירים אותו כיזם פייפאל, כמוביל רעיון הרכב החשמלי וכמנכ"ל הססגוני של טסלה, אבל מאסק הוא איש רב פעלים – החל מרכבות מהירות שיחצו את כדור הארץ ועד לחלליות שיטוסו למאדים באמצעות הרקטות של SpaceX. אלא שמה שעושה אותו לדמות מופת בעיניי הוא היכולת להתמיד לנוכח כישלון. מספר הפעמים שהרקטה של SpaceX התרסקה היה שולח יזם אחר הביתה בתחושת החמצה, אבל דומה שאצלו, כל כישלון הוא נקודת זינוק למיזם הבא. ואולי זה הסוד הגדול: חלומות נישאים על רצון ברזל והתמדה".
פרופ' אסף אברהמי, מנכ"ל חשבשבת
איש השנה שלו: אריק יואן.
"יואן הצליח למנף את משבר הקורונה לטובת פריצה חדה, מהירה ואגרסיבית של זום למרכז הבמה של סדר היום התקשורתי, תוך גריפת נתח שוק משמעותי, שלכאורה היה מונח לפתחן של המתחרות הענקיות שלו – מיקרוסופט וגוגל. הוא לא רק רשם לזכותו הצלחה עסקית פנומנלית, אלא גם הצליח להפוך את שם החברה לגנרי ושגור בכל פה לשיחות וידיאו באשר הן. בין אם זה בעבודה, לבית הספר או לשיחות עם המשפחה, מילדים ועד קשישים, כולם ובכל העולם מכירים בזמן הקורונה בעיקר מילה אחת – זום".
תומר שרון, מנכ"ל אואזיס
איש השנה שלו: אריק יואן.
"יואן היא דוגמה קלאסית להפיכתו של מוצר מורכב לפשוט וזמין לכולם, ללא התפשרות על איכותו. זום לא המציאה את הגלגל ונכנסה לשוק רווי מתחרים, עם פתרונות מסורתיים ואפליקציות מתקדמות בתחום. פתרון פשוט, מונגש ונוח ליישום בשילוב תבונה עסקית הם שהובילו את החברה למיצובה כמובילת שוק. בעידן הנוכחי של מגפת הקורונה, זום הפכה בתוך כמה חודשים בודדים לשם נרדף לשיחות וידיאו. התוכנה שלה עונה על הצורך בתקשורת תוך שמירה על ריחוק חברתי, פשטות בתפעול וללא פשרה על איכות. זום הפכה למוצר צריכה בסיסי עבור המשכיות פעילות עסקית, חינוכית וחברתית".
איציק קוטלר, מייסד שותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של סייפבריצ'
איש השנה שלו: אלכס בז'ניוק.
"בז'ניוק הוא אחד המייסדים וסמנכ"ל הטכנולוגיות של אקליפסיום, שמתעסקת באבטחת מידע של Firmware (תוכנה שרצה על השבבים). הוא מומחה אמיתי לאבטחת מידע, מנהל מעולה שבנה צוות מנצח של חוקרי אבטחה ויזם של סטארט-אפ חדשני ומצליח. החברה מתעסקת בתחום פורץ דרך ומציעה גישה חדשה לאבטחת מחשבים וחומרה. המוצרים שלה יוצאי דופן באיכות שלהם, והם מצליחים להשפיע על גופי ענק בתעשייה".
ג'וני סרוג'י, סגן נשיא בכיר לחומרה באפל. צילום: קובי קנטור ז"ל
אורי תדמור, נשיא KLA ישראל
איש השנה שלו: ג'וני סרוג'י.
"ביוני האחרון קיבל סרוג'י, סגן נשיא בכיר לחומרה באפל, את הכבוד להכריז על החלטת החברה לעבור ממעבדים מתוצרת אינטל למעבדים מתוצרת עצמית במחשבי ה-Mac. אפל הייתה לקוחה של אינטל במשך 15 שנים, והמהלך הזה עומד לטלטל ולקדם את תעשיית השבבים כולה. במסגרת תפקידו הופקד סרוג'י על אחת היכולות הכי בולטות שמאפיינות את אפל – אינטגרציה בין חומרה לתוכנה. סרוג'י הוא בן למשפחה ערבית-נוצרית, שגדל בוואדי ניסנאס בחיפה ולמד בטכניון, וכיום הוא חלק מהכוורת המצומצמת של טים קוק ונמנה על הישראלים הבכירים ביותר בעולם במגזר ההיי-טק. כמו כן, הוא מודל יוצא דופן ומרגש לחיקוי בכל הנוגע להטמעת תרבות ארגונית של גיוון והכלה".
לחלק א' לחצו כאן.
לחלק ב' לחצו כאן.
29/12/20 15:49
6.35% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אפל מתכוונת, לפי דיווחים שפורסמו בימים האחרונים, להשיק בתחילת השנה הקרובה עוד טאבלט לפורטפוליו שלה. ההערכה היא שמדובר ב-iPad Pro, שיוצע עם מסך בגודל 12.9 אינץ', והוא אמור להגיע עם תצוגה המבוססת על טכנולוגיית ה-miniLED המתקדמת – כך שהוא יהיה הראשון במשפחה זו של טאבלטים שיצויד בה.
אין עדיין פרטים על המועד שבו אמור ה-iPad Pro החדש להיות מושק. כך או כך, הוא צפוי להגיע עם מעבד ה-A החדש של אפל, אם כי יש הערכות שאולי היא תפתיע ותתקין בו מעבד M חדש. הסיבה להערכות אלה היא שאפל מכוונת את המכשיר, כמו את קודמו, לשמש כתחליף למחשב נייד – בשילוב עם מקלדת ועט אלקטרוני.
יש להזכיר בנוסף שה-iPad Pro הקודם הציע מסך ברזולוציה של 120 הרץ. מעניין אם גם הפעם אפל תעשה זאת.