זהר זיסאפל, אחד האבות המייסדים של ההיי-טק הישראלי, נפטר בסוף השבוע בגיל 74, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. יחד עם אחיו הבכור, יהודה, ייסדו השניים את קבוצת רד בינת – מהחברות הבולטות בעולמות ה-IT בפרט והטכנולוגיה בכלל. בשיאה מנתה קבוצת רד בינת 28 חברות היי-טק עצמאיות, בהן בינת תקשורת מחשבים, שהוקמה ב-1975 תחת השם ביטקום סוכנויות, רד תקשורת מחשבים, שהוקמה ב-1982, בינת סמך, רדוור וסרגון נטוורקס. בנוסף, זיסאפל היה אחד המשקיעים הבולטים בחברות סטארט-אפ והיי-טק ישראליות, ובין המקימים של חלק מהן. רבות מהן אלה חברות סייבר, דיפטק ואוטוטק. חלק מאותן חברות עשו אקזיטים, כמו אדאלום, שנמכרה למיקרוסופט ב-320 מיליון דולר, וחלק מהן הפכו לחדי קרן, למשל Wiz ואינוויז. כמו כן, השניים תרמו לעמותות שעוסקות בטכנולוגיה ובקידום ההיי-טק הישראלי, כמו גם לטכניון, שלו הם תרמו 4.5 מיליון דולר לצורך הקמת מעבדת ננו-אלקטרוניקה. האחים זיסאפל זכו בשלל פרסים ואותות הוקרה על תרומתם. כך, השניים קיבלו תארי דוקטור לשם כבוד מהטכניון, וזהר אף זכה ב-1977 בפרס ביטחון ישראל. זיסאפל ביקר בחודשים האחרונים את התוכנית המשפטית של הממשלה ואת הנזקים שהיא מעוללת לענף ההיי-טק. עם זאת, הוא אמר בראיון לכלכליסט כי "אפילו הממשלה הזו לא תוכל להרוג את הענף". כמו כן, הוא היה בין הקוראים להידברות בבית הנשיא, על מנת להגיע להסכמות. "אבדה גדולה למדינה ולהיי-טק הישראלי" בקבוצת רד בינת הביעו אבל על לכתו של אחד ממייסדיה. אודי קשקש, מנכ"ל ונשיא רד, אמר כי "הפרידה שלי ושל כל עובדי רד היא לא רק פרידה ממייסד החברה וממי שליווה אותה לאורך השנים. זוהי קודם כל פרידה כואבת מאדם ומיזם מיוחד במינו". "כשאני מסתכל על ההצלחה שלנו ב-40 שנות הפעילות של החברה, מעבר לחדשנות ולטכנולוגיה, הרי שהיא נובעת מהיותה של החברה משפחה אחת גדולה, שחוצה מדינות. זהר, כמו כל אחד ואחד מהעובדים ברד, היה מודע לכך שאנחנו נחשבים בתעשייה ל-׳סטארט-אפ של הסטארט-אפים׳ – תואר מחייב, שעמדנו בו שוב ושוב בכבוד. הוא היה גאה בעובדה שאת הפתרונות והטכנולוגיות שלנו ניתן למצוא כיום בכמעט כל שדה תעופה בעולם, בחברות אנרגיה, מפעילות תקשורת, צבא, ביטחון ובמגוון תשתיות קריטיות", אמר. קשקש ציין כי "זהר היה יזם סדרתי, איש חזון, שלא חשש להביע את עמדותיו, שלעתים היו לא שגרתיות. הוא אהב את ישראל והאמין במדינה ובעתידה". "לזהר היו אינספור רבדים", הוסיף. "זהר זכה בפרס ביטחון ישראל, והוא ואחיו, יהודה, הם מחלוצי תעשיית ההיי-טק הישראלית, ומהמעסיקים הגדולים במדינה. מהקבוצה יצאו מעל 200 סטארט-אפים, בהם חברות שהקימו השניים, כאלה שהוקמו על ידי יוצאי רד-בינת ולא מעט חברות שבהן זהר השקיע באופן פרטי. הוא היה מנטור ומחנך, שמעולם לא אמר 'לא' לבקשת פגישה מצד יזמים צעירים. הוא שמח לפגישות האלה, היה זמין עבור היזמים 24/7 ובעיקר האמין בהם". קשקש סיפר כי אחד הפנים של זהר זיסאפל ש-"אנשים פחות הכירו", לדבריו, היה הפעילות הפילנתרופית שלו. בין היתר, הוא תרם מאות מלגות לימודים מדי שנה לסטודנטים מהפריפריה ללא תעודת בגרות, שלומדים מקצועות מחשוב ואלקטרוניקה, או הפעילות של עמותת רד, שאימצה פנימיות וכפרי נוער בכל רחבי הארץ ובנתה בהם כ-200 חדרי מחשבים לילדים ולבני נוער. "זהר, עם החיוך הנדיב, הסנדלים המיתולוגיים, הענווה והאהבה לבני האדם – יחסר לכולנו", סיכם קשקש. "זו אבדה גדולה למדינה וללא ספק להיי-טק הישראלי". הלווייתו של זהר זיסאפל תתקיים היום (א') בשעה 15:00 בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב. השבעה תתקיים בבית המנוח ברחוב פנקס 62 בתל אביב, בין השעות 10:00-14:00 ו-16:00-21:00.

היה ברור שהאמריקנים – שכ-150 מיליון מהם משתמשים באופן קבוע באפליקציית טיקטוק (TikTok) – לא יתלהבו מכך שארצם מעוניינת להוציא את הרשת החברתית המצליחה ממכשיריהם. כעת כבר נראים פירות ההתנגדות הראשונים להחרמת השירות המתכוננת בארה"ב, כשחמישה משתמשים באפליקציה, היוצרים בה תכנים בקביעות, הגישו באחרונה תביעה לבית המשפט המחוזי של מדינת מונטנה שבארה"ב. התביעה מציגה למדינה דרישה לחסום חוק מקומי שעתיד להטיל חרם מלא על הפלטפורמה, אשר נמצאת בבעלות חברת בייטדאנס (ByteDance) הסינית, מתחילת השנה הבאה. החרם מגיע לנוכח חששות מסכנות לביטחון המולדת והמשתמשים האמריקנים. התביעה הנוכחית היא למעשה תגובה מהירה לכך שהחוק הפך לרשמי בשבוע שעבר במדינת מונטנה, במה שגם הפך אותה למדינה האמריקנית הראשונה שממאנת להמשיך לאפשר שימוש ב-טיקטוק בגבולותיה. מושל מונטנה, גרג ג'יאנפורטה, חתם ביום ד' האחרון על החוק המחרים את טיקטוק במדינה החל מה-1 בינואר 2024. על אף שעדיין לא ידוע איך בדיוק יאכף חוק זה, כבר ברור שלכשיכנס לתוקף – הוא ימנע מחנויות האפליקציות של גוגל ואפל להציע את היישום במדינה. המושל חתם והחוק להחרמת טיקטוק במדינה – עבר. מונטנה. צילום: עיבוד ממוחשב כאילורציה. מקור: ShutterStock דאגה מריגול סיני בארה"ב דרך הפלטפורמה בתביעתם – הפונה אל התובע הכללי של מונטנה, אוסטין קנודסן – מבקשים המשתמשים לעצור את יישום החוק וטוענים שהמדינה מתכננת "להפעיל סמכות על הביטחון הלאומי שאין למונטנה ולאסור את חופש הביטוי". בלשון התביעה צוין כי היוצרים סבורים שהחוק פוגע בזכויותיהם החוקתיות. כזכור, ממשל ביידן כבר אסר מוקדם יותר שימוש בטיקטוק במכשירי עובדיו, והצהיר שגם הטלת חרם על השירות בכלל המדינות על הכוונת. כפי שדיווחנו באמצע מרץ, הבית הלבן הציב אז אולטימטום שקבע כי אם טיקטוק תישאר תחת בעלות סינית – היא לא תוכל להמשיך לפעול בארה"ב. בדיווחים הודגש כי ממשלת ארה"ב הנוכחית, הדמוקרטית, ביקשה באחרונה מחברת בייטדאנס הסינית למכור את האפליקציה המגה-מצליחה שלה, כדי להימנע מחרם ארצי עליה. בקשת הבית הלבן מקורה בוועדה להשקעות זרות בארה"ב, ה-CFIUS (ר"ת Committee on Foreign Investment in the United States), סוכנות ממשלתית האחראית להערכת הסיכונים לביטחון הלאומי של ארה"ב בכל הכרוך בהשקעה זרה. המושל ג'יאנפורטה, המונע לדבריו מדאגות ביטחוניות אלו, הגיב ואמר שהחוק במדינה יקדם את "העדיפות המשותפת שלנו להגן על המונטנאים מפני מעקב של המפלגה הקומוניסטית הסינית, ה-CPC". טיקטוק – שהכחישה שוב ושוב את שיתוף הנתונים שהיא אוספת עם הממשל בסין – הגיבה ואמרה כי החרם שאמור להיות מוטל עליה במונטנה "פוגע בזכויות התיקון הראשון (בחוקה – ג"פ) של תושבי מונטנה". גם האיגוד האמריקני לחירויות האזרח, ה-ACLU (ר"ת The American Civil Liberties Union) מתח ביקורת על החוק, וכינה אותו "בלתי חוקתי". התובע הכללי קנודסן לא הגיב בינתיים למצב החדש.

"כדי לעשות הגנת סייבר דרושה קהילה. הכוונה היא לתקשורת – בין אם בין המדינה לחברות ולאזרחים, בין החברות לבין עצמן, תקשורת בתוך מגזרים וכדומה. בקהילת הסייבר, חוכמת ההמונים היא מוצר הגנה בפני עצמו", כך אמרה דפנה ינין, ראשת מחלקת ממשקים במערך הסייבר הלאומי. ינין דיברה בכנס InfoSec של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במרכז הכנסים והאירועים לאגו בראשון לצין ועסק בהגנת סייבר. מנחה הכנס היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. לדברי ינין, "החלפת המידע מעלה את רמת ההגנה של הארגונים ואת היכולת של מערך הסייבר לתרום את חלקו. כשיש תקשורת בקהילה, כולם מרוויחים מזה: האזרחים מוגנים, החברות מוגנות והחברה הופכת להיות יצרנית". "התקשורת יכולה להתבצע בכל אמצעי שהוא, למשל קבוצות פייסבוק או קבוצות ווטסאפ", הוסיפה. "זה מייצר קהילת סייבר חזקה, שבסופו של דבר תורמת לכולם". היא סיפרה על ה-CERT הלאומי – המרכז שאליו מועברים דיווחים על אירועי סייבר. המערך מעודד את הגופים השונים לדווח לו על אירועי סייבר – ולא רק כאלה שחייבים לעשות זאת. "ל-CERT מגיעים דיווחים רבים על אירועי סייבר בדרגות שונות – מהאזרח הפרטי שאומר שפרצו לו לפייסבוק ועד לארגוני אנטרפרייז. למערך הסייבר הלאומי יש יכולת להסיק על מגמות ולבצע פעולות רחבות, שיכולות למנוע מגפת סייבר בשלבים מוקדמים. אנחנו מעלים מידע בקבוצות ווטסאפ. זו עוד דוגמה לחשיבות הקהילה – כל אחד מהחלקים הופך להיות חלק מפאזל של תמונה גדולה", ציינה ינין. לסיכום היא אמרה ש-"שיתוף הפעולה הוא דבר קריטי בהגנת סייבר. הכוח של הקהילה הוא בהיותה מתקשרת. בכלל, קהילה זה כוח. החלפת המידע בין חברי הקבוצה יכולה לגרום למצב של נתקף אחד והרבה מאוד מוגנים, אירוע סייבר אחד שמגביה את החומות בהרבה מאוד ארגונים". רם לוי, מנכ"ל קונפידס. צילום: ניב קנטור רם לוי, מנכ"ל קונפידס, התייחס להנחיות הגנת הסייבר שהרשות האמריקנית לניירות ערך (ה-SEC) מעוניינת להחיל על הארגונים שנמצאים תחת הרגולציה שלה – אודות אופן הדיווח על אירועי סייבר וההגנה מפניהם. זאת, מתוך דאגה למשקיעים, שמביעים חשש הולך וגובר ממתקפות סייבר על ארגונים שהם שוקלים להשקיע בהם את כספם. "הטענה המרכזית של ה-SEC היא שהצורה והאופן שבהם חברות מדווחות על סייבר – אירועים ומה שקשור בסוגיות ממשל תאגידי – לא רק שאינם מספקים, אלא שהם פוגעים במשקיעים, ולכן הוא רוצה לשנות. במרץ בשנה שעברה הארגון הגיש הצעת חוק בעניין", אמר לוי. המהלך רלוונטי בין היתר למעל 100 חברות ישראליות שמחויבות לדווח ל-SEC, ציין. "הטענה של הרשות היא שחובות הדיווח כיום בארצות הברית לא מוסדרות, הן רק משתמעות מחובות דיווח כלליות. לכן, יש חברות שלא מדווחות על מתקפות סייבר שהן חוות, יש כאלה שמדווחות עליהן מעט ולעתים אף באיחור, וחלק מהדיווחים על אירועים מדווחים במדיה ולא בבורסה", הוסיף. לוי הביא נתונים הנכונים ל-2021, שלפיהם ה-SEC קיבל בשנה זו 188 דיווחים על אירועי סייבר. לעומת זאת, 43% מהאירועים כלל לא דווחו לרשות. הזמן הממוצע מהמועד שבו האירוע קרה ועד שהוא דווח ל-SEC הוא כ-80 יום – כך על פי הנתונים. "לפי הרגולציה שה-SEC מקדם, ארגונים יחויבו לדווח על אירועי סייבר מהותיים בתוך ארבעה ימים מהרגע שההנהלה הבינה שהם מהותיים. ה-SEC מצפה שיהיה לארגון מנגנון לקביעת המהותיות של האירוע", אמר לוי. "כמו כן, יש בחוק דרישה מחברות לעדכן על ההתפתחות של האירועים שקרו, לאן הם הובילו. הוא אף מחייב לדווח גם במקרה שהארגון חווה כמה אירועים 'קטנים' שהצבר שלהם הפך את המצב למהותי. הרגולציה המוצעת אף מחייבת מינוי אחראי על הדיווח בארגון – לאו דווקא מומחה סייבר, אבל מישהו שיש לו מומחיות מסוימת בתחום". "ה-SEC מצפה לראות בדיווחים על אירועי סייבר מתי האירוע קרה, באיזה סוג אירוע מדובר, אילו פעולות חקירה נעשו, האם נגנב מידע, מה הנזק לארגון ומה הסטטוס של הכלת האירוע והטיפול בו", ציין לוי. "כמו כן, הארגונים יחויבו לדווח האם האקרים מעוניינים למכור את המידע והאם הם מפרסמים אותו", הוסיף. הצעת החוק החדשה, אמר, כוללת גם התייחסות למועצות המנהלים של הארגונים: "ה-SEC קוצה לדעת האם יש חברי דירקטוריון בעלי אחריות לנושא, מה המודעות של הבורד להגנת הסייבר ואיך הוא מפקח על ניהול סיכוני הסייבר בארגון".

"הראש בעננים – הממשלה בנימבוס. מכרז ענן המחשוב הממשלתי הוא לא פרויקט, כי אם תוכנית ארוכת טווח. בסופו של יום, נימבוס הוא זרז לשינויים של תהליכי עומק במחשוב של כלל המגזר הממשלתי", כך אמר יוגב שמני, מנהל חטיבת דיגיטל, טכנולוגיות וענן במערך הדיגיטל הלאומי. שמני דיבר בפתח מפגש של פורום eGOV – פורום המנמ"רים של משרדי הממשלה, מבית אנשים ומחשבים. המפגש נערך היום (א') במלון אוריינט בירושלים, בהשתתפות יותר מ-100 אנשי מחשוב ממשלתי. את המפגש, שנושאו היה "בינה מלאכותית ונתונים במגזר הממשלה", פתח פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי שמני, "אנחנו עובדים על נימבוס בשלושה צירי פעולה: התוויית מדיניות אסטרטגית ובניית מרכז מצויינות לענן, CCOE; המהלך הנובע מהאסטרטגיה של המשך התפתחות אזורי הנחיתה בענני גוגל ו-AWS; ולא פחות חשוב – העברת מערכות הדיגיטל לקלאוד". "בעת בניית אסטרטגיית המחשוב הממשלתית בענן", אמר, "נקבעו יעדים למימוש, שיניבו ערכים: אנחנו רוצים להביא לממשלה תפוקות, יכולות רכש בכלל הרבדים, מימוש כלכלת הענן, תשומות, תקצוב, תמרוץ תקציבי, הגנת סייבר, תשתיות טכנולוגיות מתקדמות, טיפול בממד ההון האנושי, ניהול השינויים – לרבות אלה של רכש, חשבונאות ו-FinOps, ועוד. אנחנו רוצים להרחיב את מעגלי ההשפעה, כך שנימבוס ייטיב לא רק עם האזרח.ית, אלא גם ישיא ערך ברמת המדינה. לצד הגדלת מערך השירותים הדיגיטליים לאזרחים, אנחנו רוצים ליהנות מיתרונות הענן, כלומר – לקבל גמישות במענה לצרכים עסקיים, לשפר את שירותי הדיגיטל ולהביא להתייעלות כלכלית". "המעבר לענן הוא נקודת פיתול עבור הנהלות משרדי הממשלה" שמני ציין כי "האירוע, שאנחנו נמצאים בעיצומו, הוא לא רק טכנולוגי. הוא מורכב. המעבר לענן הוא נקודת פיתול, לא רק עבורנו אלא גם עבור הנהלות משרדי הממשלה. מי שלא יחשב את המסלול באופן הנכון, יטעה בדרך וייוותר מאחור. יש מוצרי IT רבים שלא תומכים או שלא יתמכו בתצורת און-פרם, ויש לדעת כיצד להתאים את המעבר לענן בכל הקשור אליהם. מעבר זה הוא לא רק 'גיהוץ' של כרטיס האשראי, אלא דורש שינוי תרבותי במשרד הממשלתי, לרבות באגף הטכנולוגי שלו. יש לבחון מה נכון ויעיל להעלות לענן". הוא דיבר גם על אזור הנחיתה הממשלתי ואמר כי הוא "קיים ופעיל בשני העננים הציבוריים – גוגל קלאוד ו-AWS. הם עובדים תחת קרונות הפעלה: אפקטיביות ממשלתית לצד עצמאות משרדית וסינרגיה בין שתי אלה. יש לתת לכל משרד ולכל גוף ממשל לצרוך את השירותים מהענן, ולתת לו עצמאות". שמני צין כי "אזורי הנחיתה הם תחום מתפתח, כל הזמן, זהו תהליך אג'ילי. יש כבר 25 משרדי וגופי ממשלה שנמצאים שם. אנחנו ממשיכים להטמיע שירותים רוחביים משותפים לכלל המשרדים, לצד בנייה של מעטפת אבטחת מידע והגנת סייבר. זאת, בשל חיבור המערכות אל ה-SoC הממשלתי". "הקמנו צוות בשם דיגיטל קלאוד", הוסיף שמני. "אנחנו מבינים שיש פה הזדמנות לשינוי אמיתי – איך בונים נכון את המערכת של מערך הדיגיטל הלאומי בענן. הקמנו צוות CCOE משרדי לטובת ניהול התשתית, וכן הקמנו צוותי DevSecOps". הוא המשיך בהמלצה למנמ"רים: "אל תבנו את הענן שלכם כאילו הוא היה עוד דאטה סנטר. אל תעלו את הדאטה סנטר כמות שהוא לענן. אין לעלות לענן רק כדי להיפטר מחוות שרתים – לא זו המטרה". לסיכום אמר שמני כי "אנחנו חווים באחרונה גידול משמעותי בהיקף מתקפות הסייבר, מתמודדים עם המתקפות בצורה טובה והענן מספק לנו יותר יכולות הגנה. נמשיך להכשיר את ההון האנושי ונדאג לשמר אותו".

עם יציאת הגרסה החדשה של פלטפורמת בוטיקה (Botica), עומד עולם תקשורת הלקוחות ומוקדי השירות להשתנות באופן דרסטי. הפלטפורמה פורצת הדרך הזו מבוססת בינה מלאכותית ובפועל היא מחוללת מהפכה ממשית בדרך בה משתמשים צורכים מידע על ידי מתן יכולות חיפוש, טקסט וניתוח מסמכים רב עוצמה, באמצעות עיבוד לשפה טבעית. בוטיקה משתלבת בצורה חלקה עם ערוצי טקסט וקול שונים, כולל Web, מסנג'ר, ווטסאפ וערוצי קול וטלפוניה, והייחודיות שלה טמונה ביכולתה להקל על תקשורת בשפה חופשית לחלוטין, המזכירה כלים כגון ChatGPT, אך עם היכולת לאסוף ולנתח מידע ומסמכים ממאגרים ארגוניים גדולים, ולא רק טקסט קצר. בוטיקה היא רב-תכליתית – היא מסוגלת לעבוד עם כל מאגר מסמכים או נתונים מבוססי טקסט, ולאפשר למשתמשים לשוחח עם מסד הנתונים כאילו הם מדברים עם מומחה, השולט בחומר במתכונת של דיאלוג, אשר מאפשר למשתמש להעמיק ולחדד את הידע שלו. היישומים הפוטנציאליים של בוטיקה מגוונים, וכוללים פריצות דרך ממשיות בניהול ידע (עם יכולות ניהול ידע משולבות), גישה ישירה ללקוחות הארגון למאגרי מידע (ביטול הצורך בנציג מתווך), ניתוח בזמן אמת או רטרוספקטיבי של תקשורת לקוחות (Voice Of the Customer), ויכולת אוטונומית לזהות בעיות בשירות לקוחות בזמן אמת (שיחה או צ'אט). ממשק המשתמש של בוטיקה מספק חוויה ייחודית באמצעות יצירת מענה ממוקד לשאלת המשתמש, תוך שהוא כולל הצעת מחיר והפניה למקור המידע. בוטיקה יכולה לתרגם מידע ממקורות שונים, כמו מסמכים, קבצי טקסט, קבצי PDF, מיילים ואפילו קבצים סרוקים. מיהי בוטיקה? וובטק (WebTech) – אחת החברות המובילות בישראל בהטמעת פורטלים ארגוניים – שילבה ניתוח שפה, כלי חיפוש וצ'טבוטים בשפה טבעית תחת המותג בוטיקה. שוחחנו עם גיא שקולניק, מייסד בוטיקה, וליאור אברהם, סמנכ"ל הדיגיטל והחדשנות של וובטק, כדי להכיר טוב יותר את החברה שמאחורי השירות החכם והמתקדם. מי אתם בעצם? שקולניק: "וובטק פועלת בעולמות הדיגיטל, ניהול הידע וניתוח שפה משנת 2007. הפתרונות שבנינו משרתים את הארגונים המובילים בישראל. במהלך השנים פיתחנו מתודולוגיות מצוינות בתחום ארגון וניהול המידע, החיפוש ותקשורת אדם-מכונה. בנינו מוצרי אינטרנט, מובייל וצא'טבוט, המאפשרים למשתמשים לבצע פעולות ולקבל מידע. עם זאת, הרגשנו שעדיין יש מקום לשיפור באופן שבו משתמשים מתקשרים עם מידע. לשם כך פיתחנו את בוטיקה". אז במה שונה בוטיקה מהפתרונות הקיימים בשוק? אברהם: "בוטיקה היא מהפכה אמיתית. שילבנו בה את עולם הידע וניהול המסמכים, עם תחום אחזור המידע וה-Generative AI, ויצרנו פתרון מקיף לניהול מידע וניהול דיאלוג מלא עימו. משתמשים יכולים כעת להתחבר למערכת, כאילו הם מדברים עם מומחה, והכל בשפה טבעית לחלוטין ובתוך דיוק גבוה מאוד". מה היתרונות המשמעותיים ביותר של בוטיקה עבור ארגונים? שקולניק: "בוטיקה מאפשרת לארגונים ללמוד מה הלקוחות או העובדים ביקשו לדעת, ולספק להם תשובה קצרה ומידיית. במידה שאין תשובה, המערכת מספקת כלי המתריע לארגון, כדי שידע מה התוכן החסר ויוכל להשלים אותו. בזכות בוטיקה לא יווצר מצב שהארגון מספק ללקוחות שתי תשובות שונות, או תשובות לא מדויקות, והוא ידבר מרגע ההטמעה בשפה אחידה. קיצור הזמן במתן התשובות, הזמינות הגבוהה והיכולת להרחיב את המערכת במידע, הופכים את בוטיקה לכלי ארגוני מנצח". האם המערכת תומכת בעברית? שקולניק: "בהחלט, למעשה, המערכת תומכת ב-22 שפות ויכולה לתת מענה לשפות שונות ממאגרים שונים תחת דיאלוג אחד". במה המערכת טובה יותר מכלים כמו ChatGPT, למשל? אברהם: "ChatGPT הוא כלי שמבוסס על המידע הפתוח ונגיש באינטרנט, הוא יודע להתמודד עם קטעי טקסט קטנים יחסית (בייחוד בעברית), ולכן לא נותן מענה לעבודה עם מערכות ידע ומאגרי מסמכים משמעותיים. בוטיקה למעשה מהווה ChatGPT למידע הארגוני". שקולניק: "עם זאת, אנחנו לא נעולים על מודל שפה מסויים, בפיתוח בוטיקה החלטנו לבחור את המודלים היעילים ביותר לשפה חופשית, בין אם הם מסחריים (למשל של IBM Watson), מודלים מבוססי קוד פתוח, או כאלה שפותחו על ידינו. בוטיקה היא שילוב של כל אלה. יישומי ניתוח שפה חופשית ואחזור מידע הם ממש לא רק טכנולוגיה, נדרשים ניסיון ומתודולוגיות על מנת לייצר את הפתרון הנדרש". איפה כבר מופעלת המערכת? אברהם: "בוטיקה נותנת היום מענה למאות אלפי פניות בחודש בקול ו/או בטקסט בארגונים כגון: בזק, עמידר, המכללה למנהל, מכללת סמי שמעון, מנפאואר ועוד. פונקציונליות ניתוח תקשורת לקוחות אוטונומית מיושמת כבר עבור מספר לקוחות, ומאפשרת קיצור זמן העבודה הנדרשת מהאנליסט מימים לדקות. כמו כן, בקרוב מספר ארגונים נמצאים בתהליכי יישום של יכולת ה-'דיבור עם המידע', גם עבור מסמכים סרוקים". מהם היעדים הבאים? שקולניק: "אנחנו נמצאים בתקופה מרתקת מבחינת ההתפתחויות בעולם הבינה המלאכותית, השינויים מתרחשים ממש ברמה שבועית. לא פשוט להתמודד עם גל הטכנולוגיות והמודלים המדהימים שמשוחררים על ידי ענקיות הטכנולוגיה וסטארט-אפים בתחום. אנחנו בבוטיקה עוסקים במחקר ובפיתוח, ומשלבים את הטכנולוגיות הטובות ביותר בנמצא. בשלב זה, אנחנו עובדים על בניית מודלי פרופיליזציה של הבינה המלאכותית, כזו שתאפיין את האופי, צורת השיחה, יכולותיו והרקע של נציג השירות או מומחה הידע הווירטואלי, ותאפשר למערכת להגיב בצורה יותר מודעת ומוכוונת למשתמש ובאופן המתאים לארגון, לשיטת השירות שלו ולמסריו".

סרברפארם, חברה ישראלית המספקת שירותי חוות שרתים משמונה דאטה סנטרים שבבעלותה ברחבי העולם, כולל אחד במושב בני ציון, מוכרת את השליטה בחברה לחברת ההשקעות האמריקאית מניולייף (Manulife) – חברת בת של קרן ההשקעות הנושאת את שמה ועוסקת לאחרונה בהרחבת ההשקעות שלה בתחום אספקת שירותי דאטה סנטרים. העסקה אמורה להיסגר ברבעון השלישי של השנה, לפי ההודעה המשותפת שפרסמו שתי החברות, ולמרות שתנאיה לא פורסמו – ההערכה היא שמדובר בעסקה שהיקפה כמה מאות מיליוני דולרים. סרברפארם היא חברת בבעלות משפחת פפושדו, ואבנר פפושדו, המשמש כמנכ"ל החברה, אמר: "השותפות עם מניולייף, משקיעה שחולקת את החזון של סרברפארם לצמיחה ושירות לקוחות, תאפשר לנו לתת מענה יעיל לגל הביקוש הבא של לקוחותינו הקיימים והחדשים. מערכת היחסים החדשה שלנו תספק מומחיות נוספת והון ביצועי חדש עבור מספר הזדמנויות פיתוח אטרקטיביות, וכן תעזור לספק ללקוחותינו מסלול צמיחה ארוך טווח". כאמור, הרוכשת תקבל שמונה דאטה סנטרים, שניים בחוף המזרחי של ארצות הברית, שניים בחוף המערבי שלה, אחד בטורונטו, לונדון ואמסטרדם, ואת הרשימה סוגרת כאמור חוות השרתים בישראל. סך הכל ההספק המיועד לשירותי IT עומד על 125 מגה-וואט והשטח הכולל של כל חוות השרתים עומד על יותר מ-20 מיליון מרובע (ברוטו). "סרברפארם בנתה פורטפוליו דטה סנטרים איכותיים ופלטפורמת צמיחה, הממוקמת היטב כדי לנצל את הרוחות החזקות בשוק הדטה סנטרים. אנו נרגשים מהעתיד של החברה ומהיכולת שלנו לתמוך ב-סרברפארם בשלב הבא של הצמיחה שלה בשם הלקוחות שלנו", אמר רג'פ קנדירציוגלו, ראש תשתיות גלובלי ב- מניולייף ניהול השקעות.

פטירתו של זהר זיסאפל, מהאבות המייסדים של ההיי-טק הישראלי, הביאה, מטבע הדברים, לתגובות ולהספדים מצד רבים בענף, עם פוסטים וציוצים שרבים מהם פרסמו לזכרו. לעומת זאת, נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים וח"כים לא מצאו לנכון להספיד את זיסאפל, שתרם תרומה נכבדה למדינה. זיסאפל, חתן פרס ביטחון ישראל, נפטר בגיל 74 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. הוא ואחיו, יהודה, הקימו את קבוצת רד בינת, שבשיאה מנתה 28 חברות. השניים אף תרמו תרומות רבות לעמותות ולגופי אקדמיה. כמו כן, זהר זיסאפל היה משקיע אנג'ל בחברות היי-טק רבות, שחלקן עשו אקזיטים, דוגמת אדאלום וארמיס, ואחרות הפכו לחדי קרן, בהן Wiz ואינוויז. דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות ובעברו מנכ"ל ונשיא רד, כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "איך תגדירו אדם שהקים סטארט-אפ(ים) כבר בתחילת שנות ה-80', לפני שלמדנו שיש מילה כזו, הצמיח חברות צמיחה וניהל חברות שלמות, גלובליות-ישראליות, לפני שהבינו שחברות כאלה יכולות להתפתח בישראל? אומר לכם איך אני מגדיר אדם כזה: זהו אדם פורץ דרך, הן בטכנולוגיה והן בחשיבה העסקית. אחד האנשים החריפים שהכרתי, וכך היה עד יומו האחרון. זכיתי לעבוד אתו וללמוד ממנו במשך שנים רבות, ואני מודה על כך. ההיי-טק הישראלי מרכין ראש. יהי זכרו ברוך". עומר כילף, ממקימי אינוויז, צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "זוהר זיסאפל היה מקים משותף של אינוויז, משקיע ויו"ר החברה בימיה המוקדמים. הוא היה המנטור שלי ותרם תרומה חשובה לתעשיית ההיי-טק הישראלית. היה לו שילוב של חוכמה ואדיבות שתמיד הבטתי עליהם". רועי רזניק, ממייסדי אדאלום ו-Wiz, שזיסאפל היה בין המשקיעים בשתיהן, הספיד אותו: "קשה לתאר כמה הוא היה משמעותי עבורנו. מעבר לזה שהוא היה הראשון שהאמין בנו, תמיד הייתה לו עצה טובה. תמיד היה אפשר לספר לו הכול ולדעת שהוא יחשוב ביחד איתך על הדרך הכי טובה לפעול. כשהגיעה הצעת הרכישה (של אדאלום – י"ה) ממיקרוסופט והתחלנו לספר לו עליה, הוא קטע אותנו באמצע ושאל: אבל מה -אתם- רוצים? אעזור לכם בכל דרך שתבחרו. וזו אולי התמצית. אפשר לספר המון על כמה הוא היה חכם ומוצלח… אבל קשה לתאר את הלב הענק והרצון לעזור, תמיד ברוגע, תמיד עם חיוך ותמיד בצנעה בלתי נתפסת יחסית לכל מה שהשיג". "חלוץ שהלך לפני המחנה" יבגני דיברוב, ממייסדי ארמיס, כתב: "ניסים לא מתרחשים סתם כך. יש להם אבות ואימהות, יש חלוצים שהולכים לפני המחנה. הפלא הוא שהסטארט-אפ ניישן הישראלי אומרת היום שלום לאחד האבות המייסדים שלה". "בנימה אישית", ציין, "אנחנו אומרים היום שלום לאחד האנשים הראשונים שהאמין בנו. הראשון שהשקיע בארמיס, וכזה שתמיד הייתה לו אוזן קשבת וגם עצה טובה לתת". משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק – עמותה שפועלת לקידום ההיי-טק בחברה החרדית, ציין כי "את זהר פגשתי בראשונה רק לפני ארבע שנים, אולם מיד נוצר בינינו קשר מצוין. זהר השתתף באירועים שעשינו, ביקר במרכז הסטארט-אפים של קמא-טק בבני ברק ואף השקיע בשתי חברות של יזמים חרדים. זהר תמיד אמר לנו כמה הוא אוהב ומעריך את הפעילות של קמא-טק, ותמיד היה מסיים את השיחה ב-'איך אני יכול לעזור לכם?' היו לנו מחשבות ותוכניות לעשות עוד פעילות רבה יחד. חבל על איש מופלא ויקר כזה שהלך לעולמו". "מאבות הרתימה של טכנולוגיות על להשגת מודיעין" קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI, ציינה כי האיגוד "מתאבל על לכתו של זהר זיסאפל, מחלוצי תעשיית ההיי-טק הישראלית. זיסאפל, ממקימי ענף ההיי-טק בישראל, היה מורה דרך לאלפים שהלכו בדרכו". בין המספידים של זיסאפל היה גם ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, שמשקיע בחברות טכנולוגיה וסייבר, והיה בין מקימי פאראגון. ברק כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "הלך מאתנו זהר זיסאפל, מאבות הרתימה של טכנולוגיות על להשגת מודיעין ולימים ממניח היסודות לסטארט-אפ ניישן. איש מופלא, מוכשר כשד, מעמיק לחשוב ונעים הליכות. זהר תרם תרומה עצומה לביטחון המדינה ולעוצמתה הכלכלית. יהי זכרו ברוך".

המצוקה בתורים למשרד הפנים הביאה, על פי החשד, תושב בית"ר עילית בן 25 לנצל את המצב לטובתו. האיש, עובד בחברה שנותנת שירותים למכון הביולוגי, חשוד שהשתמש במערכות ה-IT וברשת האינטרנט של המכון כדי להזמין מאות תורים למשרד הפנים, על מנת למכור אותם – מה שעל פי החשד הוא עשה בפועל. החקירה החלה לפני כחודש על ידי חוקרי יחידת הסייבר בלהב 433 במשטרה והמלמ"ב – הממונה על הביטחון במערכת הביטחון. היום, עם עיכובו לחקירה, היא הפכה לגלויה. מאז תקופת הקורונה וסגירת השמיים שהיא הביאה איתה חל גידול בביקוש להנפקת תעודות זהות ובעיקר דרכונים – מה שהביא לכך שהחיפוש אחר תורים פנויים מתיש וכשהמבקש להוציא או לחדש דרכון או תעודת זהות כבר מוצא תור, הוא עלול להיות לחודשים ארוכים קדימה. על פי החשד, הצעיר ניצל את מצוקתם של המבקשים להגיע למשרד הפנים.