חברת מחקרי השוק קאנליס צופה, שסיום התמיכה ב-Windows 10 יכול לגרום לכך שלא פחות מ-240 מיליון יחידות של מחשבים אישיים יהפכו לסוג של אשפה. החברה מציינת, כי הפסולת האלקטרונית ממחשבים אלה יכולה להגיע למשקל של כ-480 מיליון ק"ג, שזה פחות או יותר כמו 320,000 מכוניות, והיא תמלא עוד יותר את המזבלות עמוסות הזבל ברחבי העולם כולו. שוק מחשבי ה-Windows הגלובלי נשלט עדיין ביד רמה בידי Windows 10. לפי הנתונים של StatCounter, נכון לסוף נובמבר 2023 מדובר ב-68% מהשוק, לעומת פחות מ-27% של Windows 11. אולי בחלק מהמחשבים שמפעילים את Windows 10 מדובר בבחירה של המשתמשים, אבל בחלק גדול, וכנראה הרוב, אין אפשרות לשדרג ל-Windows 11 בגלל דרישות המערכת – ובראשן אי תמיכה ב-TPM 2.0. עבור הבעלים של אותם מחשבים, באוקטובר 2025, כשמיקרוסופט תפסיק לספק תמיכה מוחלטת ב-Windows 10 – למרות שהיא מתכננת עוד שלוש שנות עדכוני אבטחה תמורת תשלום – תתעורר בעיה קשה: להמשיך לשלם למיקרוסופט את התשלום שהיא תרצה, אם אכן תהיה בפועל אפשרות לכך, כדי לקבל עדכוני אבטחה, לקחת סיכון ולהמשיך לעבוד, או לזרוק את המחשבים לפח ולקנות חדשים כדי לעבור ל-Windows 11, או אולי Windows 12 עד אז. אמנם, ההתקרבות של המועד הזה מבשרת תקופה טובה ליצרניות המחשבים והמעבדים, אבל התקווה הגדולה היא, שניתן יהיה למחזר עד אז כמות גדולה יותר מהרכיבים שמרכיבים את המחשבים הללו.

אחת המערכות שבלטו בימים הראשונים של המלחמה היא מערכת הבריאות – בגלל מספר הנפגעים הרב בטבח של ה-7 באוקטובר, המספר הרב של המפונים והצורך לתת להם שירותי בריאות במקומות שאליהם הם פונו. מכבי שירותי בריאות היא הארגון השני בגודלו במדינה במגזר זה, ומשום כך, חלק ניכר מהעומס הזה הוטל עליה. קובי כץ, סמנכ"ל וראש חטיבת הטכנולוגיות במכבי, דיבר בוובינר של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ב'), על פיתוח היישומים, בפרט בימים הראשונים של המלחמה – כדי לתת את הטיפול המיטבי. את הוובינר הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. קובי כץ, סמנכ"ל וראש חטיבת הטכנולוגיות במכבי שירותי בריאות. צילום: גיא חמוי לדברי כץ, "אנחנו עוסקים בפיתוח מהיר של יישומים בשגרה וגם בחירום. היקף הפיתוח התעצם עוד יותר בעקבות המלחמה, כי לצערנו, נקלענו למצב חדש, של ריבוי דרישות בזמן קצר מאוד. זאת, במקביל לאילוצים כגון עובדים מגויסים למילואים. בימים שלאחר השבת הארורה של ה-7 באוקטובר, החטיבה בראשותי נכנסה למצב חירום, לטובת טיפול דיגיטלי במפונים, במתגוררים ביישובי קו העימות בצפון ובדרום הארץ, ובכלל מבוטחי מכבי. נדרשנו להעלות הילוך, על מנת לענות לדרישות שנוצרו בן לילה. מאז תחילת המלחמה אנחנו עובדים בלא הפסקה על מנת להמשיך ולספק שירותים רפואיים, ולהעניק תמיכה רפואית ונפשית לכל המטופלים שלנו. כלי ה-Low-Code סייעו לנו בכך. מדובר במערך חשוב ועוצמתי, שצריך להיות בארגז הכלים של כל מערך IT בארגונים". כץ דיבר יחד עם מורן סימון, מנהלת יחידת מנהלי פרויקטים במערך הדיגיטל והדאטה בחטיבה הטכנולוגית במכבי. היא ציינה כי "הגדרנו את מתודולוגיות העבודה ובחנו איך ניגשים לכל קוד עסקי. אם בחרנו ליישם אותו ב-Low-Code, הבטנו עליו כעל מערכת לכל דבר, עם כל הסטנדרטים, הבדיקות, הניטור וההכנסה לייצור". מורן סימון, מנהלת יחידת מנהלי פרויקטים במערך הדיגיטל והדאטה בחטיבה הטכנולוגית במכבי שירותי בריאות. צילום: יח"צ סימון וכץ אמרו כי "לאחר ה-7 באוקטובר, היו 120 אלף מפונים לערך, כאשר שליש מהם חברי מכבי. נדרשנו למענה כולל, תוך שמירת הרצף הטיפולי של המבוטחים. משרד הבריאות העביר את נתוני המפונים ונדרשנו להבין מה עושים איתם, איך הופכים את הנתונים לכלי עבודה. יחד עם אנשי קבוצת אמן, הקמנו בתוך חמישה ימים מערכת מבוססת אאוט סיסטמס, שקולטת את פרטי המפונים ומאפשרת לעובדי מכבי במחוזות השונים לעקוב אחרי הטיפול, ובכך ליצור רצף טיפולי. הפיתוח היה גם חסכוני במשאבי כוח אדם – הוא בוצע על ידי שני מפתחים ומנהל פרויקט". השניים אף הציגו פתרון שעונה מרחוק לפניות מטופלים שיש להם בעיות בעור, שפותח במהירות. "נדרשנו לפתח מענה מהיר", ציינו. "ערכנו זאת בשלבים: גיבוש היעדים העסקיים והטכנולוגיים; חיפוש ובחירת הטכנולוגיה המותאמת לענן ולקרקע, לאון-פרם; בניית מתודולוגית פיתוח; והטמעה עד אחרון העובדים בחטיבה. הטכנולוגיה שבחרנו בה היא זו של אאוט סיסטמס. בנינו מתודולוגיה למיפוי המערכות ולהליך הפיתוח, כאשר לנגד עינינו עמדה המטרה לעשות את זה כמה שיותר מהר. בשלב האחרון, של ההטמעה, היינו עדים למחויבות של כלל עובדי החטיבה, כולל של ההנהלה, וכך הקמנו 'גילדת' מפתחי Low-Code וערכנו להם הכשרות. בנינו פתרון מהיר ואיכותי עבור שלושה מיליון חברי מכבי – בארבעה חודשים". כץ סיכם באומרו כי "ה-Low-Code אמנם לא מתאים לכל פיתוח, כי לעתים הוא מורכב, אבל אני ממליץ לארגונים להגדיר את הקריטריונים המתאימים בעבורם ולבחון את השימוש ב-Low-Code – ובכך להעצים את יכולות הארגון. יש לזכור שגם על פיתוחים באופן זה יש להחיל את כל הכללים הסטנדרטיים – ארכיטקטורה, בדיקות, ניטורים, DevOps ועוד. במקרים רבים, ה-Low-Code מסייע בהיבטי עלויות וקיצור משמעותי בזמני ההגעה לשוק, עם החזר השקעה (ROI) מהיר".

yes ופלאפון מפרסמות היום (ב') את דו"ח הרגלי הצפייה והגלישה של הישראלים במהלך 2023. מן הממצאים עולה, כי המלחמה הייתה גורם שהשפיע על קטגוריות רבות בדו"ח – אם בהרגלי הצפייה בטלוויזיה, התכנים הפופולריים, הגלישה הסלולרית ועוד. לפי הדו"ח, ניכר כי המלחמה משנה את הרגלי הצפייה. על פי נתוניyes  עולה, כי מספר שעות הצפייה היומיות הממוצעות לבית אב בישראל טיפס השנה ל-10.1, בהשוואה ל-9.2 שעות ביום בשנת 2022. בתחילת המלחמה אף נרשם זינוק במספר שעות הצפייה היומיות לכ-12 שעות. שיעורי הצפייה בערוצי הברודקאסט (כאן 11, קשת 12, רשת 13 וערוץ 14) רשמו צפייה ממוצעת של 48% מנפח הצפייה עד פרוץ המלחמה, וכ-60% צפייה מתחילתה – לעומת 46% צפייה ממוצעת בשנת 2022. עוד מהשפעות המלחמה: הישראלים מעדיפים צפייה בלייב, שכן נרשמה ירידה של 31% בשירותי הצפייה הנדחית, כאשר ערוצי הברודקאסט רשמו צניחה של 63% בשירותים אלה. אולי זה לא מפתיע, אך הדו"ח הראה, כי הסרט התיעודי המדובר NOVA# הוא הסרט הנצפה ביותר השנה והמסמך הדוקומנטרי הנצפה ביותר בתולדות yes, שגם שודר בגופי תקשורת מרכזיים נוספים באדיבות yes. חדשות, חדשות, חדשות על פי סקר מיוחד שערכו yes ופלאפון באמצעות מכון המחקר 2the point בקרב 500 אנשים בני 18+, 78% מההורים ציינו כי הם מפחיתים את צפיית החדשות בסלון מחשש לחשיפת הילדים לתוכני המלחמה. מחצית מהנשאלים אמרו שהם מתעדכנים בחדשות לפחות מדי שעה או שעתיים: כרבע מכלל הישראלים הבוגרים (24%) נוהגים בימים אלה להתעדכן בחדשות לפחות פעם בחצי שעה כאשר 10% עושים זאת כל כמה דקות. קרוב למחצית (47%) נוהגים להתעדכן בחדשות מספר פעמים ביום, 24% מתעדכנים בחדשות 1-2 פעמים ביום ואילו 4% מדווחים שהם לא נוהגים להתעדכן בחדשות על בסיס יומי. צורכים חדשות. והרבה. צילום: yes ממצא נוסף מאשש את מה שידוע כבר מזה זמן: בימים אלה הרשתות החברתיות מהוות את הפלטפורמה העיקרית לצריכת תכנים חדשותיים: 76% מהישראלים ציינו כי הם נוהגים להתעדכן בחדשות באמצעות פייסבוק, וואטסאפ, טלגרם ו-X, לעומת 66% שאמרו כי ערוצי הטלוויזיה מהווים את מקור המידע החדשותי שלהם, ו-57% ציינו כי אלו אתרי האינטרנט. השימוש בטלגרם ובטוויטר מזנק בחסות המלחמה הגלישה הסלולרית לכל מנוי קפצה ב-2023 ב-27%, לפי הדו"ח, כאשר מנויי דור 5 גולשים בממוצע כ-20% יותר מאשר מנויי דור 4. עם פתיחת המלחמה הגלישה זינקה ב-17%. עוד נמצא, כי בחודש אוקטובר האחרון היו כמעט פי שישה מתקפות סייבר בהשוואה לחודש ספטמבר, וכי 65% מהישראלים ציינו כי הם חוששים לפתוח קישורים הנשלחים אליהם. בגזרת האפליקציות, טיק-טוק היא הצומחת ביותר השנה, עם עלייה של 23% במספר המשתמשים, ואינסטגרם רשמה עלייה של 12%, וזאת לעומת פייסבוק, שרשמה ירידה של 5%. מספר המשתמשים בוואטסאפ נותר ללא שינוי. השימוש בטלגרם, שעד תחילת המלחמה נותר דומה לשיעורו בשנת 2022, זינק מפרוץ המלחמה בכ-60% במספר המשתמשים, והכפיל את עצמו בנפח השימוש היומי מתחילת המלחמה. כיום השימוש בו גבוה פי 2 בהשוואה לימי שגרה. אפליקציית X (טוויטר לשעבר) שרשמה עד לתחילת הלחימה עלייה של כ-6% בלבד במספר המשתמשים, זינקה מפרוץ הלחימה ב-50% בנפח השימוש וב-20% במספר המשתמשים. כיום השימוש ב–X גבוה ב-31% מאשר בימי שגרה. אפליקציות התחבורה הציבורית WAZE ומוביט, שעד ה-7 באוקטובר שמרו על רמת שימוש זהה ל-2022, ירדו ב-44% וב-46% בהתאמה בימיה הראשונים של המלחמה. עם התמשכות המלחמה השימוש באפליקציות אלה הולך וגדל וכיום השימוש בשתיהן קטן בכ-10% בלבד מהשימוש שלהן בימי שגרה. רבות מאפליקציות הפנאי והמוזיקה והאי-קומרס, כמו טינדר, ספוטיפיי ועוד, הראו ירידה חדה לאחר ה-7.10, אם כי באחרונה חלקן מראות התאוששות וחזרה לרמה שלפני פרוץ המלחמה. עם פרוץ המלחמה וסגירת השמיים באופן כמעט מוחלט, היקף הטסים לחו"ל צנח משמעותית וחזר לרמתו הנמוכה של שיא תקופת הקורונה. בתחילת 2023 שלושת היעדים הפופולריים ביותר עבור הישראלים היו: יוון, טורקיה ואיטליה, אך בחודש נובמבר השתנתה רשימת היעדים, כשבמקום הראשון ניצבת ארצות הברית,  ואחריה יוון וגרמניה. טורקיה, שהייתה במקום השני צנחה למקום החמישי. דרור בהט, סמנכ"ל השיווק של yes ופלאפון: "המלחמה שינתה בצורה דרמטית את הרגלי הצפייה והגלישה של כולנו. מאז ה-7 באוקטובר הישראלים צופים משמעותית יותר בטלוויזיה, גולשים יותר באמצעות הנייד, מתעדכנים בחדשות בכל כמה דקות ומנסים להימנע מחשיפת הילדים לחדשות הקשות. אנו מזהים שינויי מגמות בשימוש באפליקציות בהשפעת המלחמה ומצב הרוח הלאומי, אך למרות זאת, הישראלים שומרים על אופטימיות ומעריכים כי יטוסו לחו"ל בשנה הקרובה".

yes ופלאפון מפרסמות היום (ב') את דו"ח הרגלי הצפייה והגלישה של הישראלים במהלך 2023. מן הממצאים עולה, כי המלחמה הייתה גורם שהשפיע על קטגוריות רבות בדו"ח – אם בהרגלי הצפייה בטלוויזיה, התכנים הפופולריים, הגלישה הסלולרית ועוד. לפי הדו"ח, ניכר כי המלחמה משנה את הרגלי הצפייה. על פי נתוניyes  עולה, כי מספר שעות הצפייה היומיות הממוצעות לבית אב בישראל טיפס השנה ל-10.1, בהשוואה ל-9.2 שעות ביום בשנת 2022. בתחילת המלחמה אף נרשם זינוק במספר שעות הצפייה היומיות לכ-12 שעות. שיעורי הצפייה בערוצי הברודקאסט (כאן 11, קשת 12, רשת 13 וערוץ 14) רשמו צפייה ממוצעת של 48% מנפח הצפייה עד פרוץ המלחמה, וכ-60% צפייה מתחילתה – לעומת 46% צפייה ממוצעת בשנת 2022. עוד מהשפעות המלחמה: הישראלים מעדיפים צפייה בלייב, שכן נרשמה ירידה של 31% בשירותי הצפייה הנדחית, כאשר ערוצי הברודקאסט רשמו צניחה של 63% בשירותים אלה. אולי זה לא מפתיע, אך הדו"ח הראה, כי הסרט התיעודי המדובר NOVA# הוא הסרט הנצפה ביותר השנה והמסמך הדוקומנטרי הנצפה ביותר בתולדות yes, שגם שודר בגופי תקשורת מרכזיים נוספים באדיבות yes. חדשות, חדשות, חדשות על פי סקר מיוחד שערכו yes ופלאפון באמצעות מכון המחקר 2the point בקרב 500 אנשים בני 18+, 78% מההורים ציינו כי הם מפחיתים את צפיית החדשות בסלון מחשש לחשיפת הילדים לתוכני המלחמה. מחצית מהנשאלים אמרו שהם מתעדכנים בחדשות לפחות מדי שעה או שעתיים: כרבע מכלל הישראלים הבוגרים (24%) נוהגים בימים אלה להתעדכן בחדשות לפחות פעם בחצי שעה כאשר 10% עושים זאת כל כמה דקות. קרוב למחצית (47%) נוהגים להתעדכן בחדשות מספר פעמים ביום, 24% מתעדכנים בחדשות 1-2 פעמים ביום ואילו 4% מדווחים שהם לא נוהגים להתעדכן בחדשות על בסיס יומי. צורכים חדשות. והרבה. צילום: yes ממצא נוסף מאשש את מה שידוע כבר מזה זמן: בימים אלה הרשתות החברתיות מהוות את הפלטפורמה העיקרית לצריכת תכנים חדשותיים: 76% מהישראלים ציינו כי הם נוהגים להתעדכן בחדשות באמצעות פייסבוק, וואטסאפ, טלגרם ו-X, לעומת 66% שאמרו כי ערוצי הטלוויזיה מהווים את מקור המידע החדשותי שלהם, ו-57% ציינו כי אלו אתרי האינטרנט. השימוש בטלגרם ובטוויטר מזנק בחסות המלחמה הגלישה הסלולרית לכל מנוי קפצה ב-2023 ב-27%, לפי הדו"ח, כאשר מנויי דור 5 גולשים בממוצע כ-20% יותר מאשר מנויי דור 4. עם פתיחת המלחמה הגלישה זינקה ב-17%. עוד נמצא, כי בחודש אוקטובר האחרון היו כמעט פי שישה מתקפות סייבר בהשוואה לחודש ספטמבר, וכי 65% מהישראלים ציינו כי הם חוששים לפתוח קישורים הנשלחים אליהם. בגזרת האפליקציות, טיק-טוק היא הצומחת ביותר השנה, עם עלייה של 23% במספר המשתמשים, ואינסטגרם רשמה עלייה של 12%, וזאת לעומת פייסבוק, שרשמה ירידה של 5%. מספר המשתמשים בוואטסאפ נותר ללא שינוי. השימוש בטלגרם, שעד תחילת המלחמה נותר דומה לשיעורו בשנת 2022, זינק מפרוץ המלחמה בכ-60% במספר המשתמשים, והכפיל את עצמו בנפח השימוש היומי מתחילת המלחמה. כיום השימוש בו גבוה פי 2 בהשוואה לימי שגרה. אפליקציית X (טוויטר לשעבר) שרשמה עד לתחילת הלחימה עלייה של כ-6% בלבד במספר המשתמשים, זינקה מפרוץ הלחימה ב-50% בנפח השימוש וב-20% במספר המשתמשים. כיום השימוש ב–X גבוה ב-31% מאשר בימי שגרה. אפליקציות התחבורה הציבורית WAZE ומוביט, שעד ה-7 באוקטובר שמרו על רמת שימוש זהה ל-2022, ירדו ב-44% וב-46% בהתאמה בימיה הראשונים של המלחמה. עם התמשכות המלחמה השימוש באפליקציות אלה הולך וגדל וכיום השימוש בשתיהן קטן בכ-10% בלבד מהשימוש שלהן בימי שגרה. רבות מאפליקציות הפנאי והמוזיקה והאי-קומרס, כמו טינדר, ספוטיפיי ועוד, הראו ירידה חדה לאחר ה-7.10, אם כי באחרונה חלקן מראות התאוששות וחזרה לרמה שלפני פרוץ המלחמה. עם פרוץ המלחמה וסגירת השמיים באופן כמעט מוחלט, היקף הטסים לחו"ל צנח משמעותית וחזר לרמתו הנמוכה של שיא תקופת הקורונה. בתחילת 2023 שלושת היעדים הפופולריים ביותר עבור הישראלים היו: יוון, טורקיה ואיטליה, אך בחודש נובמבר השתנתה רשימת היעדים, כשבמקום הראשון ניצבת ארצות הברית,  ואחריה יוון וגרמניה. טורקיה, שהייתה במקום השני צנחה למקום החמישי. דרור בהט, סמנכ"ל השיווק של yes ופלאפון: "המלחמה שינתה בצורה דרמטית את הרגלי הצפייה והגלישה של כולנו. מאז ה-7 באוקטובר הישראלים צופים משמעותית יותר בטלוויזיה, גולשים יותר באמצעות הנייד, מתעדכנים בחדשות בכל כמה דקות ומנסים להימנע מחשיפת הילדים לחדשות הקשות. אנו מזהים שינויי מגמות בשימוש באפליקציות בהשפעת המלחמה ומצב הרוח הלאומי, אך למרות זאת, הישראלים שומרים על אופטימיות ומעריכים כי יטוסו לחו"ל בשנה הקרובה".

חבר פרלמנט איראני טוען כי מתקפת הסייבר על מערכת אספקת הדלק של איראן, שגרמה להשבתה של 70% מתחנות הדלק במדינה, "הייתה עבודה מבפנים". פרביז מוהמדנז'אד גזימאללה הוא חבר בוועדת האנרגיה של הפרלמנט האיראני. לדבריו, מתקפת הסייבר שהתחוללה בשבוע שעבר "הייתה פיזית: הם (ההאקרים – י"ה) נכנסו למערכת דרך USB או באמצעות תוכנה מבפנים". גזימאללה לא ציין את זהותם של התוקפים בסייבר, ולא את המקור לדבריו. "זו הפעם השנייה שמתקפה כזו מתרחשת", אמר גזימאללה, והאשים את הגורמים האחראים להתממשות המתקפה ב-"רשלנות" וב-"חוסר זהירות". מתקפה דומה אירעה באוקטובר 2021, במלאות שנתיים לדיכוי הדמים של הפגנות נובמבר 2019. אז, השלטונות בטהרן עצמם הודו ש-4,300 תחנות דלק במדינה נפגעו. בשני המקרים, קבוצת ההאקרים הפרו-ישראלית הדרור הטורף נטלה אחריות על המתקפות. "איראן צריכה ליצור מאזן אימה בסייבר" האדי בייגי-נזהאד, חבר נוסף בוועדת האנרגיה של הפרלמנט האיראני, אמר כי "נגיף סייבר" (נוזקה) הוא שהדביק את מערכת אספקת הדלק במדינה, וייחס את המתקפה לאדם או רשת אנושית, "שחדרו למדינה". מורטזה מהמודוואנד, מחוקק איראני נוסף, האשים את "הציונים" ואת "סוכנות הביון של ישראל – המוסד" במתקפת הסייבר, וקרא למדינתו ליצור "מאזן אימה (בסייבר – י"ה), כדי להילחם באויבי המדינה. צריך לעשות להם את מה שהם עושים לנו". מהמודוואנד הוא חבר בוועדה לביטחון לאומי ומדיניות חוץ של הפרלמנט האיראני. הוא ציין כי "פעולות הסייבר של ישראל נגד מטרות איראניות יימשכו גם לאחר הסכסוך בעזה. אנחנו צריכים להכין את עצמנו בתחומי הדיגיטל, הטכנולוגיה והווירטואליזציה, כדי שלא נהיה פגיעים כאשר תהיינה מתקפות עתידיות". הממשל באיראן: המתקפה – מסוג APT אתמול (א') פרסמנו כי כשבוע אחרי מתקפת הסייבר רחבת ההיקף, האספקה לתחנות הדלק באיראן לא שבה לסדרה. בשבת הודיע הממשל באיראן שהוא זיהה את הנוזקה שגרמה לשיבוש האספקה בקנה מידה גדול בתחנות הדלק במדינה, ומדובר בנוזקה מסוג APT – איום עקבי ומתקדם. "זוהתה פגיעות מסוימת במערכת האספקה והתשלום המקוונת של רשתות הפצת הדלק", נמסר בהודעת הממשל האיראני. "האירוע היה מסובך מאוד". המתקפה אירעה ביום ב' בשבוע שעבר, והממשלה בטהרן הודתה שהיא גרמה להשבתתן של 70% מתחנות הדלק במדינה. גורמי אופוזיציה איראניים דיווחו על תורים ארוכים בתחנות הדלק שנפגעו, וכי המתקפה פגעה גם במערכת הרמזורים במדינה. כנראה בהומור, חברי הדרור הטורף – שכאמור, נטלו אחריות על המתקפה – ציינו כי הם "הותירו בכוונה 30% מתחנות הדלק מתפקדות, כמסדרון הומניטרי" – מונח שבו השתמש צה"ל לאפשר מעבר בטוח של תושבים ברצועת עזה. הדרור הטורף היא קבוצת האקרים שלא מעט מומחי סייבר סבורים שהיא שלוחה של מדינה, אם כי אין הוכחות שישראל, או מדינה אחרת, היא זו שעומדת מאחוריה. עוד תקיפה שלפי חוקרי צ'ק פוינט תואמת לדרכי הפעולה של הדרורים הטורפים אירעה ביולי 2021 ופגעה בתחנות רכבת במדינה. התוקפים גרמו לעיכוב ולביטול נסיעות, ואף הביאו לפרסום מספר הטלפון בלשכתו של מנהיג המדינה, עלי חמינאי, עם כיתוב שקורא לאזרחים להתקשר אליו. מתקפה נוספת שהדרור הטורף מקושרת אליה הביאה להצתת אש במפעל פלדה במדינה. צילומי טלוויזיה במעגל סגור של המפעל הראו קבוצה של עובדים שעוזבים את המפעל, ומיד לאחר מכן החלה להיפלט פלדה מותכת, שגרמה לפריצת השריפה. אירועים אלה הם חלק משורה של מתקפות סייבר נגד איראן, שמיוחסות לישראל או לקבוצות פרו-ישראליות. אחת המרכזיות שבהן אירעה ב-2010 בכור הגרעיני בנתנז, שנפגע לאחר שהתולעת סטוקסנט הושתלה במחשבים של הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית. ישראל מעולם לא נטלה אחריות על מתקפה זו, או על כל מתקפת סייבר אחרת נגד איראן.

עוד לפני המלחמה הנוכחית מול חמאס, מדינת ישראל היתה אחת מעשר יצואניות הנשק הגדולות בעולם: 2% מכלל היצוא הביטחוני העולמי, שמהווה שיעור דומה לזה של דרום קוריאה, אנגליה וספרד. ישראל ייצאה לאחרונה שיא של כ-13 מיליארד דולר במוצרים ביטחוניים, רבע מהם למדינות דוברות ערבית (דרך "הסכמי אברהם"). מל"טים היוו 25% מהיצוא לשנת 2022 וטילים, רקטות או מערכות הגנה אווירית – 19%. במקביל, ישראל היא עשירית ברשימת יבואני הנשק בעולם, והיא צורכת נשק בסכומים של 25 מיליארד דולר בשנה, כלומר בין 4.5% עד 5.3% מהתל"ג של המדינה. באם המדינה תחליט להלאים את האמצאה, יקבעו לבעלי האמצאה, בצו קבוע, תמלוגים להם הם זכאים. הממציא ובעלי הפטנט רשאים לערר על עצם "הלאמת" האמצאה, לבקש להגישה גם במדינות אחרות, וכמובן גם לדון מחדש בנושא גובה התמלוגים בגין "הלאמת" האמצאה הלוחמה וההגנה של היום אינן רק מול צבאות, אלא גם מול ארגוני טרור, לחלקם מימון ותמיכה טכנולוגית של מדינות. מול ארגונים אלה נדרשים ידע וטכנולוגיה ייחודיים ועדכנים ברמה גבוהה ביותר. משום כך, טכנולוגיה צבאית מודרנית אינה מבוססת כבעבר רק על רובים ותותחים, אלא גם על סוגות הכוללות בינה מלאכותית, ציוד הגנה נגד טילים, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות, מִרְשֶׁתֶת בציוד צבאי, לוחמת סייבר, מציאות מדומה ורבודה לבניית סביבות אימון סינתטיות, אנליזה של ביג דאטה, קישוריות 5G ובלוקצ'יין ואבטחת מידע. בכל אלה מדינת ישראל מתבלטת ומובילה. יכולה להתאים את האמצאות הביטחוניות שלכם. מדינת ישראל בשעת מלחמה. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק אמצאות ביטחונית יכולות להיות מולאמות על ידי המדינה מאות סטארט-אפים פעילים בישראל בשוק הביטחוני: 206 מהם בקשר אדוק עם מפא"ת – המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית. התחזית היא שיותר יזמים וטכנולוגיות יפנו לתחום הצבאי/הגנתי, משום שההון זמין בתעשייה זו, לעומת מיתון יחסי בהשקעות בתחומים אחרים. הסדר ואסנאר (Wassenaar), שעוסק בבקרת הייצוא של נשק קונבנציונלי וטובין וכן של טכנולוגיות דו-שימושיות, קובע שבפריטים המיועדים למשתמש סופי צבאי, אחריות הפיקוח מוטלת על משהב"ט. לעומת זאת, בפריטים המיועדים למשתמש סופי אזרחי, אחריות הפיקוח מוטלת על משרד הכלכלה בתיאום ובהתייעצות עם אפ"י – אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון. רשימות הפיקוח מתעדכנות מעת לעת. פיקוח על היצוא הביטחוני בישראל עלול להקשות על חברות ישראליות הפעילות בטכנולוגיות דו-שימושיות, לרבות אלה העוסקות בפלטפורמות תעופה, תקשורת, אופטיקה וסייבר. בכל הקשור בפטנטים אשר אמורים לשרת את החברות בגיוס הון ומניעת תחרות בארץ ובעולם, בידי המדינה ארסנל משפטי של "נשק יום הדין", לרבות פרק ו' לחוק הפטנטים, המורה ש-אמצאה הקשורה, לדעת המדינה, בהגנתה, לרבות בתחומי נשק, תחמושת, או במקרה שהאמצאה היא בעלת ערך צבאי אחר (לרבות עוסקת בתחומים שברשימת ואסנאר), או שבקשת הפטנט מכילה סוד בטחוני, תוגש תחילה ברשם הפטנטים הישראלי, ולמדינה זכות לעיין בבקשה; על רשם הפטנטים להעביר לשר הביטחון מידע על אמצאות אלה, והשר יכול, בתורו, להורות לבעלי האמצאה ולרשם הפטנטים, בצו זמני (עד 4 חודשים), להימנע מכל פעולה הקשורה ב-אמצאה ולשמור עליה בסוד (כלומר, לא לפרסמה בפנקס הפטנטים). באם המדינה תחליט להלאים את האמצאה, יקבעו לבעלי האמצאה, בצו קבוע, תמלוגים להם הם זכאים. הממציא ובעלי הפטנט רשאים לערר על עצם "הלאמת" האמצאה, לבקש להגישה גם במדינות אחרות, וכמובן גם לדון מחדש בנושא גובה התמלוגים בגין "הלאמת" האמצאה. ההמלצות אפוא לבעלי אמצאה בתחומי בטחון והגנה הן להסדיר, ככל שאפשר, באם השוק אינו (רק) צבאי, את שיוך הטכנולוגיה שהם מפתחים ושעליה הם מגישים פטנטים, לאחת הטכנולוגיות שברשימה הדו-תכליתית בהסדר ואסנאר. בנוסף מומלץ לבסס מרכיב ראשוני ומהותי של הפיתוח העסקי על העולם האזרחי, וכמובן – להגיש את בקשת הפטנט תחילה ברשם הישראלי. המלצה נוספת היא להתדיין, מראש, עם אלה האמונים על הפיקוח ליצוא הצבאי, ולקבל מהם, כמה שיותר מוקדם, אישור פעולה וכן את ברכת הדרך. הכותב הוא עו"ד, מייסד משרד ברסלר פטנטים, המתמחה בפטנטים בתחומי הביטחון וההגנה

עם פרוץ המלחמה, עובדי חקלאות רבים מתאילנד עזבו את הארץ. זאת, הן על רקע עצם המלחמה והן על רקע העובדה שכמה עשרות עובדים תאילנדים נחטפו על ידי החמאס ב-7 באוקטובר (רובם כבר שוחררו). הדבר גרם לכך שחקלאים רבים נשארו ללא ידיים עובדות. מרים גרון, מנהלת פרויקטים טכנולוגיים בכירה ברשות האוכלוסין וההגירה, ורונן קניג, מנכ"ל פרוסיד טק, דיברו בוובינר של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ב'), על פתרון חלקי שנמצא לבעיה – בדמות אפליקציה. הוובינר עסק ב-Low Code / No Code, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. לדברי קניג, "עזרנו לעובדי רשות האוכלוסין לטפל בעובדים שנשארו, לשנע אותם לעבודה במקום ובענף לפי בחירתם ולפי צרכי החקלאים, וכך הבאנו לפיתוח אפליקציה מהיר, שסייע לחקלאות במדינה". גרון ציינה כי "אחד המינהלים ברשות האוכלוסין הוא מינהל עובדים זרים, שמטפל בעובדים הזרים החוקיים והלא חוקיים שנמצאים בישראל או רוצים לעבוד בה, לרבות מתן היתרי עבודה. ה-7 באוקטובר פגש אותנו לא מוכנים. אחת הבעיות הגדולות שנוצרו הייתה נטישה של עובדי חקלאות זרים. מתוך קהילה של 30 אלף עובדים חקלאיים, נותרנו עם 21 אלף בלבד. בתוך פחות משבוע, כשליש עזבו והיינו חסרי אונים". לדבריה, "העלינו רעיון לפתרון – שנאפשר רישיונות עבודה לא לפי אזור גיאוגרפי. הענקנו לעובדים את החופש לבחור האם והיכן לעבוד. אנשי פרוסיד טק בנו את האפליקציה בהתנדבות, על בסיס פלטפורמת אאוט סיסטמס. בדרך כלל, פיתוח של אפליקציה כזאת אורך במגזר הממשלתי 3-6 חודשים. הפעם הרמנו אותה בסוף שבוע אחד. היא הייתה מוכנה בתוך 72 שעות, לאחר אישורים ובדיקות". גרון ציינה כי האפליקציה פונה לעובד בשפתו – תאילנדית, ושואלת אותו לפרטיו, לסוג הכישורים שיש לו ולאן הוא ירצה לעבור. או אז נערכת התאמה לצרכי החקלאי שנמצא במצוקה, ומבוצע "שידוך" בינו לבין העובד הפנוי. "יצרנו פלטפורמה שמאפשרת שיח פתוח בין החקלאים לעובדים, תוך שמירה על היבטי אבטחה ופרטיות ובלי להחצין פרטים. ככה עצרנו את העזיבה", אמרה. פרויקטים בתעשייה האווירית ובאלטשולר-שחם פרוסיד טק מהווה חלק מקבוצת פרוסיד מבית HMS, ומייצגת את הפתרון של אאוט סיסטמס. היא מספקת שירותי מומחה, הדרכות ומכירת רישוי, ונמצאת בעולמות ה-Low Code כבר יותר מחמש שנים. אאוט סיסטמס מדורגת במקום 30 ברשימת 100 חברות הענן הגדולות של פורבס. "הפלטפורמה של אאוט סיסטמס מאפשרת פיתוח אפליקציות משכבת הדאטה, דרך מנוע התהליכים העסקיים, כאשר מעל יש שכבת לוגיקה עסקית ואז ממשק משתמש תגובתי", אמר קניג. "יש לחברה אלפי לקוחות בעשרות מדינות ויש לה פלטפורמה לפיתוח במובייל". בישראל, ציין, קיימים 12 לקוחות של פרוסיד טק שביצעו פרויקטי אאוט סיסטמס, בהם התעשייה האווירית, מכבי שירותי בריאות, הבנק הבינלאומי, הפניקס, פלאפון, אוניברסיטת תל אביב ופיוניר, "וזכינו במכרז מחשוב הענן הממשלתי, נימבוס, ברובד 5". רונן קניג, מנכ"ל פרוסיד טק. צילום: נדב כהן יונתן הוא ציין פרויקט שערכה החברה בחטיבת התעופה של התעשייה האווירית, לניהול ההסבות של המערכות הדיגיטליות של מטוס ה-B777. "ענינו בפרויקט הזה על כמה אתגרים: אינטגרציה בין מערכות רבות ושלל אתרים בעולם; דרישות רבות ומורכבות; לוח זמנים מהודק; הצורך באג'יליות; אתגרי אבטחת מידע; ומציאת פתרון ברמת האנטרפרייז, שיהיה מבוסס ענן וסקלאבילי". הוא הוסיף כי "הסבת מטוס נוסעים למטען מצריכה טיפול ב-10,000 חלקים. בפרק זמן קצר פיתחנו עם התעשייה האווירית מערכת שמנהלת את ההסבות על אאוט סיסטמס, כולל אינטגרציה למערכת סאפ, לרצפת הייצור ולמפעלי החברה אחרים. הפיתוח ארך עשירית מהזמן המתוכנן". עוד פרויקט שקניג דיבר עליו בוצע בבית ההשקעות אלטשולר-שחם. "הם משתמשים בפלטפורמת אאוט סיסטמס לטובת הפעילות מול הלקוחות בדיגיטל. נתנו לחברה יכולת למילוי טפסים על ידי הלקוחות שלהם, בשיתוף נציג השירות, לקיצור התהליכים ולמניעת נטישה. כעת יש להם אפליקציית מובייל תגובתית", אמר.

אבי אנטבי מונה לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) של קלאודוג'ו (Cloudojo) – פעילות הענן החדשה של בזק בינלאומי, המהווה זרוע לשיווק, יישום והטמעת פתרונות ענן מקצה לקצה, בראשם הפתרונות של AWS (ר"ת Amazon Web Services). במסגרת תפקידו ינהל אנטבי את הפן הטכנולוגי בחברה, ובכלל זה גיוס, בניית וניהול יחידת ה-Professional Services, בניית קשת הפתרונות של החברה למגוון הלקוחות, התאמת הפתרון לצורך העסקי של הלקוחות וניהול תהליך ה-Delivery מקצה לקצה. בתפקידו האחרון ניהל אנטבי את יחידת ה-Professional Services של AWS בישראל, ולפני כן שימש כמנהל לקוחות טכני בכיר ב-AWS. קודם לכן מילא תפקידי ניהול ב-Professional Services של החברות קלטורה וסיסקו. אנטבי, 46, הוא בעל תואר שני (MBA) במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון ובעל תואר בהנדסת אלקטרוניקה מהמכללה להנדסה בירושלים. מה המומחיות של קלאודוג'ו? קלאודוג'ו מציעה לשוק הישראלי מומחיות AWS יחד עם השותפויות הענפות והתשתיות של בזק בינלאומי. לפי קלאודוג'ו, היא מעסיקה "נבחרת חזקה של מומחים בעולמות הארכיטקטורה, Devops, FinOps, אבטחת מידע, מכירות ועוד – כולם בעלי הסמכות AWS ברמות הגבוהות ביותר". החברה היא שותפה מוסמכת של AWS ומוכרת גם כ-DirectConnect Service Delivery Partner, שהיא ההסמכה הגבוהה ביותר של שירותי הענן של אמזון בתחום. זאת, לצד היותה שותף מורשה למכור פתרונות AWS (כ-Reseller), כמו גם פתרונות ISV, באמצעות המרקטפלייס (Marketplace). קלאודוג'ו מספקת שירותים בעולם הענן מקצה לקצה – החל מביצוע קישוריות ישירה מהרשת הארגונית ישירות לדאטה סנטר של AWS על גבי רשת פרטית, דרך מתן פתרונות ייעוץ ויישום על גבי ענן AWS, מכירה ישירה של פתרונות AWS ושותפיה באמצעות המרקטפלייס, ושירותי תחזוקה וייעוץ גם בשוטף, כולל שותפויות ייחודיות עם יצרנים שנולדו לענן.