אין כמעט ספק שהדבר שהכי מעניין את אפל בימים אלה הוא סיכום המשלוחים השנתי בשוק הטלפונים, שבו התברר שהיא טיפסה למקום הראשון על חשבון סמסונג. מדובר בהדחה שבאה אחרי 13 שנים שבהן הענקית הדרום קוריאנית שלטה בשוק הזה. מכשירי ה-iPhone הם כבר כמה שנים הציר המרכזי של אפל, מבחינת הכנסות. זה לא שהיא לא משקיעה כסף ביוזמות אחרות – ומשקפי המציאות המעורבת החדשים שלה, Vision Pro, הם דוגמה מצוינת לכך בעידן הנוכחי, אבל קודם כל טלפונים. המיקוד של אפל בשוק הסמארטפונים לא מפתיע. שוק המחשוב הדיגיטלי אמנם נהנה משפע דגמים וחידושים של מחשבים ניידים, אבל הטלפון נחשב מכשיר עבודה, וקרנם של המחשבים ירדה באופן יחסי – וגם לא יחסי אצל לא מעט אנשים. יש מצב שאפל ראתה את הנולד כבר מזמן, עוד ב-2007, כשסטיב ג'ובס המנוח השיק את ה-iPhone הראשון. לפני הסמארטפונים, אי אז בשנות ה-80' וה-90' של המאה הקודמת, המיקוד של אפל היה בשוק המחשוב. למעשה, פעם, כמעט כל ההשקעות שלה היו בשוק המחשוב, ועוד הנייח – במטרה לשלוט עליו. יש להודות שהיא לא כל כך הצליחה בזה, אלא, עם מחשבי ה-Apple II, ה-Lisa והמקינטוש שלה, בעיקר זינבה ביבמ. היום (ד'), לפני 40 שנה בדיוק, אפל הכריזה על מחשב המקינטוש הראשון – ואפשר למצוא כאן את ההודעה לעיתונות במלואה. המחשב הזה, שעלה 2,495 דולר, הושק בכלל לצד כמה מחשבי Lisa, שנחשבו אז למוצר העיקרי של אפל (והראשון שבהם הושק שנה קודם לכן). המקינטוש הראשון הגיע עם מעבד 8 מגה-הרץ, 128 קילו-בייט זיכרון RAM וכונן לדיסקטים בנפח של 400 קילו-בייט – לאחסון חיצוני. אפל השיקה ביחד איתו שורה של פריטי ציוד היקפי, כולל מדפסת, מודמים וכונן חיצוני, אבל הכי חשוב – היא הביא אל השולחן עיצוב אייקוני בולט, ועוד משהו קטן ליד: עכבר, עם כפתור אחד – וכפתור אחד בעכבר המשיך ללוות את מחשבי המקינטוש לאורך שנים רבות. השינויים העיקריים שהמקינטוש הביא לעולם העכבר, ועוד יותר מזה הממשק הגרפי, היו השינויים העיקריים שהמקינטוש הביא לעולם, ואין ספק שאפל, גם אם היא לא הייתה החלוצה של המחשוב האישי, הייתה זו שהפכה את עולם המחשוב על פיו. היא עשתה זאת בכך שהיא העבירה אותו משימוש בשורת פקודה להצבעה ולחיצה על הפקודה שרוצים לבצע, באופן הרבה יותר טבעי ומהיר. לא בכדי שנה וחצי לאחר מכן מיקרוסופט מיהרה לשחרר את הגרסה הראשונה של Windows – שלא זכתה לפופולריות. אפל כתבה בהודעה לעיתונות שהוציאה אי אז ב-1984 על הפלא החדש: "המשתמשים אומרים למקינטוש מה לעשות פשוט על ידי הזזת 'עכבר' – התקן הצבעה קטן – כדי לבחור בין הפונקציות הרשומות בתפריטים ומיוצגות על ידי סמלים ציוריים על המסך. משתמשים כבר לא נאלצים לשנן את פקודות המקלדת הרבות והמבלבלות של מחשבים רגילים. התוצאה היא נוחות שימוש קיצונית והפחתה משמעותית בזמן הלמידה". העכבר של המקינטוש מהדור הראשון. צילום: ShutterStock זה לא היה רק הממשק הגרפי בפני עצמו, אלא גם היכולת לפתוח כמה יישומים זה לצד זה, כשכל יישום פועל בחלון משלו ומציע אפשרות לעבור אליו בעת שרוצים, ולמזער אחרים – וכן, לעשות את זה פשוט בלחיצת עכבר. כיום זה מובן מאליו, אבל פעם זה נשמע דמיוני. ה-"פלא" הזה, כפי שאנחנו יודעים, הגיע גם ל-Windows, שייתכן שאלמלא המקינטוש כלל לא הייתה מגיעה לשוק, או שהייתה מגיעה אליו הרבה יותר מאוחר. במשך השנים, המקינטוש נתפס כמכשיר של הגרפיקאים, המעצבים ואנשי הדפוס. הוא גם היה המחשב האופנתי יותר, ואנשי אפל, וג'ובס בראשם, הצביעו על הקופסאות הלבנות והמשעממות של מחשבי ה-PC של אותם הימים, כדי להראות עד כמה המחשבים הנייחים שלהם מלאי השראה. אולם, יכול להיות שג'ובס ואנשיו התחרטו לאחר מכן על כמה עיצובים שהלכו יותר מדי רחוק. בול ממוזמביק (!) של סטיב ג'ובס ומחשבי מקינטוש. צילום: ShutterStock גם כיום, המחשבים הנייחים של אפל מביאים הרבה סגנון אל המסך, אבל העולם הנוכחי הוא עולם של מחשבים ניידים, ולכל חברה יש מחשבים כאלה, שמעוצבים היטב. השינוי המהותי במחשבי המקינטוש בשנים האחרונות, המקינטושים, הניידים והנייחים כאחד, עברו שינוי מהותי פנימי, כשאפל החלה לצייד אותם במעבדים שהיא מתכננת בבית – אם כי מייצרת ב-TSMC. אלא שברמה הבסיסית, מערכת ההפעלה, גם אם היא נראית אחרת, עדיין שואבת הרבה מאוד התנהגות וממשקים מאותה מערכת ראשונית, שהגיעה לשולחן העבודה עם מסך קטן שהוא חלק מוכלל מגוף המחשב. אפל היא המובילה של שוק הסמארטפונים, אבל בשוק ה-PC, השליטה של המחשבים מבוססי ה-Windows מוחלטת. לפי הנתונים של GlobalStats, מיקרוסופט שולטת בשוק עם 73% לעומת כ-16.5% של מחשבי ה-macOS של הענקית מקופרטינו. אל תצפו כאן למהפך, ולא רק מאחר שאפל תמשיך להילחם על מעמדה בשוק הטלפונים לפני כל דבר אחר. אולם, עדיין אפשר לומר שהכול, גם המעמד הרם של מחשבי ה-Windows, קרה בגלל עכבר אחד קטן – שאפילו היה די מכוער למראה.

חוקרי קספרסקי (Kaspersky) פיתחו דרך לזהות בקלות את קיומה של רוגלת פגסוס של NSO הישראלית. החוקרים, מצוות המחקר והניתוח העולמי של קספרסקי (GReAT) פיתחו – ושחררו לשוק – שיטה כדי לעזור למשתמשי iPhone הנמצאים בסיכון לזהות האם הרוגלה של חברת הסייבר ההתקפי הישראלית הושתלה במכשירם. לפי קספרסקי, הכלי החדש חושף את נוכחות פגסוס באמצעות ניתוח של רכיב שלא נחקר בעבר, בשם Shutdown.log. זהו יומן מערכת המאוחסן בארכיון sysdiagnose של מכשירים מבוססי מערכת ההפעלה iOS, השומר מידע מכל הפעלה ואתחול של המכשיר. החוקרים מצאו שאם משתמש שהמכשיר שלו הודבק ברוגלה מאתחל את המכשיר – יצופו חריגות (אנומליות) הקשורות לפגסוס, המפריעות להשלמתו של הליך האתחול, וכך יש עדות להדבקה.. לדברי מאהר יאמוט, חוקר האבטחה הראשי של GReAT, "קשה לחדור ליומן המערכת sysdiagnose, ובכך הוא מסייע לזהות זיהומים פוטנציאליים ב-iPhone. הוא מקבל חיווי על הזיהום, ואז מאשר ומאמת את ההדבקה והופך להיות לחלק מגישה מוכללת לחקירת זיהום נוזקות ב-iOS. אנו מאמינים שהשיטה והכלי ישמשו כעדות משפטית אמינה, שתתמוך בניתוח זיהומים". הניתוח מתבסס על כלי הערכה עצמית חדש של קספרסקי – סקריפט Python3. הוא מחלץ, מנתח ומנתח את Shutdown.log. הוא זמין לשימוש ציבורי ב-GitHub, וניתן להשתמש בו גם במכשירים המריצים macOS, Windows ולינוקס. קספרסקי עצמה הותקפה ב-2019 על ידי רוגלת "אפס קליק" ל-iOS בשם Triangulation. זו הייתה נוזקה מתוחכמת מאוד, בייחוד בשל יכולתה לטשטש את שרשרת ההתקפה ואת קיומה. מפתחי הנוזקה לא נחשפו. והנוזקה פעלה נגד אנשי חברת הסייבר במשך 5 שנים לערך. החשיפות שלה על ידי חוקרי קספרסקי שימשו לאחר מכן את בכירי סוכנות הביון FSB של הקרמלין, כדי להאשים את אפל בשיתוף פעולה עם שירותי הביון האמריקניים. אפל הכחישה עובדה זו בתוקף, ואמרה כי לעולם לא תאפשר לממשלה כלשהי להכניס דלת אחורית למוצריה. פגסוס נמכרה לממשלות, שהשתמשו בה כדי לרגל אחרי פעילי זכויות אדם, פעילים חברתיים ומתנגדים פוליטיים ועיתונאים. קוסטין ריאו, ראש צוות המחקר והניתוח הגלובלי בקספרסקי, אמר בעבר כי "רוגלת פגסוס של NSO היא כלי רב עוצמה, שנמכר למדינות ומקנה להן יכולות לבצע מעקבים סמויים אחר מטרות באופן מתוחכם מאוד – מבלי שיעד המעקב נדרש לבצע פעולה אקטיבית כלשהי. זה מלמד אותנו ששחקניות אלו מוכנות להשקיע משאבים גדולים – עשרות ולעיתים גם מאות מיליוני דולרים – כדי להשיג את יכולות הריגול המתקדמות הללו. לפיכך, סביר להניח כי יעד שנבחר על ידי שחקן מדינתי ככל הנראה לא יוכל לחמוק ממעקב. אלה החדשות הרעות". בסוף 2023 חשפו החוקרים רוגלה ל-iPhone, שפותחה, לכאורה, על ידי הביון האמריקני והדביקה גם דיפלומטים ישראלים. הרוגלה, ציינו אנשי קספרסקי, "מתוחכמת בצורה בלתי רגילה". היא הופעלה, לדבריהם, כנגד אלפי יעדים, תוך ניצול רכיב חומרה לא מוכר ב-iPhone, עם שילוב של כמה חולשות ופרצות. קורבנות הרוגלה היו חוקרי קספרסקי עצמם, בכירים בנאט"ו ודיפלומטים ישראלים וסינים – שכולם פעלו במסגרת תפקידם ברוסיה. ביוני האחרון שירות הביון FSB הרוסי האשים סוכנות ביון אמריקנית בפריצה לכמה אלפי מכשירי iPhone, כולל מכשירים השייכים לאזרחים רוסים ואחרים הקשורים לנציגויות דיפלומטיות ולשגרירויות במדינה. המתקפות אירעו בתחילת 2023. הצהרת סוכנות הביון הייתה דלה בפרטים ולא ציינה איזו סוכנות ביון אמריקנית עומדת מאחורי המתקפות. לפי הסוכנות, אפל עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם המודיעין האמריקני, במיוחד הסוכנות לביטחון לאומי, NSA. מומחי אבטחה ציינו, כי "התחכום של המתקפות הללו מצמצם את טווח החשודים בפיתוחם רק לקומץ מהשחקנים החזקים בעולם בתחום ההתקפי". במשך שנים היו דיבורים על קשר חשאי בין חברת הגנת הסייבר לקרמלין. ב-2017 הממשל בארה"ב אסר את השימוש במוצרי קספרסקי במערכות פדרליות, בשל חששות מריגול. בשנה שעברה, נציבות התקשורת הפדרלית של ארה"ב הוסיפה את החברה הרוסית לרשימת חברות שהציוד והשירותים שלהן נחשבות לאיום על הביטחון הלאומי.

אבדה לעולם האינטרנט: פרופ' דיוויד מילס, אחד מאותם גאונים שהמציאו את הרשת שבה כולנו משתמשים כיום, מת בגיל 85, כשהוא משאיר אחריו מורשת בעלת השפעה מהפכנית על העולם. מותו נקבע לפני שבוע, אולם בתו פרסמה על כך רק אתמול (ג'). מילס היה פרופסור למדעי המחשב והתקשורת מאוניברסיטת דלאוור. הוא ידוע בעיקר בגלל פרוטוקול ה-NTP (ר"ת Network Time Protocol), שהוא המציא ב-1979 והיה הראשון שיישם אותו. הוא ביצע את הצגת הבכורה של הפרוטוקול, במה שנחשב לשימוש הראשון בשירותי אינטרנט על גבי לוויין טרנס אטלנטי, ב-"ועידת המחשבים הלאומית", שנערכה בניו יורק. הפרוטוקול נכנס לשימוש מסחרי בשנות ה-80', ומאז הוא יושם במיליארדי מכשירים. NTP הוא פרוטוקול רשת לסנכרון זמן בין מערכות מחשב על גבי רשתות נתונים עם מיתוג מנות ואחזור משתנה. זהו אחד מפרוטוקולי האינטרנט הוותיקים ביותר שקיימים. כמו כן, מילס המציא את נתב הרשת הראשון – ה-Fuzzball router, שהתבסס על המיני מחשבים DEC LSI-11, שנמכרו בין שנות ה-70' לשנות ה-90' של המאה הקודמת. הוא קיבל את הפרופסורה שלו ב-1986 ופרש מהאוניברסיטה ב-2008, אז הוא הפך לפרופסור אמריטוס. מילס כתב 28 בקשות RFC (ר"ת Request for Comments) וקבע שני סטנדרטים בעולם האינטרנט. ב-2013 הוא זכה בפרס האינטרנט של IEEE "על מובילות יוצאות דופן ותרומות קבועות למחקר, פיתוח, סטנדרטיזציה ויישום של יכולות סינכרוניזציית זמן עבור הרשת". מילס נולד ב-1938 עם גלאוקומה – מחלה שפוגעת בעצב הראייה, אם כי כתוצאה מניתוח שעבר בילדותו, הייתה לו ראייה חלקית. כתוצאה מכך, הוא תמיד עבד עם מסכי מחשב גדולים. ראייתו החלה להידרדר ב-2012, ואבדה לחלוטין עשור אחר כך. לצד ההמצאות שלו בתחום האינטרנט והפיתוח הרב של עולם זה, מילס היה חובב רדיו.

בית המשפט המחוזי בסן פרנסיסקו פסק אתמול (ג') נגד מטא, בתביעה שהגישה נגד החברה הישראלית ברייט דאטה, שעוסקת באיסוף מידע פומבי מהאינטרנט. השופט הבכיר אדוארד צ'ן פסק כי בניגוד לטענת מטא, ברייט דאטה לא הפרה את תנאי השימוש כשאספה מידע משתיים מהפלטפורמות שלה, פייסבוק ואינסטגרם. מטא הגישה את התביעה נגד ברייט דאטה בינואר 2023 – בגין איסוף המידע. זאת, על אף שהיא שילמה לה על איסוף מידע מאתרים אחרים. ברייט דאטה הגישה תביעה נגדית. בתביעתה ביקשה מטא מבית המשפט להורות לברייט דאטה לחדול מאיסוף המידע, ואילו החברה הישראלית ביקשה פסק דין תקדימי שלפיו איסוף מידע נגיש פומבית מפייסבוק ומאינסטגרם הינו דבר חוקי. לטענת מטא, ברייט דאטה פיתחה כלי אוטומטי שאוסף את מידע אישי על בעלי חשבונות, על ברייט דאטה טענה בבית המשפט כי השירותים שלה מאפשרים איסוף מידע שבעליו הגדיר אותו כפומבי. כמו כן, לדבריה, בניגוד לטענת מטא, השירותים שלה לא דורשים את קיומו של חשבון בפלטפורמות של ענקית המדיה החברתית. השופט צ'ן כתב בפסק הדין כי "מטא לא הציגה ראיות מספיקות לכך שברייט דאטה גרפה נתונים בעת התחברות לחשבון, ובכך השיגה גישה לנתונים לא פומביים". הוא הוסיף כי "על אף שיש לה גישה לתשתית המחשבים שלה והזדמנויות גילוי נרחבות, מטא לא הראתה שנתונים מוגנים של המשתמשים שלה – שאינם זמינים לציבור – נאספו ונמכרו על ידי ברייט דאטה". עוד ציין השופט כי מטא לא הוכיחה שברייט דאטה מוכרת מידע "בקנה מידה עצום" שאותו היא גרפה מהפלטפורמות שלה. השופט קיבל את טענת החברה הישראלית שלפיה כשהמערכת שלה אוספת את המידע מפייסבוק ומאינסטגרם, לא מתבצעת כניסה (Log in) לפלטפורמה, ולכן אין לראות בה משתמש בשירותים אלה. "בלי לעבור את התהליך הזה (של הכניסה – י"ה), לא יכולה להיות לאורח אפילו את ההזדמנות לראות את תנאי השימוש, והוא לא יכול להסכים להם. זה מצביע על כך שאורח הוא לא 'משתמש' בשירותים של פייסבוק ואינסטגרם לא יכול להיות כפוף לתנאים האלה. 'משתמש' הוא מישהו שיש לו חשבון בפייסבוק או באינסטגרם", כתב צ'ן. בית המשפט צפוי לדון בחודש הבא בסעיפי התביעה האחרים – הנזיקיים, ומטא יכולה לתקן אותה עד אז. אור לנצ'נר, מנכ"ל ברייט דאטה. צילום: ענת (פמלה) שרון "ההיגיון הבריא ניצח" אור לנצ'נר, מנכ"ל ברייט דאטה, אמר כי "כשמטא פנו אלינו בדרישה להפסיק לאפשר ללקוחותינו לאסוף מידע פומבי מפייסבוק ומאינסטגרם, החלטנו שהדבר הנכון הוא לסרב ולצאת לקרב יקר, כי זה הדבר הנכון והצודק. למרות מאמצים רבים מצד ענקיות הטכנולוגיה לשלוט באופן בלעדי במידע פומבי באינטרנט, ברגע שבית המשפט נדרש להתייחס לסוגייה, ההיגיון הבריא ניצח. מידע פומבי, כשמו כן הוא – פומבי. זאת תמיד הייתה הטענה שלנו, ואנחנו מאוד שמחים על ההחלטה התקדימית של השופט צ'ן בקליפורניה, שתומכת בגישה הזאת. ברייט דאטה תמשיך להילחם על הזכות הבסיסית לגישה חופשית למידע פומבי ברשת". יצוין כי בימים אלה מתנהלת בבית המשפט המחוזי הצפוני של קליפורניה תביעה של X, לשעבר טוויטר, נגד ברייט דאטה – בטענות דומות. כעת נותר לראות מה תהיינה ההשלכות של פסק הדין בתיק הזה על ההחלטה באותה התביעה.

אי-ביי (EBay) תקצץ כ-1,000 משרות, או 9% מהכוח העבודה שלה במשרה מלאה, ותצמצם את עבודתה עם קבלנים חיצוניים. חברת המסחר האלקטרוני אמרה כי כוח האדם וההוצאות שלה עלו על הצמיחה, הצהירה שהיא צריכה להיות "זריזה יותר" מול סביבה כלכלית "מאתגרת". "בעוד שאנחנו מתקדמים מול האסטרטגיה שלנו, מספר העובדים וההוצאות הכוללים שלנו עלו על הצמיחה של העסק שלנו", אמרה החברה, שבסיסה בסן חוזה, קליפורניה, בהצהרה. "כדי להתמודד עם זה, אנו מיישמים שינויים ארגוניים, שמיישרים ומגבשים צוותים מסוימים כדי לשפר את חוויית הקצה לקצה, ולענות טוב יותר על הצרכים של הלקוחות שלנו ברחבי העולם". ההודעה מסמנת את הסבב השני של צמצום משרות באי-ביי בתוך שנה. בפברואר 2023 הודיעה החברה כי תקצץ כ-500 משרות, או כ-4% מכוח העבודה שלה, בשל האטה בהוצאות הצרכנים לאחר תנופת המסחר האלקטרוני שהונעה על ידי מגיפה. אי-ביי מצטרפת ליותר מ-60 חברות טכנולוגיה אחרות, כולל אלפאבית החברה האם של גוגל, ואמזון, שפיטרו עד כה השנה כמעט 11,000, לפי Layoffs.fyi, שעוקב אחר קיצוצים בתעשיית הטכנולוגיה. גם טיק-טוק מפטרת בתוך כך, גם טיק-טוק (TikTok) אישרה כי צמצמה כ-60 משרות. דובר החברה אמר שכל אלה שפוטרו "עשויים להגיש בקשה לכל תפקיד פנימי פתוח, מתוכם יש למעלה מ-120 תפקידים דומים שפורסמו כעת". לפי חטיבת בייטדאנס (ByteDance) הבעלים של טיק-טוק, הפיטורים הם חלק מארגון מחדש שגרתי, שהשפיע על צוותי מכירות ופרסום שעבדו במשרדי לוס אנג'לס, ניו יורק ואוסטין בטקסס, כמו גם במשרדים גלובליים אחרים. נכון לשנת 2023, טיק-טוק העסיקה כ-7,000 עובדים בארה"ב, ובייטדאנס מהסיק יותר  מ-150,000 בעולם. בנובמבר האחרון קיצצה בייטדאנס מאות משרות בחטיבת המשחקים של החברה, Nuverse. הפיטורים הצביעו על כך שבייטדאנס מקטיה את עסקי הגיימינג שלה, תחום שבו היא מתחרה עם היריבות הסיניות טנסנט (Tencent) ונט-איז (NetEase).

במסגרת ועידת הפסגה של אנשים ומחשבים, Top Summit, שנערכה השבוע (א'), הוענק אות יקיר התעשייה לאפרים אקרלניג על פועלו רב השנים בענף ה-IT ועל תרומתו לקהילה. אקרלניג שימש בתפקידו האחרון כמנהל רכש טכנולוגי בחברת מגדל, ולפני כן כיהן במשך שנים כמנמ"ר חברת הביטוח אליהו. בטקס, בו קיבל את תעודת ההוקרה מפלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים, סיפר בין היתר אקרלינג: "אני חוגג 50 שנות עשייה בעולם ההיי-טק הישראלי. ב-1973 התקבלתי לעתודה לרפואה, טסתי לטיול אצל משפחתי בארה"ב ואז פרצה מלחמת יום כיפור. האפשרות היחידה שעמדה לי לטוס לארץ הייתה להתגייס מיידית ולא להמתין לעתודה, וכך הגעתי לממר"ם". "גיליתי בההיי-טק עולם מרתק, מאפשר הגשמה, מאתגר, מספק ומשתנה כל הזמן. לאחר הקורס בממר"ם הוצבתי ב-8200. שריתי במשך 10 שנים, בהן הייתי במגוון רחב של תפקידים וזכיתי בפרסים שונים, ביניהם פרס לחשיבה יוצרת של ראש אמ"ן", אמר אקרלינג. לאחר שחרורו הוא התקבל לעבוד ביבמ ואז פגש באמצעות חבר את שלמה אליהו, שהקים את חברת הביטוח אליהו. אקרלינג נענה לאתגר להקים את מערך המיחשוב של החברה מאפס, ושימש כמנמ"ר החברה במשך 30 שנה. "מרצה על מעבר ממשבר לצמיחה, ותומך בכל אדם שפונה אליי" "ב-אליהו ניהלתי צוות מצומצם המסתמך בעיקר על שותפים עסקיים. פרופ' גדי אריאב הזמין אותי להרצות באוניברסיטת ת"א על צורת חשיבתי ועבודתי במתכונת מיקור חוץ – בשנות ה-80-90 זה לא היה מקובל", אמר אקרלינג. כאשר אליהו רכשה את מגדל, מונה אקרלינג למנכ"ל חברת בי דיוק, חברת המחשוב והתפעול של סוכנויות הביטוח שבבעלות מגדל. "איחדנו מערכות, הטמענו CRM, השקנו מערכת תהליכים, לרבות מערכת תמונת לקוח, תוך חיבור למסלקה הפנסיונית", סיפר אקרלינג. בתום ארבע שנות כהונה, עבר אקרלינג לחברת מגדל טכנולוגיות, שם כיהן במשך שש שנים כמנהל רכש טכנולוגי, עד לפרישתו לגמלאות. "עבדתי עם ספקים רבים ביושר ושותפות אמיתית, וזאת למעשה המורשת שלי לבאים אחרי. ספק שאינו השותף שלכם לעשייה – אינו מתאים לכם", הצהיר אקרלינג, שכיום משמש כיועץ למספר ארגונים, בהם: RevealSecurity ו-CyWat, מסלקת איגוד חברות הביטוח ועוד. כמו כן הוא פעיל במסדר "הבונים החופשיים". בהמשך חשף אקרלינג את הסיפור האישי שלו: "לפני חמש שנים חליתי בסרטן והודות לנחישות שלי למשפחתי, לחברים, לצוות הרפואי ולהשגחה העליונה צלחתי את המשבר. מאז אני מרצה על מעבר ממשבר לצמיחה, ותומך בכל אדם אשר פונה אליי הזקוק לעידוד, עצה או תמיכה. אני אשמח להרצות לכל ארגון שיפנה אליי", אמר אקרלינג. לסיום סיפר: "מאז ה-7 באוקטובר השחור, אני מתנדב בחמ"ל עזרה למפונים, לחיילים, לחקלאים ולכל פונה".

"לאורך כל כנס ועידת הפסגה לא הייתה הרצאה או פאנל בהם הביטויים בינה מלאכותית או GenAI לא הוזכרו בכל היבט, ולא בכדי. מה שקרה בשנה האחרונה, באופן גלובלי וגם בישראל, שינה בלשון המעטה את כל הכללים והחוקים, ולא סתם ביל גייטס אמר שלדעתו זו המהפכה הגדולה באנושות מאז האינטרנט", כך פתח אבנר שטראוס, היו"ר של שטראוס אסטרטגיה, את הפאנל המרתק 'יישומי בינה מלאכותית בארגונים – מגמות ל-2024' שנערך במסגרת הוועידה של אנשים ומחשבים שהתקיימה בתחילת השבוע באולמי לאגו בראשון לציון. בפני אולם מלא מפה לפה הסביר שטראוס, שהנחה את הפאנל, כי אנחנו עוד בתחילת הדרך, ושהחברה שבראשה הוא עומד אינה יוצאת מהכלל בהיבט הזה. "אנחנו מגששים את הדרך כמו ארגונים רבים אחרים, גם אם כבר צברנו לא מעט ניסיון, כולל בפיצוח של התרחישים העסקיים, שזו אחת השאלות המעניינות ביותר: איך מזהים את השימושים בהם. הכי כדאי להתחיל, כי זה יעזור יותר מאשר היבטים אחרים. הדבר השני הוא ההשלכה על מודל ההפעלה ועל המבנה הארגוני, וזה עמוס באתגרים, כמו גישור על פערי ידע. בנוסף עולות שאלות כמו מה המשמעות מבחינת הארכיטקטורה היישומית והטכנולוגית", אמר שטראוס. בסיום דברי הפתיחה שלו הוא הוסיף: "אבל צריך לזכור שגם אם הסיפור הזה עדיין חדש לגמרי, ואנחנו בשלבים הראשונים, כבר אפשר לומר דבר אחד בוודאות: רק ארגונים שבאמת ינסו ויבינו שצריך להתחיל להתנסות, יקבלו בסופו של דבר את הערך העסקי הגבוה ביותר מבינה מלאכותית". רוני ליכטנשטיין שני, סמנכ"לית הבנק הדיגיטלי וואן זירו. צילום: ניב קנטור הצ'טבוט החכם של וואן זירו רוני ליכטנשטיין שני, סמנכ"לית הבנק הדיגיטלי וואן זירו, סיפרה על הצ'טבוט החדש שהשיק הבנק. "לפני חודש הטמענו צ'טבוט מבוסס LLM, שפועל על טכנולוגיה של שפה לומדת. אנחנו הבנק השלישי בעולם שעשה את זה. קדמנו לנו בנק בארצות הברית ואחד בהולנד. מה שהבוט שלנו עושה, הוא לאפשר ללקוחות לשאול בשפה חופשית, ואז תוך שניות אחדות לקבל תשובה שהיא מפורטת וממצה. זה חוסך את הזמן של הלקוחות וגם את הזמן של העובדים, וזה כמובן גם מצמצם טעויות. אנחנו בנק, ויש לנו מחויבות ללקוחות, ואנחנו לא יכולים להרשות טעויות, ובטח לא הזיות, וכדי להבטיח את זה לקח לנו כמה חודשים טובים לבנות אגם נתונים מדויק", היא סיפרה. ואיך בוחרים היכן לשים את המשאבים? "זה גם השאלה איזה מדדים מספרים על הצלחה לאחר מכן. בדקנו עשרות אלפי פניות למוקד בשנה וחצי האחרונות ונדהמנו לגלות ש-60% זה שאלות כלליות לחלוטין, ואז הבנו שיש ערך גדול בהטמעת הטכנולוגיה. המדד העיקרי שעוקבים אחריו זה ירידה חדה בפניות למענה אנושי ועלייה בשביעות הרצון. ממד נוסף הוא מדד צמצום הטעויות של הגורם האנושי. כשיש טעות, צריך לפצות את הלקוח, ולכן מדובר במדד חשוב מאוד". ליאור ג'ורג'י, סמנכ"ל חטיבת טכנולוגיות המידע בבנק ישראל. צילום: ניב קנטור פרויקט ייזום התרחישים מבוסס ה-AI של בנק ישראל בבנק ישראל היה עסוקים לאחרונה בפרויקט של ייזום תרחישים המבוסס על בינה מלאכותית, סיפר ליאור ג'ורג'י, סמנכ"ל חטיבת טכנולוגיות המידע בבנק. "היכן זה יביא קפיצת מדרגה אמיתית? אפילו בתרחישים פשוטים כמו מזגנים. במזגנים חדשים יש מוד AI, וזה חסר אצלנו, והשימוש בבינה מלאכותית יכול לחסוך בפשטות כסף על השימוש בהם", הוא אמר. היישום של בינה מלאכותית מבוצע בבנק בהתאם שלושה רבדים, וג'ורג'י הרחיב על כך: "ברמה הבסיסית מה עושים עם האנשים ואיך מכשירים אותם – איך מסבירים מה זה בינה מלאכותית. הרובד השני הוא יצירת יישומים יותר גנריים שיותאמו לכולם. התחלנו עם ChatGPT 3.5 ועברנו ל-4 ויישמנו דברים שחשבנו שהם כלליים ושכולם ירצו להשתמש בהם. הרובד השלישי זה שימושים יותר עסקיים". תוכנית העבודה עברה בדיקה מקיפה, כדי לזהות היכן הבנק יבצע אותה באופן יעיל יותר, אם ישולבו בתהליכים תרחישי בינה מלאכותית. "אחד הנושאים שעלו זה ניהול ריכוזי המזומנים, ויחד עם ה-AI הצלחנו לבנות תהליך מובנה, שמאפשר גם דשבורדים לעקוב אחרי ניהול המזומנים, כולל תחזיות של שימושים. תרחיש נוסף היה עם הפיקוח על הבנקים, שמה שעשינו בו זה לקחת ולטעון את כל המידע לבסיס נתונים אחד סגור שלנו, עם יכולות OpenAI, שמאפשרות לתקצר את כל המידע, ואף למנף את זה לצרכי תשאול אחרים", הוא סיפר. נעמי ישראלי, סמנכ"לית החטיבה הטכנולוגית ברפאל. צילום: ניב קנטור ה-AI – מסייעת לרפאל לעמוד בצרכים הגוברים עקב המלחמה נעמי ישראלי, סמנכ"לית החטיבה הטכנולוגית ברפאל, סיפרה איך הבינה המלאכותית עוזרת לחברה להתגבר על הצרכים הגוברים שנולדו בעקבות פריצת מלחמת ישראל-חמאס. "אנחנו במצב עבודה של 24/7. המלחמה רק העצימה את ההיבט הזה, כשגם כך עבדנו קודם סביב לשעון. אנחנו חושבים כל הזמן איך אנחנו יכולים להוביל התייעלות ומצוינות תפעולית, כי מצד אחד אין 24/8, ויש גם צורך גובר בעובדים, כי קשה לקלוט הרבה עובדים ברמה הנדרשת בזמן קצר. הייעול עליו חשבנו היה קודם כל מה שקשור לעיצוב ושרשרת אספקה. לאחרונה עברנו ביחידת ה-IT, בעזרת שטראוס, לתפישה של מוצר. יש מנהלי מוצר שעובדים ישירות מול הגורמים העסקיים, לדוגמה בשרשרת האספקה, והם מקבלים מהלקוח ישירות מה הוא צריך. עוד משהו שעשינו יחד זה הקמת מחלקה חדשה של דאטה ו-AI, והדרישות מהלקוח מועברות ישירות אל אנשי ה-AI ויחד חושבים על פתרונות ויש לנו הישגים רבים בזמן קצר", היא סיפרה. "אחת הדוגמאות להצלחה שלנו", המשיכה ואמרה ישראלי, "היא קיצור הזמן מדרישה להזמנה באמצעות מודלים כאלה ואחרים של AI, שזה ממש נוגע בליבת הנושא. דוגמה נוספת היא בעבודה מול הספקים, כשבנינו מודל שמאפשר להסתמך על שאלות מהעבר כדי לספק תשובות מיידיות על מנת לא לעכב את תהליך הייצור. אנחנו עסוקים בעוד נושאים, ונראה שיש עוד הרבה מה לעשות", סיכמה ישראלי.

"הבינה המלאכותית היוצרת מהווה הזדמנות עבור המגזר הפיננסי. נשאלת השאלה: איך הארגונים הפיננסיים יכולים להפוך אותה לטכנולוגיה שמשיאה ערך עבורם? ארגונים, במגזר הפיננסי ובכלל, ישאלו את עצמם את השאלה הזאת השנה – וינועו לשם", כך אמר טל שחר, המוביל העולמי של תחומי הדאטה וה-AI במעבדת המומחים של יבמ. שחר דיבר היום (ד') בכנס Fintech Kickoff 2024 של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך בפני אולם גדוש בבורסה בתל אביב. מנחי האירוע היו בן פלד, מנכ"ל הכנס, ואמיר קרלין. לדברי שחר, "AI לעסקים זה לא ChatGPT, אלא כלי שצריך להיות אמין, בטוח ומביא ערך ארגוני. הוא יכול להשיא ערך רב לארגונים. כך, למשל, בכל בנק ומוסד פיננסי יש עשרות אלפי מסמכים ומאות עובדים שמטפלים בהם – ובכל פעם הם צריכים לכתוב את הכול מחדש. ה-AI יכולה לעשות חלק מהעבודה, באמצעות מודלים גדולים של שפה (LLMs), שמאפשרים לבדוק מסמכים ולתקן אותם, וכן להכניס אליהם מילים ומשפטים – כל זה במידת הצורך". "בעולם ה-GenAI", ציין, "הבאזזז של השנה שעברה הוא המציאות של השנה. זהו תחום שמשנה כמעט כל עבודה, מגזר ותעשייה. כדי להפיק ממנו ערך, חשוב לשמור על האמינות שלו". שחר אמר את המשפט הזה על רקע השם הבעייתי שיצא לכלי הבינה המלאכותית היוצרת, ככאלה שנותנים תשובות שאינן אמינות תמיד – "דבר שלא יכול להתקיים במוסד פיננסי". סוגיות רגולציה שחר ציין את העובדה שכלי ה-AI וה-GenAI מעלים סוגיות של רגולציה ומשפטים. "כבר יש תביעות משפטיות נגד חברות GenAI וארגונים שהשתמשו בתוצרים שלהן בטענה לגניבת זכויות יוצרים. גם שימוש לא נכון בכלים האלה עלול ליצור לארגונים בעיות בעולמות הרגולציה", הוסיף. לדבריו, אחרי כמה שנים שבהן לא הייתה אסדרה בתחום, באו רגולציות כמו הצו שהוציא נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, והכללים של האיחוד האירופי בתחום ה-AI – שעל פי ההערכות גם ישראל תאמץ אותם – ועשו סדר מסוים בתחום. "ארגון שלא יעמוד בכללי הרגולציה על תחום הבינה המלאכותית – אף אחד לא ירכוש את המוצרים והשירותים שלו, בפרט אם מדובר בארגון פיננסי", ציין שחר. "בנוסף, הסיכון באי עמידה ברגולציה הוא אדיר. כך, למשל, הפרה אחת של הכללים של האיחוד האירופי תעלה לארגון המפר 35 מיליון יורו או 7% מהמחזור – הגבוה מביניהם". "זאת ועוד", אמר, "הרגולציה מטרידה את הלקוחות הקיימים והפוטנציאליים של המוסד הפיננסי, ומביאה אותם לשאול את אנשיו שאלות, כגון: איך אימנתם את המודל? כיצד אתם דואגים שהוא לא יפלה? לא ימציא דברים? האם הוא שקוף? מה רץ בתוך המודל? האם אתם תומכים ברגולציות המדינתיות השונות? והאם זה בטוח?". פלטפורמת WatsonX נחלצת לעזרה כדי לעמוד ברגולציות ולענות על השאלות של הלקוחות על הצד הטוב ביותר, שחר הציג את הכלים שפלטפורמת WatsonX של יבמ מציעה, בהם WatsonX.Data, שם ניתן לשמור את הדאטה, ו-WatsonX.AI, שהוא הסטודיו, שמאפשר לנסות את המודלים ולאמן אותם. "ניתן להשתמש בפלטפורמה הזאת על גבי כל ענן וגם און-פרמיס – שזה דבר ייחודי ליבמ", ציין. לדבריו, "בנינו את המודלים על ידי כך שאספנו דאטה ובדקנו מה המקורות שלה; קטלגנו אותה לפי שפות תכנות ועוד; התחלנו לנקות אותה – הוצאנו משפטי שנאה, שימוש לרעה, קללות וכדומה, שהרי אם תהיינה קללות בדאטה שנאגרת בתוך המודל, תהיינה קללות גם בתשובות שהוא ייתן למשתמשים; הוצאנו תכנים שיש עליהם זכויות יוצרים ותכנים באיכות נמוכה; והדבקנו על כל אוסף של נתונים 'מדבקה', כמו המדבקות שיש על מוצרי מזון – שמפרטת מה הוא כולל". הוא אמר כי הפלטפורמה מבוססת על מודל גרניט של יבמ, ש-"אחרי שזיקקנו 70% מהדאטה, מכיל 2 טרה-בייט של נתונים". שחר ציין לסיום כי "המודלים שלנו מתאימים למגזר הפיננסי".