אנבידיה הכריזה היום (ב') על מודל בינה מלאכותית יוצרת חדש, שיוצר מוזיקה כמעט יש מאין. המודל החדש מכונה פוגאטו (Fugatto, שם שמרפרר למונח המוזיקלי Fugato – חלק מפוגה, בדרך כלל האקספוזיציה שלה). הוא מאפשר, כמו כלים אחרים של בינה מלאכותית, ליצור צלילים באמצעות פקודות טקסט פשוטות, קטעי קול קצרים ואפילו יצירות הרמוניות, שמשלבות כלים שלכאורה לא קשורים אחד לשני – כיד המוזה הטובה שנוחתת על מי שנותן למודל את ההוראות. לפי החברה, פוגאטו, שעדיין מוגדר כפרויקט שנמצא בשלב המחקרי שלו, מיועד לשימוש בידי יוצרי תוכן, מוזיקאים, מלחינים, פרסומאים, מפתחי משחקים ותוכנות, וכל דבר שביניהם. אפשר ליצור באמצעות המודל, לדוגמה, צליל של רכבת חולפת שהופך לצליל של תזמורת סימפונית שמנגנת קטע קצר, ניתן לגרום לו ליצור צליל שמתאים לסרט אימה, ואפשר לקחת קטע מוזיקלי ולתת הוראות שמתייחסות אליו – להשמיע רק את הערוץ של הגיטרה, להפוך את המנגינה לכזו שמנוגנת בסגנון מוזיקלי אחר וכדומה.  אפשר גם ליצור צלילים שאיש לא שמע מעולם באנבידיה מספרים שאפשר לגרום לפוגאטו ליצור צלילים או שילובים שלהם שאיש לא שמע מעולם – למשל, סקסופון שנובח כמו כלב או מיילל כמו חתול. כמו כן, המודל מאפשר ליצור קריינות באמצעות פקודה טקסטואלית, ולשנות את המבטא או את האינטונציה של הדובר – לגרום לו להישמע שמח, כועס, מתוח וכדומה. הגרסה המלאה של המודל כוללת כ-2.5 מיליארד משתנים. הוא אומן באמצעות מערכות DGX של אנבידיה עצמה, עם 32 מעבדי H100 ותוך שימוש בטכניקה ייחודית בשם ComposableART. החברה לא פרסמה מידע כלשהו לגבי הזמינות של פוגאטו: האם הוא כבר זמין ואם לא – מתי זה יקרה, והאם מדובר בכלי שכולם יוכלו להשתמש בו, או רק מנויים.

הבינה המלאכותית כיום היא כבר מזמן לא רק אפליקציית צ'אטבוט, שניגשים אליה כדי להגיש שאילתה כזו או אחרת – היא כבר הופכת באופן מהותי לחלק מהחיפוש השוטף, מהגלישה בדפדפן וכמובן כבסיס לכלים רבים חדשים בטלפונים החכמים. אם כך, לא מפתיע, כנראה, שהקרב על השליטה בשוק הבינה המלאכותית כבר נמצא בעיצומו, ו-OpenAI מנסה להשתלט עליו עם פתיחת מלחמה, אם תרצו, מול גוגל וג'מיני שלה. אחרי שהודיעה כי היא עומדת לפתח מנוע חיפוש משלה, ואחרי דיווחים שהחברה של סם אלטמן גם שוקלת לפתח דפדפן משלה, OpenAI פותחת חזית נוספת מול גוגל: היא מנסה לשכנע, כך דווח, את סמסונג "לערוק" אליה ולקחת אותה מידיה של גוגל. הכוונה היא, ש-ChatGPT יחליף את המנוע של ג'מיני ב-Galaxy AI, אוסף תכונות הבינה המלאכותית היוצרת שמציעה סמסונג בטלפונים שלה. כזכור, נכון להיום מדובר בשיתוף פעולה הדוק בין סמסונג לגוגל – ולמעשה גוגל אף אפשרה לסמסונג להציג ראשונה את התכונות הללו במסגרת ההשקה של משפחת Galaxy S24, אפילו לפני שגוגל השיקה אותן בטלפוני הפיקסל שלה. לסמסונג יש קשרים עמוקים מאוד עם גוגל מעבר לכך – היא גם זו שעזרה לחברה לפתח, וגם לייצר, את מעבדי ה-Tensor שבהם היא משתמשת בטלפוני הפיקסל. ובכל זאת, אחרי שהצליחה לשכנע את אפל להשתמש ב-ChatGPT עבור Apple Intelligence, וכמובן את מיקרוסופט עם Copilot, רוצה OpenAI גם את סמסונג, ויש לה קלף שכנוע חזק: החברה, כזכור, שוקלת ייצור מעבדי בינה מלאכותית משלה, ואלטמן כבר ביקר במפעלי ייצור השבבים של סמסונג כדי לבחון את האפשרות שזה יקרה שם, מה שיהווה עבור סמסונג קלף מאוד יוקרתי.

מאת הילל יוסף   "נמשכתי למחשבים מגיל צעיר. בגיל 14 נרשמתי למגמת המחשבים באורט טכניקום גבעתיים, שהוקמה שנה קודם, בראשונה בארץ. בפרויקט הגמר בעתודה הטכנולוגית היינו צריכים להריץ כרטיסים מנוקבים בבית יבמ (IBM) בתל אביב. זה היה מטורף: כל שגיאה בתחביר ובתרגום הקוד לשפת אסמבלר – גררה ניקוב פיזי של הכרטיס מחדש. לאחר שהתגייסתי לממר"ם, שם שירתתי שש שנים, 'חציתי את הקווים' ועברתי לניהול ויזמות. והשאר הוא היסטוריה", אמר תמיר גורן, מייסד ומנכ"ל אסקיולינק (SQLink). גורן התראיין לרגל מלאת שלושה עשורים לחברה שהקים, שכיום מונה 2,700 עובדים ומדורגת חמישית בענף ה-IT המקומי. "כשהשתחררתי מממר"ם", סיפר, "פיתחתי מוצר, שאפשר למחשב אחד להשתלט על מחשב שני באמצעות קו טלפון. משם המשכתי לפתח עוד תוכנות רבות. בד בבד עבדתי בתפקידי מכירות בכמה חברות על מנת להכיר את השוק, ו'על הדרך' פיתחתי מוצר BI – אז קראו לתחום EIS". ב-1994, אמר גורן, "תאגיד הובלות השייך לקיבוצים רצה שאפתח להם פרויקט בתחום מיטוב הסעות לוגיסטי למכולות. אבל הייתה בעיה קטנטנה: החברה שעבדתי בה כשכיר לא רצתה בכך. למרות זאת הבטחתי ללקוח שאבצע עבורו את הפרויקט. ניהלתי מו"מ, ולבסוף הגענו להסכם: הם יהיו קבלן ראשי בפרויקט – ואני אקבל את מלוא הסכום על פיתוח המוצר, שהיה מאוד מורכב לשעתו". "עבדתי בסלון ביתי ברמת גן. המקדמה עבור הפרויקט עמדה על 8,000 דולרים", המשיך גורן, "חששתי – והמתנתי 3 ימים עד שהכסף ייפרע, ורק אז התפטרתי והקמתי את אסקיולינק, אחרת לא הייתי יכול לשלם חשבונות. בהמשך קיבלתי טלפון מחבר ממקום עבודתי, שסיפר כי שטראוס רוצים מערכת לחיזוי מכירות. למרות שגם המוצר הזה פותח בבית – הצלחתי לחבר אותו לבסיס הנתונים של אורקל (Oracle) שהיה בשטראוס. עבדתי על הפרויקט כמה חודשים, ולאחר הרבה מאוד תוספות ושינויים – מנהלי שטראוס רכשו את המערכת ב-15 אלף דולרים. כך יכולתי ב-1994 לקדם ולהגדיל את החברה: כבר היה לי לקוח מוכר וידוע, אמרתי ש'אני עובד עם שטראוס', ומאז באו עוד לקוחות". "אחרי שטראוס", אמר, "מכרתי פרויקטים לסלקום ונכנסתי לתחום מיקור-חוץ. החברה צמחה וגדלה, בצמיחה אורגנית ובאמצעות רכישות. במהלך השנים רכשנו עשר חברות, בהן תבונה מילניום ו-Yside ב-2012; את אופיסופט (Opisoft) ב-2018, שהפכה להיות זרוע הדאטה של הקבוצה; ואת Genius Data Science הישראלית ב-2021. גם ב-2023, שהייתה שנה לא פשוטה, לא קפאנו על השמרים, ורכשנו את זיגיט (ZIGIT) הישראלית. בפברואר השנה רכשנו גם את אינטרג'ט (Interjet)". "כיום הקבוצה נותנת מענה דיגיטל ו-IT כמעט לכל צורך של לקוח", ציין גורן, "ולצד פתרונות אלה, יש לנו בבני ברק אתר Near Shore, המעסיק חרדיות. עוד בקבוצה יש את SQLabs, מכללה המציעה מגוון רחב של קורסים טכנולוגיים". "בשנים האחרונות", אמר גורן, "אנו זוכים מדי שנה להימנות עם החברות שהכי טוב לעבוד בהן ומדורגים במקום ראשון בין חברות ה-IT. זה לא במקרה: בתרבות הארגונית שלנו מוטמע ה-DNA החשוב מכל – היחס לעובדים.ות – מהכשרות מתקדמות ועד תנאי העבודה. אני טבעוני ומקפיד לוודא שלעובדים שלנו יהיה אוכל טוב ובריא. משרדי החברה מכילים מטבח מקצועי ברמת מסעדה, כולל בר מושקע, עם תפריט ובו מגוון רחב של אפשרויות בריאות ואורגניות. יחסי אנוש הם תנאי הכרחי לנאמנות העובדים. המקור השני להצלחת הקבוצה הוא בסיסמה: 'אנו עושים את כל מה שנדרש ולא משנה במה זה כרוך'. כלומר: קודם כל – נפתור את הבעיה של הלקוח, לא נתווכח ולא נחשוב על ההפסד הכרוך בפתרון, כי לא משאירים לקוח מאחור. והלקוחות מצביעים ברגליים עבורנו". באחרונה הייתה אמורה החברה לחגוג את ציון הקמתה לפני שלושה עשורים, אולם האירוע נדחה בשל המצב הבטחוני וייערך במהלך 2025. "למרות המצב", סיכם מייסד הקבוצה, "צמחנו גם השנה, ולאחר שהמלחמה תסתיים – אני מעריך שנצמח בשיעור דו-ספרתי באחוזים גם בשנה הקרובה".

בראיון מיוחד שנערך בכנס Discover 2024 בברצלונה, שוחחתי עם שריל ווילאמס, סגנית נשיא בכירה ומנכ"לית GreenLake Flex Solutions and Common Services, ששיתפה בחזונה לגבי עתיד שירותי הענן ההיברידיים, תוך התמקדות בשלושה תחומים עיקריים: וירטואליזציה, פלטפורמת ניהול מנותקת ו-AI בענן פרטי. היא הדגישה את החשיבות של שיתופי פעולה אסטרטגיים, כמו אלו שמקיימת HPE עם חברות רבות כדוגמת דלויט (Deloitte) ואנבידיה (Nvidia), וכן כמה קריטיים בעיני החברה מימוש ויישום הפוטנציאל האדיר של ה-AI, לשם האצת החדשנות והפקת המיטב מהטכנולוגיה של ימינו. "פלטפורמת GreenLake שלנו מותאמת באופן מושלם לתמיכה בלקוחות בעלי צרכים של ענן היברידי", אמרה וויליאמס. "רוב הלקוחות כיום מתמודדים עם ספקים מרובים, עננים מרובים, מיקומים שונים. לעומתם, אנחנו באמת מותאמים באופן אידיאלי ללקוחות הזקוקים ליכולות ענן היברידיות, והכל בתקשורת מול חברה אחת – HPE", הסבירה. ואכן, GreenLake של HPE בנויה כך שהיא מספקת פתרון תפור לפי מידות וצורכי הלקוח, גודלו והתוצאות שהוא מבקש להפיק ממנה, ולפיכך ניתן לקבל דרך הבחירה בה שירותי ענן פרטי או ציבורי, ואולי גם כאלו המשולבים יחדיו, באופן פשוט יותר, זאת הדגישה וויליאמס. בנוסף הפלטפורמה פועלת בכל מקום עם שותפים מקומיים, שמכירים היטב את הכללים הרגולטוריים באזור המסוים וגם את אופי הלקוחות וסגנון התנהלותם. משירותי החברה הבולטים. GreenLake של HPE. צילום: יח"צ HPE שירותים גמישים לעומסי עבודה מתחלפים בדבריה נשמעה וויליאמס נלהבת מההכרזה על VM essentials, המהווה לטענתה את תחילתו של מסלול חדש אשר מציע ללקוחות אפשרויות בחירה מגוונות עבור עומסי עבודה שונים. השירות מתיימר לספק אלטרנטיבה למתחרה VMware, ובשיחתנו וויליאמס לא הסתירה את הכיוון הזה, אך הצהירה במפורש: "אנחנו לא מתכננים להיות תחליף מלא ל-VMware, אלא לאפשר ללקוחות שלנו לבחור". היא סיפרה שב-HPE מקבלים תגובות חיוביות ביותר ל-VM essentials, עם למעלה מ-300 לקוחות שכבר הצטרפו לתוכנית הבטא. תחום נוסף שוויליאמס התייחסה אליו הוא פלטפורמת ניהול מנותקת (disconnected management), המאפשרת ללקוחות ליהנות מיכולות GreenLake בסביבות ללא גישה לאינטרנט. "עכשיו יש לנו גרסה מנותקת של GreenLake", הסבירה. "אתה יכול לקחת את היכולות של פלטפורמת GreenLake ולשים אותה כעת בסביבה מנותקת ללא גישה לאינטרנט", עניין שלדבריה יכול לסייע במיוחד ללקוחות שנזקקים לכך, למשל מסיבות אבטחה. לפי וויליאמס, הפלטפורמה מאפשרת ל-HPE להציע ענן פרטי ארגוני לא מחובר. "אני חושבת שבישראל, זו נקודת חוזק", הוסיפה, בהתייחס לאספקט הניתוק. וויליאמס אמרה שהיא מאמינה שהפתרון מצוין עבור ארצות עם דרישות אבטחה מחמירות, היכן שרק אזרחי המדינה רשאים לעבוד במרכזי נתונים ולגשת למידע רגיש. "בנוסף, פלטפורמת הניהול המנותקת של GreenLake מאפשרת הפעלה של Alletra Storage MP X10000 בסביבה מנותקת", הבהירה. שירות HPE Alletra Storage MP X10000, אליו התייחסה וויליאמס הוא פתרון אחסון מבוזר ברמה ארגונית, המיועד לעומסי עבודה עתירי נתונים. לפי HPE הוא מציע ביצועים גבוהים עם תפוקה גבוהה וזמן השהייה נמוך, המהיר עד פי שישה מפתרונות מתחרים. לדבריה השירות מאפשר התאמת ביצועים וקיבולת לצרכים המשתנים של עומסי העבודה, כשבמקביל הוא מעניק הפחתת עלויות ומגביר את הגמישות המתאפשר ללקוחות. יתרון נוסף של MP X10000, אמרה, הוא חוויית הפעלה אינטואיטיבית בענן, המאפשרת ניהול, ניטור והגנה על סביבת אחסון גלובלית ממסוף ענן יחיד. החידוש הוא שכעת פלטפורמת הניהול המנותקת של GreenLake מאפשרת הפעלה של Alletra Storage MP X10000 גם בסביבה המנותקת. כשהתבקשה לתת דוגמה, וויליאמס ציינה את DISA (ר"ת Defense Information Systems Agency) – סוכנות מערכות המידע של משרד ההגנה האמריקני – כלקוח שכבר משתמש בפלטפורמה המנותקת. "היא למעשה פרוסה. המערכות פועלות, ואנחנו כעת בתהליך של חיבור לאינטרנט שלהם כדי לעלות לאוויר שם", הסבירה. בנוסף היא ציינה "קבוצת הגנה גדולה מאוד באירופה" כלקוח נוסף, מבלי לחשוף את שמה. וויליאמס הדגישה, כאמור, את החשיבות של שיתופי פעולה עם שותפים מקומיים בהקשר של עננים ריבוניים, תוך ניצול מומחיותם בהבנת הכללים והתקנות הייחודיים לכל מדינה ומדינה. "במקום שננסה להפוך למומחים בזה, בואו ניעזר בחברות ובשותפים שמכירים את כל זה, והם יכולים להביא את המומחיות הזו לשולחן", אמרה. Private Cloud AI – מעין "טלפון חכם" בתחום הבינה המלאכותית הנושא השלישי עליו דיברה וויליאמס הוא AI בענן פרטי (Private Cloud AI). וויליאמס מתארת את השירות כמעין "טלפון חכם" בתחום הבינה המלאכותית, עליו ניתן להתקין "אפליקציות" (מודלים ופתרונות AI) בקלות, ללא צורך בהקמה ותחזוקה של תשתיות מורכבות. היא ציינה את החששות הקיימים לגבי מימוש הפוטנציאל של AI, אך הדגישה את החשיבות של איכות הנתונים בבניית מודלים אמינים. "אם הנתונים בבסיס המודל לא טובים, זו הבעיה העיקרית, אתם יודעים, זה 'זבל נכנס – זבל יוצא'", הסבירה. עם זאת, לדבריה, הבינה המלאכותית היא משנה משחק שיאפשר ללקוחות לשדרג את פועלן באופן בלתי יאמן ממש. וויליאמס הדגישה את החשיבות של שיתופי פעולה אסטרטגיים גם בהקשר של בינה מלאכותית. היא ציינה כיצד HPE ושותפותיה ממנפות יחד שירותים, וסיפרה למשל כיצד בחברה הצליחו להריץ מודלים של דלויט על גבי Private Cloud AI תוך ימים ספורים, בזכות השימוש ב-NIM של אנבידיה", שהוא סט של מיקרו-שירותי הסקה קלים לשימוש, המאיצים את פריסתם של מודלים בסיסיים בכל ענן או מרכז נתונים. היא הדגישה גם את הפוטנציאל של Unleash AI – תוכנית שנועדה לעבוד עם מגוון רחב של ספקי תוכנה עצמאיים (ISVs) על מנת להרחיב את סוגי מקרי השימוש ב-AI, אופקית ואנכית. מדבריה של וויליאמס ניכרת התלהבותה הרבה מתחום הבינה המלאכותית והפוטנציאל העצום הטמון בו. היא תיארה את היתרונות של ה-AI כ"mind-blowing" ואמרה שהיא סבורה באמת ותמים כי ביכולת הטכנולוגיה החדשנית לחולל מהפכה של ממש בעולם העסקים. לדבריה, שיתופי הפעולה הרבים של HPE הם שיסייעו להאיץ את אימוץ טכנולוגיות הבינה המלאכותית בקרב הלקוחות, וכן יעזרו להם להתגבר על החששות בנוגע להחזר ההשקעה. "אני מאמינה גדולה בפשטות הדברים, ומאמינה שהדרך לעזור ללקוחות להגיע לשם היא לתת להם להתמקד במה שהם מומחים בו", הצהירה וויליאמס לסיכום, בתוך שהיא מאיצה בלקוחות ובחברות להיעזר ב-HPE, שתאפשר להם, לטענתה, להתמקד במומחיותם העסקית מחד ולהישען על החברה ושותפיה לצורך שגשוג בפן הטכנולוגי, מאידך. התלהבותה של וויליאמס מהטכנולוגיה החדשה שמשבשת את העולם ניכרה בנימת קולה ובשימוש הרב שעשתה בביטויים כמו "מרגשת להפליא" ו-"אדירה", בהתייחסה אל הבינעה המלאכותית. אין ספק שהיא מאמינה גדולה בכך שהשילוב של טכנולוגיות מתקדמות, שותפויות אסטרטגיות וגישה ממוקדת בלקוח יאפשר ל-HPE לממש את הפוטנציאל של ה-AI וליצור בעזרתה ערך משמעותי נוסף וחדש עבור לקוחותיה.

חברת הפינטק קפיטוליס, שפיתחה פלטפורמה המאפשרת לבנקים ולגופים פיננסיים למקסם את יעילות ההון שלהם באמצעות שיתוף פעולה, הודיעה היום (ב') כי סיימה סבב גיוס של 20 מיליון דולר מארבעה מהבנקים הבולטים בעולם: סיטי וסטייט סטריט, שכבר השקיעו בה, וכן המשקיעים החדשים מורגן סטנלי ו-UBS. כל אחד מהבנקים השקיע במסגרת הסבב חמישה מיליון דולר. הכספים שגויסו בסבב זה ישמשו להאצת הצמיחה של החברה. קפיטוליס היא חברת טכנולוגיה שעל פי ההודעה שלה, יוצרת שווקים פיננסיים בטוחים ודינמיים יותר על ידי אופטימיזציה והרחבת הגישה למקורות הון. הפתרונות של החברה מושתתים על טכנולוגיה מתקדמת, ומיועדים לבנקים גלובליים ואזוריים, כמו גם למשקיעים מוסדיים. קפיטוליס זכתה להכרה כאחת מחברות הפינטק המובילות בעולם על ידי CNBC וכאחת החברות החדשניות ביותר בעולם על ידי פאסט קומפני. החברה הוקמה בשנת 2017 על ידי גיל מנדלזיס, והיא מעסיקה צוות עם עשרות שנות ניסיון בהשקת סטארט-אפים מצליחים, טכנולוגיה ושירותים פיננסיים. מנדלזיס אמר כי "קפיטוליס פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם התעשייה כדי להפוך את השווקים הפיננסיים לבטוחים וחזקים יותר בתוך מערכת מפוקחת היטב, וכתוצאה מכך חווינו צמיחה משמעותית. השיתוף שלנו עם הבנקים המובילים בעולם בשנים האחרונות היה פורה, ובסבב הזה אנחנו מרחיבים את היחסים הללו ומצרפים מוסדות פיננסיים נוספים מהשורה הראשונה כמשקיעים וכחברי דירקטוריון".

עובדי ועובדות מרכז המו"פ של ענקית הטכנולוגיה AT&T, יזמו באחרונה התנדבות קבוצתית לצורך תרומת טסיות דם. הכל התחיל מבן אדרי, ראש צוות פיתוח במרכז, שהעלה את הרעיון לתרום טסיות דם. אליו הצטרף עוז קופר, מנהל קבוצת הפיתוח שלו, שהציע להפוך זאת למיזם קבוצתי. זו הפעם השנייה בה מגיעה קבוצת עובדות ועובדים לבנק הדם בבית החולים בלינסון, ושבמגרת הפעילות החיונית מקדישים חברי הקבוצה יום שלם לתרומה שיכולה להציל חיים.

למה AI עכשיו? זאת הייתה אחת השאלות שבהן עסקו דבריו של אופיר ויינרמן, ראש תחום הדאטה והבינה המלאכותית בקליק ישראל, במסלול שערכה החברה במסגרת כנס AI Gov 2024 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. התשובה של ויינרמן לשאלה זו פשוטה מאוד: כי הטכנולוגיה הזאת הגיעה לבשלות. "יש בתחום ה-AI יכולות חדשות, יש בארגונים לחץ להתייעלות והיא מהווה הזדמנות לשיפור דרמטי בשירותים שלהם. אלה הן בין הסיבות שהעידן הזה הוא עידן ה-AI. בנוסף, הטכנולוגיה הזאת קופצת מדרגה כמעט בכל שבוע. בשנתיים האחרונות, מאז פריצת הבינה המלאכותית היוצרת – ה-GenAI, ראינו יותר פיתוחים בתחום הבינה המלאכותית מאשר ב-18 השנים שלפני כן", אמר. ויינרמן מנה כמה מיתרונות הבינה המלאכותית, ובהם חיסכון של 30% מהזמן של עובדים, שהם שעתיים וחצי ביום, שמבוזבזים על חיפוש מידע כשמבצעים אותו ללא כלי AI. לפי גרטנר, מדובר בהפסד של 5,000 דולר בשנה לעובד. הוא נתן כמה דוגמאות לשימושים מוצלחים ב-AI בעולם: "באסטוניה הצליחו להעלות את גביית המיסים ב-15% באמצעות שימוש בכלי בינה מלאכותית. בסינגפור משתמשים במערכת חכמה של AI לניתוב התנועה. בסין ובלוס אנג'לס מורידים באמצעות שימוש בה נתוני פשיעה". בדבריו התייחס ויינרמן ללימוד המכונה, או למידת המכונה, וחילק את התחום ללמידה מפוקחת ולכזו שאיננה מפוקחת. "ההבדל ביניהן הוא שבלמידה מפוקחת, המכונה לומדת על בסיס דברים שקרו, וחוזה מה עתיד או צריך לקרות, ואילו בלמידה לא מפוקחת, לא יודעים מה גרם לפעולה, אז היא קוראת דאטה ומנסה למצוא אנומליות", אמר. ויינרמן סיים את דבריו בכמה תובנות והמלצות: "חשוב להבין שהדאטה שהארגון משתמש בה בשלה ואיכותית. על ארגונים להתחיל בקטן ולחשוב בגדול. פרויקט שאי אפשר למדוד את ההצלחה שלו – כנראה שהוא נכשל. כדאי להם לשתף פעולה עם ונדורים שיש להם ניסיון. ולסיכום, כדאי להם לחשוב איך משלבים את הבינה המלאכותית בכל פרויקט". בינה מלאכותית והתשובות של קליק קליק השיקה בכנס פתרון AI חדש בשם Qlik Answers. מדובר במחולל בינה מלאכותית, שמנתח דאטה לא מובנית של ארגונים, כגון PDF ,PPT ,HTML ומגוון רחב של ספריות ידע ומאגרי מסמכים, ומספק תשובות מהימנות ומותאמות אישית מהדאטה הארגונית, וכן תובנות מיידיות ורלוונטיות. הפתרון הינו פלאג אנד פליי לחלוטין, בשירות עצמי, שלא דורש שום פיתוח ומאפשר עבודה עצמאית של כל המשתמשים בארגון. הוא משתלב במערכות קיימות, ומאפשר לעובדים לקבל החלטות מושכלות בזמן אמת. כמו כן, Qlik Answers מציע אבטחה ברמה גבוהה. בקליק אומרים שהפתרון "משנה באופן משמעותי את האופן שבו ארגונים עובדים עם הדאטה הלא מובנית שלהם, ויכול לשפר דרמטית את קבלת ההחלטות וביצועי העובדים". אורי קלסי, סמנכ"ל מוצרים בקליק ישראל. צילום: ניב קנטור דובר נוסף בכנס היה אורי קלסי, סמנכ"ל מוצרים בקליק ישראל, שהציג את הפלטפורמה המלאה של החברה, עם שילוב יכולות ETL ואינטגרציה חדשות, כתוצאה מהרכישה של החברה את טאלנד (Talend). הוא ציין כי "אחת הבעיות העיקריות שאיתן ארגונים מתמודדים בהקשר של ניהול דאטה היא הפיצול הנרחב של הנתונים על פני אלפי מקורות ויעדים. קליק מציעה כעת גישה חדשה לניהול הנתונים, באמצעות שילוב היכולות של טאלנד באותה הפלטפורמה. טאלנד מספקת כלי איחוד והעברת נתונים בזמן אמת, הבטחת אמינותם ואיכותם, וניתוח שלהם עם יכולות מתקדמות של בינה מלאכותית ולימוד מכונה". "עם ספרייה עצומה של קונקטורים, ויכולות הטרנספורמציה וניהול איכות הנתונים של טאלנד", הוסיף, "ארגונים יכולים להתחבר ללא מאמץ לבסיסי נתונים, לנקות ולהעשיר את הדאטה בקלות, ובכך הם משיגים התייעלות בתהליך שילוב וניהול הנתונים. התוצאה היא יעילות תפעולית, אוטומציה של אספקת נתונים אמינים, ובשורה התחתונה- אפשרות לקבל החלטות מושכלות יותר בזמן אמת". "למה קליק טאלנד?", שאל קלסי והשיב: "כי מה שאנחנו עושים זה דאטה. אנחנו לא מחייבים על חומרה, אלא רק על תוכנה, מציעים חבילה של כלים במקום אחד, עובדים בתפיסה אג'ילית, שמאפשרת לעבור מפלטפורמה אחת לאחרת, והגישה שלנו היא של יעילות – הכול בקוד אוטומטי, עם יכולות AI, כלים של איכות דאטה, שימור ההשקעה של הארגון ופתרונות למערכות סאפ".

השימוש במונח "אפס אמון" (Zero Trust) החל לפני כשלושה עשורים, במטרה ליצור פתרונות התחברות מאובטחים בין אזורים שונים במערכות מידע (IT). מונח זה בא לתת מענה לחשש של מתכנני מערכות מידע לצורך מניעת חדירה של גורם עוין. כעבור 15 שנים, אנליסט של חברת פורסטר (Forrester), בשם ג'ון קינדרוואג, הגדיר את המונח "אפס אמון" ככזה שעובד על העקרון – לעולם אל תסמוך, בדוק תמיד ובתדירות גבוהה. בתהליך שהוגדר, הגורם שיוזם את ההתחברות נדרש להזדהות מחדש באמצעות גישה ל-Active Directory לפני כל גישה להעברת מידע. מספר אירועי תקיפה סייבר ישירות נגד מערכות תפעוליות במטרה לגרום להשבתה, נזק או פגיעה בחיי אדם, הוא נמוך מאוד ביחס למספר אירועים מכוונים נגד מערכות מידע. לכן, ההגנה נדרשת בעיקר במטרה להבטיח את הרציפות התפקודית (Business Operation Continuity), שעלולה להיפגע בעקבות תקלה בחיישן, בקר או תקלת תוכנה בשנים האחרונות ספקים של מגוון פתרונות מאובטחים שייכו את המונח למוצריהם. בנוסף, גם ספקי פתרונות מאובטחים למערכות תפעוליות (Operation Technology – ר"ת OT) שייכו למוצרים שלהם תאימות למונח זה, שיש בו שימוש בעיקר במערכות מידע. פרקטיקת אבטחה נפוצה וחיונית אבל שלא מתאימה תמיד להגנה על OT. תפישת 'אפס אמון'. צילום: BigStock הגנה על מערכות תפעוליות ברמות 0,1,2,3 לפני שבוחנים לעומק נושא זה, חשוב להתייחס למודל השכבות במערכות המחשוב בארגון (Purdue Model). ברור כי עבור כל שכבה פתרונות האבטחה חייבים להיות שונים באופן מהותי. נפרט כאן מספר פתרונות אבטחה, כולל אלה שנוצרו על ידי חברות ישראליות, ונבחן האם ניתן או לא ניתן לשייך להם את המונח "אפס אמון". הגנה בשכבה 0 (חיישנים): כאן נמצאים חיישנים המחוברים ישירות למכונות ייצור. רכיבים אלה לא ממוחשבים בדרך כלל, ואין להם גם יכולת הזדהות. אם מתכנן המערכת מעוניין לשדרג את האמינות התפעולית, הוא יכול להוסיף חיישן נוסף, מבוקר על ידי הבקר הקיים או בקר נפרד. לפעולה זו יש ערך רב, אבל לא ניתן לשייך אותה למונח הנ"ל. הגנה בשכבה 1 (בקרים): המטרה כאן היא לוודא כי תוכנת הבקר לא שובשה באמצעות התחברות זדונית. פעולה זו דורשת חיבור של מערכת חיצונית, במטרה לבחון האם תוכנת היישום זהה לתוכנה שנבדקה בסבב קודם. החיבור לכלי החיצוני דורש הזדהות בכל פעם מחדש, ולכן ניתן להשתמש במונח הנ"ל. הגנה בשכבה 2 (מחשבי בקרה): המטרה כאן לוודא באמצעות כלי אבחון חיצוני האם תוכנת היישום במחשב זהה לתוכנה שנבדקה בסבב קודם באמצעות כלים דיגיטליים. קישור כזה מתבצע ישירות לרשת הבקרה, ולכן דורש הזדהות מאובטחת בכל פעם מחדש. אם תהליך כזה מתבצע נכון, ניתן להשתמש במונח הנ"ל. הגנה בשכבה 3 (מחשבי תמיכה בתהליך): מחשבים אלה לא משתתפים בתהליך התפעולי, אבל חשוב לוודא עבורם כי היישום לא שובש בזדון. המטרה היא לבחון באמצעות כלי דיגיטלי חיצוני האם התוכנה זהה לזו שנבדקה בסבב קודם. גם כאן, אם תהליך כזה מתבצע נכון – ניתן להשתמש במונח הנ"ל. לסיכום, חשוב להדגיש כי מספר אירועי תקיפה סייבר ישירות נגד מערכות תפעוליות במטרה לגרום להשבתה, נזק או פגיעה בחיי אדם, הוא נמוך מאוד ביחס למספר אירועים מכוונים נגד מערכות מידע. לכן, ההגנה נדרשת בעיקר במטרה להבטיח את הרציפות התפקודית (Business Operation Continuity), שעלולה להיפגע בעקבות תקלה בחיישן, בקר או תקלת תוכנה. יישום פתרונות מותאמים לכל אחד מרמות 0 עד 4 כפי שהוסבר לעיל, היא הדרך הנכונה להבטיח את הרציפות התפקודית במערות תפעוליות  ולזהות פגיעה באמצעות תקיפות סייבר. כותב המאמר הוא יועץ ומרצה בתחום אבטחת סייבר למערכות תפעוליות ויו"ר הכנס השנתי &AI IIoT ICS Cybersec 2025 OT מבית אנשים ומחשבים, שיערך ב-8-1-2025