חוקרי חברת הסייבר הישראלית קייטו נטוורקס מצאו באחרונה פרצת סייבר בכלי ה-AI של גוגל, מיקרוסופט ופרפלקסיטי – ג'מיני, Copilot ו-Comet, בהתאמה. החולשה התגלתה בכלי AI המותקנים בדפדפנים, והיא מאפשרת להפוך אתרי אינטרנט אמינים לכלי תקיפה, כמו גם לגנוב נתונים מבלי לפרוץ לאתרים עצמם. את החולשה גילו אנשי קבוצת המחקר Cato CTRL. הם הדגימו במחקר תרחישי תקיפה עיקריים, שבהם התוקפים מנחים את עוזרי הבינה המלאכותית להציג למשתמשים מספרי טלפון וקישורים מזויפים, בעת שהם מבקשים פרטי קשר לשירות לקוחות בארגונים שונים. "מצבים אלה יכולים להביא ליכולת של התוקפים לחלץ נתונים רגישים של המשתמש, שעלולים להישלח למקורות זדוניים בלא ידיעתו, לגנוב פרטי התחברות, ולהציג מידע שגוי ונרטיבים שקריים, שעלולים להשפיע על המשתמש ועל קבלת החלטות שגויות", כתבו החוקרים.  Hashjack מחליפה פרטי קשר של בנק עם פרטי יצירת קשר של התוקפים. מקור: קייטו נטוורקס הטכניקה שבה פועלים התוקפים מכונה HashJack. במסגרתה, כל שנדרש מהם הוא להוסיף לכתובת של אתר אינטרנט לגיטימי את הפרומפט – ההנחיות הזדוניות, ולהפיץ אותן. ברגע שמשתמש טוען בדפדפן את כתובת האתר עם התוספת הזדונית, ההנחיות "מדברות" עם עוזרי הבינה המלאכותית, ואז מופעלים תרחישי התקיפה. לפי חוקרי קייטו, "מערכות ההגנה המסורתיות לא מזהות את המתקפה, כי הן פועלות דרך פרומפטים שנטמנו בכתובת אתרים לאחר סימן האשטאג (#), בתהליך שלא יוצא מהעבודה בדפדפן". הם הסבירו כי "המתקפה מתאפשרת על ידי ניצול האמון של המשתמשים באתרים לגיטימיים, עם לינקים לגיטימיים. אין למשתמש סיבה לחשוד בשלב כלשהו בתהליך שמדובר באתרי פישינג חשודים". "כל אתר לגיטימי עלול להפוך לכלי תקיפה, כאשר התוקפים אפילו לא צריכים לפרוץ לאתר עצמו", סיכמו חוקרי קייטו. "הם מנצלים את האופן שבו דפדפני ה-AI מעבדים את ההנחיות לאחר סימן ההאשטאג לכלי הבינה המלאכותית. כך, למעשה, נוצרת תת קטגוריה חדשה, של איומי סייבר בעולם הבינה המלאכותית".

אם הייתם שואלים את רוב המומחים עד לפני כמה חודשים היכן ישראל לעומת העולם בתחום הבינה המלאכותית, הם היו עונים לכם שהיא נמצאת הרבה מאחור. חלקם אף היו אומרים שמדובר בפער שלא ניתן לגישור. ובכן, הם טעו: כמה וכמה דו"חות שפורסמו באחרונה מצאו שמעמדנו בתחום הבינה המלאכותית משתפר, ובצורה משמעותית. כך, למשל, דו"ח שפרסמה מיקרוסופט בתחילת החודש מעלה כי ישראל נכללת בין שבע מדינות בעולם בלבד שפותח בה מודל AI שמדורג בין 200 המודלים המובילים בעולם. דו"ח של IVC ורייז ישראל, גם הוא מתחילת החודש, מעלה שמרבית החברות שגייסו הון משמעותי במחצית הראשונה של 2025, וכל החברות שגייסו במהלכה 300 מיליון דולר או יותר, הן חברות AI. אלא שסכום ההשקעות בחברות כחול לבן בתחום זה עדיין נמוך מהממוצע העולמי. בנוסף, רק היום (ג') פרסמה רשות החדשנות ממצאי סקר שמראים כי 95% מהעובדים הישראלים משתמשים בכלי בינה מלאכותית בעבודתם, ו-78% עושים זאת מדי יום. אחת החברות הבולטות בשוק ה-AI, בעולם ובארץ, היא סיילספורס, שסוכן הבינה המלאכותית שלה, Agentforce, נמצא כמעט בכל תעשייה וענף בישראל. לדברי איתי מרגלית, מנהל פעילות סיילספורס בארץ, "מה שמדהים לגבי השוק הישראלי, וענף ההיי-טק בפרט, הוא שאנחנו מאוד סתגלנים ויודעים לסגור פערים, וזה בא לידי ביטוי בולט במיוחד בתחום הבינה המלאכותית. עדיין לא סגרנו את כל הפערים ואנחנו עוד לא מובילי העולם ב-AI, אבל הם הצטמצמו בצורה מאוד משמעותית". Agentforce בעברית כדי לקדם את הצמיחה הזאת, סיילספורס השיקה היום, בכנס שערכה בתל אביב, את Agentforce בעברית. בשלב הראשון, הגרסה העברית של המערכת תהיה זמינה בפתרונות Agentforce Service ו-Employee Agent, ובהמשך היא תורחב לסוגי סוכני AI נוספים. בסיילספורס אומרים כי "באמצעות התמיכה של Agentforce בעברית, עסקים יכולים להאיץ את תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית, ולשפר משמעותית את ביצועי הצוותים והחברה כולה". מרגלית ציין ש-"העסקים בישראל תמיד מהירים באימוץ טכנולוגיות חדשניות במסע הדיגיטלי שלהם. התמיכה בעברית תאפשר לחברות להיכנס במלוא העוצמה לעידן הבינה המלאכותית הסוכנית, שבו בני אדם וסוכני AI מניעים יחד את הצלחת הלקוחות. זה יאפשר להן לנצל את מלוא הפוטנציאל של כוח העבודה הדיגיטלי, ולהשיג יעילות, פרודוקטיביות ורווחיות גבוהה יותר". פיטורים או עבודה כתף אל כתף? לדברי מרגלית, "Agentforce מאפשר את העבודה כתף אל כתף של עובדים אנושיים לצד סוכנים. אותם סוכני AI מורידים עומס משמעותי מהעבודה היומיומית של בני האנוש – את כל המשימות החוזרות על עצמן ומשעממות, אלה שלא מצריכות חשיבה יצירתית. זה מאפשר לעובדים להתמקד ביצירתיות ובמקומות שבהם ביכולתם להביא את הערך המוסף לארגון. ארגונים שמטמיעים את הבינה המלאכותית הסוכנית נכון, ועובדים איתה בצורה נכונה, משפרים את התוצאות העסקיות שלהם גם בשורה התחתונה וגם בזו העליונה". מארק בניוף, מנכ"ל סיילספורס, בכנס השנתי Dreamforce 2025, בסן פרנסיסקו. צילום: יח"צ אתם מדברים על עבודה כתף אל כתף של הסוכנים עם האנשים, אבל הנתונים מראים שסוכני ה-AI מביאים לפיטורים. מארק בניוף, מנכ"ל סיילספורס, אמר את זה בעצמו, לגבי החברה. "מה שבניוף התכוון להגיד הוא שהבינה המלאכותית הסוכנית תאפשר לנו להשתמש ביכולות של העובדים האנושיים לעבודות שדרושה בהן יצירתיות. אין ספק שהמעבר ל-AI מעורר חשש גם בקרב ארגונים וגם בקרב אנשים פרטיים. מהצד השני, ארגונים שנכנסים לעולם הבינה המלאכותית מבינים את הפוטנציאל שלה ועד כמה היא יכולה לייעל אותם". כמה וכמה חברות גדולות כבר הצהירו שהן מפטרות עובדים בגלל ההטמעה של סוכני AI, או כדי לפנות כסף להגדלת ההוצאות על בינה מלאכותית. "הפתרון הוא לחשוב שונה: איך אני משתמש בטכנולוגיה הזאת להמשך העבודה, במקום לחשוב איך היא יכולה לקחת לי את העבודה. לחשוב כיצד השימוש ב-AI יכולה להפוך אותי, כעובד, להרבה יותר טוב והרבה יותר מקצועי". מה עם עובדים שמתקשים להסתגל לטכנולוגיות החדשות? "הנרי פורד, מאבות תעשיית הרכב ובעל החזון 'מכונית לכל פועל', אמר: 'אם הייתי שואל את הלקוחות שלי מה הם רוצים, התשובה הייתה סוסים מהירים יותר'. אנחנו מצויים בעיצומה של מהפכה, שכדי להרוויח ממנה, אנחנו צריכים לשנות פרדיגמות חשיבה. למשל, עובדים צריכים להבין שהבינה המלאכותית יכולה לעשות חלק ניכר מהעבודה שלהם. אנשים שמשכילים להבין את זה ופועלים בהתאם – מתקדמים, ואלה שלא יעשו זאת יישארו מאחור". פעילות בישראל מרגלית משמש כמנהל הפעילות של סיילספורס בישראל מזה ארבע שנים. הוא החל את הקריירה שלו בכלל בתחום הספורט: מרגלית היה שמונה פעמים אלוף ישראל בקפיצה לגובה, ועדיין מחזיק בשיא הישראלי בתחום. אם נשאיל לרגע מושג מתחום אחר באתלטיקה, מרגלית הוא רץ למרחקים ארוכים. הוא וצוותו הביאו לצמיחה משמעותית בפעילות החברה בארץ – במספר הלקוחות, בהכנסות ובפיתוח וניהול מוצרים של החברה כאן, בישראל. סיילספורס רכשה כמה חברות ישראליות לאורך השנים, והרכישה האחרונה הוכרזה לפני פחות משבועיים: זו של דוטי AI, תמורת 100 מיליון דולר. "אנחנו ממשיכים להסתכל על השוק בישראל בצורה אוהדת ופרו-אקטיבית, ולהבין במה עוד הטכנולוגיה והכישרונות שיש בארץ יכולים לעזור לנו במסע שלנו", אמר מרגלית. יש לסיילספורס פעילות משמעותית בישראל במגזר הציבורי, אבל גם במגזרי הפיננסים, הבריאות ובוורטיקלים נוספים. אחד הלקוחות שלה בארץ הוא צ'קמרקס – חברה שמאבטחת יישומים המונעים על ידי בינה מלאכותית סוכנית. צ'קמרקס הטמיעה את פלטפורמת Agentforce 360 של סיילספורס, ודיווחה על ירידה של 41% בזמן הטיפול בפניות הלקוחות לתמיכה במוצרים שלה – מ-9.5 ימים לפחות משישה ימים. בעקבות ההצלחה בשירות הלקוחות, החברה החליטה להרחיב את השימוש במערכת גם למחלקות המכירות והמשפטים. אייר חיפה כבר משתמשת ב-Agentforce בעברית. לסיכום, מה אתה חוזה שנראה בשנים הבאות בתחום ה-AI בכלל וה-Agentic AI בפרט? "על סמך ניסיון העבר אני יכול להגיד שהשינויים יקרו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. קצב האימוץ של בינה מלאכותית בכלל, וסוכנית בפרט, בארגונים כבר מהיר יותר, וזה ילך ויתעצם. אנחנו בעיצומה של מהפכה, ומי שלא יקפוץ למים עכשיו – יהיה לו קשה מאוד לסגור את הפער אחר כך".

טכנולוגיית ה-AI הבלתי ניתן לעצירה מייתרת מוצרים ותיקים – בזמנים שבהם ג'מיני (Gemini) הולך והופך לכלי משמעותי ושימושי בהרבה מ-Google Assistant, של גוגל, הדבר כנראה חורץ את גורל העוזר הקולי הוותיק סופית. ואולם, לאחר תקופה של השערות על ה"עתידות" של העוזר, כעת ישנו מושג ברור יותר לגבי מה שעומד לקרות ומתי: מועד סופו הרשמי של ה-Google Assistant נקבע למרץ 2026 – ובאופן סימבולי, תאריך ה"הוצאה להורג" הזה יגיע מעט לפני יום השנה העשירי להשקת העוזר הדיגיטלי, שנחשב לכלי פורץ דרך בזמנו. גוגל בחרה שלא לבצע הכרזה פומבית ומתוקשרת על סיום דרכו של Assistant, ובמקום זאת החליקה את

מכבי שירותי בריאות פיתחה מערכת שמשלבת בינה מלאכותית יוצרת בענן של מיקרוסופט, ומעניקה למטופלים חוויית בריאות מותאמת אישית, פרו-אקטיבית ורציפה. הפרויקט ארך כשנה והשלב הראשון בו הסתיים בימים אלה. הטמעות נוספות במסגרתו יעלו לאוויר במהלך 2026. היקפו הכספי לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בשוק העריכו אותו ביותר ממיליון שקלים. את הפרויקט הובילה חטיבת השירות והשיווק במכבי, בשיתוף חטיבת הטכנולוגיות, אנשי מיקרוסופט ישראל ומומחי מטריקס. המערכת מעניקה למטופל ליווי דיגיטלי רציף – הן בשירות והן בממד הקליני. הפתרון מבוסס על Dynamics 365 Digital Omnichannel בשילוב עם Dynamics 365 customer insights journeys – שתיהן של מיקרוסופט. הוא מאפשר יצירת מסעות מטופל אחודים, בעזרת Copilot Studio וסוכנים המונעים על ידי GenAI. זאת, לטובת קשר יזום ומתמשך, ניהול תהליכי שירות וכן ליווי אישי בצמתים קליניים משמעותיים. הפתרון מעניק פרו-אקטיביות, מביא לחיסכון במשאבים ולקיצור זמני תגובה, ומשפר את חווית המטופלים. היתרון המובהק של הטמעת רכיבי ה-AI במערכת "הטמעת רכיבי ה-AI במערכת", ציינו אנשי ה-IT במכבי, "מעניקה יתרון מובהק: מתקבל ניטור סנטימנט בזמן אמת, שמאפשר לזהות את מצב הרוח של המטופל ולהתאים מיידית את השירות. זאת, בנוסף לסיכומי שיחות ותיעוד אוטומטיים, שמפחיתים עומס מהצוותים, מקצרים זמני טיפול, ומפנים משאבים לשירות מהיר ואיכותי יותר". התהליך הראשון, שכבר הוטמע, הוא קליטת (Onboarding) מטופלים חדשים: כך, למשל, לינוי, מצטרפת חדשה למכבי, בת 30, החלה לקבל הודעות יזומות בווטסאפ, מותאמות אישית ומדורגות בזמן, שמלוות אותה בצעדיה הראשונים. ההודעות מנגישות לה מידע על השירותים הדיגיטליים של מכבי ושל אלה שניתנים בכרטיס מכבי הדיגיטלי. בנוסף, היא מקבלת מידע על סניפי מכבי ועל שירותים רפואיים באזור מגוריה. כעבור כמה ימים, מגיעה הודעה נוספת עם פרטי הרופא שאליו היא שויכה, כולל תזכורת נוחה לקביעת תור ראשון. אם חסרים במערכות פרטים, לינוי תקבל תזכורת לעדכן אותם. בכל שלב, לינוי יכולה לבחור לפנות ישירות לנציג שירות אנושי בווטסאפ. לפי אנשי ה-IT במכבי, "בעתיד הקרוב נרחיב את היכולות הללו, של המלווה הדיגיטלי באמצעות טכנולוגיות GenAI, ביכולת אמיתית 'להבין' את המטופל באמצעות ניתוח שיח מורכב, לזהות מצבים דחופים או מתמשכים מתוך השיחה ולהגיב בצורה מותאמת אישית. המשמעות היא שבמקום הודעה כללית, המטופל יקבל הכוונה מדויקת, שמותאמת עבורו אישית: מהסבר ברור על תרופה שהוזכרה, דרך המלצה יזומה לבדיקה רלוונטית ועד לחיבור מיידי לגורם מקצועי עוד לפני שהוא ביקש". יכולת נוספת של היא הפקת תובנות בזמן אמת: המערכת תוכל לאתר סימנים מוקדמים של חוסר היענות לטיפול, קושי בהבנת ההנחיות או צורך בליווי, ואז היא תתריע על כך לצוות המטפל, באופן אוטומטי. "מעבר משירות רפואי מגיב לשירות רפואי מונע, חכם ופרו-אקטיבי" "זהו מעבר משירות רפואי מגיב לשירות רפואי מונע, חכם ופרו-אקטיבי. המלווה הדיגיטלי יהפוך לשותף בריאותי אישי, שדואג למטופל גם ברגעים שהוא עצמו לא יודע שהוא זקוק לעזרה", אמר קובי כץ, סמנכ"ל וראש חטיבת הטכנולוגיות במכבי שירותי בריאות. לדבריו, "הפיתוח מייצג פריצת דרך באופן שבו אנחנו ניגשים לליווי המטופל בעולם הבריאות הדיגיטלית. העבודה עם אנשי מיקרוסופט ומטריקס אפשרה לנו לקבל מענה רציף ומהיר אודות שימוש ביכולות GenAI ופלטפורמות ענן. אנחנו משנים את האופן שבו אנחנו מנהלים קשר קליני ושירותי עם מטופלי מכבי, ומכינים את הסביבה הטכנולוגית שלנו לקראת העתיד הדיגיטלי של מערכת הבריאות כולה".

בנקודה שהטור הזה עוסק בה כבר עסקתי בעבר כאן, במדור, כשכתבתי על ביקור שערכתי במרכז הנתונים ל-AI הירוק של שניידר אלקטריק בפורטוגל – אבל אחת הבעיות הכי בוערות של הבינה המלאכותית נותרה בעינה: איך מפצים על הנזק העצום שלה לסביבה? מחקר שפורסם באחרונה בירחון המדעי Sustainability Nature מראה כי פריסת שרתי ה-AI ברחבי ארצות הברית עומדת לייצר בין 26 ל-48 מיליון טונות של פחמן דו חמצני בכל שנה – שזה שווה ערך להעלאה של בין 5 ל-10 מיליון מכוניות על הכביש. אבל צריכת החשמל והזיהום הסביבתי הם רק חצי צרה, או אולי אפילו רבע צרה: בנוסף, צריכת המים לקירור השרתים כולם ברחבי אמריקה דורשת בין 731 מיליון ל-1.125 מיליארד מטרים מעוקבים של מים, שזה שווה ערך לצריכת המים הביתית של בין 6 ל-10 מיליון אמריקנים. "מדובר בסדרי גודל עצומים", אמר פנגקי יו, פרופסור להנדסת אנרגיה באוניברסיטת קורנל ואחד מכותבי המחקר. "מה שעוד יותר מפתיע הוא שדברים כמו מיקום נכון של חוות השרתים, רכש של אנרגיה נקייה וקירור יעיל יכולים לחתוך את ההשפעות האלה ב-70%-80%, כך שטביעת הרגל הפחמנית ניתנת לניהול". ואכן, בחוות שרתים באירופה, שם המודעות הסביבתית גבוהה יותר, מצליחים להגיע לרמות זיהום נמוכות בהרבה, וחלקן אפילו ניטרליות בחתימת הפחמן שלהן או קרובות לשם. לא רק בעיה סביבתית צריכת האנרגיה והמים המוגברת של חוות שרתים של בינה מלאכותית הן לא רק בעיה סביבתית, אלא גם בעיה קהילתית וחברתית בארצות הברית. גם היישובים שנמצאים ליד חוות השרתים סובלים מהעומס שהן מעמיסות על רשתות החשמל, כמו גם מהשפעות אחרות, כגון עלייה מטאורית במחירי החשמל – כי לחברת החשמל המקומית יותר משתלם לספק את הצרכים של חוות השרתים הזללנית, ולהעלות תעריפים לצרכנים כדי לממן את הייצור – וזיהום אוויר, כתוצר ישיר של צריכת החשמל המוגברת וייצור מוגבר עם מקורות אנרגיה מזהמים. כמו בכל דבר בשיטה הקפיטליסטית, מי שסובלות מזה הן בעיקר קהילות עניות, שקשה להן להילחם בתאגידים שמפעילים את החוות. האמריקנים יצטרכו לחשב מסלול מחדש, אם הם לא רוצים שהבינה המלאכותית תאכל ותשתה להם את הסביבה יו וחבריו ממליצים לארצות הברית לעשות בעצם את מה שכבר ראיתי שנעשה בפורטוגל. כיום, חוות השרתים ממוקמות לא פעם במדינות עניות במים, כמו אריזונה, קליפורניה ונבדה. החוקרים ממליצים למקם אותן במדינות עם עומס מים נמוך – כלומר, כאלה שיש בהן מקורות מים רבים – ולהסתמך על אנרגיה מתחדשת, כפי שעושים במתקן בפורטוגל, שכולו מבוסס על אנרגיה מתחדשת ולא מזהמת. הם מצביעים בעיקר על המערב התיכון ו-"חגורת הרוח" – מדינות כגון טקסס, מונטנה, נברסקה ודקוטה הדרומית – כעל מקומות אידיאליים למיקום של שרתי הנתונים הבאים, שיפיקו לכולנו תמונות ריאליסטיות בנאנו בננה פרו וטקסטים ב-ChatGPT. מה שפחות מדברים עליו אבל הוא קריטי באותה המידה הוא הצורך בעיצוב מעבדים שפחות זוללים אנרגיה וחשמל בטכנולוגיות ייצור מתקדמות יותר, ו-"שבירת" משימות חוזרות לביצוע על ידי מודלים קטנים יותר, שאפשר לבצע מקומית על מחשבים אישיים, ניידים או נייחים, ולחלופין להשתמש באשכולות מחשוב המבוססים על מעבדים זולים ופשוטים יותר. הסינים, בגלל מגבלות הייצוא של ארצות הברית, עשו את זה עם דיפסיק והראו שמודלי מחשוב אלטרנטיביים הם בהחלט אפשריים. דוגמה נוספת היא פרויקט של חיל האוויר האמריקני, שבנה בשעתו מחשב על, שהורכב מעשרות קונסולות פלייסטיישן 3 שחוברו יחדיו ליצירת כוח מחשוב של פטה-פלופים. כך או כך, האמריקנים יצטרכו לחשב מסלול מחדש, אם הם לא רוצים שהבינה המלאכותית תאכל ותשתה להם את הסביבה. הדס לורבר, ראשת המכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית אחראית במרכז הטכנולוגי חולון. צילום: אסתי צילום מה הפתרון? לדברי הדס לורבר, ראשת המכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית אחראית במרכז הטכנולוגי חולון (HIT), "המחקר מעלה נקודה חשובה שרבים לא מודעים אליה: מאחורי פיתוחי ה-AI יש תשתיות ענק שדורשות הרבה מים ואנרגיה, בעיקר לצינון שרתים. לפי המחקר, עד 2030 צריכת המים של תעשיית ה-AI בארצות הברית לבדה עשויה להיות שווה לצריכה של 10 מיליון אמריקנים. זה נתון משמעותי, במיוחד למדינות כמו ישראל ולאזור שלנו, שסובל ממחסור במים". "עם זאת", ציינה, "חשוב לומר שזו לא גזירת גורל. הפתרון הוא מדיניות אנרגטית מותאמת. יש כאן אתגר שצריך לנהל, אבל גם הזדמנות לבנות תשתיות בינה מלאכותית שהן גם מתקדמות וגם בנות קיימא".

אנת'רופיק הכריזה על מודל ה-GenAI המתקדם החדש שלה, Claude Opus 4.5. זה קורה זמן קצר אחרי שגוגל הכריזה על ג'מיני 3 ו-OpenAI על ChatGPT 5.1, ומעלה את הקרב על שוק ה-AI עוד מדרגה. לפי אנת'רופיק, מדובר במודל הכי טוב שקיים כיום בעולם עבור יצירת קוד וסוכני AI, וגם כדי לרוץ ברקע בעבודה יומיומית עם המחשב. היא הוסיפה כי המודל "מהווה צעד קדימה במה שמערכות בינה מלאכותית יכולות לעשות, וסקירה מקדימה לשינויים גדולים יותר בדרך שבה עושים דברים". לטענת אנשי החברה, המודל החדש הוא הראשון לעבור את קו ה-80% במבחן ה-SWE, שבודק כיצד בינה מלאכותית יכולה לתקן באגים בתוכנה. לפי המספרים שהיא פרסמה, Opus 4.5 הגיע לניקוד של 80.9% מול 76.2% של Gemini 3 Pro ומול 77.9% שאליו הגיע ChatGPT 5.1 Codex-max. מדובר בשיפור משמעותי גם מול המודלים הקודמים של אנת'רופיק, Sonnet 4.5 ו-Opus 4.1. אנת'רופיק ציינה בנוסף כי Opus 4.5 ביצע טוב יותר מבחני קבלה שנועדו להעריך יכולות הנדסיות מאשר מועמדים אנושיים, וכן שהוא מציע ביצועים משופרים בכל מה שקשור להערכה וטיפול במטלות עולם אמיתי שמורכבות מכמה וכמה מטלות משנה. Opus 4.5 כבר זמין בכל האפליקציות של אנת'רופיק, ב-API שהיא מציעה למפתחים ובכל שלוש פלטפורמות הענן שלה. לפי החברה, התמחור של המודל החדש מנגיש את יכולותיו לקהל רחב יותר של משתמשים. בנוסף, כעת, גם בהרצות ארוכות, המשתמשים לא אמורים להיקלע יותר למצבים שבהם חלון ההקשרים מגיע למגבלה שלו – וזאת בזכות יכולות עיבוד מהירות יותר.  

306 אזרחי ארצות הברית, ניצולי ה-7 באוקטובר וקרובי משפחה של אנשים שנהרגו, נפצעו או נחטפו בשבת השחורה, הגישו באחרונה תביעה בבית משפט בצפון דקוטה נגד בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, בינאנס, כמו גם נגד המייסד שלה, צ'אנגפנג ז'או, וגואנגינג צ'ן, בכיר בחברה. לטענתם, הנתבעים העבירו מטבעות קריפטו בשווי של מיליארד דולר לחמאס, לג'יהאד האסלאמי, לחיזבאללה, למשמרות המהפכה של איראן ולארגוני טרור נוספים, שכולם מוכרים על ידי ארצות הברית ככאלה. בין התובעים נמצאים בני משפחה של החטוף הישראלי-אמריקני הירש גולדברג-פולין ז"ל, דניאל וולדמן ז"ל, שהמחבלים רצחו אותו בפסטיבל הנובה, וחללי צה"ל איתי חן ומשה לייטר ז"ל. הם מציינים כי הנתבעים העבירו את רוב הכספים לפני ה-7 באוקטובר וכי אלה שימשו למימון המתקפה. עם זאת, לדבריהם, החמאס קיבל מבינאנס 50 מיליון דולר לאחר הטבח. על פי התביעה, החברה עשתה זאת באופן שלא יאפשר להתחקות אחר המסלול של העברת הכספים. בכתב התביעה צוין כי בינאנס "הציגה את עצמה לארגוני טרור, מעבירי סמים ומעלימי מס, כגוף שנמצא מעבר להישג ידם של החוקים והרגולציות במדינות השונות". כמו כן, התובעים טוענים שהחברה התעלמה מאזהרות על העברות כספים חשודות שהיא קיבלה מספקים שלה, ולא ביצעה בדיקות אבטחה של כספים שנכנסו לתוך הרשת שלה. לטענת התובעים, בינאנס "סירבה בכוונה" להטמיע יכולות תאימות ברשת שלה – מה שאפשר לחמאס לרכוש נשק ולממן אימונים בכסף שקיבלה מהחברה. בת 26 מוונצואלה שהעבירה יותר מ-200 מיליון דולר לארגוני טרור התביעה כוללת פירוט על טרנזאקציות שבוצעו באמצעות הרשת של בינאנס ולא פורסמו קודם לכן, בהן של אישה בת 26 מוונצואלה, שקיבלה מטבעות קריפטו שווי ערך ל-177 מיליון דולר והעבירה אותם לחיזבאללה. לאחר מכן, היא העבירה 43 מיליון דולר למיליציות פרו-איראניות. מדובר בתביעה רביעית שהוגשה נגד בינאנס בטענה כי העבירה כסף לחמאס. התובעים מבקשים מבית המשפט לפסוק להם פיצוי כספי על הנזקים שנגרמו להם, בסכום שיקבעו השופטים. בינאנס לא הגיבה על התביעה ומסרה כי "אנחנו פועלים לחלוטין על פי הסנקציות שהוכרו על ידי ארגונים בינלאומיים, כפי שעושים מוסדות פיננסיים אחרים". קנס ענק – "שלא גרם לבינאנס לבצע שינויים" יצוין כי הרשויות בארצות הברית קנסו בנובמבר 2023 את בינאנס ואת ז'או בסך של 4.32 מיליארד דולר, לאחר שהם הורשעו בעבירות של הלבנת הון. עם זאת, לפי התובעים, הקנס הענק לא גרם לבורסת הקריפטו לבצע שינוי משמעותי בדרכי פעולתה. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, חנן את ז'או לפני כחודש – אם כי לאחר מכן טען בראיון לתוכנית 60 דקות של CBS כי "לא ידע מי הוא".

סלקום חוזרת לחלק דיבידנד לבעלי המניות שלה, אחרי 12 שנים שלא עשתה זאת – כך החברה הודיעה היום (ג') לבורסה, עם פרסום הדו"חות הכספיים שלה. גובה הדיבידנד יעמוד על 200 מיליון שקלים. חברת התקשורת סיימה את הרבעון השלישי של השנה עם ירידה בהכנסות לצד עליה בשיעור דו ספרתי ברווח הנקי. הסיבה שסלקום חוזרת לחלק דיבידנד, בפעם הראשונה מאז תקופת נוחי דנקנר כבעל השליטה בחברה, היא השיפור הניכר בתוצאות העסקיות ובמאזן הכספי שלה: תזרים המזומנים החופשי של החברה מתחילת השנה עמד על 308 מיליון שקלים – זינוק של כ-30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והחוב הפיננסי שלה הגיע בסוף הרבעון השלישי ל-1.46 מיליארד שקלים – ירידה של 300 מיליון משנה לשנה. סלקום סיימה ברבעון את מכירת כלל האחזקות שלה במיזם הסיבים האופטיים IBC לחברת הפניקס. חברת התקשורת החליטה לצאת מהמיזם כדי להתמקד בתחומי הליבה שלה – סלולר, אינטרנט וטלוויזיה. בסלקום צופים כי המכירה, שתמורתה היא קיבלה 520 מיליון שקלים, תניב לה רווח של 400 מיליון שקלים ברבעון הרביעי של השנה. ולתוצאות הכספיות ההכנסות של סלקום קטנו ברבעון השלישי ב-7.4% למעט יותר ממיליארד שקלים והרווח הנקי זינק ב-35.7% ל-76 מיליון. ההוצאות הגולמיות רשמו ירידה של 14% ל-652 מיליון שקלים, הרווח הגולמי גדל ב-6.4% ל-381 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 36.9%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות גדלו ב-2.4% ל-254 מיליון, והרווח עלה ב-15.5% ועמד על 127 מיליון שקל. חבות המס הציגה עלייה של 26.3% ל-24 מיליון שקלים. בתשעת החודשים הראשונים של השנה, ההכנסות קטנו ב-4.7% ל-3.2 מיליארד שקלים, הרווח התפעולי צמח ב-32.1% ל-354 מיליון והרווח הנקי עלה ב-1.7% ל-200 מיליון. מצבת מנויי הסלולר של סלקום גדלה ברבעון ב-0.55% ל-3.64 מיליון. בשנה האחרונה עלה נתון זה ב-74 אלף מנויים, מספר מנויי הסיבים האופטיים גדל ב-37 אלף ומספר מנויי סלקום TV – ב-3,000. בחברה אומרים כי 90% מלקוחות האינטרנט שלה משתמשים ברשת הסיבים האופטיים. אלי אדדי, מנכ"ל סלקום, אמר כי "אנחנו מסכמים את הרבעון השלישי של 2025 עם תוצאות שיא ברווח הנקי ובתזרים המזומנים החופשי המצטבר מתחילת השנה, ובפעם הראשונה מזה 12 שנים מכריזים על חלוקת דיבידנד, לאור השיפור המתמשך בתוצאות העסקיות. מדובר בתוצר ישיר של יישום האסטרטגיה העסקית שאנחנו מובילים, למיקוד וצמיחה בכל תחומי הפעילות, לצד חיזוק האיתנות הפיננסית של החברה והגדלת הרווחיות שלה. בנוסף, ברבעון זה הושלמה מכירת אחזקותינו ב-IBC – מהלך שיניב לסלקום רווח משמעותי, שעיקרו יבוא לידי ביטוי ברבעון הנוכחי". אדדי הוסיף כי "הדו"ח משקף שיפור מתמשך בתוצאות ושורת פעולות שביצענו, שמטרתן חיזוק מבנה ההון ומיקוד במגזרי הליבה של החברה. נמשיך לממש את תוכנית הצמיחה שלנו, בין היתר באמצעות קידום חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית, במטרה לשפר את מבנה ההוצאות ולשדרג את חוויית הלקוח, על מנת להמשיך ולחזק את מעמדה של סלקום".