אנבידיה ממשיכה את הדחיפה החזקה שלה בעולמות הבינה המלאכותית, והיא הכריזה היום (ג') על מיני מחשב חדש בעלות נמוכה, שיספק סביבת עבודה קלה למפתחים, סטודנטים ויוצרי תוכן. בסביבה זו, הם יוכלו לפתח צ'טבוטים, סוכני בינה מלאכותית (AI Agents), יישומים רובוטיים ועוד. המחשב, שזכה לשם Jetson Orin Nano Super, מגיע עם ערכת מפתחים ייעודית, שמכילה מערכת הפעלה המאפשרת את הפיתוח עבור המחשוב בקצה. המערכת כוללת כרטיס תצוגה בארכיטקטורת Ampere, עם ליבות Tensor ומעבד ראשי שמבוסס על הטכנולוגיה של ARM עם שש ליבות, ושמאפשר להריץ כמה יישומי בינה מלאכותית במקביל. כן יכול המחשב לתמוך בעד ארבע מצלמות, עם רזולוציה וקצבי פריימים גבוהים. באנבידיה מספרים שהמיני מחשב החדש תואם למגוון רחב של מודלים המיועדים לשוק הבינה המלאכותית היוצרת – אלה של גוגל, OpenAI, מיקרוסופט, מטא, אנבידיה עצמה ועוד. על הערכה החדשה ניתן להריץ מגוון יישומי AI שאנבידיה בעצמה מציעה, החל ב-Isaac ליישומי רובוטיקה, בור במטרופוליס ליישומי ראייה ממוחשבת וכלה ב-Holoscan לעיבוד של נתונים שמגיעים מחיישנים מרוחקים. זאת, על מנת לקצר את זמן הפיתוח. Jetson Orin Nano Super הוא מחשב בעל מידות זעירות, והוא כבר זמין למכירה באמצעות ערוצי שותפים, במחיר של 249 דולר בלבד.

עמותת בוגרי 8200, הודיעה באחרונה על פתיחת ההרשמה למחזור ה-15 של 8200EISP, האקסלרטור שלה, שייפתח בקרוב. ההרשמה למחזור החדש החלה בשבוע שעבר ותימשך כחודש וחצי. זהו המחזור השני של התוכנית שהעמותה פותחת מאז תחילת המלחמה. במחזור הקודם, שהסתיים לא מכבר, השתתפו 16 חברות, ואילו במחזור שייפתח בקרוב ישתתפו 12 חברות – בעיקר מתחומי הדיפ-טק. כמו כן, התוכנית תפתח מסלול ייעודי לחברות בתחום האימפקט החברתי. לדברי טל בן ניסן זיו, מנהלת התוכנית, "בתקופה שבה יזמים נדרשים להתמודד עם לחצים כלכליים, ביטחוניים ואישיים, תוכניות ההאצה כמו שלנו חשובות מתמיד. המעטפת שאנחנו מספקים נועדה אפשר ליזמים לפרוץ קדימה, למרות הקשיים". האקסלרטור הוא חלק מפעילות יזמית רחבה בעמותת בוגרי 8200, שכולל תוכניות לתמיכה ביזמים ויזמות בשלבי הרעיונאות (Ideation), ההאצה והצמיחה המוקדמת, וליווי שלהן עד לגיוס בסבב A. הפעילות כוללת ליווי אישי למנהלי החברות ולמנהלי הטכנולוגיה שלהן, קישור ללקוחות פוטנציאלים, ביצוע פיילוטים וכן חיבורים עם משקיעים מחו"ל. התוכנית 8200EISP נוסדה ב-2011 כאקסלרטור שנועד לסייע לסטארט-אפים בשלבים המוקדמים (Early Stage), גם כאלה שנפתחו על ידי יזמים שאינם בוגרי 8200. עד כה היו 14 מחזורים של התוכנית, שבהם היא תמכה במעל 200 סטארט-אפים, עם גיוסים מצטברים של מעל 1.5 מיליארד דולר, 10 אקזיטים ויצירת יותר מ-2,150 מקומות עבודה חדשים.  

כחודש לפני שהוא נכנס לבית הלבן, הנשיא הנבחר של ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע אמש (ב') כי סופטבנק תשקיע במהלך ארבע שנות נשיאותו סכום כולל של 100 מיליארד דולר ליצירת 100 אלף משרות בארצות הברית, בפרט בתחום ה-AI ובתשתיות נלוות. הוא מסר את ההודעה בתום מפגש עם מנכ"ל סופטבנק, מאסיושי סאן, שאותו הוא ערך באחוזתו שבמאר-א לאגו, פלורידה. לדברי טראמפ, הצעד של סופטבנק הוא "הפגנת ביטחון בעתידה של ארצות הברית". "הוא (סון – י"ה) עושה את זה כי הוא אופטימי מאוד לגבי העתיד של המדינה שלנו מאז הבחירות, ומאז, אנשים רבים אחרים באים לכאן עם סכומים גדולים מאוד של כסף". הנשיא הנבחר ציין כי "ההשקעה תבטיח שהבינה המלאכותית, הטכנולוגיות הצומחות ותעשיות נוספות ייבנו, ייווצרו ויצמחו כאן, בארצות הברית". סאן אמר כי "רמת הביטחון שלי בכלכלה האמריקנית עלתה מאוד לאחר ניצחונו (של טראמפ – י"ה). הנשיא טראמפ הוא מכפיל כוח, וגם אני אצטרך להכפיל". טראמפ התלוצץ ואמר שסון הבטיח להכפיל עוד את ההשקעה – ל-200 מיליארד דולר. הכוונה של סאן היא להודעה של טראמפ ושלו מדצמבר 2016, מעט לפני תחילת תקופת נשיאותו הראשונה, שלפיה סופטבנק תשקיע 50 מיליארד דולר ותיצור 50 אלף משרות בארצות הברית. לפי רויטרס, הכסף הושקע, אולם לא ברור אם וכמה משרות אמנם נוצרו בעקבות זאת. לא ברור מאין ההשקעה שעליה הכריזו טראמפ וסון אתמול תגיע. אחד המקורות האפשריים לכך הוא קרן ויז'ן פאנד, שאותה רכשה סופטבנק מ-ARM. כמו כן, לא ברור האם היא תכלול השקעות בארצות הברית שסופטבנק כבר הכריזה עליהן, כגון השקעה של 1.5 מיליארד דולר ב-OpenAI.

ארגון אליאנס: כל ישראל חברים השיק אתמול (ב') מוזיאון וירטואלי, שמבקש לספר, באמצעות טכנולוגיות חדשות, כגון AI, את הסיפור של הארגון במדינות השונות שבהן הוא פעל, ובאמצעותו את סיפורן ההיסטורי של הקהילות היהודיות במדינות אלה. המוזיאון החדש מחייה את סיפוריהן של קהילות יהודיות בצפון אפריקה, בבלקן, באסיה ובמזרח התיכון, ששימרו מסורת יהודית עשירה לצד ערכים של חינוך, השכלה, שוויון וצדק. מטרת המיזם הדיגיטלי היא לחשוף, לשמר, לחקור ולהנגיש את מורשת הקהילות ואת הסיפור של אנשי ונשות הארגון לקהלים רחבים בארץ ובחו"ל. בית ספר של אליאנס בטהרן. צילום: אליאנס: כל ישראל חברים המוזיאון מציע תערוכות עם מאות פריטים ומסמכים היסטוריים נדירים, סיפורים אישיים ותמונות אותנטיות שנאספו בקפידה, נסרקו ושולבו בחדרים. כל זאת באמצעות פלטפורמה חדשנית, שמשלבת כלים אינטראקטיביים, סיורים וירטואליים והפקות וידיאו מקוריות, המעניקות תחושת מעורבות ייחודית. הסיור במוזיאון הוא בשלוש שפות – עברית, ספרדית וצרפתית, הכניסה אליו היא ללא עלות וכמוזיאון וירטואלי, הוא פתוח 24/7. אליאנס: כל ישראל חברים הוא ארגון שנוסד ב-1860 בצרפת. החינוך היה אחת המטרות המרכזיות של הארגון למן שנותיו הראשונות, לצד מאבק למען היהודים, שחרורם וסיוע להם. בית הספר הראשון של אליאנס בארץ ישראל הוקם ב-1882 בירושלים, כשאחריו הוקמו בארץ כמה בתי ספר נוספים של הארגון – בחיפה, ברמת אביב שבתל אביב ועוד. "החיבור האישי הופך את המורשת לרלוונטית" "המוזיאון הוא אוצר לאומי של תרבות ומסורת והוא גשר חי בין דורות", אמרה חני ממרם, סמנכ"לית הארגון ואוצרת המוזיאון. "הוא מחבר את המבקרים לסיפור המורשת שלהם, לעבר המפואר ולערכים של ערבות הדדית, השכלה לכולם ומצוינות, שעליהם נוסדה רשת החינוך של אליאנס. ביקור בו מסייע לנו להכיר את האנשים והנשים, שסיפורם הוא מקור לגאווה". "החיבור האישי הופך את המורשת לרלוונטית. אנחנו מאמינים שכל מבקר ירגיש שהסיפורים האלה מחדשים לו ושייכים לו", ציינה חיה נאמן, יועצת התוכן של המוזיאון. לדבריה, "המוזיאון שואף להרחיב את מאגר התוכן והתערוכות כדי לשקף את כלל קהילות אליאנס, ולשם כך הארגון גם פונה לציבור. אנחנו מבקשים מכל אלה שיש להם קשר לאליאנס: כל ישראל חברים, שהוא או הוריו, או קרובי משפחה אחרים, למדו באחד ממוסדות הלימוד של אליאנס ברחבי העולם, ליצור איתנו קשר באם ימצאו פריטים ומסמכים, על מנת שנוכל להמשיך ולהרחיב את האוסף".

היה זה יום לא שגרתי בחייו של הדוקטור ההולנדי, אבל יום שקורה כל שנה, פעם בשנה. כשהוא לבוש חולצת טריקו ועליה לוגו של אחת הלהקות האהובות עליו, לינקין פארק (Linkin Park), להקת רוק-פופ-מטאל, עלה הדוקטור לבמה, ולקול תשואות הקהל – בן עשרות האלפים – שציפה בשקיקה לדבריו, השמיע את שירי הלהקה, High Voltage ו-Powerless. האיש הוא ד"ר וורנר ווגלס, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אמזון (Amazon) וסגן נשיא בחברת הענק. הוא סגר, כבכל שנה, את כנס re:Invent, שנערך החודש בלאס וגאס, בהשתתפות 60 אלף נציגי לקוחות AWS ושותפיה. ד"ר ווגלס הפתיע פעמיים את הקהל: האחת, בניגוד לכלל עמיתיו בתעשייה, הוא הזכיר רק שלוש פעמים במשך שעתיים את המילים AI ו-GenAI. השנייה, תחזיתו הטכנולוגית ל-2025: ווגלס העדיף לדבר על האופן שבו הטכנולוגיה מעצבת את העולם כרגע, להתריע מפני התמכרות למכשירים ולהציע להתנתק מהם לפעמים. "שינוי עדין מתרחש", אמר, "והוא מגדיר מחדש את מערכת היחסים שלנו עם הטכנולוגיה הצרכנית. ככל שיותר ויותר אנשים מחפשים מפלט מהסחות דעת בלתי פוסקות, צצים מכשירים שמעדיפים תשומת לב, כוונה וחשיבה עמוקה על פני מטח של גירויים חולפים. ב-2025 ואילך, הטכנולוגיה תעצים אותנו במקום להסיח את דעתנו – ואנחנו נהיה טובים יותר עבורה". "בעולם שבו המכשירים שלנו הם שלוחות של עצמנו, לכידת תשומת הלב הפכה לתעשייה של מיליארד דולרים", המשיך ווגלס, "כל דפדוף במסך, כותרת והודעה מתוכננים בקפידה כדי לחבר אותנו. המרדף הבלתי פוסק הזה אחר תשומת הלב שלנו הוביל לעלייה ברמות של חרדה, דיכאון ותחושה רחבה של הסחת דעת. בין 2009 ל-2022, השימוש היומיומי ברשתות החברתיות בקרב בני נוער זינק מ-50% ל-95% – והבריאות הנפשית של רבים מהם החמירה. 72% מהמורים בבתי הספר התיכוניים בארה"ב רואים בהסחת הדעת הטלפונית של התלמידים בעיה רצינית. סקר מצא, כי מי שבודקים את הטלפון שלהם בקביעות חווים רמות מתח גבוהות יותר. מסמכים פנימיים של טיק-טוק חושפים כי משתמשים יכולים להתמכר לאחר 35 דקות שימוש בלבד. מגמות מדאיגות אלה מדגישות את הצורך הדחוף להעריך מחדש את מערכת היחסים שלנו עם הטכנולוגיה ולתעדף שימוש מכוון ומודע". "בתגובה", אמר, "צומחת תנועה הולכת וגדלה, המתמקדת בניתוק מכוון ובבחירות טכנולוגיות מודעות. בתי ספר ברחבי העולם מיישמים איסורים על טלפונים סלולריים ויש להם תוצאות מרשימות: בארוחות הצהריים התלמידים מנהלים שיחות פנים אל פנים. מורים מדווחים על מיקוד מוגבר בכיתה ועל ירידה במקרי בריונות. הנתק הכפוי הזה צובר פופולריות גם בקרב מבוגרים. מסתמן שינוי רחב יותר באופן שבו אנו חושבים על טכנולוגיה ומשתמשים בה". "גל חדש של מכשירים מונחי-מטרה מופיע", הסביר ד"ר ווגלס, "הם נועדו לעודד שימוש מכוון בהם, במקום להסיט את תשומת הלב שלנו. ספרים אלקטרוניים, כגון קינדל, מעודדים קריאה סוחפת בלא הפרעות. כעת, אנו עדים למגמה זו בקנה מידה גדול הרבה יותר, עם הופעתם של טלפונים 'טיפשים', המציעים מעט יותר מפונקציות שיחה וטקסט, מצלמות המדגישות את מלאכת הצילום ולא מתמקדות בשיתוף, ונגני מוזיקה עצמאיים, המאפשרים לנו ליהנות ממוזיקה בלא מטח בלתי פוסק של הודעות והתראות". "אל תבינו אותי לא נכון", סיכם הטכנולוג הבכיר, "השינוי הזה לא אומר לנטוש את הקישוריות הדיגיטלית, אלא להיות מודעים לאופן שבו מכשירים יכולים להגביר את הכוונות שלנו, במקום פשוט לתפוס את תשומת הלב שלנו. מדובר במציאת איזון עדין. אני מקדיש אחר צהריים אחד בשבוע ללמידה, מכבה את הטלפון ואת הדוא"ל שלי – כדי להתמקד בקריאת מאמרים אקדמיים או לחקור את השירותים החדשים של AWS. מנכ"לים בעלי כישורי ניהול טובים – לא עונים לטלפון בשעת העבודה הראשונה שלהם. זו פרקטיקה הנתמכת על ידי מומחים לרפואת סגנון חיים בסטנפורד. היא דומה למושג ההולנדי 'ניקסן' – בטלה תכליתית, 'אמנות הלא לעשות דבר', ודומה למושג 'חלימה בהקיץ מדיטטיבית' בארה"ב. בעולמנו המורכב יותר ויותר, אימוץ פשטות יכול להתאים מחדש את הטכנולוגיה לערכי הליבה שלנו ולבריאות הנפש שלנו. עם חזרה להתכוונות, אנו יכולים לרומם את מערכת היחסים שלנו עם הטכנולוגיה, להבטיח שהיא מעצימה אותנו ולא מסיחה את דעתנו".

אופיסופט מקבוצת SQLink מקימה בימים אלה תשתית נתונים בארגון ג'וינט אלכא, שתשמש לתכנון וניהול הרשתות באופן חכם. היקף הפרויקט נאמד במאות אלפי שקלים. ג'וינט אלכא הוא אחד הגופים הפועלים בישראל מטעם הג'וינט העולמי, והוא מהווה האגף לפיתוח כלכלה חברתית ומנהיגות של הארגון. מטרת הפרויקט היא להעמיק את הפוטנציאל בשימוש בנתונים שמקורם במערכת הסיילספורס של ג'וינט אלכא, וזאת על ידי שילוב מודלי AI מתקדמים. הפרויקט עתיד להסתיים בפברואר הקרוב, והמאפיין המרכזי שלו הוא טיוב ושימוש במידע לשיפור קבלת ההחלטות. שלבי הפרויקט הם ניתוח הצרכים העסקיים, אפיון ומימוש מודלי הבינה המלאכותית הנדרשים, טיוב ועיבוד הנתונים, וכן הטמעה והדרכה. שילוב בין טכנולוגיה לידע עסקי לדברי דרור מנואל, מנהל מחקר ופיתוח לתחום המובילים בג'וינט אלכא, "כבר בשלב זה של הפרויקט אנחנו רואים את הפוטנציאל העצום בשימוש בנתונים ככלי אסטרטגי לניהול ולשיפור התוכניות והרשתות שלנו". יובל קסנר, סמנכ"ל הדליוורי של אופיסופט, אמר כי "הפרויקט מאפשר שילוב בין טכנולוגיה לידע עסקי, כדי לייצר ערך משמעותי לארגונים". אהוד לויטין, מדען נתונים בכיר באופיסופט, ציין כי "הפרויקט מאפשר לנו לפתח פתרונות המותאמים לצרכים העסקיים והטכנולוגיים של הארגון, תוך שיתוף פעולה מלא עם הצוותים בשטח".  

"מגפת הקורונה הניעה תהליך ארגוני, שנמשך גם לאחריה: העובדים נמצאים בכל מקום – בבית, אצל הלקוח, ברכבת ובמשרד. תפיסת המשרד ההיברידי כאן, והיא כאן כדי להישאר. מצב חדש זה מניח עוד אתגר למנמ"ריות ולמנמ"רים בארגונים: עליהם לספק סביבת עבודה יעילה, משתפת ומאובטחת לכלל העובדים המבוזרים. בנוסף, הם נדרשים להניע שינוי חיובי ולעצב עתיד בר קיימא, עם יוזמות טכנולוגיות והטמעת מערכות חדשניות", כך אמר עודד אפרתי, מנהל אזורי לתחום ה-B2B בקאנון ישראל. לדבריו, "אנחנו מסייעים לצוותי ה-IT בארגונים לצלוח את המשימה, עם מיקוד בשלושה שדות: טרנספורמציה דיגיטלית של תהליכים, אבטחת מידע וקיימות". אפרתי דיבר בפתח אירוע Canon Inspiration Days 2024, שנערך היום (ג'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם קריפטון שבקיבוץ יקום. היה זה הכנס ה-12 והאחרון שערכה החברה באזור אירופה.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין הוא ציין כי "בעת תכנון ובניית סביבת העבודה הארגונית, יש להציב את אתגרי אבטחת המידע בראש. כיום, כל מכשיר מתחבר לרשת המשרדית ולבית – מדפסת, מחשבים ניידים וטלפונים, אבל בכל מכשיר, כולל המזגן והמדיח, יש פרצות אבטחה. לכן, חשוב שהמדפסת, שיש לה מקום מרכזי במשרד, תהיה מוגנת בסייבר – גם בארגוני SMB". לדברי אפרתי, "מחקרים מעלים שב-68% מהארגונים שנפלו בשנה החולפת קורבן לדלף מידע, זה קרה בשל ליקויים בתצורת תשתית ההדפסה והסריקה. נתון נוסף נוגע לרגולציות: סך הקנסות שהוטלו על ארגונים מאז מימוש תקנות הגנת הפרטיות של האיחוד האירופי, ה-GDPR, עמד על 1.6 מיליארד יורו. ל-46% מהקורבנות נגרם נזק למוניטין, לצד ההפסדים הכספיים". "על ארגונים להבין שהסבת תהליכי העבודה לדיגיטליים מעלה את הסיכוי למתקפות סייבר, ומדפסות הן נקודת תורפה משמעותית, כי הן מייצרות, בין השאר, מסמכים רגישים – ושם נשכחים מסמכים", אמר. "המענה שלנו הוא הגנה על המכשיר 360 מעלות, לרבות אבטחת ההארד דיסק, אנטי וירוס, הגנה על הרשת, ההתקנים והחיבור לענן, לצד פתרונות של הדפסה מאובטחת. אנחנו פועלים למימוש תפיסת Security by Design – משמע, הגנה מההתחלה, מהבסיס". אפרתי ציטט נתונים אודות הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונים, שמראים ש-70% מהם נמצאים בימים אלה בתהליכי שינויים דיגיטליים, וצפויים להאיץ את השינויים הללו בשנה הנכנסת. "אנחנו מתמקדים בשיפור הפרודוקטיביות ובהעמקת שיתוף הפעולה", אמר. "המיקוד שלנו הוא הרבה מעבר ל-'רק' דיגיטציה: אנחנו מעניקים ללקוחות הארגוניים טכנולוגיה לייעול ולשיפור תהליכים. באמצעות שירותי הדפסה מנוהלים, עסקים יכולים למטב את ההוצאות שלהם בעלויות הקשורות להדפסה. אלה מבטיחים הגנה על נתונים ובקרת הגישה של המשתמשים בסביבות השונות". פילוסופיית התאגיד של קאנון "פילוסופיית התאגיד באה לידי ביטוי במושג KYOSEI – לחיות ולעבוד יחד למען טובת הכלל. הפילוסופיה הזאת מסייעת למימוש המשימה שלנו בתחום הקיימות", אמר אפרתי. לדבריו, "עסקים אחראיים צריכים לפעול בתחום ולהגן על הסביבה – אבל זה יכול לקחת זמן. אנחנו מחויבים לנושא, עם יוזמות כגון הפחתת פליטות פחמן, קידום יעילות משאבים ותמיכה בכלכלה מעגלית, לטובת מזעור הפסולת ולהבטחת עתיד ירוק יותר. את היעד שהצבנו ל-2030 השגנו כבר ב-2022. היעד הבא שהצבנו לעצמנו הוא להגיע לאפס פליטות פחמן דו חמצני עד 2050, לכל אורך חיי המוצר". אפרתי סיכם בציינו כי "2024 הייתה שנה מאתגרת, ושוק המדפסות לארגונים חווה ירידה של כ-30%. הצלחנו לשמור על הובלת השוק ועל יציבות במכירות ובנתח השוק, ולהערכתי, נשוב לחוות צמיחה ב-2025". אלכס רמז, מנהל השיווק של קאנון ישראל. צילום: ניב קנטור דובר נוסף באירוע היה אלכס רמז, מנהל השיווק של קאנון ישראל. הוא אמר ש-"החברה פועלת מזה שמונה עשורים, ובישראל 0 מאז 2018. בשנות ה-60' של המאה הקודמת היא נכנסה לתחומי ההדפסה וההדמיה. קאנון מונה 180 אלף עובדים, ורבות מחברות הפורצ'ן 500 הן לקוחות שלה. השקעתה הרבה במו"פ – 8% מהרווח השנתי – נושאת פירות: קאנון נמצאת זה 37 שנים ברציפות בין החברות המובילות ברישום פטנטים. המחזור השנתי האחרון שלה עמד על 27 מיליארד דולר והרווח – על 1.8 מיליארד. החברה פועלת בתחומים שונים: מצלמות לעולמות הצרכני והמקצועי, אבטחה, דפוס דיגיטלי וניהול הדפסה, וכן בעולם הרפואה". המפגש הסתיים בהרצאתו של המנטור והסופר אלון אולמן, מייסד "קוד המנצח להצלחה בחיים, ביחסים ובעסקים".

דיפמיינד, מעבדת המחקר של גוגל לנושאי בינה מלאכותית, הציגה את הדור השני של מחולל הווידאו שלה, Veo 2. המטרה שלה ברורה: קרב ראש בראש ב-Sora, מודל יצירת הווידיאו מבוסס הבינה המלאכותית של היריבה הגדולה, OpenAI. לפחות על הנייר – כלומר, לפי הדיווחים של גוגל – Veo 2 מציע יכולות מרשימות מול Sora, משום שניתן ליצור באמצעותו סרטונים באורך של קצת יותר משתי דקות ובאבחנה של עד 4K מול כ-45 שניות ואבחנת 1080p בכלי היריב. עם זאת, יש לציין שמדובר ביתרון שהוא תיאורטי בלבד, כי מעבר למנוע צריך כלי שיממש אותו. במקרה של Veo 2, היישום הניסויי שבו מוטמע המנוע הוא VideoFX, והוא מוגבל לייצור סרטוני וידיאו באבחנה של 720p בלבד, ולאורך שמונה שניות. מדובר בהרבה פחות ממה שמציע הכלי של Sora, עם סרטונים באורך של עד 20 שניות וכאמור, באבחנה של 1080p. כמו בדור הראשון של Veo, אפשר להכין סרטונים על ידי שימוש בטקסט בלד או יחד עם תמונת ייחוס. אולם, הכלי החדש אמור להציע הבנה נרחבת יותר איך מצלמים את הסצנה לפי הגדרות המשתמש, ולספק תוצאות ברורות וחדות יותר, גם באמצעות שימוש במודל תנועה מציאותי יותר, וכן הבנה טובה יותר של מאפיינים חומרים ואור. Veo 2 אמור, בסופו של דבר, להשתלב ב-Vertex AI, פלטפורמת הפיתוח של גוגל – אבל זה חזון לעתיד. בינתיים, גם VideoFX נעול עם רשימת המתנה, אם כי בגוגל טוענים כי היא תרחיב באופן משמעותי את מספר האנשים שיקבלו גישה לכלי כבר במהלך השבוע הנוכחי. בגוגל ציינו שתהליך האימון של Veo 2, כמו קודמו, היה בחשיפה לכמות גדולה מאוד של סרטוני וידיאו – כרגיל בתחום. עם זאת, היא לא סיפרה מהו המקור לסרטונים הללו – וכמעט אין ספק שמדובר בסרטונים שהועלו ליוטיוב, בהתאם למדיניות השימוש באתר, שלמעשה מרשה את השימוש הזה.