OpenAI השיקה שירות ChatGPT גם לטלפונים קוויים, שזמין החל מאתמול בארה"ב. החוויה זהה פחות או יותר למצב Advanced Voice – תכונת השיחה בזמן אמת של ChatGPT – ללא תכונת המולטי-מודאליות. המשתמש מצלצל למספר טלפון מסוים – ו-ChatGPT מגיב לשאלות שהוא מציג, ויכול להתמודד עם משימות כמו תרגום משפט לשפה אחרת. OpenAI מציעה 15 דקות של שיחות חינם למשתמשים בארה"ב, ואז השיחה מסתיימת. החברה מציינת כי עשויות לחול עלויות סטנדרטיות של ספק השירות הטלפוני. בנוסף, החל מאתמול ChatGPT זמין גם בוואטסאפ למי שמעדיפים לשלוח הודעות טקסט לצ'אטבוט, והשיחה מתנהלת ב"פינג-פונג" של שאלה-תשובה. בהתחשב בכך שמדובר בווטסאפ, אין את אפשרויות ההתאמה האישית המוצעות באפליקציית ChatGPT הרשמית. כמו ב-ChatGPT בטלפון, השירות הוא חינמי, אבל יש מגבלה יומית. משתמשים יקבלו הודעה כשהם מתקרבים למגבלה זו, ובשלב זה הם יוכלו להמשיך בצ'אט על ידי הורדת אפליקציית ChatGPT או שימוש ב-ChatGPT במחשב. OpenAI מציינת כי היא עובדת על תכונות נוספות לאינטגרציה בווטסאפ, כמו ניתוח תמונות וחיפוש באינטרנט, אך לא ציינה מתי תשיק אותן. "המשימה שלנו היא להפוך את הבינה המלאכותית הכללית למועילה לכל האנושות, וחלק מזה הוא להפוך אותה לנגישה ככל האפשר לכמה שיותר אנשים", אמר קווין וייל, מנהל המוצר הראשי של OpenAI במהלך שידור חי, והוסיף כי ""הצוות בנה את זה רק לפני כמה שבועות, ואהבנו את זה, והם היו להוטים להשיק את זה, וזה מדהים לראות את זה כאן. זוהי רק ההתחלה שלנו להפוך את ChatGPT לנגיש יותר לכולכם."

עיריית רעננה סיימה באחרונה הטמעה של מערכת מבוססת בינה מלאכותית פרי פיתוחה של אורבן AI, שכוללת מצלמה שיודעת לזהות מפגעים בעיר ולהעביר את התמונה בזמן אמת למחלקה הרלוונטית בעירייה, על מנת לטפל בהם באופן מיידי. המצלמה מותקנת על רכב סיור, שנוסע ברחבי העיר 24 שעות ביממה, כדי לאתר את המפגעים ולדווח עליהם. המצלמה מבוססת על כלי אנליטיקה מתקדמים שפיתחה החברה הישראלית. במערכת מוגדרת שורה של מפגעים – בורות בכביש, כבישים שיש לקרצף מחדש, תמרור לקוי, מעברי חצייה דהויים ועוד. כל מפגע המזוהה על ידי המערכת מופנה באופן מיידי לגורמים המטפלים מקרב האגפים בעירייה, באופן המאפשר הגעה מהירה לשטח וקיצור משמעותי של זמני הטיפול במפגעים. הטמעת המערכת בוצעה על ידי אגף מערכות המידע של עיריית רעננה, בראשותה של דגנית בן יעקב, בשיתוף עם אורבן AI. לדברי בן יעקב, המערכת פועלת מזה כחודש ימים, והיא איתרה והביאה לתיקונם של לא מעט מפגעים בעיר. "בשלב זה, היא פועלת כפיילוט על גבי רכב ביטחון אחד, ובהתאם להצלחת הפיילוט, נרחיב את הפרויקט ונציב את המצלמה על רכבים נוספים, שיאפשרו הרחבת המענה וייעול הטיפול היזום במפגעים במידה ניכרת", אמרה. בן יעקב הוסיפה ש-"הטמעת המערכת היא המשך ישיר לכמה פרויקטים מבוססי בינה מלאכותית שביצענו בעיריית רעננה, שמשפיעים על עבודת כלל אגפי העירייה, וכן על עבודת המוקד העירוני". בין היתר, היא ציינה שבאחרונה החלה העירייה לאפשר פנייה למוקד העירוני באמצעות צ'טבוט, שהתושבים יכולים לשאול אותו שאלות ולקבל ממנו מידע בנושאים שונים שנמצאים תחת אחריותה וטיפולה של העירייה, בהם ארנונה.

חברת מיקרוסופט, באמצעות פלטפורמת גיטהאב (GitHub) שבבעלותה, הכריזה על מהלך משמעותי בעולם התכנות: גרסה חינמית של גיטהאב קופיילוט (GitHub Copilot) – כלי הבינה המלאכותית היוצרת המסייע בתכנות – והוא זמין כעת לכלל מפתחי VS Code (ר"ת Visual Studio Code). המהלך הזה מביא כעת למעשה שילוב העמוק של כלי ה-AI החדשני בתהליך פיתוח התוכנה, והטכנולוגיה הזו מוצעת לציבור הרחב אפילו ללא תמורה – עם מגבלות בהיקפי השימוש. גיטהאב – שרבים מכירים בתור פלטפורמה לשיתוף קוד – היא למעשה הרבה יותר מכך. מדובר בפלטפורמת המאפשרת שיתופי פעולה וניהול גרסאות שהיא פופולרית מאוד בקרב מפתחים ברחבי העולם ומתגאה בלמעלה מ-150 מיליון משתמשים רשומים. הפלטפורמה מאפשרת למפתחים, כאמור, גם לשתף ולנהל פרויקטי קוד, ובנוסף גם לפעול בצוותים ולעקוב אחר שינויים. ה-קופיילוט (Copilot) הוא כלי GenAI, ובמקרה של גיטהאב הגרסה שלו נועדה בעיקר כדי לסייע למפתחים בתהליך כתיבת קוד. הצ'טבוט עושה זאת על ידי מתן הצעות והשלמות קוד בזמן אמת, הבנת כוונת המפתח מתוך הקוד שהוא כותב, והצעות לשיפור הקוד, תיקון שגיאות, הסברים ועוד. "אנו ממזגים את כלי ה-AI הפופולרי ביותר בעולם, הגיטהאב קופיילוט, עם העורך הפופולרי ביותר בעולם, VS Code", אמר מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה. GitHub Copilot Free for VS Code has arrived. pic.twitter.com/DVChR5Shub — Satya Nadella (@satyanadella) December 18, 2024 מה זה אומר כלי רב-מודלי? מיקרוסופט, כזכור, השקיעה הון רב ב-OpenAI והקימה איתה שותפות. לפיכך, הקשר מתבטא בשילוב מודלים של OpenAI, כמו GPT-4o, בתוך הקופיילוט. אבל כלי ה-AI המסוים אינו מתבסס רק על יכולות אלו – גיטהאב קופיילוט נחשב לכלי רב-מודלי, ומשתמש גם במודל השפה הגדול (LLM) של אנת'רופיק (Anthropic), ויתרחב גם לשימוש בעוד מודלים של חברות אחרות בקרוב. כפי שהסביר נאדלה, הגרסה החינמית של הקופיילוט משולבת ישירות בתוך VS Code, ומציעה גישה למגוון רחב של תכונות, כולל עריכת קבצים מרובים, תמיכה במגוון מודלים של AI, וכאמור – גישה הן ל-GPT-4o והן ל-Claude 3.5 Sonnet. בין היתר, הכלי מאפשר גם לבצע עריכות במספר קבצים בו-זמנית, לקבוע הנחיות מותאמות אישית, לקבל מומחיות תחומית מ-AI, להשתמש בפקודות קוליות לביצוע פעולות, ולעבוד עם הטרמינל ישירות מתוך VS Code. אינו המודל היחיד שעליו פועל הכלי. GPT-4o. צילום: Shutterstock הגבלות שמספיקות לשימוש היומיומי של מפתחים רבים במסגרת התוכנית החינמית, המשתמשים מקבלים 2,000 השלמות קוד ו-50 בקשות צ'אט בחודש. לפי הדיווחים, אמנם מדובר במגבלות, אך הן בהחלט מספיקות לשימוש יומיומי עבור מפתחים רבים. מעבר לכך, ישנה אפשרות לרכוש את התוכנית בתשלום, ולזכות בגישה לשימוש בלתי מוגבל וכן למודלים נוספים כמו o1 ו-Gemini, שצפויים להגיע בשנה הקרובה. לדברי נאדלה, "עם הקופיילוט בחינם, אתם יכולים להשתמש בצ'אט כדי להסביר קוד בשפה טבעית לחלוטין". הוא הוסיף והבהיר כי "אתם יכולים לעבוד עם מספר מודלים ולבחור את זה שעובד הכי טוב בשבילכם. אתם יכולים לעשות עריכות בקבצים שלכם עם עריכות מרובות קבצים. אתם יכולים לגשת לקופיילוט – שהוא אקוסיסטם של סוכנים מצד שלישי – וכמובן, אתם יכולים ליצור השלמות קוד – הפונקציה המרכזית שהתחילה את כל המהפך של פלטפורמת הקופיילוט". "השאיפה שלנו היא לאפשר למיליארד מפתחים (לעשות שימוש – ג"פ) בגיטהאב, וזה יותר אפשרי מאי פעם באמצעות הכוח של ה-AI", המשיך ואמר נאדלה. "2025 הולכת להיות שנה עצומה עבור גיטהאב קופיילוט, שהפך כעת לחלק מרכזי מחוויית VS Code הכוללת", הבטיח מנכ"ל מיקרוסופט בהתרגשות.

המכירות של חברות, בפרט כאלה שצורכות תוכנה כשירות (SaaS), או מתעניינות בכך, וכאלה שמשתמשות, איך לא, ב-AI, עמדו במרכז כנס SaaS Summit של Lynx מבית אנשים ומחשבים. בכנס, שנערך היום (ה') בבורסה בתל אביב, יעצו מומחים בתחום איך להשתמש בכלים השונים כדי להגדיל את המכירות, אבל גם הזכירו שמכירות ושיווק זה אנשים לפני המחשבים, או בני אדם לפני הטכנולוגיה. אחד המושגים השגורים בעולם המכירות הוא "מסע הלקוח", או "הצלחת הלקוח" – "Customer Success". אסף גורדו, סמנכ"ל הצלחת לקוח ותמיכה ב-ווייזסטאמפ, דיבר על אותו מסע בפתח הכנס – מסע שאחד השלבים הראשונים בו הוא ציפיות הלקוח והתאמתן למציאות. יש הבדל לא קטן בין השתיים. המשתנה המרכזי בהקשר זה הוא הערך שהמוצר מביא ללקוח, והתאמתו לציפיות שלו. "יש אתגר בהבאת הערך ללקוח, כי זה יכול ליצור משברים או בעיות אל מול הציפיות שלו והעדפותיו, שעלולות להיות שונות. אנשי מכירות, ובכלל חברות, מוצאים את עצמם מנסים להתאים את הפתרון שהם מציעים ללקוח לציפיות שלו, והרבה פעמים הם לא מצליחים. בנוסף, יש לעתים בעיות של בשלות המוצר ובעיות טכניות. כל זה מביא לכך שהיכולת למצות עד הסוף את הערך של המוצר עבור הלקוח נתקלת במכשול", אמר. שאלה של אמון לדברי גורדו, אלמנט מרכזי בפתרון הבעיה הוא יצירת אמון של הלקוחות. "איש המכירות צריך להיות יועץ מהימן (Trusted Advisor) ללקוח", אמר. הוא ממליץ להסתכל על הנושא של אמון הלקוחות בארגון כמו על קופת חיסכון: "בדיוק כמו כסף שמכניסים לקופת הניצחון, בכל אינטראקציה הארגון מכניס ל-'קופה' אמון של הלקוח בו, ואוגר אותו למקרה הצורך". "ככל שיש אמון של הלקוח בארגון, הערכתו את המוצר שלו גדלה, וניתן להשתמש באמון כשהליך המכירה לא הולך כל כך טוב", ציין גורדו. "האמון הוא הקרדיט הגדול שהלקוח נותן לארגון, ורצוי להכניס אותו לא רק בישיבות המרכזיות על המכירה, אלא גם באינטראקציות ה-'קטנות', אלא שנעשות בין הישיבות הללו". גורדו ציין כי אותן אינטראקציות קטנות, שהוא קורא להן "מיקרו-אינטראקציות", מגדירות את האמון של הלקוח בארגון. "הדברים הקטנים, כגון 'תן לי לבדוק, אני חוזר אליך בעוד יומיים', עושים את ההבדל הגדול, ויכולים להביא לסגירת המכירה", אמר. "האלמנט האחרון הוא עוד דבר שלכאורה נראה קטן, אבל הוא גדול: נקודות מגע של מיקרו-מיתוג – מרקע של החברה בפגישות זום ועד לחתימות שלה (התחום ש-ווייזסטמאפ עוסקת בו – י"ה). ככל שהחתימה של הארגון או איש המכירות יותר מקצועית ויוצרת מעורבות, יש לו אפשרות לתקשר בצורה יותר נכונה ויותר טובה עם הלקוח, והאמון של הלקוח עולה", הוסיף. לסיכום אמר גורדו כי "בניית אמון היא כמו בניית לגו – בונים את האמון בעיקר באבנים הקטנות".

"מחקר של IDC העלה כי יותר מדי זמן מתבזבז על ידי עובדי הארגונים, בטיפול שלהם במסמכים פיזיים. הסיבות לכך שארגונים ממשיכים לצרוך מסמכי נייר רבות ומגוונות: 40% מהם דיווחו כי מדובר בהרגל רב שנים, שקשה לשנות אותו. כרבע מהארגונים, 24% מהם, חששו מהמעבר לעולם הדיגיטל. 32% מהארגונים אמרו כי לא נמצא פתרון מתאים לעסק שלהם. כך, ארגונים נמצאים במצב שבו למרות שחלק ניכר – 77% – מהמסכים עבר דיגיטציה, הם עדיין מבזבזים זמן על עיסוק במסמכי נייר, חוזים, כרטיסי ביקור ועוד. ארגונים נדרשים לייעל את התהליכים הידניים שלהם, ולטפל בהגנה כוללת, למסמכים, מנייר וגם בדיגיטל", כך אמר רוני ליטמן, מנהל שותפים עסקיים בקנון ישראל. ליטמן דיבר באירוע Canon Inspiration Days 2024. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך שלשום (ג'), באולם קריפטון שבקיבוץ יקום. היה זה הכנס ה-13, והאחרון, במדינות אירופה שערכה החברה. לדברי ליטמן,"מחקרים מעלים כי 70% מהארגונים נמצאים כבר בתהליך של שינוי דיגיטלי, וצפויים להאיץ אותו ב-2025. נתון נוסף מציג דרישה של 83% מהארגונים למיכון תהליכי העבודה. בהיבט הטרנספורמציה הדיגיטלית אנו מתמקדים בשיפור הפרודוקטיביות ובהעמקת שיתוף הפעולה. בהתאמה למגמות הנוכחיות של חדשנות במקום העבודה, קנון (Canon) מקדמת ארגונים לעבר חדשנות מבוססת טרנספורמציה דיגיטלית. עם שירותי הדפסה מנוהלים, עסקים יכולים למטב את ההוצאות שלהם בעלויות הקשורות להדפסה. כל אלה מבטיחים הגנה על נתונים, תוך בקרת הגישה של המשתמשים בסביבות שונות. כך, אנו מסייעים לארגונים בהיבטים קריטיים של הפעילות העסקית, ממשימות אדמיניסטרטיביות ועד ניהול משאבי אנוש, ומאפשרים לחברות להפוך לזריזות, יעילות ותחרותיות יותר". "כיום, יותר מתמיד, אבטחה היא בעלת חשיבות עליונה" על פי ליטמן, "כיום, יותר מתמיד, אבטחה היא בעלת חשיבות עליונה. אנו מציעים פתרונות מקיפים להגנה מפני איומי סייבר ולהבטחת הציות לרגולציות ולתקנות. עם ניהול הדפסה ואבטחת מסמכים, אנו מציידים עסקים בכלים להגנה על מידע רגיש, כמו גם שמירה על אמון הלקוחות והשותפים". "הפתרון שלנו לסביבת עבודה יעילה וחכמה", סיכם ליטמן, "הוא בהיצע של חומרה, לצד תוכנה ושירותים. עם יכולות לייעול ולמיכון תהליכים, אנו מציעים לארגונים לקבל פתרונות ושיטות עבודה שיכינו אותם טוב יותר לקראת העתיד". בכנס הדגים אנדריי איבנוב, יועץ עסקי לפתרונות בקנון ישראל, כיצד ניתן לייעל את תהליכי הסריקה בצורה פשוטה ומאובטחת. "בעזרת תוכנת Scan2X", אמר, "ניתן לבצע קליטה של חשבוניות, אשר עוברות תהליך של חילוץ הנתונים והעברתם למערכת ה-CRM של הארגון. בנוסף, מתבצע ארכוב אוטומטי של המסמכים לפי דרישות הלקוח". הוא סיים בציינו כי "ניתן להדפיס בצורה מאובטחת, על ידי זיהוי המשתמש בעזרת תוכנת Uniflow online מבית קנון. זו מבוססת ענן ומאפשרת גמישות ואבטחת מידע בעת תהליכי ההדפסה והסריקה".

דקארט (Decart) – חברה שעוסקת באימון מודלי AI גדולים – הודיעה היום (ה') על השלמת סבב גיוס בסדרה A, בסך של 32 מיליון דולר. קרן הון-הסיכון בנצ'מרק הובילה את סבב הגיוס הנוכחי, שבו השתתפו המשקיעים הקיימים סקויה קפיטל וזיו ונצ'רס. רק לפני כמה שבועות הכריזה החברה על סבב גיוס הון ראשוני (סיד) והשיקה את אואזיס – מודל GenAI שמסוגל ליצור וידיאו אינטראקטיבי בזמן אמת. סך גיוסי ההון של החברה, שהוקמה לפני כשנה, עומד על 53 מיליון דולר, שגוייסו בתוך פחות מחודשיים. בחברה מסרבים להתייחס לשווי השוק שלה, אולם על פי טק קראנץ', הגיוס הנוכחי בוצע לפי שווי של יותר מחצי מיליארד דולר. כעת, דקארט מתמקדת בהמשך פיתוח של מודלי בסיס (Foundation Models), במטרה ליצור חוויות וירטואליות שנחשבו לבלתי אפשריות עד כה – ולהפוך אותן לנגישות לציבור הרחב. דקארט הוקמה, כאמור, אשתקד – על ידי דין לייטרסדורף, מנכ"ל החברה, ומשה שלו, סמנכ"ל המוצר – שניהם יוצאי 8200. היא פיתחה פלטפורמה שמאפשרת לארגונים לאמן מודלי דאטה גדולים (Massive AI Models) ביעילות שלדבריה היא משופרת פי 10, תוך הפחתת עלויות האימון וההרצה. החברה הגיעה לרווחיות עוד לפני שיצאה מ-Stealth, עם הכנסות בסך מיליוני דולרים, וממשיכה לפתח מודלים ייחודיים משלה, תוך שאיפה לעזור לקהילת צרכני ה-AI ליצור חוויות אינטראקטיביות בזמן אמת מהר יותר מאי פעם. בדקארט מועסקים 35 עובדים – רובם מהנדסים עם התמחות בתחום הבינה המלאכותית, שעובדים במשרדי החברה בתל אביב. כספי הגיוס הנוכחי ישמשו להגדלת מספרם, כמו גם לפיתוח הדור הבא של המודל שלה. בחברה אומרים כי הם שואפים לבנות עתיד שבו אינטרקציות חכמות בזמן אמת יהפכו לטבעיות, ישתלבו בחיי המשתמשים, ויעצבו מחדש את הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם הטכנולוגיה וזה עם זה. "דקארט הופכת דמיון למציאות באמצעות מודלי AI יעילים", אמר לייטרסדורף. "השקנו את אואזיס, מודל וידיאו אינטראקטיבי שמג׳ונרט בזמן אמת, וקיבלנו תגובות חיוביות. אלה עודדו אותנו להשקיע אפילו יותר בפיתוח הדור הבא של המודל".

תחקיר מקיף שערך ה-BBC ושמסקנותיו התפרסמו השבוע חשף כי פייסבוק הגבילה באופן משמעותי את חשיפתם של גופי תקשורת פלסטיניים, מאז פרוץ המלחמה בעזה באוקטובר 2023. על פי התחקיר, חלה ירידה של 77% במעורבות (Engagment) הגולשים בתכנים של גופי תקשורת פלסטיניים, בעוד שגופי תקשורת ישראליים דווקא חוו עלייה של כ-37% במעורבות בתכניהם. התחקיר בחן נתונים על 20 כלי תקשורת פלסטיניים מרצועת עזה והגדה המערבית, ביניהם Palestine TV סוכנות הידיעות וואפא (Wafa news agency) ו-אל-ווטן ניוז (Al-Watan News). האם החשיפה של התכנים הוגבלה באופן משמעותי על ידי האלגוריתמים של פייסבוק באקט שמכונה שאדו-באן? צילום: Shatterstock טענות על השתקה ו-שאדו באן עיתונאים פלסטינים הביעו חשש שהתוכן שלהם עובר את מה שמכונה שאדו-באן (חסימת צללים – Shadow ban), כלומר, שהחשיפה של התכנים שלהם מוגבלת באופן משמעותי על ידי האלגוריתמים של פייסבוק. התחקיר של ה-BBC הדגים כי בזמן שגופי תקשורת פלסטיניים ספגו ירידה חדה בחשיפה שלהם ברשת החברתית הפופולרית, גופי תקשורת אחרים בשפה הערבית, אשר אינם פלסטיניים, כמו סקיי ניוז ערביה (Sky News Arabia) ואל-ג'זירה (Al-Jazeera), נהנו מעלייה של כ-100% במעורבות הגולשים. הממצאים המסוימים הללו מצביעים, לכאורה, על כך שפייסבוק הגבילה את החשיפה לתכנים שלא כתוצאה ממגמה כללית אנטי-ערבית, או מהשפעת המלחמה בלבד, אלא שהפלטפורמה התמקדה באופן ספציפי בגופי תקשורת פלסטיניים, וצמצמה את חשיפתם למשתמשים. טארק זיאד, עיתונאי מ-Palestine TV, שיתף נתונים לפיהם חלה ירידה של 60% במספר האנשים שנחשפו לפוסטים של הערוץ. הוא אף טען כי "האינטראקציה הוגבלה לחלוטין, ו לדברי ה-BBC, ערוצי תקשורת פלסטינים הפכו להיות מקור מידע מרכזי עבור מי שרצה לשמוע ישירות מה קורה בתוך עזה, במיוחד על רקע ההגבלות שהטילה ישראל על כניסת עיתונאים זרים לרצועה. ה-BBC סבור כי אפשר שזו הסיבה שהביאה להפחתת חשיפתם למשתמשים. ילדים עומדים בתור לקבלת אוכל ברצועת עזה. צילום: ShutterStock בנוסף לממצאי התחקיר, ה-BBC דיווח כי קיבל לידיו מסמכים פנימיים מודלפים של מטא – שהיא החברה האם גם של פייסבוק וגם של חברות אחרות ביניהן אינסטגרם – המעידים על כך ש-אינסטגרם הגבירה את המדיניות של סינון תגובות של משתמשים פלסטינים לאחר אוקטובר 2023. אחד המקורות האנונימיים של המידע הפנימי, עובד לשעבר במטא, חשף כי שבוע לאחר תחילת המלחמה בעזה, האלגוריתם של אינסטגרם שונה, כך שיהיה "יותר אגרסיבי כלפי פלסטינים". עובד נוסף העלה חשש כי השינוי עלול ליצור הטיה נגד משתמשים פלסטינים. מטא טוענת: רק למטרות איזון – לא להשתקה מטא הגיבה לטענות התחקיר ואמרה כי היא אינה משתיקה בכוונה קולות ספציפיים. החברה הודתה כי היא נקטה בצעדים זמניים במסגרת המלחמה בעזה, אך הדגישה כי צעדים אלו נועדו על מנת לאזן בין חופש הביטוי לבין ההגדרה של חמאס כארגון מסוכן על פי מדיניות החברה. בנוסף, מטא ציינה כי דפים שהתמקדו אך ורק במלחמה היו בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות ירידה במעורבות הקהל בכל מקרה. בתגובה לטענות לשינוי האלגוריתם ב-אינסטגרם, מטא אישרה כי אכן נעשה שינוי, אך גרסה כי הוא היה הכרחי לנוכח העלייה בתוכן השנאה שהגיע מהשטחים הפלסטיניים. ענקית הרשתות החברתיות הוסיפה ואמרה כי השינויים הזמניים בוטלו, אך לא ציינה מתי. השתיקה או העלימה במכוון תכנים של המדיה הפלסטינית? פייסבוק. צילום: Shutterstock "אנו מודים שאנו טועים, אבל כל רמיזה שאנו מדכאים בכוונה קול מסוים היא שקרית לחלוטין", אמרה דוברת מטא בתגובה לטענות בתחקיר ה-BBC. מטא ספגה בעבר ביקורת מצד פלסטינים וארגוני זכויות אדם על כך שאינה מנהלת את התוכן שלהם ואודותיהם באופן הוגן, וזאת על רקע חוסר במומחים דוברי ערבית בצוותי הפיקוח שלה. מאידך מן הראוי לציין כי גם לישראלים היו תלונות וטענות על קיפוח בחשיפת תכניהם כנגד כלל הרשתות החברתיות, כולל פייסבוק, אחרי ה-7 באוקטובר.

"בעידן הנוכחי, של מהפכת הבינה המלאכותית, רוב החברות צריכות לבדוק מחדש היכן יהיה הקניין הרוחני שלהן, כי היתרון היחסי שיש להן בתחום עלול להשתנות", כך אומר אמיר רסקין, מומחה לדאטה ואנליטיקה, שמלווה סטארט-אפים, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים. הראיון נערך לקראת כנס הבינה המלאכותית היוצרת של אנשים ומחשבים, GenAI – הדור הבא, שייערך ביום א', ה-12 בינואר, באולם איסט בתל אביב. רסקין משמש יו"ר ועדת התכנים של הכנס. בראיון אומר רסקין שמהפכת הבינה המלאכותית משנה את התפיסות המקובלות בתהליכי עבודה ארגוניים, והיא עלולה לאיים על נכסי המידע של החברות – שהן הדבר שהכי יקר להן. לדבריו, "השיח הזה בארגונים חייב לבוא מהמנכ"ל וההנהלה, ולא מהמנמ"ר. זה לא עניין טכנולוגי בלבד". ספר קצת על עצמך. במה אתה עוסק כיום? רסקין: "אני מלווה סטארט-אפים שעוסקים בהונאות במערכת הפיננסית ובביטוח. זה תחום קשה עם סיפורים כואבים, אבל מאוד מעניין". איך התחילה הקריירה שלך? למה הגעת לתחום המחשבים? "הסיפור שלי כנראה מתחיל בכיתה א', ב-1964, כשאבא שלי התקבל לאחד הקורסים הראשונים של יבמ. הוא בכלל היה חקלאי, והוא הגיע לזה דרך היחידה לחיילים משוחררים. אז, אף אחד לא ממש הכיר בארץ את יבמ. מאז הוא נשאב לזה, התקדם בסולם התפקידים וסיים בתפקיד סגן מנמ"ר – הרבה לפני שהמושג הזה הומצא במקום שבו האולפן הזה נמצא ואנחנו מקליטים בו (בית אנשים ומחשבים – י"ק). נולדתי בתל אביב. את הילדות עברתי במושב באזור יבנה, ולמדתי בגדרה. שם עשיתי בגרות ריאלית, ואחר כך התגייסתי לממר"ם. בהמשך שובצתי ליחידה שעסקה בתכנון אסטרטגי, שהייתה חלק מאגף התכנון בצה"ל (אג"ת). בדיעבד, זה פתח לי את הדרך למה שאני עוסק בו כל השנים: דאטה וניתוח אנליטי. אחרי השחרור עבדתי בג'ון ברייס המיתולוגית, שייצגה את מערכת התוכנה הוותיקה לניהול מטוסים של אורקל – עוד לפני עידן מטריקס. עבדתי שם בערך שבע שנים, מתוכן שנתיים בפריז, ושם נחשפתי לעולם תחזוקת המטוסים – עולם מרתק בפני עצמו". מה עשית אחרי ששבת מפריז? "מאז אני מנהל חברות עצמאיות משלי, ובאופן וטבעי התחברתי לעולם האנליטיקה. אני בעיקר מאוד אוהב לנתח תהליכים בארגון. בין היתר ניהלתי בית תוכנה שלימים נמכר לוואן, ואחר כך עברתי לעבוד בלונדון במשך שלוש שנים, שם הקמתי עם חבר בריטי חברה שעסקה באנליטיקה. עבדנו עם החברות הבריטיות הכי גדולות. בשלב מסוים חזרתי לישראל, כי לא כל כך התאים לי לחיות על קו ישראל-לונדון". כיום אתה עוסק באנליטיקה ובבינה מלאכותית – תחומים מאוד חמים. איך אתה רואה את זה? "אתחיל מלומר שזה לא מה שכולם מדברים עליו כיום, בלי לזלזל. ה-ChatGPT הביא יכולות של התעסקות בטקסטים, וזה גרם לאנשים להתחבר אליו, כי אלגוריתמים שמייצרים מספרים לא ממש מובנים לכולם. זה נחמד, אבל זה לא הסיפור האמיתי, כי לא לשם כך נועדה הבינה המלאכותית היוצרת, בדיוק כפי שהאינטרנט לא נולד כדי לשלוח מיילים, שזה השימוש הכי פופולרי בו כיום. הסיפור העמוק הוא שבעצם יש פה טכנולוגיה שבוודאי דומה למהפכת האינטרנט, וכרגע משתמשים בה לצרכים שימושיים, אבל הדרמה היא ענקית. לדעתי אפילו לא התחלנו לגרד את התחום". בינה מלאכותית יוצרת. צילום: Shutterstock מה המשמעות של ה-GenAI בארגונים? "השוני הוא עצום. אתחיל בלהגיד משהו דרמטי: אני חושב שבגדול, בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית, רוב החברות צריכות לבדוק מחדש את הקניין הרוחני שלהן ומה היתרון היחסי שלהן. חברות שמתחילות כיום בפיילוט AI ישתנו בעתיד לגמרי, בין אם הן מפנימות את זה כיום או לא. השאלה פה היא בכלל לא טכנולוגית. מי שצריך לשאול את עצמו את השאלות הוא המנכ"ל, זה צריך לבוא ממנו. ניקח, לדוגמה, חברת ביטוח. אחד התהליכים המרכזיים בה הוא אקטואריה. יש מספר קטן מאוד של אקטוארים בעולם, והם עוברים מחברה לחברה. אלה האנשים הכי חשובים בחברה, כי על סמך הנתונים שלהם גוזרים תמחורים, ואפילו הבונוס של המנכ"ל נגזר מזה. הבינה המלאכותית היוצרת נותנת כבר כיום פתרונות לכך, וזאת תהיה דרמה גדולה בארגונים אלה (חברות הביטוח – י"ק), מכל הבחינות. בין היתר, יקומו ארגונים חדשים, שיטמיעו מראש את הכלים החדשים. כבר יש דוגמאות כאלה בענף הביטוח, בין היתר למונייד, וכן בענפים אחרים. מעבר לזה, בארגונים מסורתיים מתחילים להבין שהידע הרב שנוצר כתוצאה מהאלגוריתמיקה יכול להניב הכנסות, כי הם יכולים למכור אותו". אבל ארגונים די חוששים, עדיין יש חוסר אמון בבינה המלאכותית. איך מתגברים על כך? "זה עניין של חינוך משתמשים, והוא חייב להתחיל מהמנכ"ל. כל אחד צריך לבדוק את תהליך העבודה שלו, ואם אתה משרת לקוחות – צריך לאתגר אותך. בעיית האמינות היא לא היחידה. יש עניין של טיוב המידע, שבאף ארגון הוא לא מושלם. כלי הבינה המלאכותית היוצרת מסתמך על המידע שלך. אם לא תטייב אותו – תקבל תשובות לא נכונות, ובעצם לא עשית כלום. אתה תקבל את אותו הדבר – מה שתכניס הוא מה שייצא. זה עיקר האתגר. אי אפשר לחמוק מזה, זה ילווה את הארגון כל הזמן, ובנושא של ה-GenAI – זה הסיפור. לכן, האתגר הגדול בעיניי הוא קודם כל להבין את מצב הארגון, עד כמה נכסי הדאטה שלו חשובים בכלל, ומה חייבים לטייב ומה לא – וזה תוך כדי התהליך של הטמעת הבינה המלאכותית היוצרת. אני יכול לציין לדוגמה שהסטראט-אפ שאני מלווה כעת מסייע לארגונים בנושא הטיוב. אנחנו ניגשים לנכסי מידע של בנקים, שלעתים הם בכלל לא ידעו שהוא קיים, ומטפלים – וזה לב העניין". מה יהיה בכנס GenAI, שאתה מוביל ביחד איתנו? "נדבר בעיקר על המורכבות (של תחום הבינה המלאכותית היוצרת – י"ק). ננסה להביא הרבה ידע של אנשים עם הרבה ניסיון – גם מובילים טכנולוגיים בארגונים, גם אנשים מקרנות וגם דובר שלנו. נדבר על זה מהצדדים של הפילוסופיה ושל המחשוב. בנוסף, ניתן מפת דרכים לאן התחום הזה הולך, ממה צריך להיזהר ואיפה כדאי לפרוץ ולא לחכות". מתעניינים בבינה מלאכותית יוצרת? (מי לא?) רוצים לשמוע עוד? לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.