אתמול נכנס לתוקפו באיחוד האירופי החוק, המחייב את כל יצרני הסמארטפונים, הטאבלטים ומכשירים אלקטרוניים נוספים להתקין שקע טעינה אחיד ואותו מטען, שנחקק על ידי האיחוד האירופי כדי לחסוך בעלויות ולמנוע בזבוז. היצרנים מחויבים כעת להתקין במכשירים הנמכרים ב-27 מדינות הגוש יציאה מסוג USB-C, שנבחרה על ידי האיחוד כסטנדרט הנפוץ לטעינת מכשירים אלקטרוניים. "החל מהיום, כל הטלפונים הסלולריים החדשים, הטאבלטים, המצלמות הדיגיטליות, האוזניות, הרמקולים, המקלדות ושאר מוצרי האלקטרוניקה הנמכרים באיחוד האירופי יצטרכו להיות מצוידים בשקע טעינה מסוג USB Type-C", כתב הפרלמנט של האיחוד האירופי בהודעה ברשת החברתית X. חוק המטען היחיד, לדברי האיחוד האירופי, יפשט את החיים של האירופים ויקצץ בעלויות של הצרכנים בכך שיאפשר לצרכנים לרכוש מכשיר חדש ללא מטען חדש, עובדה שגם תקטין  את הר המטענים המיושנים. ליצרניות של מחשבים ניידים יש זמן נוסף כדי לציית לחוק, עד תחילת 2026. רוב המכשירים כבר משתמשים במטענים מסוג USB-C, זאת לאחר שיצרניות מוצרי צריכה אלקטרוניים באירופה הסכימו לפני עשור על נורמות אחידות של מטענים בהסכם מרצון עם הנציבות האירופית – חוץ מ-אפל, שהביעה התנגדות בטענה, כי רגולציה כזו "חונקת חדשנות", אבל בספטמבר בשנה שעברה כבר החלה למכור סמארטפונים עם שקע הטעינה החדש. יציאות USB-C יכולות לטעון עד 100 ואט, להעביר נתונים במהירות של עד 40 גיגה-ביט לשנייה ולשמש לחיבור לצגים חיצוניים. בעת אישור החוק, אמרה מועצת האיחוד האירופי, כי החוק צפוי לחסוך לפחות 200 מיליון אירו (208 מיליון דולרים) בשנה ולקצץ יותר מאלף טונות של פסולת אלקטרונית של האיחוד האירופי מדי שנה.

בסוף השבוע האחרון – באופן שכנראה תוזמן לחופשת חג המולד, כאשר צוותי האבטחה פועלים בדרך כלל עם כוח אדם מצומצם – התגלה כי מספר חברות נפגעו במתקפת סייבר מתוחכמת, שהשתמשה בהרחבות כרום זדוניות, כך על פי דיוח של סוכנות רויטרס. ההאקרים הצליחו להחדיר קוד זדוני לתוך הרחבות לגיטימיות של דפדפן כרום של גוגל, וזאת במטרה לגנוב מידע רגיש. בין החברות שנפגעו נכללה גם חברת אבטחת המידע סייברהייבן (Cyberhaven), שאישרה את הפריצה אליה. סייברהייבן, שגייסה 88 מיליון דולר ביוני האחרון ומוערכת ב-488 מיליון דולר, מתגאה בלקוחות בפרופיל גבוה, ביניהן חברות גדולות כמו קנון, רדיט ומוטורולה. Our team has confirmed a malicious cyberattack that occurred on Christmas Eve, affecting Cyberhaven's Chrome extension. Here's our post about the incident and the steps we're taking: https://t.co/VTBC73eWda Our security team is available 24/7 to assist affected customers and… — Cyberhaven (@CyberhavenInc) December 27, 2024 כאמור, התוקפים השתמשו בהרחבות כרום, שהן תוספים המותקנים בדפדפן ונועדו לשפר את חווית המשתמש, על מנת להחדיר את הקוד הזדוני למחשבי הקורבנות. קוד זה איפשר להם לגנוב קבצי Cookie ונתוני הזדהות, ובכך לקבל גישה לחשבונות רגישים. ההרחבות הללו, המשמשות חברות רבות גם לצורך ניטור ואבטחת נתונים, נוצלו במקרה המדובר כנשק נגד המשתמשים. בין ההרחבות שנפגעו, היו גם הרחבות הקשורות לבינה מלאכותית ורשתות VPN. סייברהייבן: אל תסירו את ההרחבה שלנו סייברהייבן דיווחה כי המתקפה התרחשה בערב חג המולד, וכי הצליחה להסיר את הקוד הזדוני מחנות התוספים של כרום תוך 60 דקות מרגע גילויו. עם זאת, ההרחבות הנגועות היו פגיעות במשך למעלה מ-30 שעות. החברה עדכנה כי גילתה את הפריצה לאחר שהבחינה בקוד זדוני שהושתל בעדכון להרחבה שלה, וייחסה את הפריצה למתקפת פישינג נגד אחד מעובדיה. ההרחבה של סייברהייבן משמשת ככלי עיקרי לניטור וחסימת דליפת נתונים, ועוקבת אחר מידע שנשלח דרך אימיילים, כלי AI ויישומי אינטרנט. Regarding the Cyberhaven chrome extension compromise I have reasons to believe there are other extensions affected. Pivoting by the ip address there are more domains created within the same time range resolving to the same ip address as cyberhavenext[.]pro (cont) — Jaime Blasco (@jaimeblascob) December 27, 2024 היקף הנזק של האירוע עדיין לא ברור ולא ידוע כמה משתמשים נפגעו, או מה היה היעד העיקרי של התוקפים. עם זאת, ההערכה היא שהתקיפה לא הייתה מכוונת כלפי חברת סייברהייבן ספציפית, אלא הייתה אקראית, ומטרתה הייתה "לשאוב נתונים רגישים תוך שימוש במספר רב ככל האפשר של הרחבות שנפרצו", כך לדברי ג'יימי בלאסקו, מייסד שותף של Nudge Security. סייברהייבן עצמה הצהירה כי הקוד הזדוני כוון במיוחד לחשבונות פרסום של פייסבוק. סייברהייבן פרסמה פוסט על האירועים ופנתה ללקוחותיה והמליצה להם לעדכן את ההרחבה, להחליף סיסמאות ואסימוני גישה, לנקות סשנים ולבדוק יומנים לאיתור פעילות חשודה. היא גם המליצה לא להסיר את ההרחבה, כדי לשמר נתונים שיוכלו לסייע בחקירה. בנוסף, החברה פועלת בשיתוף פעולה עם גורמי אכיפת החוק הפדרליים ועם חברת הסייבר מנדיאנט (Mandiant) שבבעלות גוגל, לצורך חקירת האירוע. גוגל, אשר מפתחת את דפדפן הכרום ואת חנות התוספים שלו, לא התייחסה לבקשות המדיה לתגובה לגבי האירוע.

2024 הייתה שנה רבת אתגרים והתפתחויות – המשך המלחמה בגזרות השונות ולחימה בכמה חדשות, על התוצאות הקשות שלהן, אך גם ההישגים וההצלחות, ו-100 חטופים שעדיין נמצאים בשבי החמאס בעזה, וכולנו מייחלים לשחרורם המהיר. ההיי-טק הישראלי, שמוביל את הכלכלה הישראלית, לא היה מנותק מהמצב והמשיך לפעול, גם בתקופה של אי ודאות. עם זאת, בעקבות המשבר במדינה התעוררו כמה אתגרים שהשפיעו עליו, והביאו גם אותו למשבר מסוים: ירידה בהשקעות, גיוס מסיבי של עובדים ומנהלים למילואים, עזיבה את הארץ של עובדים ומנהלים אחרים, ועוינות כלפי ישראל. זאת, לצד האתגרים הטכנולוגיים – מתקפות הסייבר הרבות, בעיקר על ידי אויבינו, הבינה המלאכותית ועוד. ביקשנו מבכירות ובכירים בהיי-טק הישראלי לסכם את השנה בענף, כפי שהם.ן רואים זאת. רבים נענו לבקשה, עד כדי כך שנאלצנו לחלק את הפרויקט למספר חלקים. התוצאות לפניכם: שגיב גרינשפן, מנכ"ל פריוריטי איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "זו הייתה שנה מלאת אתגרים עבור ההיי-טק הישראלי. הענף התמודד עם קשיים רבים, כשחברות וארגונים התחילו את 2024 עם אחוז גבוה מאוד של עובדים מהמחלקות השונות שגויסו למילואים. כמו כן, היה מדובר בהתמודדות לא פשוטה עם ימים שבהם המורל הלאומי נמצא ברכבת הרים מתמדת – מה שהקשה לפרקים על התחושות היומיומיות. עם זאת, תעשיית ההיי-טק הוכיחה את יכולתה להתארגן מחדש ולעמוד איתנים יחדיו מול המכשולים, לרבות עם פיתוחים שסייעו בתקופת החירום". שגיב גרינשפן, מנכ"ל פריוריטי. צילום: ניב קנטור כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "מאז ה-7 באוקטובר גויסו למילואים עשרות מעובדינו. על אף אתגר משמעותי זה, היה חשוב לנו לספק המשכיות עסקית לחברות שמטמיעות את המוצרים שלנו ולעשרות אלפי לקוחותינו בארץ ובחו"ל, להמשיך ולהשקיע בפיתוח הדור הבא, ולספק שירות בסטנדרטים הגבוהים ביותר. כמו כן, וידאנו באופן שוטף שאנחנו ממלאים נאמנה את כל התוכניות העסקיות שלנו. לאורך כל תקופה זו לא היססנו לרגע לגבי המשך ההשקעות, לא הוצאנו אנשים לחל"ת אלא להיפך – המשכנו לגייס, השקענו זמן ומשאבים רבים בתמיכה במילואימניקים ובמשפחותיהם, וכן בפעילויות רבות שעובדי החברה לקחו בהן חלק, כמו סיוע למפונים ועזרה לבתי חולים. בתוך התקופה המורכבת הזו, פריוריטי נרכשה על ידי קרן ההשקעות בלקסטון. מהלך זה היווה עבורנו, חברה כחול לבן, מקור לגאווה". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "לבחור איש אחד בשנה הזו יהיה מאתגר, אך עבורי אין עוררין שאנשי השנה הם המילואימניקים מענף ההיי-טק, שהתייצבו נאמנה לשירות עבור המדינה – כל אחת ואחד בתפקידו. אותם מילואימניקים קיבלו גב מוחלט ממקומות העבודה שלהם לתקופת השירות ולמרות זאת, היו רבים שבחופשות או בתקופות שבין לבין, שגילו מחויבות נוספת, לא ברורה מאליה למקום, העבודה, והגיעו אליו. אלה הטובים שבבנותינו ובנינו, שעצרו את כל חייהם עבור מטרה נעלה ומתוך גאווה לעתיד טוב יותר. אני מצדיע להם". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "במרוצת השנים, אתגרים, מכשולים ומהלומות בזו אחר זו הם חלק בלתי נפרד מהדרך דל ההיי-טק, אבל הלך הרוח בענף הוא לראות את האתגר כמנוע לצמיחה. להערכתי, הכיוון חיובי עבור ארגונים שידעו לנהל את המשאבים שלהם בצורה חכמה, תוך גילוי גמישות מחשבתית ועסקית. חלק בלתי נפרד מהצמיחה יגיע במידה שמדינת ישראל תפתח מדיניות ברורה לעידוד רכש טכנולוגיות כחול לבן. הממשלה יכולה למנף את היכולות המקומיות על ידי רכישת מוצרים ושירותים טכנולוגיים מחברות ישראליות – מה שיביא ליצירת הזדמנויות חדשות לצמיחה ולתמיכה בענף. תהליך זה לא רק יתרום לפיתוח הכלכלה המקומית, אלא גם יחזק את האקו-סיסטם הטכנולוגי כולו". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "בימים אלה, הדבר החשוב ביותר הוא שנדע ימים של שלווה, שקט, ביחד ושגרה מבורכת. שנדע לקום מתוך השברים ולבנות את עצמנו זה לצד זה, תוך תקווה ואמונה בדרכנו, וכמובן, שהחטופים וחיילינו יחזרו שלמים בגוף ובנפש. עבור הענף, אני מאחל שהוא ימשיך להיות פורץ דרך, תוך שיתופי פעולה חדשניים וחזון חסר פשרות". נדב דרורי, מנמ"ר HP Indigo איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "חברות בענף ההייטק התמודדו עם מחסור בעובדים במהלך כל השנה – הן בשל גיוס למילואים והן בשל נשים וגברים שנשארו בבית עם הילדים. מאידך גיסא, השנה הזו הציגה את ההיי-טק הישראלי במיטבו, בגמישות ובזריזות שבהן הוא התמודד עם האתגרים והשינויים התכופים. גם התרומה לקהילה וההתנדבות היו נדבך חשוב בשנה החולפת, וההיי-טק כולו התגייס לסייע למפונים, לחקלאים, לחיילים ולמשפחות החטופים. בסיכומה של השנה, אפשר לומר שההיי-טק הישראלי הוכיח ב-2024 פעם נוספת את עוצמתו ואיתנותו, וישראל ממשיכה להיות אומת הסטארט-אפ". נדב דרורי, מנמ"ר HP Indigo. צילום: ניר סלקמן כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "נרתמנו למאמץ המלחמתי והחברתי – תרמנו מזון לחיילים ולמשפחות מפונים, תרמנו ציוד לחיילים, קיימנו אירועי תרבות לרווחת המפונים ועזרנו למשפחות עובדים שפונו מבתיהם, או שאחד מבני הזוג גויס למילואים. נאלצנו למתוח את יכולותינו הרבה מעבר לכל דמיון כדי לעמוד בדרישות. ואני גאה מאוד להסתכל אחורה על השנה הקשה הזו ולומר בסיפוק שלמרות הכול – עמדנו ביעדים שלנו בהצלחה. ובעיקר, יותר מתמיד, אנחנו גאים על היותנו תעשייה ישראלית, שמפתחת ומייצרת מוצרים בישראל ועל ידי ישראלים". מיהם אנשי השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "אנשי השנה שלי הם כל אישה ואיש שנאלצו להתמודד עם בן.בת זוג מגויס.ת, להמשיך לקיים את משק הבית ואת גידול הילדים. אך גם הצליחו לפתוח לפטופ בין לבין ולדאוג לעבודה השוטפת. כל אחת ואחד מהם ראוי.ה להערכה רבה על המקצועיות והנחישות שלו.ה במהלך השנה הקשה הזו. הם לא ויתרו לרגע, והוכיחו פעם נוספת שהעוצמה של ההיי-טק הישראלי טמונה בראש ובראשונה ברוח האנושית שקיימת בו". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "אני אופטימי מאוד. אני מאמין שהמשק הישראלי בכלל וההיי-טק בפרט הוכיחו שהם חזקים ועמידים בפני טלטלות קשות, ובעיקר שהרוח האנושית של עובדי הענף בישראל – שהוכיחו בשנה החולפת, כמו תמיד, יצירתיות, יוזמה ואיתנות – תעזור לצאת מהמלחמה בתנופה חיובית". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "שנמשיך להיות הקטר של הכלכלה הישראלית, מקור לגאווה לאומית ובית לחדשנות טכנולוגית בכל התחומים. שנתרחב אל מעבר ל-10% מהאוכלוסייה בישראל, ונאפשר לקהלים נוספים לתרום ולהיתרם מהענף המדהים הזה". תומר דרורי, מנהל חטיבת ה-CRM באלעד מערכות איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "ההיי-טק הישראלי, שמהווה מזה שנים רבות קטר החדשנות של הכלכלה הישראלית, ידע גם השנה להמשיך לצעוד קדימה. גיוסים אמנם הצטמצמו, אבל העובדים היטו כתף באופן מעורר השראה כדי להמשיך את הפעילות העסקית וליצור רציפות עסקית, למרות ימי מילואים ואתגרים נוספים". תומר דרורי, מנהל חטיבת ה-CRM באלעד מערכות. צילום: רועי שור כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "בשנה האחרונה עברנו מהלם להתמודדות בעזרת עשייה. החטיבה שאותה אני מנהל באלעד מערכות חוותה את האובדן מאוד מקרוב, ועובדים אחרים בה איבדו קרובי משפחה. עם זאת, עברנו מהלם וסוג של קפאון להתמודדות בעזרת עשייה. בעקבות כך נולדו כמה פרויקטים ספציפיים לצורך תמיכה של לקוחותינו במאמצי המלחמה, שהביאו אותנו להתרכז בעשייה. זאת, לצד ההמשכיות העסקית של הפרויקטים האחרים. אני עצמי הייתי במילואים תקופה ארוכה מאוד, ושמחתי לראות שמנהלי האגפים, יחד עם מנכ"ל החברה, נתנו כתף וסגרו את הפערים. באופן כללי, השנה התאפיינה אצלנו בהרבה ערבות הדדית, תמיכה בעובדים שהיו במילואים ומתן מענה לפרויקטים וללקוחות שלהם". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "איש השנה שלי הוא המילואימניק, שמצליח לאזן בין עולמות שונים לחלוטין, ובכל זאת מחזיק את שניהם בכבוד. מצד אחד, הוא חלק מהמנוע של החדשנות הישראלית – עובד ימים ולילות על טכנולוגיות שמשנות את העולם, ומהצד השני, הוא תמיד מוכן להניח את המקלדת, ללבוש מדים ולצאת להגן על המדינה. בעידן שבו הקריירה והתחרותיות נמצאות במרכז הבמה, הוא מזכיר לנו את ערכי האחריות, השותפות והחיבור לחברה. בעיניי, הוא מייצג את המהות של ישראל. יש לציין שאני כותב את התשובה בלשון זכר, אבל באותה המידה, בהחלט מדובר גם באשת השנה. אצלנו, באלעד, יש הרבה נשות השנה – מילואימניקיות ונשות המילואימניקים, שתרומתן כבירה לא פחות". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "אנחנו רואים התעוררות בפרויקטים גדולים, שהושהו ובימים אלה חוזרים לשולחן. זאת, בדגש על שני סקטורים בולטים: בעקבות פרויקט הענן הממשלתי נימבוס – בעיקר בתעשיות הביטחוניות ובממשלה, וטכנולוגיית ה-AI, שהפכה בשלה, מוטמעת בימים אלה בפתרונות שירות לקוחות, ובשנה הבאה היא עתידה לשנות את חוויית שירות הלקוחות עבור כולנו". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחל להיי-טק הישראלי להמשיך להיות מנוף הצמיחה לכלכלה הישראלית, הדרוש כל כך בתקופת המלחמה. כמו כן, אני מאחל לכל החטופים שלנו לחזור במהרה, ולאנשי המילואים לשמור על עצמם ולשוב לשגרה 'משעממת' בריאים בגופם ובנפשם". גבי דיאמנט, מייסד-שותף ומנכ"ל ברידג'ווייז איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "השנה האחרונה הייתה אחת המאתגרות ביותר שזכורות לי, אבל גם אחת המרגשות. ההיי-טק הישראלי התמודד עם אתגרים כלכליים עולמיים, שינויים גיאו-פוליטיים ואי ודאות משמעותית, אך למרות זאת, הוא הוכיח שוב את כושר ההמצאה, היצירתיות וההסתגלות של אנשיו. אני גאה לראות איך הענף בישראל ממשיך להוביל בחדשנות, גם בתקופות קשות, ולהוות השראה לעולם כולו". גבי דיאמנט, מייסד משותף ומנכ"ל ברידג'ווייז. צילום: רמי זרנגר כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "במציאות כזו, החוסן הארגוני הוא המפתח, ואני גאה מאוד בעובדים ובעובדות של ברידג'ווייז, שלמרות כל הקשיים, ממשיכים להוביל אותנו קדימה. שמרנו על פעילות סדירה, חיזקנו את הקשרים עם הלקוחות שלנו בעולם והשקענו רבות בתמיכה בצוות, כדי שאנשיו ירגישו בטוחים, מחוברים וממוקדים. המלחמה חידדה את ההבנה שכשכולם פועלים יחד עם תחושת שליחות משותפת, אפשר להתגבר על כל אתגר. כחלק מההתמודדות, יצרנו תהליכים חדשים לשמירה על תקשורת פתוחה וגמישה, ותמכנו בעובדים שנמצאים באזורים מושפעים באמצעות פתרונות ייעודיים. יתרה מזאת, מצאנו דרכים להמשיך לחדש ולצמוח". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "אני אופטימי. השוק תמיד מתאזן אחרי תקופות של אי ודאות, ואני מאמין שההיי-טק הישראלי ימשיך להיות קטר מוביל של הכלכלה העולמית. מעבר לכך, 2025 טומנת בחובה הזדמנויות רבות". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחל לענף להמשיך להוות עוגן של חדשנות ומקור לגאווה לאומית, תוך חיזוק שיתופי פעולה גלובליים. למדינה אני מאחל שקט, יציבות ואחדות – תנאים שמאפשרים לתעשיית ההיי-טק ולעסקים לפרוח ולשמש מנוע צמיחה לכלכלה כולה". אהרון הורביץ, מנכ"ל FullPath איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "זו הייתה שנה מאתגרת ומורכבת. חברות רבות נאלצו להתמודד עם היעדרות עובדים שגויסו למילואים – מה שיצר מורכבות רבה. קושי נוסף היה ועודנו הנסיעות – גם מבחינת הגבלת הטיסות וגם מבחינת הקושי הרגשי בלעזוב את המשפחה, לאור אי היציבות. השנה הזו הדגישה את החוסן שלנו, כענף, אך גם הציפה את הצורך בתמיכה רחבה יותר מצד הממשלה, בעיקר בחברות שממלאות תפקיד קריטי בכלכלה הישראלית. זו גם שנה שבה הרגשנו השראה והערכה כלפי החברה הישראלית, וכלפי כל כך הרבה אנשים שעשו ועושים מעל ומעבר". אהרון הורביץ, מנכ"ל FullPath. צילום: שובי צילום - Shuby Photography כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "הקמנו צוות חירום ייעודי, כדי להבטיח תפקוד מלא ותקין, תוך התחשבות במציאות המשתנה מסביב. אנחנו קוראים לזה 'חדר המלחמה' שלנו – מקום שבו אנחנו מנהלים משאבים ועוקבים אחר מצב אנשי המילואים ובני הזוג שלהם, שסוחבים בנטל עקב המצב. בנוסף, Fullpath השקיעה משאבים בתמיכה במשפחות עובדינו אנשי המילואים – הגדלנו את תקציב הסיבוס, סיפקנו משלוחים במשך שבועיים להקלת העומס על המשפחות והתאמנו ציפיות בהתאם למצב. זה היה חשוב לנו מאוד מבחינת הערכים שלנו, כי אנחנו מבינים שהמשפחות האלה מתמודדות עם אתגרים לא פשוטים ומקריבות את השגרה שלהן כדי לשמור עלינו ועל המדינה". מיהו.י איש.אשת השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "העובד.ת הגמיש.ה הוא.היא איש.אשת השנה שלי. העובדים הגמישים מצאו השנה דרכים לבצע משימות תחת נסיבות מטורפות – עבדו שעות נוספות, קיצרו חופשות לידה, עזרו לתקן דברים בסופי שבוע בין ימי מילואים ועוד. הא.נשים האלה היו ועודם עמוד השדרה של הענף בתקופה המאתגרת הזו". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "אני מאמין שכן. ישראל צפויה להיות במצב אסטרטגי טוב יותר מבחינת ביטחון לאומי, אך היא ספגה פגיעה משמעותית במוניטין העסקי שלה בעולם, בעיקר בשל תחושת חוסר מיקוד מצד הממשלה בטיפול במשברים מורכבים מסוג זה. כדי להשתפר, עלינו להמשיך למשוך כישרונות והון, תוך שמירה על הזהות והתרבות הייחודית שלנו ועל החברה הרבגונית שלנו שמאפיינת אותנו. זה היתרון שמייחד אותנו והופך אותנו למעניינים, אטרקטיביים ואפילו מהנים יותר ממקומות אחרים. אני מאמין שנעשה זאת". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אופטימיות, הצלחה, השבת החטופים והתקווה, והוקרה עמוקה לכל האנשים שמקריבים כל כך הרבה למען המדינה שלנו". יוני היילברון, מייסד ושותף מנהל בקרן IL Ventures איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "זו הייתה שנה מאתגרת שלא הייתה כמותה בכל מובן שהוא. חברות היו צריכות להתמודד עם חוסר ודאות משמעותי, חוסר יציבות בהיבטי כוח אדם וניהול, וסימני שאלה בכל הקשור למימון ולסבבי גיוס לחברות סטארט-אפ. יציבות כלכלית ופוליטית מהווה תנאי בסיסי ומקדים להצלחה כלכלית, ועל כן, חברות שהצליחו לצלוח את השנה המאתגרת הזאת מצוידות בכלים טובים יותר להצליח בהמשך". יוני היילברון, מייסד ושותף מנהל בקרן IL Ventures. צילום: שלומי יוסף כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "ביצענו שירות מילואים משמעותי, ובו בזמן המשכנו רצף תפעולי שגרתי ותמיכה צמודה בחברות הפורטפוליו שלנו. כמו כן, שמרנו על קשר ועדכונים שוטפים מול המשקיעים שלנו מהארץ ומחו"ל". מיהם אנשי השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "כל אחד מאותם אלפי יזמים בתעשייה, שרבים וטובים מהם גויסו למילואים בשנה ושלושה חודשים האחרונים, ולא ראו בית לפרקי זמן ממושכים. הכי לא טריוויאלי בעיניי להצליח לנהל חיי משפחה וחברה – ודאי ו-ודאי בחברת היי-טק כשהיא עדיין בשלביה המוקדמים ,כאשר הסיכון לקיומה הוא גבוה, קל וחומר בזמנים כאלה. הצורך לתמרן בין חובות המילואים לבין המחויבויות המשפחתיות והעסקיות הופך בעיניי כל יזם שעמד באתגר ליזם מחושל עוד יותר, שסיכויי ההצלחה שלו גבוהים יותר. לא פשוט לנהל ישיבות חברה ופגישות מרחוק עם עובדים, שלא לדבר על שיחות עם משקיעים ולקוחות תחת אש, או כשאזעקות נשמעות ברקע ואתה, בתור יזם, צריך להמשיך לשמור על פוקר פייס ולהתנהל כאילו שהכול כרגיל – כשהכול לא באמת כרגיל". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "כבר עתה קיימים ניצנים של שיפור במצב הענף. האינדיקטור הבולט ביותר הוא חזרה של משקיעים זרים לשוק. כך, למשל, בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הושקעו בהיי-טק הישראלי יותר כספים מבכל 2023. במידה שהמצב הבטחוני ישתפר, כפי שניתן לצפות – הרי שיש צפי לשיפור חיובי באופן דרמטי במצב הענף". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אאחל את המובן מאליו: חזרת החטופים במהרה וסיום המלחמה – מה שבשאיפה יביא לשלום ארוך טווח, ואולי גם לפריצות דרך מדיניות נוספות, כגון נרמול היחסים עם ערב הסעודית, שעשוי לשנות לחלוטין את פני המזרח התיכון. במצב שכזה, תעשיית ההיי-טק תוכל לחזור לפרוח ולהיות הקטר שמוביל את המשק הישראלי 'על סטרואידים'. אאחל לנו פתיחה של עוד כמה אלפי סטארט-אפים חדשים, שיביאו את המירב והמיטב של הטכנולוגיה הישראלית לשוק הגלובלי. למדינה אאחל שלום פנימי בינינו, בתוכנו, וחזרה לממלכתיות, שהיא אבן יסוד באמנה החברתית-פוליטית שיצרה את הנס ששמו מדינת ישראל. כוחנו באחדותנו וכשאנחנו גוף אחד, מגוון אך מאוחד – אף אחד לא יכול לנו". פרופ' ציפי הרט, ראשת בית הספר לטכנולוגיה ומדעים בקריה האקדמית אונו איך את מסכמת את השנה בהיי-טק הישראלי? "השנה האחרונה בהיי-טק הישראלי הייתה מאתגרת במיוחד. עוד לפני תחילתה, החלה ירידה משמעותית בהשקעות, שנבעה ממשברים פוליטיים וכלכליים. תקופה זו כללה פיטורים רבים – הן בחברות ותיקות ויציבות, והן בחברות סטארט-אפ צעירות. המצב הוחמר עוד יותר עקב המלחמה, שהשפיעה על יציבות המשק כולו. עם זאת, השנה היא לא רק סיפור של ירידות ואתגרים – היא גם ייצגה את היכולת של תעשיית ההיי-טק שלנו להתאים את עצמה ולחפש פתרונות יצירתיים". פרופ' ציפי הרט, ראשת בית הספר לטכנולוגיה ומדעים בקריה האקדמית אונו. צילום: באדיבות הקריה האקדמית אונו כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "בתקופת המלחמה, הקריה האקדמית אונו, ובפרט בית הספר לטכנולוגיה ומדעים, עמדו באתגר חסר תקדים: מעל 50% מהסטודנטים והסטודנטיות שלנו גויסו לשירות מילואים, כמו גם בני זוגם, ויש לנו סטודנטים.ות רבים שעובדים ועובדות במקצועות חיוניים. ההתמודדות כללה מתן מענה פרטני לסטודנטים אלה: השקענו מיליונים בתמיכה פרטנית, שיעורים פרטיים וקבוצות למידה קטנות". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "יזהר שי, משקיע ומנטור בולט בתעשיית ההיי-טק, ששכל במלחמה את בנו, ירון ז"ל. שי היה דמות משמעותית השנה, לא רק בזכות הידע המקצועי שלו, אלא גם בזכות הופעותיו הציבוריות המרשימות. הוא מהווה דוגמה לאופטימיות, יציבות ושיח ענייני. בתקופה שבה רבים איבדו את אמונם או אפילו בחרו לעזוב את המדינה – הוא הצליח להציג את הפנים היפות של ההיי-טק הישראלי, והדגיש את החשיבות של חוסן אישי וקולקטיבי, גם בזמנים של משבר". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "אני רואה את המצב באופטימיות זהירה. בעולם כבר נרשמים סימנים ראשונים של חזרה להשקעות, אולם בישראל, המצב עדיין מורכב. עד שלא תחזור היציבות יהיה קשה לשחזר את רמת ההשקעות ואת הביטחון שהיו לנו בעבר. אני מאמינה שבטווח הארוך, תעשיית ההיי-טק תחזור לשגשוג, אך זה ידרוש מאמץ משולב של רגולציה, תמיכה ממשלתית ומחויבות מצד החברות עצמן להישאר כאן ולהמשיך לפתח את התעשייה". מה את מאחלת להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחלת להיי-טק הישראלי קליטה מוצלחת של דור חדש של צעירים. אנחנו, בבית הספר לטכנולוגיה ומדעים בקריה האקדמית אונו, רואים בכך חלק בלתי נפרד מהחזון שלנו: לאפשר לסטודנטים מכל הרקעים להגיע למצוינות מקצועית ואקדמית, תוך מתן כלים פרקטיים להשתלבות בתעשייה". נמרוד וקס, מייסד שותף ו-CPO של BigID איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "השנה האחרונה הייתה בהחלט מאתגרת עבור ההיי-טק הישראלי – הן מבחינת גיוסי הון עבור סטארט-אפים בשלבים מוקדמים והן עבור החברות המבוססות יותר, שנלחמו להמשיך ולדלוור ללקוחות שלהן". נמרוד וקס, מייסד שותף ו-CPO של BigID. צילום: רועי שור כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "למרות המצב, BigID ממשיכה להתקדם ולצמוח, ולא ראינו האטה בעקבות המלחמה. רוב הפיתוח שלנו מתבצע בתל אביב, אבל יש לנו מרכזי פיתוח גם מחוץ לישראל, לרבות בארצות הברית, כדי לאפשר מענה קבוע ללקוחותינו, שנמצאים ברובם בחו"ל. גם בתקופות מורכבות כמו הקורונה או המיתון העולמי, לא עצרנו גיוסים ולא פיטרנו עובדים, וגם עכשיו, על אף המצב הביטחוני המאתגר, אנחנו ממשיכים לגייס עובדים ועובדות". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "אייל נווה, יזם היי-טק וממייסדי תנועת אחים לנשק. מעולם לא הצטרפתי לאחים לנשק, לטייסים או להיי-טקיסטים במאבק נגד ההפיכה המשטרית, כי אני לא חושב שהשייכות לקבוצות האלה נותנת תוקף מיוחד לדעות שלי. אני גם יודע שיש הרבה עובדים בחברה שלא מסכימים איתי, וזה בסדר. אבל דווקא בגלל מערכת ההסתה שמופנית כיום נגד אחים לנשק, שמאשימה אותם בבגידה וטופלת עליהם שקרים בוטים, אני מרגיש חובה לציין אותם, בזכות העזרה העצומה שהם הגישו ליישובי העוטף ולחיילים בחודשים הראשונים של המלחמה, כשמערכות המדינה לא תפקדו". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? ומה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "כל הסימנים מראים שאנחנו אכן עומדים בפני שיפור. הריבית בארצות הברית נמצאת במגמת ירידה, ההשקעות בהיי-טק בעולם עולות ומהפכת ה-AI מביאה עימה הזדמנויות עצומות. בנוסף, אני מייחל, כמובן, לשובם.ן של החטופים והחטופות, ולשובם.ן בשלום של החיילים והחיילות. יציבות אזורית חיונית להמשך הצמיחה והשגשוג של הכלכלה הישראלית בכלל ושל ההיי-טק הישראלי בפרט". אבי ורשבסקי, מנכ"ל מיינדסט איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "הסיכום שלי של השנה מתגלם ביזם בשם חנן קופיאצקי, אחד המייסדים של ספיק נאו, שפגשתי על מטוס בדרך ל-ASU-GSV – הכנס החשוב בתחום האדטק. הסתבר שהוא באמצע מילואים בעזה, וקיבל מספיק זמן כדי לטוס ללוס אנג'לס, לשהות יום אחד בכנס, להסתובב בו בחליפה ולשדר למשקיעים שהעסקים כרגיל, ולתפוס בערב טיסה בחזרה לארץ. היזם הזה מתמצת בעיניי את מה שקרה השנה לענף בישראל. זו הייתה שנת מבחן, עם תנאי פתיחה קשים של אחוז עצום של מגויסי מילואים, משקיעים שחוששים מהשקעה בישראל, מרכזי פיתוח שעוזבים את הארץ וכלכלה עולמית מאתגרת. הענף הוכיח את עצמו באופן מעורר השתאות: יזמים המשיכו לתפעל את הסטארט-אפים שלהם מתוך תאי טנקים, השקעות המשיכו לזרום – אמנם פחות משנים קודמות, אבל הרבה יותר מהתחזיות – והאקו-סיסטם הישראלי ביטא חוסן ועסקים (כמעט) כרגיל". אבי ורשבסקי, מנכ"ל מיינדסט. צילום: ספי שלוין כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "כארגון שעוסק בפיתוח פתרונות לעולם הלמידה, הפנינו חלק ניכר מהאנרגיה שלנו לפיתוח מוצר שיכול לתמוך בלמידה בחירום. המוצר, שפותח בכמה שבועות, סייע בלמידה לתלמידים מפונים, והוא התגלה כרלוונטי גם לעתות שלום. אנחנו ממשיכים בפיתוח ובהטמעה שלו גם בימים אלה, לכלל תלמידי ישראל". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "אורי להב, אחד המייסדים של אאוטבריין, שמפרוץ המלחמה התמקם באילת, במטה של אחים לנשק, והשקיע את כל הכישרון והמיומנות שלו בתמיכה במפונים שהגיעו לשם. הוא לא היחיד ולא חריג – רבים ממובילי התעשיה הזו, שיש לה דימוי של מכונה קפיטליסטית, ולפעמים בצדק, נרתמו לתיקון ולשיקום, ולאנרגיה הזו יש תפקיד חשוב במה שיקרה לנו בשנים הקרובות". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "אבות התחום הכלכלי לימדו אותנו שהכלכלה תמיד נעה כמו מטוטלת, ולעולם אחרי גאות מגיע שפל, ואחרי שפל – גאות. לכן, השיפור כנראה לפנינו. יש סימנים שהמפנה כבר מתחיל להתחולל. הכלכלה העולמית מראה סימני התעוררות, האנרגיה שתידרש לשיקום בארץ תייצר צורך והזדמנויות רבות, ואנחנו פוגשים סטארט-אפים צעירים ומבטיחים, שמתפתחים מתחת לרדאר". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אנחנו בעיצומה של מהפכה יוצאת דופן בתחום הבינה המלאכותית היוצרת. יש בארץ כישרונות וידע רלוונטי בתחום. אני מקווה שישראל תדע לפלס את דרכה ולהפוך למובילה בתחום ברמה העולמית". תומר זוסמן, מנכ"ל פיניטי וואן איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "אני מסכם את השנה האחרונה כשנת שרידות עם ניצני התעוררות. כולם שומרים על הכסף – אם באמצעות צמצומי כוח אדם ואם בצמצומי פרויקטים. יש תחושה שכולם מחכים על הגדר ומוכנים לטוס קדימה בשנייה שקצת ודאות תחזור לשוק". תומר זוסמן, מנכ"ל פיניטי וואן. צילום: פרטי כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "אנחנו מקפידים לבצע הערכות מצב באופן תדיר, על מנת לזהות סיכונים אבל בעיקר הזדמנויות. השוק, במצבו הנוכחי, פגיע, אבל לחברות יציבות וחזקות יש לא מעט הזדמנויות. זה כמו נדל"ניסטים שמחזיקים מזומן בשוק שבו כולם מוכרים, ורק מחכים להזדמנויות לקנות בזול". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "איש השנה שלי הוא השר לשעבר יזהר שי. לאחר ששכל את בנו בהיתקלות עם מחבלים בקרב בכרם שלום בשבת ה-7 באוקטובר, הוא החליט להקים מיזם מדהים, שנקרא נקסט אוקטובר. מטרת המיזם היא להקים כ-1,500 חברות סטארט-אפ, שכל אחת מהן תנציח נרצח או חלל צה"ל ממלחמה זו. היוזמה נועדה להנציח את זכר הנופלים באמצעות חדשנות טכנולוגית, ובמקביל לתרום לכלכלה הישראלית על ידי יצירת מקומות עבודה והכנסות למדינה". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "לחלוטין כן. כפי שהזכרתי, יש תחושה שכולם בעמדת היכון לזינוק בשנייה שמתאפשר. יש פה חברות טובות שרק מחכות לרגע שלהן. אי הוודאות לא פגעה ביצירתיות וביזמות, אפילו להיפך". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "לפני הכול והדבר החשוב ביותר הוא שיחזרו כל החטופים למשפחות שלהם, שכל החיילים והחיילות יחזרו בריאים בגופם ובנפשם, ושנתחיל לראות את האור. למרות הכול, אני אופטימי, כי אחרי שפל תמיד מגיעה צמיחה, ואני בהחלט מאחל שזו תתחיל". ענבל חורש, מנכ"לית ומייסדת גיפטהד איך את מסכמת את השנה בהיי-טק הישראלי? "הייתי רוצה להגיד שזו הייתה שנה מורכבת, אבל האמת היא שבמדינה שלנו, כל שנה היא מורכבת: מגפות, מלחמות, פוליטיקה בלתי פוסקת… – זה חלק מה-DNA של המקום שבו אנחנו חיים ועובדים. השנה הזו הייתה שונה. היא הביאה כאב לא רגיל, אבל גם גילויים מדהימים של חוסן אנושי ומקצועי. מצד אחד, שאלות חדשות צצו: איך ממשיכים לגייס כספים בתקופה כל כך מאתגרת? איך משמרים עובדים שפתאום נאלצים להתייצב במילואים בזמן שהחיים המקצועיים נראים כאילו נעצרו? מהצד השני, ראינו חברות, צוותים ואנשים שעשו את הבלתי ייאמן: התנדבות, תרומות ואינספור יוזמות, שיצרו תחושה של שותפות גורל אמיתית. בעיניי, השנה הזו הוכיחה לנו דבר אחד ברור: ההיי-טק הישראלי הוא לא רק תעשייה של טכנולוגיה. הוא קודם כל אנשים – עם לב ענק ויכולת להתמודד עם כל מה שהחיים זורקים עלינו". ענבל חורש, מנכ"לית ומייסדת גיפטהד. צילום: מאירי בנדר כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "גם עבורנו זו הייתה שנה לא פשוטה, עם הנפילה הברורה של הלב שנשבר לרסיסים בחודשים הראשונים, כשתוך כדי צריך להמשיך ולתת את המקסימום. בחרנו לתעל את האנרגיות שלנו להתנדבות ולסיוע, והצטרפנו לעמותת בריאות מחקר ומדע בישראל, שאספה ואוספת ציוד רפואי מציל חיים. כמו כן, כחברה שמלווה סטארט-אפים בהקמת צוותים, היה לנו חשוב להיות זמינות ללקוחות שלנו. שמרנו על קשר רציף, עבדנו בשיתוף פעולה הדוק עם מנהלים גם כשהם חוו טלטלות ושינויים קשים, ועשינו את הכול כדי להיות שם עבורם – מקצועית, טכנית ורגשית". מיהי אשת השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "טלי גליקסמן. מעבר לכל העשייה שלה לקידום שילוב נשים בהיי-טק, גליקסמן והצוות שלה הצליחו להרים אפליקציה למנטורינג ועזרה הדדית. זו יוזמה פשוטה, חכמה ובעיקר חשובה, שמוכיחה שעם קצת יצירתיות והרבה עבודה אפשר לעשות שינוי אמיתי בתעשייה". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "יש אופטימיות זהירה. למרות הקשיים, מרגישים שמשהו מתחיל להתעורר מחדש: סטארט-אפים קטנים ממשיכים לגייס עובדים, יש שוב מגמה של עלייה בהשקעות ומועמדים שחששו מחוסר יציבות מתחילים לחזור לשוק העבודה. נכון, עוד יש דרך ארוכה, אבל אנחנו מאמינות שכמו תמיד, ההיי-טק הישראלי ידע להתמודד ולהמשיך לצמוח". מה את מאחלת להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "שקט. אחרי השנה שעברה עלינו, שקט מרגיש כמו מותרות. שקט ממבזקים, שקט מהתרעות ומהתראות, שקט שמאפשר לנשום. מתוך השקט הזה, אני מאחלת לנו את ההזדמנות להתחיל לבנות מחדש. לאסוף את השברים, לחזור לחלום, להעז ולצמוח. אני מקווה שהשנה הבאה תביא איתה לא רק רגיעה, אלא גם השראה: לשבור את הגבולות, להמציא מחדש את מה שנראה בלתי אפשרי ולהמשיך להוביל את ההיי-טק הישראלי קדימה". יצחק חזות, מנכ"ל MyGenes איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "ההיי-טק התאפיין השנה בצמיחה מרשימה ובהזדמנויות משמעותיות, בעיקר עבור חברות בוגרות ומבוססות, בעוד שסטארט-אפים התמודדו עם אתגרים גדולים יותר. המשקיעים ממשיכים להביע אמון בהיי-טק הישראלי, אך מתמקדים כעת בהשקעות בחברות מבוססות, כנראה מתוך גישה זהירה לניהול סיכונים, לאור המלחמה. סטארט-אפים חדשים נתקלו השנה בקשיים בגיוס הון ובפריצה לשווקים חדשים". יצחק חזות, מנכ"ל MyGenes. צילום: יח"צ כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "בשנה האחרונה, כוח אדם משמעותי שלנו שהה במילואים לסירוגין – דבר שגרם לעיכובים מסוימים, בעיקר במו"פ. בנוסף, נתקלנו לעתים בחששות, שלא היו מוצדקים, מצד שותפינו בחו"ל – שנבעו בעיקר מהאופן שבו המצב בארץ מוצג בתקשורת העולמית. לעתים נדמה שאנשים בעולם נוטים להסתמך יתר על המידה על התקשורת ולהאמין בכל מיני סטריאוטיפים לא מבוססים, מבלי להבין את המציאות כפי שהיא באמת. עם זאת, למרות האתגרים ולנוכח נסיבות המלחמה, הצלחנו לתפקד בצורה מצוינת". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "אסף רפפורט. בכך שדחה את הצעת הענק של גוגל והעדיף להשאיר את וויז כחברה עצמאית הוא עשה מהלך גאוני בעיניי". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "השיפור בענף תלוי בתפיסת ישראל בעולם במיוחד ברמה הפוליטית, בסיום המלחמה (המוצדקת מאוד) ובתנאים שתספק המדינה לחברות היי-טק. אני חושב שאנחנו לקראת שנים טובות של צמיחה ושגשוג. יש בארץ כישרונות גדולים מאוד, ויחד עם יזמות טובה והרחבת מרכזי פיתוח של תאגידים מהעולם, אני מאמין שישראל רק תחזק את מעמדה כאומת הסטארט-אפ". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחל להיי-טק הישראלי להמשיך להוביל בחדשנות ובמצוינות עולמיות, תוך שמירה על הייחודיות שלו כאומת הסטארט-אפ. הלוואי שנראה עוד פריצות דרך טכנולוגיות שישפיעו על העולם, ושיהיו יותר השקעות ותמיכה ביצירתיות וביזמות צעירה, והתבססות של חברות קיימות ותאגידים מהעולם. למדינה אני מאחל לפני הכול שיחזרו החטופים ושננצח את המלחמה הכל כך צודקת שלנו. שדעת הקהל העולמית תשתפר ושנזכה יציבות כלכלית, חברתית ופוליטית, שתאפשר להיי-טק לצמוח בסביבה תומכת ולהמשיך להיות מנוע הצמיחה המרכזי של המשק". אודי חזן, מנכ"ל Melingo AI איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "2024 הייתה שנה של אתגרים והתאוששות להיי-טק הישראלי: מצד אחד, ראינו עלייה במספר המשרות החדשות ופריחה בתחומים כמו סייבר, בינה מלאכותית, ופתרונות אנטרפרייז ו-SaaS. סכום האקזיטים הגיע לשיא של 10.5 מיליארד דולר – מה שמדגיש את מעמדנו כמעצמה טכנולוגית גלובלית. מהצד השני, השקעות הון-הסיכון ירדו, במיוחד בסבבים מתקדמים, והמלחמה בעזה השפיעה על הכלכלה והאווירה הכללית בתעשייה. ההייטק הישראלי ממשיך להוות מנוע צמיחה מרכזי, אך ניצב בפני אתגרים שמחייבים התאמות וחדשנות מתמדת". אודי חזן, מנכ"ל Melingo AI. צילום: פלורין קאלין כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "כחברה, היה עלינו להסתגל במהירות למציאות החדשה. עשרות אלפי עובדי היי-טק שירתו במילואים השנה, וגם אנחנו, ב-Melingo AI, תרמנו את חלקנו. כמה עובדים מהחברה שירתו בכלל הגזרות ואני בעצמי ביצעתי מעל 200 ימי מילואים – מה שיצר אתגרים חדשים. המלחמה הציבה בפנינו דרישות חדשות להתייעלות ולגיבוש, אך במקביל חיזקה את הערבות ההדדית ואת המחויבות שלנו להמשיך לחדש ולצמוח. למרות האתגרים, זו הייתה השנה הטובה ביותר בתולדות Melingo AI. פיתחנו טכנולוגיות חדשות, הבאנו השקעות משמעותיות, הכפלנו את מספר העובדים, הרחבנו את פעילותנו למדינות נוספות ויצרנו שיתופי פעולה בינלאומיים חדשים, שמבטיחים המשך צמיחה חזקה של החברה". מיהי אשת השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "בעיניי, ד"ר ארנה ברי היא אחת הדמויות הבולטות בהיי-טק הישראלי. עם הקריירה המרשימה שלה, הכוללת את תפקידה כמייסדת אורנט וכמדענית הראשית של ישראל, היא ממשיכה להיות דמות מרכזית בקידום חדשנות טכנולוגית ובחיזוק התעשייה הישראלית. השנה במיוחד, ד"ר ברי התמקדה בהובלת פרויקטים שמשלבים בין טכנולוגיה מתקדמת לחזון ארוך טווח, תוך תמיכה ביצירת פתרונות משמעותיים לאתגרים גלובליים. לצד זאת, ד"ר ברי היא דוגמה מובהקת ליכולת לשלב מצוינות מקצועית עם מחויבות לקידום הקהילה ולחיזוק מעמדה של ישראל בעולם הטכנולוגיה". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "אני מאמין שכן. למרות האתגרים של השנים האחרונות, התחזיות מצביעות על המשך צמיחה בתחומים כמו בינה מלאכותית, סייבר ופינטק. ההיי-טק הישראלי הוכיח פעם אחר פעם שהוא יודע להתמודד עם משברים ולצאת מהם חזק יותר. עם זאת, יש צורך להמשיך לטפח את ההון האנושי, ליזום חדשנות ולייצר סביבה תומכת השקעות, כדי לשמר את היתרון התחרותי שלנו". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחל לענף להמשיך להוביל בחדשנות ולהיות מקור השראה גלובלי. למדינה אני מאחל יותר יציבות ביטחונית, כלכלית ופוליטית, שתתמוך בצמיחת התעשייה ותתרום לאיכות החיים של כולנו. אני מאחל לכולנו שנה של צמיחה, יצירתיות ושיתוף פעולה, שבה נפתח פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך, שישפיעו לטובה על העולם ויקדמו אותנו בזירה העולמית". ליאור חליפה, סמנכ"ל מו"פ בלושה איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "2024 הייתה שנה מורכבת ומאתגרת להייטק בישראל, והיא הגיעה אחרי 2023, שהייתה שנה של ירידה בהשקעות, כחלק ממגמה עולמית והתאמות שחברות רבות נאלצו לעשות. מהצד השני, ראינו קפיצות טכנולוגיות דרמטיות בתחום הבינה המלאכותית, שעוררו את התעשיה. אחרי הרבעון האחרון של 2023, שבמהלכו התקיימה מלחמה עצימה, שהובילה לתחושת חוסר ודאות, נאלץ המשק כולו להיכנס לעבודה תחת שגרת מלחמה – תחת אזעקות, ועם עובדים מפונים ותקופות מילואים ממושכות של עובדים ומנהלים. אין ספק שחברות רבות נפגעו מהמצב. זו הייתה שנה שבה נבחנה בצורה משמעותית היכולת של התעשייה לדלוור תוצרים גם ולמרות המצב המלחמתי. שנה שהתחילה בתחושות ערעור ודאגה, המשיכה בשגרת מלחמה ולמרות הכול, בשורה התחתונה, ההיי-טק הישראלי הצליח במהלכה להוכיח את עמידותו וחוסנו". ליאור חליפה, סמנכ"ל מו"פ בלושה. צילום: יח"צ כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה ? "מתחילת המלחמה ולאורך כל השנה החולפת, לושה חיבקה את עובדיה ואת המשפחות, תמכה במילואימניקים ובמשפחותיהם, ואפשרה גמישות מרבית לעובדים. נתנו מקום רב לעובדים לתת ביטוי אישי לאיפה המלחמה פוגשת אותם – החל מתערוכת 7 באוקטובר שקיימנו, עבור בפרויקטים ייחודיים, כמו עיצוב אגרות שנה טובה של מעצבי לושה, שהביאו לידי ביטוי בצורה יצירתית את האיחולים שלנו לשנה טובה יותר, וכלה בהרחבת תמיכתנו בפרויקטים חברתיים רבים, בדגש על ארגונים שתומכים בחוסן נפשי, כגון שלוותה, עמיתים לזכויות ולא מפקירים פצועים בשטח. כמו כן, תמכנו ביחידות צבאיות – בעיקר כאלה שעובדים שלנו משרתים בהן במילואים. יחד עם האתגרים, זו הייתה שנה של המון יצירה משמעותית בלושה, עם התקדמות מדהימה בכל התחומים". מיהם אנשי השנה שלך בהיי-טק הישראלי ? "אנשי השנה שלי בהיי-טק הישראלי הם גופי הטכנולוגיה במערכת הביטחון – בצה"ל, בשב"כ ובמוסד, שהם החממה ובית הגידול של הענף. זו הייתה שנה מאתגרת מאוד עבורם, אבל גם שנה של הישגים טכנולוגיים יוצאי דופן: החל ממערכות ההגנה האווירית – טכנולוגיה שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם, שהצליחה ליירט איומים שאין מדינה בעולם שנאלצה להתמודד מולם, המשך במבצעים טכנולוגיים יצירתיים ודרמטיים כמו פיצוץ הביפרים של מפקדי חיזבאללה, ויכולות האיסוף והמודיעין, שאפשרו פגיעות מדויקות ביעדים, ששינו את פני המערכה". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "אני אופטימי וחושב שכן. אני סבור שהוכחנו, כתעשייה, שגם בשנה כזו של חוסר יציבות מוחלט אנחנו מצליחים לדלוור ולצמוח". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "הדבר הראשון שאני מייחל לו הוא החזרת החטופים וכל החיילים הביתה בשלום, הפסקת המלחמה ויצירת אקלים לשינוי מאזן כוחות אסטרטגי אזורי, שייתן לנו שקט וביטחון לשנים קדימה. אני מאחל לנו, כעם, לכידות פנימית, צמצום מחלוקות ושנלמד היטב את הלקחים שהביאו אותנו למצב שאליו הגענו ב-7 באוקטובר. לתעשיית ההיי-טק אני מאחל שתמשיך לשגשג ולהצליח, שנדע להרחיב את הגיוון האנושי המייחד אותנו כעם גם בענף, שהאמון בישראל ובהיי-טק שלה יגבר, ושכמות ההשקעות תחזור לזו שהייתה, ואף תגדל בצורה משמעותית". המשך הפרויקט – מחר. לחלק א' של הפרויקט לחצו כאן ולחלק ב' – כאן.

נחתם הסכם קיבוצי חדש בבזק בינלאומי בין ועד העובדים וההנהלה בהובלת איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק בהסתדרות. ההסכם יחול על כ-600 עובדי החברה, שיזכו לתוספות שכר, למנגנוני פרישה מוגדלים ולהסדרת מנגנוני תגמול בהתאם לביצועים. תוקף ההסכם הוא עד סוף 2027 ויחול לראשונה גם על עובדי החברות הבנות בבעלות מלאה של בזק בינלאומי, קלאודוג'ו (Cloudojo) ו-ביונד (beyond). כמו כן, ההסכם יחדש את כל ההטבות מהסכמים קודמים. בין עיקרי ההסכם: תוספת שכר של 9%, שמתוכם יחולקו 7% לכלל העובדים כתוספת קבועה ואחידה והיתרה תחולק כתוספת לעובדים בשיקול דעת ההנהלה; מענקי פרישה של 280% (כחצי מיליון שקלים בממוצע לעובד) כחלק מהסדרת הליך פרישה מרצון והתייעלות; הגדלת השתתפות החברה בכרטיס הסעדה ל-45 שקלים ביום בהדרגה; הרחבת תנאי הזכאות לבונוסים; הסדרת מנגנון תגמול לעובדים בהתאם לעמידה ביעדים; הצהרת הדירקטוריון לשמירה על עצמאות החברה ופעילויותיה במהלך תקופת ההסכם; מענק מותנה בגין העברת המניות בקבוצת בזק. יו"רית ועד העובדים, לימור ליברמן לביא: "בתקופה מורכבת ומאתגרת למשק בכלל ולבזק בינלאומי בפרט, הצלחנו לייצר לעובדי החברה המסורים ודאות ויציבות לשנים הקרובות, בתוספת סל הטבות וזכויות מתגמל, אשר יוסיף ויגדל ככל שרווח החברה יגדל. לצד כל אלו, הבטחנו לעובדים הפורשים פיצוי כספי הולם, אשר יסייע להם להתחיל פרק חדש בחייהם ברווחה כלכלית גבוהה". סמנכ"לית משאבי אנוש ומינהל בבזק בינלאומי, ליאת חיניץ אברהמי, אמרה, כי "ההסכם הקיבוצי החדש משקף את המחויבות שלנו לנורמות של מצוינות ומבטיח יציבות לטווח ארוך לעובדינו. ההסכם מדגיש את דאגת החברה לשמירה על זכויות העובדים ורווחתם בתקופה מאתגרת זו, לצד שמירה על מצוינות ארגונית וגמישות ניהולית, תכונה הכרחית בשוק הדינמי של היום. אנו רואים בהסכם זה ביטוי ליחסי העבודה הטובים וההוגנים בחברה, המשתקפים בשותפות ארוכת שנים עם נציגות העובדים, המבוססת על שיח פתוח. אנו מאמינים כי שותפות זו, הבאה לידי ביטוי בהסכם, תתרום להמשך הצלחתנו כחברה". יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק, יקי חלוצי, ציין, כי "יחד עם הטרנספורמציה החשובה שעוברת החברה בהפיכתה לחברת אינטגרציה ופתרונות של טכנולוגיות מידע ותקשורת לעסקים, חתמנו על הסכם קיבוצי חדש עבור עובדי בזק בינלאומי. ההסכם הזה יעניק תגמולים, ודאות וביטחון לעובדים בתקופת המעבר ויאפשר לחברה ולעובדים להתמקד ביעדים העסקיים שלה. גם הדירקטוריון העניק לחברה, לבקשתנו, שקט וביטחון לפעול בשנות ההסכם. עכשיו נותר רק להצליח".   בתמונה בראש

סלקום השיקה את רשת ה-5G החדשה שלה במיתוג חדש, תחת השם 5G PRO. החברה הודיעה כי החלה להפעיל את ליבת רשת 5G SA, המאפשרת מגוון שירותים, כגון אבטחת מידע ופרטיות מוגברת, תעדוף בהתאם למאפייני הלקוח ומהירויות העלאה והורדה גבוהות יותר. האתר האחרון שנחנך, בכפר עזה, הופך את סלקום לחברה הראשונה בישראל שפרסה יותר מ-1,000 אתרים ברשת דור 5. במקביל החברה מציעה גם חבילות חדשות עם יכולות 5G Slicing, המעניקות מהירות גלישה גבוהה יותר במצבי עומס ומגוון שירותים נוספים. החבילות החדשות יחליפו את החבילות הקיימות ויימכרו במחיר התחלתי נמוך יותר על מנת להנגיש את הטכנולוגיה החדשנית למגוון רחב יותר של לקוחות. מעתה כל החבילות שתציע סלקום בדור 5 יהיו כאלו המבוססות על הרשת החדשה והמתקדמת שמעניקה חוויית גלישה מהירה ובאיכות שיא. החברה מציעה כמה מסלולים, שהבסיסי בהם יהיה במחיר של 59.90 שקלים, ויכלול 1500 גיגה-בייט גלישה בדור 5 ביכולות Slicing, גלישה חופשית באפליקציות נבחרות, 5,000 דקות והודעות, 500 דקות מהארץ לחו"ל ושירות גלישה בטוחה, לצד 100 ש"ח לרכישת אביזרים ברשת דינמיקה. המסלולים האחרים כוללים ההטבות נוספות, כמו מוקד שירות ייעודי ושירות תיקונים FIX מורחב ועוד, כשהמסלול היקר ביותר הוא של 119.90 שקלים, וכולל גם חבילת חו"ל הכוללת 5 גיגה-בייט גלישה ו-50 דקות והודעות, המתחדשת מדי חודש. אלי אדדי, מנכ"ל קבוצת סלקום. צילום: רמי זרנגר אלי אדדי, מנכ"ל סלקום, אמר לרגל השקת הרשת, כי "סלקום גאה להשיק את 5G PRO, הרשת החדשה והמהירה בישראל, בכיסוי הרחב ביותר בכל רחבי הארץ, עם חבילות המביאות את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר לכולם. השקת הרשת ופריסת האתר ה-1,000 מאפשרות לנו להציב רף חדש של חווית לקוח בעולם הסלולר, כדי לאפשר לכל הישראלים ליהנות מהרשת המתקדמת ביותר ולהישאר מחוברים בכל מקום ובכל עת".

משתמש בדוי, שהתחזה לאדם אמיתי שמקושר ליצרנית המשחקים וקונסולות המשחק הפופולרית נינטנדו, נמצא בלב סערה שרוחשת וגועשת בימים אלה ביוטיוב. לפי תחקיר של The Verge, המשתמש, שאימץ לעצמו את השם טאצומי מאסקי – שהוא, כאמור, שם אמיתי של אדם המקושר לחברה, הציג את עצמו כעורך דין מטעם נינטנדו והטריד יוצרי תוכן, בטענה שהם הפרו, לכאורה, זכויות יוצרים שלה במוצרים שונים שאותם היא מייצרת. אותו אדם אף פנה לא אחת ליוטיוב עצמה, כדי שזו תפעל לפי החוק האמריקני נגד יוצרי תוכן שונים, על מנת שאלה יורידו מהאתר חומרים שכביכול מפרים את זכויות היוצרים של נינטנדו. הסיפור התפוצץ לאחר שיוצר תוכן בשם דומטנדו, שהעלה סרטונים שמציגים תכנים מהמשחק The Legend of Zelda: Echoes of Wisdom, קיבל פניות מאותו מתחזה, שהציג את עצמו כטאצומי מאסקי מהמחלקה המשפטית של נינטנדו אמריקה ואיים עליו בתביעה משפטית אם הוא לא יוריד את הסרטונים. דומטנדו הבחין שאחת ההודעות הגיעה מכתובת דואר פרטית והחליט לדחות את הטענות. הוא אף פנה ישירות לנינטנדו, שהודיעה שמדובר ברמאות – ואף הוסיפה כי היא מתחילה בחקירה משל עצמה כדי לחשוף במי מדובר. לפי The Verge, יוטיוב אישרה שהיא קיבלה טענות הפרת זכויות כוזבות, אך לא פירטה מדוע או כיצד היא הסכימה לקבל טענות כאלה מכתובת מייל מזויפת. לגבי דומטנדו, היוצר מאמין שדברים צריכים "להשתנות עכשיו" כדי להגן על יוצרי התוכן, במיוחד אלה הפרטיים.

התקשוב במשרדי הממשלה התמקד ב-2024 בשלושה תחומים מרכזיים: המשך מתן השירות לאזרחים, ובמיוחד לאלה שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, הטמעת בינה מלאכותית בשירותים ובפעילות של המשרדים והגופים השונים של הממשלה, והמשך המעבר שלהם לענן, במסגרת הפרויקט הלאומי נימבוס. זאת, בנוסף לפרויקטי IT שבוצעו במשרדי ממשלה שונים, כחלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם. פעילות הבינה המלאכותית קיבלה תאוצה בעקבות המלחמה. משרדי ממשלה הצליחו לשפר את הרציפות התפקודית שלהם לאורך כל המלחמה, בין היתר בזכות האצת האוטומציה של תהליכי העבודה שלהם, שבחלקה בוצעה באמצעות יישומים של AI. שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור הגוף שמנצח על פעילות התקשוב הממשלתי הוא מערך הדיגיטל הלאומי. ראשת המערך, שירה לב עמי, פירטה בוועידת AI eGov 2024 של אנשים ומחשבים, שנערכה בחודש שעבר, את עיקרי המדיניות של הממשלה בנושא הבינה המלאכותית. בנוסף, היא אמרה כי "האתגר הגדול הוא להפוך את המשבר להזדמנות. עלינו לנצל זאת ולקחת אותנו למקומות טובים יותר. זה ייעשה גם בעזרת מנהיגות דיגיטלית, בהתמודדות עם החסמים ובהמשך הריצה, כי זה מסע לטווח קצר – וגם ארוך". הפרויקטים הבולטים בתקשוב הממשלתי ב-2024, שכוללים AI במהלך השנה עלו לאוויר כמה פרויקטי דגל של IT במשרדי ממשלה, שכוללים בינה מלאכותית. ד"ר נחמן אורון, יועץ בכיר למערך הדיגיטל הלאומי ויו"ר פורום המנמ"רים בממשלה, מציין כמה בולטים: הראשון הוא פרויקט חשבונית ישראל, שפותח ועלה לאוויר בשע"מ, זרוע המחשוב של רשות המיסים – זרוע שאותה מנהל אריה רימיני. מטרת הפרויקט היא להגביר את האכיפה במלחמה בהון השחור, באמצעות פיקוח הדוק יותר על הנפקת חשבוניות וצמצום התופעה של חשבוניות פיקטיביות. מערכת זו כוללת גם רכיבים של AI, שמאפשרים את ייעול המשימה המורכבת, ומאז שהופעלה כפיילוט היא קצרה לא מעט הישגים. הפרויקט השני שד"ר אורון מצביע עליו הוא הפעלת מערכת שער עולמי במכס, בהובלת המנמ"ר, ליונל עמר. גם בפרויקט זה הוכנסו רכיבי AI, לשיפור ותמיכה בתהליכי היבוא לישראל והיצוא ממנה. ד"ר נחמן אורון, יועץ בכיר למערך הדיגיטל הלאומי ויו"ר פורום המנמ"רים בממשלה. צילום: ניב קנטור מערכת נוספת שהוא מציין היא רמיטק של רשות מקרקעי ישראל, בהובלת המנמ"ר, רביד שמואלי. המערכת הזאת ציינה השנה עשור לפעילותה, וגם היא כוללת רכיבים של טרנספורמציה דיגיטלית עסקית. ד"ר אורון מצביע על מערכת נוספת – שפותחה ברשות העתיקות, בהובלת המנמ"ר, אלבי מלכה. מדובר במערכת אינטגרטיבית לשירות התכנון, לפיתוח ולאנשי הרשות, שסייעה לחוקריה לבצע טוב יותר את העבודה שלהם. אלה הם רק כמה משלל פרויקטים מבוססי AI בתקשוב הממשלתי, שעליהם דיווחנו כאן, באנשים ומחשבים, במהלך השנה. אנשי הטכנולוגיה צועדים קדימה – התקציבים פחות הפעילות של הממשלה בתחום הבינה המלאכותית תלויה במשאבים שמקצה המדינה, שדרושים לצורך מחקר ופיתוח כלים ורכיבי AI. בתחום הזה, מדינת ישראל צועדת אחרי מדינות אחרות. בדיון שנערך בחודש יוני השנה בוועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת אמרה יו"רית הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן, כי "מדינות העולם בונות תשתית לעצמאות טכנולוגית וישראל נמצאת מאחור בכל מה שקשור למרוץ החימוש הטכנולוגי". גם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, התייחס לנושא הבינה המלאכותית ברמה הלאומית, בדו"ח מיוחד שעסק בו, ובדברים שאמר בעקבותיו בוועידת הפסגה של אנשים ומחשבים. המסקנה שלו היא שישראל לא משקיעה ב-AI ושמעמדה הבינלאומי מידרדר. אנגלמן קרא בוועידה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להשיקע יותר בבינה מלאכותית. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור לקראת סוף השנה קיבלנו כמה הכרזות על תחילתו של שינוי במדיניות. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ורשות החדשנות הודיעו על הקמת מעבדת מחקר ופיתוח ביו-התקנים וביו-שבבים, יחד עם התעשייה האווירית ובקרמוס טכנולוגיות. במשרד אף הוקם אגף מיוחד שעוסק באופן רוחבי בנושא הבינה המלאכותית – בעיקר בשיתופי פעולה בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה, ובשותפויות בין אומת הסטארט-אפ והחדשנות של ישראל לגופים ברחבי העולם. אלה הם תהליכים שאורכים זמן רב, אבל, כפי שנאמר בינתיים, יישומי ה-AI כבר פועלים במגזרים שונים, כאשר כרגע נראה שהמגזר הממשלתי הוא אחד הדומיננטיים בנושא, אם לא הדומיננטי ביותר. יש לכך חשיבות, בשל המשקל היחסי של ה-IT הממשלתי בכלל המשק. המלחמה לא פגעה בתהליכי המעבר של הממשלה לענן הנושא המרכזי השני הוא, כאמור, המשך המעבר של משרדי ממשלה לענן הלאומי נימבוס. בהקשר זה יש לציין שהמלחמה לא פגעה בתהליכי המעבר של המשרדים, וגם שתי החברות שזכו במכרז, אמזון וגוגל, המשיכו את פעילותן בארץ. שתיהן היו צריכות להדוף קריאות ואף הפגנות של עובדים שהיו בעקבות המלחמה, בדרישה מהן לצאת מהמכרז ולהפסיק לשתף פעולה עם ישראל. אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר לדאטה, חדשנות ודיגיטל. צילום: ניב קנטור בכנס נימבוס של אנשים ומחשבים, שנערך בחודש פברואר, סיפר אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר לדאטה, חדשנות ודיגיטל, על אתגרי הפרויקט, ואמר כי "היעד הוא לאפשר 'אזור נוחות' לרגולטורים ולבעלי המידע שהנתונים יעברו לענן, ושהוא ימוקם בישראל". לדבריו, "זה לא רק עניין פיזי, אלא זה עונה על היבטי אבטחת מידע ורגולציה". פרץ ציין כי "העברנו לשוק את המסר שהממשלה עוברת לענן. בהתחלה צחקו עלינו ואז חדלו, כי התחלנו לפעול, בהכנת המכרז, ולאחר מכן בעבודה מקצועית עם הספקיות". בעוד כחודשיים, ב-27 בפברואר 2025, ייערך כנס נימבוס השני של אנשים ומחשבים, שם יעדכן פרץ על פרויקטים ומגמות נוספות בפרויקט לאומי זה. עופרה פרנקל, המנמ"ית הראשית של הממשלה. צילום: ניב קנטור נושא הענן עלה גם בהרצאתה של עופרה פרנקל, המנמ"רית הראשית של הממשלה, בוועידת הפסגה של אנשים ומחשבים. היא אמרה כי "המעבר לענן תומך בחדשנות", וציינה שבשנה האחרונה, משרדי ממשלה עסקו בהכנת מפת הדרכים הממשלתית לפרויקט הנימבוס. לדבריה, אחד הדברים שצמחו ממפת הדרכים הזו הוא ש-"כל המשרדים יצרו תקן אחיד של מיפוי ודירגו מה נכון לתעדף בעת ההגירה לענן, כדי לקבל ערכים מוספים". גם לב עמי התייחסה באותו כנס לענן ואמרה: "המעבר לענן מהווה אתגר גדול, שדורש תכנון, תקציב, יכולות וידע. כולם שותפים למסע לענן, ועלינו להכיר ולנצל את ההזדמנויות הטמונות ב-AI. כלים חדשים עומדים לרשותנו, עם היצע של אלפי פתרונות".

על רקע מתקפות סייבר גדולות על ארגוני בריאות שהתרחשו השנה, המחלקה לבריאות ושירותי אנוש (HHS) שבמשרד לזכויות האזרח (OCR) האמריקני מבקשת להעמיד דרישות אבטחת סייבר חדשות לארגוני בריאות, שמטרתן להגן על הנתונים הפרטיים של החולים במקרה של התקפות סייבר – כך לפי דיווח ברויטרס. בין הדרישות – חיוב של ארגוני בריאות באימות רב-גורמי ברוב המצבים, פילוח הרשתות שלהם כדי להפחית את הסיכונים של התפשטות חדירות ממערכת אחת לאחרת, והצפנה של נתוני המטופלים כך שגם אם ייגנבו – הם לא יוכלו להיות נגישים. הדרישות כוללות גם הנחיה של קבוצות מוסדרות לנקוט פעולות מסוימות של ניתוח סיכונים, לשמור תיעוד על הציות ועוד. הדרישות הללו מועלות במסגרת אסטרטגיית אבטחת הסייבר שהכריז עליה ממשל ביידן בשנה שעברה. לאחר שתושלם, יעודכנו גם כללי האבטחה של חוק הניידות והאחריות של ביטוח הבריאות (HIPAA) משנת 1996, המפקח על רופאים, בתי אבות, חברות ביטוח בריאות ועוד, שעודכן לאחרונה ב-2013. סגנית היועצת לביטחון לאומי בארה"ב, אן נויברגר, העריכה את העלות של יישום הדרישות ב"כ-9 מיליארד דולרים בשנה הראשונה, ו-6 מיליארד דולרים בשנה השנייה עד החמישית", מציין הדיווח. ההצעה תפורסם ברישום הפדרלי ב-6 בינואר, ולאחר תקופה של 60 יום להערות ציבור תאושר סופית.