כניסתו של הנשיא האמריקני החדש-ישן דונלד טראמפ לחדר הסגלגל בעוד כשלושה שבועות שולחת גלי הדף לכל הכיוונים מאז בחירתו בחודש שעבר, ואחד מהם מכה חזק למדי ביצרניות בתחום המחשוב, שחוששות מהעלאת המיסים על הייבוא של מוצרים שמיוצרים מחוץ לגבולות ארצות הברית. שתי החברות המובילות בתחום כרטיסי המסך, אנבידיה ו-AMD, שיציגו בתערוכת CES בשבוע הבא את הדור החדש של כרטיסי המסך שלהן לשוק הגיימרים, שינו בעקבות החשש הזה את נהלי הייצור. בדרך כלל, ייצור השבבים מהדורות החדשים מתקדם באיטיות יחסית, כדי לאפשר לזהות בעיות ולהציע תיקונים אם צריך, אבל הפעם החברות מזרזות אותו. הסיבה היא רצונן לסייע ליצרניות של כרטיסי ההרחבה, על בסיס השבבים הגרפיים של שתי החברות, לבנות מלאים של כרטיסים חדשים בארצות הברית, על מנת להימנע מהמיסים הצפויים של טראמפ. רוב החברות מייצרות את הכרטיסים בסין או במדינות סמוכות בדרום מזרח אסיה – מקומות שסובלים גם כך ממלחמת הסחר האמריקנית-סינית. החשש: המחיר של כרטיסי המסך החדשים של אנבידיה יהיה אסטרונומי הדור החדש של כרטיסי המסך יהיה גם כך יקר מתמיד. אחת ההערכות היא שהמחירים של כרטיסי ה-GeForce RTX 5090 של אנבידיה יהיו גבוהים בכ-40% לעומת מחירי כרטיסי הדור הקודם, והאיום של טראמפ לעלות את המיסים על הייבוא מדרום מזרח אסיה לארצות הברית לעד 60% עלול להוביל לכך שהמחירים שלהם יהיו אסטרונומיים. אחת ההערכות היא שהמיסים החדשים יגרמו לעלייה גדולה מאוד של שוק כרטיסי המסך המשומשים. אם זה אכן יקרה, המשמעות של זה היא שיותר ויותר משתמשים יסתפקו בדורות קודמים, וזה ישפיע, בגלים, על המחירים של כרטיסי המסך ברחבי העולם.

2024 הייתה שנה רבת אתגרים והתפתחויות – המשך המלחמה בגזרות השונות ולחימה בכמה חדשות, על התוצאות הקשות שלהן, אך גם ההישגים וההצלחות, ו-100 חטופים שעדיין נמצאים בשבי החמאס בעזה, וכולנו מייחלים לשחרורם המהיר. ההיי-טק הישראלי, שמוביל את הכלכלה הישראלית, לא היה מנותק מהמצב והמשיך לפעול, גם בתקופה של אי ודאות. עם זאת, בעקבות המשבר במדינה התעוררו כמה אתגרים שהשפיעו עליו, והביאו גם אותו למשבר מסוים: ירידה בהשקעות, גיוס מסיבי של עובדים ומנהלים למילואים, עזיבה את הארץ של עובדים ומנהלים אחרים, ועוינות כלפי ישראל. זאת, לצד האתגרים הטכנולוגיים – מתקפות הסייבר הרבות, בעיקר על ידי אויבינו, הבינה המלאכותית ועוד. ביקשנו מבכירות ובכירים בהיי-טק הישראלי לסכם את השנה בענף, כפי שהם.ן רואים זאת. רבים נענו לבקשה, עד כדי כך שנאלצנו לחלק את הפרויקט למספר חלקים. התוצאות לפניכם: ליאור חנוכה, מנכ"ל מרכז היי סנטר ליזמות וחדשנות בחיפה איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "השנה הייתה מורכבת במיוחד עבור ההיי-טק הישראלי. מצד אחד, הענף חווה האטה משמעותית בהשקעות, בעיקר בתחילת השנה, בשל המלחמה והיעדרות של לא מעט יזמים ועובדים. מהצד השני, בחצי השני של השנה ניכרה התקדמות בתחומים כמו בינה מלאכותית, מדיקל ואנרגיה, שממשיכים להציב את ישראל על מפת החדשנות העולמית. עם זאת, יש תחושה של זהירות בשוק – גם מבחינת גיוסי כוח אדם וגם בהשקעות במיזמים חדשים". ליאור חנוכה, מנכ"ל מרכז היי סנטר ליזמות וחדשנות בחיפה. צילום: מיכה פרידמן כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "הארגון התמודד עם אתגרים רבים במהלך המלחמה, אבל גילה עמידות וגמישות. עם תחילת נפילת הטילים על חיפה עברנו מהר לעבודה מרחוק במידת הצורך, והדגש היה על שמירה על קשר עם העובדים והיזמים, מתן תמיכה נפשית ושמירה על קצב עבודה סביר. לצד האתגרים נוצרו הזדמנויות לחיזוק הסולידריות והחוסן הארגוני". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "איש השנה שלי הוא יזהר שי, שהקים את מיזם נקסט אוקטובר, שמחבר בין סטארט-אפים למשפחות נופלים. המיזם מראה כיצד ניתן לרקום סיפורי גבורה ואובדן לתוך מארג החדשנות והיצירה של תעשיית ההיי-טק הישראלית, ונועד להנציח את בנו, ירון ז"ל, באופן שבני המשפחה מגדירים כהכי חי ויצרני שאפשר. מעל לכל, המיזם מספר את הסיפור של המדינה מה-7 באוקטובר 2023 ועד היום – מעבר מחורבן לתקומה וגבורה של אלפי חיילים גיבורים, שבזכותם אנחנו יכולים להמשיך ליצור ולייצר חדשנות וחברות פורצות דרך". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "יש מקום לאופטימיות זהירה. עם סיום המלחמה בצפון, התאוששות גלובלית אפשרית ב-2025 וצמיחה מתמשכת בתחומי הבינה המלאכותית והאנרגיה הירוקה, ישראל תוכל לחזור להוביל בתחומים חדשניים. עם זאת, הענף זקוק ליציבות כלכלית, משפטית ומדינית כדי לחזור לשיעורי הצמיחה שהיינו רגילים להם בשנים קודמות". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "שיחזרו החטופים במהרה, שנסיים את המלחמה ושנחזור לשפיות בכל התחומים". שחר טביב, מנכ"ל Slice Knowledge איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "זו הייתה שנה של אתגרים גדולים, אבל גם של חדשנות בלתי נלאית. מלחמות לא רק בשדה הקרב, אלא גם ברמה העסקית, המקומית והעולמית, הכריחו את ההיי-טק הישראלי לחשוב טוב ולהיות חדשני. זה הדגיש את הצורך בטכנולוגיות פורצות דרך כמו בינה מלאכותית שממוקדת ביצירת ערך". שחר טביב, מנכ"ל Slice Knowledge. צילום: יח"צ כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "חלק ניכר מהעובדים והמנהלים שלנו נקראו לשירות מילואים לתקופות ממושכות – דבר שהציב אותנו בפני אתגר משמעותי. עם זאת, הרגשנו שהחובה שלנו היא להמשיך לתפקד במלוא הכוח ולהעניק ערך לא רק ללקוחותינו, אלא גם לחברה הישראלית. נעזרנו רבות בכלי הבינה המלאכותית שלנו לא רק כדי לשמור על תפקוד, אלא גם על מנת לשפר ולחדש. המצב המורכב הוביל אותנו לזהות מקומות שבהם נוכל לסייע באופן מהותי – בעיקר בתחום הלמידה מרחוק ושיפור יכולות קריטיות, שהשפיעו באופן חיובי הן על לקוחותינו והן על הדרך שבה אנחנו פועלים כארגון". מיהו.י איש.אשת השנה שלך בהיי-טק הישראלי?: "אין לי איש או אישה אחד.ת בלבד. אני מצדיע לכל המנהלים והמנהלות בהיי-טק הישראלי, שנלחמו וממשיכים להילחם – גם על המדינה וגם על כך שהחברות שלהם.ן ימשיכו לתפקד בזמנים כל כך מאתגרים. אלה שהיו יכולים מצאו גם את הדרך לתרום משאבים וטכנולוגיה לטובת המדינה, ולהראות בכך דוגמה מעוררת השראה לחוסן, אחריות ואהבת הארץ. אנשים כאלה מגלמים את הערכים שעושים את ההיי-טק הישראלי למה שהוא – לא רק תעשייה מתקדמת, אלא גם קהילה שתורמת בכל מצב". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "אני מאמין שכן, אבל אני לא יכול להתעלם מהחשש שלי מהשסע החברתי ומהקיטוב הגובר, שמחלק את העם למחנות. הכוח האמיתי של ישראל – גם בהיי-טק וגם בכלל – טמון באחדות שלנו. האחדות הזו היא שמאפשרת חדשנות, צמיחה וכושר התמודדות עם אתגרים. יש לנו עבודה רבה בשיקום האמון בין חלקי החברה ובבניית גשרים שמחברים ולא מפרידים. אני מאמין שההיי-טק הישראלי, עם הגישה היצירתית שלו והיכולת להוביל שינוי, יכול לשמש כמודל גם בשדה החברתי ולעזור לקדם את האחדות הזו. בלי אחדות, גם ההישגים הכלכליים והטכנולוגיים שלנו עלולים להיפגע". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחל לנו שנה של חיבורים, שבה ההיי-טק הישראלי לא רק יצמיח פתרונות, אלא יהפוך לגורם מוביל בשינוי חברתי וגלובלי. שאנחנו, כמדינה וכתעשייה, נמצא את הדרך לאחד כוחות בין מגזרים וקהלים שונים, תוך העצמת הדור הבא של המוחות היצירתיים שלנו. היכולת שלנו, כישראלים, לקחת אתגרים וליצור מהם הזדמנויות היא נכס שלא יסולא בפז, ואני מקווה שנמשיך להוביל בגאווה". איציק טאיב, מנהל פיתוח עסקי באברא איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "2024 הייתה אחת השנים המאתגרות ביותר בתולדות הענף. לצד האתגרים הכלכליים, תעשיית ההיי-טק המקומית נאלצה להתמודד גם עם ההשלכות של מצב ביטחוני מורכב בעקבות המלחמה. מצב זה השפיע על עובדים, על השגרה הארגונית ועל פרויקטים, אך במקביל חשף את עמידות התעשייה ואת יכולתה לתפקד בתנאים יוצאי דופן. ראינו חברות שהמשיכו לתמוך בעובדיהן גם בתקופות קשות, התגייסו למען הקהילה וחיזקו את ההיערכות התפעולית שלהן למצבי חירום. לצד כל המורכבות, גם בשנה זו הצליחו חברות ישראליות לבלוט, במיוחד בתחומים כמו בינה מלאכותית, סייבר ופינטק. השנה הזו הייתה תזכורת ברורה לכך שההיי-טק הישראלי הוא לא רק תעשייה, אלא גם סמל לעוצמה ולחוסן". איציק טאיב, מנהל פיתוח עסקי באברא. צילום: ליבי קטן נאור כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "אברא התמקדה השנה בשני היבטים חשובים – רווחת העובד והמשכיות עסקית. בכל הקשור לרווחת העובדים שלנו ובני משפחותיהם, יצרנו מערך תמיכה מקיף למשרתים במילואים וסיוע לעובדים באזורי סיכון. יש לאברא פעילות רבה בצפון, וכאשר רוב עובדינו פונו, דאגנו לספק עבורם מענה רגשי באמצעות ייעוץ פרטני והסדרת עבודה מרחוק לכל מי שנזקק לכך. בתוך כך, הבטחנו את המשכיות השירותים ללקוחותינו בארץ ובחו"ל. הפעילות שלנו הותאמה למציאות המשתנה באמצעות תוכניות המשכיות עסקית, תגבור מערך התמיכה הטכנית וזמינות גבוהה של צוותי הניהול, במטרה לתת מענה מהיר לכל צורך. בנוסף, כבר בימים הראשונים למלחמה אברא השיקה פלטפורמה בשם בית ישראלי, שמאפשרת חיבור והתאמה בין משפחות שמחפשות פתרונות אירוח לתקופת המלחמה לכאלה שמארחות או לבתים שפנויים לאירוח". מיהו.י איש.אשת השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "קשה להצביע על איש.ה אחד.ת כאיש.אשת השנה. מבחינתי, אנשי השנה הם כל אנשי המילואים, ובתוכם עובדי ה-IT, שבזמן המלחמה התגייסו לשירות מילואים, עזבו את המשפחות ואת השגרה המקצועית שלהם והתמסרו להגנה על המדינה – גם בשדה הקרב וגם במערכות הדיגיטליות". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "תעשיית ההיי-טק הישראלית ידועה ביכולת שלה להתאושש ולצמוח גם לאחר תקופות מאתגרות. היסודות של התעשייה איתנים: יש כאן מאגר טאלנטים יוצא דופן, יכולות חדשנות ברמה עולמית ותשתית של אקו-סיסטם שכולל סטארט-אפים, משקיעים וחברות בינלאומיות. בנוסף, אנחנו רואים תחומים כמו AI, סייבר ובריאות דיגיטלית, שממשיכים לצמוח ויוצרים הזדמנויות חדשות. אני מאמין שנראה חזרה לצמיחה, במיוחד אם נמשיך להשקיע בחינוך טכנולוגי, להרחיב את התמיכה בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים ולפעול לחיזוק קשרי המסחר הבינלאומיים. השיפור יגיע, אבל הוא ידרוש שיתוף פעולה בין הממשלה, התעשייה והקהילה העסקית". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "ראשית, אני מאחל לסיום מהיר ומוצלח של המלחמה, להחזרת החטופים לחיק משפחותיהם ולרפואת הפצועים בגוף ובנפש. לתעשיית ה-IT אני מאחל שתמשיך להוביל בתחומים כמו בינה מלאכותית, סייבר ותשתיות דיגיטליות חכמות, ותמצב את ישראל בחזית העולמית של הטכנולוגיה. שתהיה שנה שבה נשלב בין הצלחות עסקיות להשפעה חברתית ונזכור להשתמש ביכולות הטכנולוגיות שלנו גם לטובת בנייה של עתיד טוב יותר לכולנו. זו השנה שבה נרצה לראות לא רק חדשנות טכנולוגית, אלא גם חידוש של תקווה, שותפות וחוסן – בתעשייה, במדינה ובחברה הישראלית כולה". רקפת יעקבי, סמנכ"לית מערכות מידע בלאומית שירותי בריאות איך את מסכמת את השנה בהיי-טק הישראלי? "אם נמדוד את זה לפי הנושאים שפורסמו באנשים ומחשבים, מדובר בשנה של הרבה סייבר ו-AI בכל צורה שהיא, כולל שילוב של השניים". רקפת יעקבי, סמנכ"לית מערכות מידע בלאומית שירותי בריאות. צילום: מתן תמרקין כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "הארגון שלנו רפואי ולא צעיר, ועדיין, רבים מההון האנושי שלו, עובדים ועובדות, נהיו מילואימניקים במשך חודשים ארוכים והסתובבו עם מדים בעבודה. הם נרתמו למאמץ המלחמתי, ובימי ההפוגה הגיעו לעבודה וסייעו לקדם את העשייה הרבה. לאומית עשתה הכול כדי שכל מבוטח שפונה מביתו יוכל לקבל שירות מעולה בדרך שבה הוא בוחר – במרפאה, בדיגיטל או בביתו הזמני, פתחה סניפים בים המלח ובמלונות המפונים, ותגברה שירותים במקומות אחרים, עם רגישות רבה והתאמה לצרכים המיוחדים". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "המנהל של איש המכירות או מנהל המוצר. המנהל של אותו עובד שיצא למילואים, הצליח להכיל את העומס ואפשר לו לחזור לעבודה בהדרגה, תוך הבנה מלאה והתחשבות בקושי האמיתי של החזרה למציאות אחרת, רחוקה משאון התותחים. יש כאלה שעשו מעל ומעבר להחזיק את העסקים, וכל הכבוד להם על כך". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "המלחמה הביאה אתגרים, והיא מחייבת התייעלות וחשיבה אחרת. זה בפני עצמו ייחשב כשיפור". מה את מאחלת להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "שהחיילים יחזרו בשלום, שנצליח להחזיר את החטופים ושנצליח ליצור ולקדם, לטובת אזרחי ישראל ולטובת ההסברה הישראלית". אורן ירדני, דירקטור ומוביל קבוצת אונטולוגיה ב-eBay איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "זו הייתה שנה שהוכיחה לנו שתעשיית ההיי-טק בישראל היא בעלת חוסן גבוה ויכולת להסתגל גם למצבי קיצון. לצד חוסר הוודאות שהביאה איתה המלחמה, גם אל מול המשקיעים והחברות הגלובליות, הוכיחה התעשייה את יכולתה להמשיך לתפקד ואף לחדש. חשוב לציין את ההתגייסות של חברות רבות לתמיכה במאמץ המלחמתי – בגיבוי אנשי המילואים, שנעדרו במשך חודשים ארוכים, בתמיכה במשפחותיהם, בסיוע במתן פתרונות טכנולוגיים, ובהסטה של תרומות ושעות התנדבות של עובדים לתמיכה בקהילות שנפגעו, ובעסקים של מילואימניקים ומפונים". אורן ירדני, דירקטור ומוביל קבוצת אונטולוגיה ב-eBay. צילום: בני גמזו כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "מרכז המחקר והפיתוח של eBay בישראל זכה לתמיכה יוצאת דופן מההנהלה העולמית של החברה לאורך כל חודשי המלחמה. מטה החברה עשה התאמות מרחיקות לכת והעמיד משאבים משמעותיים לרווחת העובדים, שכללו, בין היתר, הגמשה של חובת ההגעה למשרדים, מתן תמיכה נפשית, וסיוע ייחודי ומורחב למשרתי המילואים ובני משפחותיהם. לצד זאת, ניכר שהעובדים הבינו די מהר ש-2024 לא תהיה שנה פשוטה ושיש חשיבות שהמשק הישראלי ימשיך לפעול. לשמחתנו, ההירתמות של העובדים והתמיכה ההדדית של הצוותים בישראל הביאו לסיום השנה באופן מוצלח, עם עמידה ביעדים העסקיים והמשך חדשנות טכנולוגית". מיהו.י איש.אשת השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "זאת לא שנה של גיבור אחד כי אם של גיבורים רבים – אנשי מילואים ובנות משפחותיהם, וכן משפחות שנאלצו לעקור מבתיהן לתקופות ממושכות, שעל אף הקשיים, המשיכו לעשות את המירב על מנת להמשיך ולתרום גם בעבודה". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "על אף האתגרים המורכבים שעומדים בפנינו, אני מביט באופטימיות זהירה על עתיד ההיי-טק הישראלי. ניסיוני בענף לימד אותי שהביקוש העולמי לחדשנות טכנולוגית גובר תמיד, ולא פשוט לוותר על הטאלנט הישראלי. אני מאמין שעם התייצבות המצב הביטחוני נראה גם התחזקות של הענף וחזרה לצמיחה". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "בראש ובראשונה, אני מאחל לכל משפחות החטופים שיזכו לראות את יקיריהן שבים הביתה במהרה. זה נושא שחייב לעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומי, והוא תנאי הכרחי לתהליכי הריפוי החברתי. לצד זאת, אני מייחל שנמשיך לראות את רוח החדשנות והיזמות הישראלית פורחת ומובילה פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך, תוך יצירת שיתופי פעולה גלובליים וצמיחה כלכלית. אני מאמין שההיי-טק הישראלי ימשיך להיות מקור לגאווה לאומית ומודל לחיקוי עולמי בעולמות החדשנות והיזמות, ושנראה מדיניות לאומית שתמשיך לחזק את מעמדה של ישראל כמעצמת טכנולוגיה עולמית". אדם כהן, מנהל צמיחה ראשי בפיוניר כיצד אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי?  "חווינו שנה בהחלט מאתגרת – הן עבור ההיי-טק הישראלי והן עבור החברה הישראלית כולה. חוסר היציבות השפיע על ההשקעות בסטארט-אפים חדשים, והביא לירידה בביקוש של משקיעים להשקיע בקרנות הון-סיכון ישראליות ולירידה בהשקעות של קרנות הון-סיכון זרות בחברות ישראליות. כמו כן, חלק מהחברות שהבסיס האופרטיבי שלהן נמצא בישראל הפנו חלק מהמשאבים שלהן למרכזים בחו"ל, כדי להבטיח המשכיותם העסקית". אדם כהן, מנהל צמיחה ראשי בפיוניר. צילום: יח"צ כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "לאורך השנה האחרונה, העובדים שלנו בישראל הפגינו חוסן יוצא דופן. חלק מהם נקראו למילואים, ואנחנו ממשיכים לספק להם וליתר העובדים תמיכה ככל הנדרש. תוצאות הרבעון השלישי של השנה מראות על שבעה רבעונים רצופים של צמיחה בנפח הפעילות. כמו כן, אנחנו ממשיכים לגייס טאלנטים בישראל לתחומים שונים. זאת, במקביל למאמצים שלנו ליצור קהילה תומכת ומגובשת עבור יותר מ-2,150 העובדים והעובדות שלנו ברחבי העולם". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "יהודה זיסאפל ז"ל, מייסד שותף של רד בינת ואחד מאבות תעשיית ההיי-טק הישראלית, שנפטר השנה בגיל 82. תרומתו של זיסאפל לענף היא אדירה. יהודה ואחיו, זהר, שנפטר גם הוא, קידמו חברות טכנולוגיות רבות בישראל, ואף תרמו לשילוב של צעירים מרחבי המדינה בתעשיית ההיי-טק, וזה מעורר השראה בעיניי". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "תעשיית הפינטק כל הזמן מתקדמת, ומחפשת דרכים להשתפר ולתת ללקוחות שירות טוב יותר. במהלך השנה פרסמנו מחקר שנערך בקרב כ-3,800 עסקים מ-15 מדינות, כולל מישראל, והראה שההזדמנות עבור עסקים קטנים ובינוניים לצמוח כתוצאה מהביקוש הגלובלי היא עצומה. מבין המשיבים בישראל, 59% אמרו כי רשת ספקים מגוונת וגלובלית מסייעת להם להיות ערוכים במצבים של חוסר יציבות". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "המשק הישראלי יודע להתגבר על קשיים, ואני מאמין שנראה זאת גם כעת. אני מקווה שההיי-טק הישראלי ימשיך לשגשג עוד שנים רבות, ולהוביל בחדשנות וביצירתיות". בן כפולר, מנהל פעילות סנטינל וואן בישראל וביוון איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "אי אפשר לנתק את מה שעברנו כחברה, כמדינה וכעם מההשפעה שהייתה על התעשייה שלנו. זו הייתה שנה לא פשוטה לאנשים שהם הבסיס לתעשייה המופלאה הזו, שהיא הקטר של המשק". בן כפולר, מנהל פעילות סנטינל וואן בישראל וביוון. צילום: יח"צ כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "סנטינל וואן עסקה לפני המלחמה, עוסקת כיום ותמשיך בעתיד להגן על הנכסים של הלקוחות שלה. זו המטרה. מאחר שיש לנו צוות גדול מאוד בישראל, הייתה הבנה למצב הרגיש ולדרישות המיוחדות של הלקוחות, והייתה הירתמות מלאה – הן של ההנהלה והן של הצוותים – כדי שנוכל לסייע ללקוחות שהיו זקוקים לסיוע נוסף שלנו". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "יזהר שי, יזם היי-טק, משקיע הון-סיכון ותיק ולא פחות חשוב, פעיל במספר רב של יוזמות חברתיות. שי, שאיבד את בנו, ירון ז"ל, ב-7 באוקטובר, הקים יחד עם משפחתו את פרויקט נקסט אוקטובר – מיזם שמחבר בין חברות סטארט-אפ למשפחות נופלים. מיזם מדהים זה מנציח את הנופלים ויוצק משמעות נוספת עבור חברות הסטארט-אפ. בעיניי זוהי ציונות אמיתית". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "אני מאמין שכן. אין לנו ברירה – זה הקטר של המשק, וחובתנו להחזיר אותו למסילה ולהיות ראש החץ בשיקום המדינה" מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי? "לפני הכול, חזרה של החטופים והחטופות הביתה. זה חייב להיות הדבר הראשון בתהליך הריפוי שלנו -כמדינה, כחברה וכתעשייה. ברגע שזה יקרה, נוכל לנסות לחזור לשגרה. תעשיית ההיי-טק היא חזקה ועוצמתית, ואין לי ספק שהיא תחזור לשגשג, אבל זו תעשייה שמי שמובילים אותה הם אנשים צעירים, שבשנה פלוס האחרונה היו מושקעים גם במקומות אחרים – חלקם ביוזמות אזרחיות מגוונות, חלקם בסיוע בעמותות, בתחומים שונים, וחלקם במילואים. אני מאחל לנו לחזור לשגרה ה-'משעממת' שלנו". אריאל כץ, מנכ"ל סייסנס איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "תעשיית ההיי-טק הישראלית התמודדה בשנה החולפת עם אתגרים חסרי תקדים, כולל תנאים גלובליים של אי ודאות כלכלית, שיעורי ריבית עולים, חוסר יציבות גיאו-פוליטית ומשברים מקומיים, כמו גיוסי מילואים במהלך מלחמה ממושכת ואי ודאות פוליטית. למרות המכשולים הללו, האקו-סיסטם המקומי הדגים חוסן יוצא דופן וכושר הסתגלות. וויז גייסה השנה מיליארד דולר לפי הערכת שווי של 12 מיליארד דולר – מה ששיקף את אמון המשקיעים בחדשנות הישראלית. בנוסף, ראינו השנה לא מעט אקזיטים, כחלק מתהליכי קונסולידציה וצמיחה בתוך התעשייה. התפתחויות אלה מצביעות על כוחו של הסקטור ביצירת ערך ובחדשנות גם בימים של קושי ולחץ". אריאל כץ, מנכ"ל סייסנס. צילום: עזרא לוי כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "סייסנס התמודדה עם אתגרי המלחמה הנמשכת בעזרת חוסן והיערכות, בין היתר הודות ללקחים שהפקנו מהתמיכה בסניף המשמעותי שלנו באוקראינה, במהלך המלחמה שם. הניסיון שצברנו אפשר לנו ליישם תוכניות של המשכיות עסקית ולהבטיח יציבות תפעולית, תוך שמירה על הביטחון והרווחה של עובדינו כעדיפות עליונה. לעובדים שלנו בעולם היה תפקיד קריטי בשימור ההמשכיות העסקית בישראל. הם השתלבו באופן חלק כדי לגבות עובדים ישראלים שגויסו לשירות מילואים או חוו אתגרים אחרים שקשורים למלחמה. הם גם תמכו בעובדות החברה – נשות מילואימניקים. אפשרנו לעובדים שלנו הרבה גמישות וסיפקנו משאבים נוספים כדי לתמוך במשפחותיהם". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "הסיפור של אייל וולדמן השנה הוא תזכורת עוצמתית לא רק לחוסן האישי שלו, אלא גם לחוסן של תעשיית ההיי-טק הישראלית כולה. למרות הטרגדיה הקשה, שבה הוא איבד את בתו, דניאל ז"ל, במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, וולדמן בחר להמשיך קדימה. הוא לא רק שרד את הכאב, אלא הפך אותו לכוח מניע – לפעול, לתרום ולהנהיג בתעשייה שהוא עזר לבנות. על כך הוא גם זכה השנה בפרס ישראל. וולדמן היה אחד הראשונים שהבינו שההיי-טק הישראלי יכול להיות הרבה יותר מעסק טכנולוגי. הוא יצר חיבורים אמיצים בין מגזרים שונים והקים בעבר, במסגרת מלאנוקס, מרכזי פיתוח בשטחים ובעזה, מתוך אמונה אמיתית שהטכנולוגיה יכולה לשמש כגשר כלכלי וחברתי, גם במקומות שבהם יש חוסר אמון וחוסר ודאות. דווקא השנה, כאשר נראה שהאתגרים רק הולכים וגדלים, הסיפור של וולדמן הוא עדות למה שהופך את ההיי-טק הישראלי לייחודי: היכולת לראות מעבר לאתגר המיידי, לא לוותר ולמצוא דרך להפוך כל משבר להזדמנות. הסיפור שלו מזכיר לכולנו שאפילו ברגעים הקשים ביותר, יש מקום לתקווה, לעשייה ולבנייה של עתיד טוב יותר. זו המורשת של ההיי-טק הישראלי וזו ההבטחה שלנו לשנים הבאות". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "אני מאמין שהשנה הקרובה תהיה שנה של התחדשות וצמיחה. לא כי יהיה קל יותר, אלא כי נמשיך לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב – להעז, לחדש ולפרוץ גבולות. ההיי-טק הישראלי הוא לא רק מנוע כלכלי, אלא גם ההוכחה לכך שגם בזמנים מאתגרים, אפשר ליצור עתיד טוב יותר לכולנו. ישראל תמיד ידעה להתמודד עם אתגרים – כלכליים, ביטחוניים וחברתיים – ולהפוך אותם ליתרון תחרותי. ההיי-טק הישראלי נבנה על בסיס של חוסן, יצירתיו, ויכולת יוצאת דופן לראות הזדמנות דווקא כשיש אי ודאות. התקופה האחרונה לימדה אותנו להסתכל אחרת על מה שנדמה כבלתי אפשרי. במקום להיתקע, למדנו להתייעל. במקום לחשוש, חיפשנו פתרונות. במקום להאט, התחלנו מחדש. הקשיים האלה לא רק חיזקו אותנו, הם גרמו לנו לחזור ליסודות – לחדשנות אמיתית, ליצירת ערך מובהק ולחיבור משמעותי עם האנשים שסביבנו. דווקא מכאן, מהמורכבות ומהאתגרים, יש להיי-טק הישראלי הזדמנות לנסח מחדש את המנהיגות שלו. לא רק להוביל טכנולוגית, אלא להיות דוגמה לעולם: איך מתמודדים עם משבר, איך בונים שיתופי פעולה חדשים ואיך מייצרים צמיחה שמבוססת על משמעות". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחל להיי-טק שלנו להעז, ללכת אל מעבר לגבולות המוכר. לא רק להוביל בחדשנות טכנולוגית, אלא גם להוביל דרך מחשבה חדשה – כזו שמחברת בין מגזרים, מרחיבה את מעגלי ההשפעה, ומייצרת פתרונות אמיתיים לאתגרים המקומיים והעולמיים. שהחברות הישראליות ייקחו על עצמן לא רק לגדול ולהצליח, אלא גם לתרום יותר לקהילות שסביבן ולהיות חלק מהתיקון החברתי שאנחנו כל כך זקוקים לו. למדינת ישראל אני מאחל שנה שבה נלמד לחבר מחדש בין הקצוות. שהכוח של ההיי-טק הישראלי – החוצפה, היצירתיות והנחישות – יהיה גם הכוח שמחבר אותנו, כעם. שהשנה הקרובה תביא איתה את היכולת להקשיב, להבין ולהאמין שלכל חלק יש מקום במדינה שלנו. שזו תהיה שנה שבה החדשנות לא תיעצר בטכנולוגיה, אלא תגיע גם למנהיגות, לחינוך ולחברה. שנה שבה נחזור להאמין שאפשר לבנות יחד עתיד טוב, שוויוני וחזק יותר לכולנו". בני כץ, מנכ"ל ומייסד קומפלייס (Compleyes) איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "השנה החולפת התאפיינה במבחן עמידות עבור ההיי-טק הישראלי. המלחמה הובילה לגיוס עובדים חיוניים לשירות מילואים ממושך ולירידה בקצב ההשקעות. למרות זאת, המגזר שמר על תפקידו המרכזי. ראוי לציין שיש התאוששות בגיוסי הון. כמו כן, השפעת המלחמה יצרה אי ודאות, וחברות נדרשות לתכנון אסטרטגי וחדשנות לשימור הצמיחה". בני כץ, מנכ"ל ומייסד קומפלייס. צילום: דורון פדלון כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "למרות גיוס שליש מכוח האדם שלנו לשירות מילואים ממושך, נותרנו נחושים במשימתנו. מספר הלקוחות שלנו הורחב משמעותית וחברות רבות עושות כיום שימוש בפלטפורמה שלנו. דווקא בגלל המחסור בעובדים, שיצאו למילואים, הרגשנו יתר מחויבות לחדשנות ולהצלחת החברה והלקוחות על ידי הצוות הקיים". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "חמי פרס, שותף-מייסד ומנכ"ל בקרן הון-הסיכון פיטנגו. עם תחילת המלחמה הקמנו ביחד פרויקט רחפנים אזרחי, שבמסגרתו יצרנו קשר עם יבואנים, שתרמו רחפנים ואנחנו העברנו אותם לשטח. פרס המשיך את הדרך שלי, אפילו מבלי שידעתי. הוא לקח את הפרויקט שאני התחלתי והמשיך אותו יחד עם אחרים, ובכך הציל הרבה חיים. אני מניח שהיו לו הרבה משימות על הראש, אבל הוא הפגין מנהיגות רבה ואמיתית – וזה מה שאנחנו מצפים מאנשים שנמצאים בעמדות מפתח". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "כן. מגזר ההיי-טק הישראלי עומד, לדעתי, בפני תנופה מהירה. הצורך הגלובלי בפיתוחים ישראליים רק מתגבר עם השנים, והחברות כחול לבן יודעות לתת לזה מענה. חברות ישראליות גדולות עוטפות חברות קטנות יותר, וזה משהו שמחמם את הלב. גם ההשקעות יחזרו להיקפן בעבר, ואף יורחבו". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "ראשית, אני רוצה לפרגן לעובדי ההיי-טק בשירות קרבי – מקצוענים רבים שעזבו את תפקידיהם כדי להגן על ארצנו, ובהתנהגותם הציגו מסירות, הקרבה, אומץ וערכיות שאין שני להן. להיי-טק הישראלי אני מאחל המשך עמידות וחדשנות, והמשך טיפוח צמיחה כלכלית ומנהיגות טכנולוגית. למדינת ישראל אני מאחל שנה שקטה, השבת החטופים ותחילתה של שנת החלמה, יציבות ושגשוג". טל לאופר, סמנכ"לית פיתוח ומוצר בקלארוטי איך את מסכמת את השנה בהיי-טק הישראלי? "השנה האחרונה הייתה קשה מאוד – לכל אחד במדינת ישראל, בכל תעשייה. קשה להתנתק מהמציאות הטראגית ומהאתגרים האישיים והעסקיים שהמלחמה מביאה. לכל אחד יש מישהו לדאוג לו, בין אם זה חייל סדיר, מילואים או הילדים שלבד בבית בשעת אזעקה. למרות כל האתגרים האלה והמצב המקרו-אקונומי הלא פשוט, ישראל המשיכה להצליח מאוד בייצור מוצרים פורצי דרך, במיוחד בתחום הסייבר, ולראייה מספר הרכישות המרשים על ידי חברות מובילות בתחום והגיוס הענק של וויז – של מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד. ההצלחות האלה מפגינות את עמידות ההיי-טק הישראלי בפני משברים ואת היכולת ליצור מוצרים חדשניים תוך חשיבה יצירתית, כאשר כל זה מלווה ביכולת ביצוע גבוהה. השנה גם עמדה בסימן מהפכת ה-AI, שעומדת לשנות את חיינו בהרבה מובנים. בעולם הסייבר, כניסת ה-AI מביאה הרבה חידושים, אך גם הרבה אתגרים חדשים, וראינו כמות גדולה של סטארט-אפים שנולדו כדי להתמודד עם האיומים החדשים האלה". טל לאופר, סמנכ"לית פיתוח ומוצר בקלארוטי. צילום: יח"צ כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "ישנם אתגרים. לדוגמה, בתקופות מסוימות, כחצי מאנשי הארגון הטכנולוגי היו במילואים. קלארוטי תמכה בהם ובמשפחותיהם עד כמה שניתן, במישורים החומרי והנפשי. שאר עובדות ועובדי הארגון, שלא נקראו למילואים, נאלצו להתגייס כדי לגבות את אלה שכן, ולשמור על המשכיות עסקית למען הלקוחות הרבים שלנו". מיהו איש השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "איש השנה שלי הוא נדב צפריר, ממייסדי ולשעבר מנכ"ל Team8, שהשנה התמנה למנכ"ל צ'ק פוינט. צפריר הוא מחלוצי הסייבר בישראל ואחד מקטרי הצמיחה של תעשיית ההיי-טק ב-20 השנים האחרונות, עם השקעות וייעוץ לעשרות סטארט-אפים וחברות בכל התחומים, למשל סולאראדג', טאלון, דיג – וגם לנו, קלארוטי. השנה, הוא קיבל על עצמו את תפקיד מנכ"ל צ'ק פוינט במקום גיל שויד, שהקים וניהל את החברה מזה יותר משלושה עשורים. שויד הוא ממייסדיי ענף הסייבר בארץ, והאחראי להצלחתה ויציבותה של צ'ק פוינט בעשורים האחרונים. צפריר הוא איש השנה בעיניי כיוון שהוא לקח על עצמו אתגר גדול, בניהולה של חברה גדולה, שמהווה גאווה ישראלית. עליו להכניס חדשנות ויצירתיות לחברה הוותיקה ולשפר את הצלחתה בשוק הסייבר העולמי, שבו מתחרות רבות עקפו אותה מבחינת ביצועים והכנסות. זאת, תוך שמירה על האופי הייחודי של צ'ק פוינט ומחויבותה לקהילה בישראל. יהיה מרתק לצפות בהצלחה שצפריר יביא אתו". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "קשה להפריז בחשיבותה של כניסת טכנולוגיית הבינה המלאכותית לעולמנו, ואנחנו עוד לא מסוגלים לדמיין את השפעותיה ואיך היא תשנה, וכבר משנה, את חיינו. אני צופה שהטכנולוגיה הזו תייצר תנופה פיתוחית של פתרונות שיטמיעו אותה במגוון יישומים, שישפיעו על כל פן בחיינו. כיוון שישראל היא בחוד החנית של החדשנות הטכנולוגית, אני צופה שבשנים הקרובות נראה פריחה בענף ההיי-טק, עם יותר חברות ויותר צורך במפתחים ואנשי מוצר". מה את מאחלת להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחלת שהחטופים והחיילים שלנו יחזרו במהירה ובשלום לביתם. יותר מזה אנחנו לא צריכים". אלי לוין, מייסד ומנכ"ל סייברוט איך אתה מסכם את השנה בהיי-טק הישראלי? "זו הייתה שנה של תנודתיות ואתגרים לצד הזדמנויות. המגמות הגלובליות, כמו ההאטה בשווקי ההשקעות והצורך בהתייעלות, הורגשו בעוצמה גם בישראל. הירידה המשמעותית בהשקעות בקרנות הון-סיכון ובאקוויטי השפיעה על חברות סטארט-אפ, וכתוצאה מכך, רבות מהן נאלצו לצמצם פעילות או לשנות אסטרטגיה. עם זאת, התחומים שבהם ישראל מובילה, כמו סייבר, AI, פינטק וטכנולוגיות בריאות, המשיכו למשוך עניין בינלאומי ולהציג צמיחה, בעיקר בזכות החדשנות הבלתי נגמרת של היזמים המקומיים. ההשפעה הגוברת של רגולציות בתחום הפרטיות ואבטחת המידע יצרה אתגר משמעותי, אך גם אפשרות לחברות רבות לחדש ולהתאים את הפתרונות שלהן לדרישות משתנות. השנה הזו גם הביאה עמה עלייה דרמטית באיומי סייבר, שחייבו את התעשייה לשדרג טכנולוגיות ולהשקיע יותר בהגנות – מה שתרם למיקוד מחדש בתחום הסייבר כיתרון אסטרטגי של ישראל. בסיכומו של דבר, ההיי-טק הישראלי הוכיח פעם נוספת את עמידותו, על אף כל האתגרים החיצוניים והפנימיים, ואת היכולת שלו להסתגל במהירות. זו הייתה שנה של למידה והתבגרות, שהכינה את הענף להזדמנויות חדשות בעידן שאחרי המשבר". אלי לוין, מייסד ומנכ"ל סייברוט. צילום: יח"צ כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה? "השנה הזו הייתה יוצאת דופן גם בסייברוט, עם קצב אירועים 'על סטרואידים', שחייב אותנו להסתגל במהירות לשינויים דרמטיים שנבעו מאיומים חדשים. בין אם מדובר במעבר לעבודה מהבית או בצורך של חברות שעבדו בעבר רק מהמשרד לאמץ טכנולוגיות חדשות – הכול דרש התמודדות עם סיכונים שטרם נראו כמותם. נוסף על כך, התמודדנו עם עלייה משמעותית במתקפות הסייבר, שכללו מתקפות מתוחכמות מצד איראן והפרוקסיז שלה. מתקפות אלה ניסו לערער את היציבות של ארגונים רבים, ונאלצנו לפעול בנחישות ובמהירות כדי להגן על לקוחותינו. פעלנו ב-250%, עם עבודה מסביב לשעון עבור לקוחותינו. עבדנו בנחישות כדי לספק יציבות, להתמודד עם דרישות רגולציה מורכבות ולנהל סיכוני סייבר מתקדמים". מיהו.י איש.אשת השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "איש ואשת השנה שלי הם כל מי שלקחו ולוקחים חלק באקו-סיסטם ההיי-טק הישראלי, תוך שהם מציבים את המדינה ואת ערכיה בחזית העשייה שלהם. הם והן המנוע שמניע את החדשנות, ההתמודדות עם אתגרים והתרומה לשגשוג של ישראל בזירה הגלובלית". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף? "אני צופה שיפור במצב הענף, בזכות דחיפה משמעותית להגברת המודעות גם בקרב ארגונים רגולטוריים. השינוי הזה יוצר הזדמנויות למי שיבין את הערך העסקי והכלכלי שבאימוץ הפתרונות המתקדמים, וידע להפיק מהם את הפירות לטובת הארגון". מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחל להיי-טק ולמדינה שנה של יציבות וצמיחה, שבה, מתוך הכאוס הנוכחי, ייוולדו הזדמנויות חדשות וחיוביות, שיביאו לעידן חזק וחדש. חיזוק שיתופי פעולה בין גופים טכנולוגיים ורגולטוריים, לצד צמצום איומי הסייבר וקידום הכלכלה הדיגיטלית של ישראל, יהפכו את התקופה הזאת לנקודת מפנה משמעותית לעתיד טוב יותר". נעמה לוקר הראלי, סמנכ"לית משאבי אנוש בסוני סמיקונדקטור ישראל איך את מסכמת את השנה בהיי-טק הישראלי?  "השנה האחרונה הייתה מאתגרת ומורכבת במיוחד. המציאות בארץ השתנתה באופן דרמטי. חברות רבות נאלצו לבצע התאמות משמעותיות למצב החדש, שהן נקלעו אליו בעל כורחן. מאורעות השנה האחרונה השפיעו על העובדים והמנהלים, וניתן היה לראות חיזוק של ערכי הסולידריות והערבות ההדדית. זאת, כאשר חלק מהחברות נאלצו לנהל מחדש את סדרי העדיפויות העסקיים שלהן. ללא ספק, המילה 'חוסן' הפכה בשנה החולפת לנושא ליבה בכל הנוגע לניהול משאבי אנוש בהיי-טק הישראלי, כשהמציאות המאתגרת מבחינה ביטחונית, רגשית וחברתית דרשה מחברות לפעול במהירות ובאופן יצירתי כדי להתמודד עם מצבים חסרי תקדים". נעמה לוקר הראלי, סמנכ"לית משאבי אנוש בסוני סמיקונדקטור ישראל. צילום: דיוויד גראב כיצד מתפקד הארגון שלך במלחמה?  "במציאות שבה עובדים רבים נקראו לשירות מילואים, מערך כוח העבודה בחברה עמד בפני אתגרים משמעותיים. שילוב בין מתן גמישות לעובדים לשמירה על יעילות תפקודית הוא קריטי בתקופה כמו זו, של עלייה ברמות הלחץ ודרישות גבוהות – וכך עשינו. שמנו דגש מיוחד על תמיכה וחיזוק של המילואימניקים שלנו ובני משפחותיהם, תוך יצירת סביבה מכילה ומבינה. בקרב כלל העובדים שמנו דגש על שקיפות וניהול ערוצי תקשורת פתוחים, שאפשרו לנו להקשיב לצרכים הייחודיים של כל עובד. גמישות הייתה מילת מפתח בהתנהלות הארגונית שלנו – בלוחות הזמנים, בהתאמות פרויקטים ובמענה למציאות המשתנה. בנוסף, מתוך רצון להעניק תחושת משמעות לעשייה, בחרנו להיות מעורבים בתרומה לקהילה, בעיקר בעזרה ליישובי העוטף, באמצעות יוזמות מגוונות, שיצרו תחושת ערך ושייכות גם מחוץ לארגון". מיהי אשת השנה שלך בהיי-טק הישראלי? "אני בוחרת בישראלית לשעבר, שהיא אחת המנכ"לים.ות המובילים.ות בהיי-טק העולמי – צפרא כץ, מנכ"לית אורקל. זאת, הן בזכות התמיכה שהפגינה בישראל מאז ה-7 באוקטובר, כולל ביקור בעוטף ההרוס, והן בזכות תרומתה המשמעותית לעולם הטכנולוגיה ולחיזוק הקשרים בין ישראל לתעשיית ההיי-טק הגלובלית, בייחוד בשנה המאתגרת שעברה על כולנו. האופטימיות שהובילה אותה לאורך השנים, שבאה לידי ביטוי ביתר שאת בשנה האחרונה, היוותה מודל והשראה עבורי. לא רק ענף ההיי-טק עומד לנגד עיניה, אלא מדינת ישראל כולה, והיא ראויה למלוא ההערכה והכבוד על כך". האם לדעתך אנחנו עומדים בפני שיפור במצב הענף?  "השנה האחרונה הייתה ללא ספק אחת המאתגרות שידענו, ואנחנו עומדים בפני אתגרים נוספים. עם זאת, אני מלאת אופטימיות, בזכות החוסן יוצא הדופן שחברות ההיי-טק הפגינו במלחמה עד כה. חלק מהעובדים בענף מתמודדים עם שחיקה נפשית וההתאוששות המורלית תדרוש זמן. יחד עם זאת, חזרת המילואימניקים לשגרה ולמסלול עבודה תקין צפויה לתרום רבות להחזרת הענף למסלול של צמיחה מחודשת". מה את מאחלת להיי-טק הישראלי ולמדינה לשנה הבאה? "אני מאחלת להיי-טק הישראלי שיתמקד באתגרים המקצועיים ולא יצטרך עוד להתמודד עם המלחמה ותוצריה. אני מאחלת שהארגונים ימשיכו להשקיע בטיפוח החוסן האישי והמקצועי וביצירת סביבת עבודה שמבינה ומכילה את האתגרים האישיים והמקצועיים של העובדים. למדינת ישראל אני מאחלת, ומצפה, שכל החטופים ישובו במהרה לחיק משפחותיהם, שהפצועים בגוף ובנפש יחלימו ושהחיילים יחזרו הביתה בשלום. כמו כן, אני מאחלת למדינה שנה שבה אזרחיה יפעלו מתוך ערכים של סולידריות למען טובת הכלל, שתהיה שנה של חיבור וכוחות משותפים". המשך הפרויקט – מחר. לחלק א' של הפרויקט לחצו כאן, לחלק ב' כאן ולחלק ג' – כאן.

תחקיר בלעדי של הוושינגטון פוסט מאת אליזבת דווסקין, אשר פורסם אתמול (א') תחת הכותרת "ישראל בנתה 'מפעל AI' למלחמה ושיחררה אותו בעזה" חשף פרטים, חלקם מטרידים, על השימוש שעשה צה"ל בבינה מלאכותית במהלך מבצע "חרבות ברזל" ברצועה. בנוסף, התחקיר גילה כיצד הפך צה"ל את יחידת המודיעין שלו, 8200, לכאורה, לשדה ניסוי לטכנולוגיות AI מתקדמות, וזאת מספר שנים לפני פרוץ המלחמה. לפי הדיווח, לאחר מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, החל צה"ל להפציץ את עזה באופן מאסיבי, תוך שימוש במאגר מטרות שנאסף במשך שנים. אולם, כאשר מאגר המטרות החל להתדלדל, פנה הצבא לכלי בינה מלאכותית מתקדם בשם "הבשורה" (The Gospel), שפיתוחו הושלם ב-2020, וזאת על מנת ליצור במהירות מאות מטרות נוספות חדשות. הכלי, המבוסס על למידת מכונה ומאות אלגוריתמים חיזויים, אפשר לצבא הישראלי, כך נטען, לנתח כמויות עצומות של נתונים, כולל תצלומי לוויין, תקשורת בין אנשים ומידע מרשתות חברתיות, ולזהות מטרות כגון מנהרות, משגרי רקטות ותשתיות חמאס. EXCLUSIVE: Sharing my investigation into how Israel’s secretive 8200 intelligence unit built “AI factories” for war. Years before October 7, commanders debated whether “the man was replaced by the machine.” ???? https://t.co/Wx3oe7Sfqh — Elizabeth Dwoskin (@lizzadwoskin) December 29, 2024 מה עושים "הבשורה", "לבנדר" וכלי ה-AI האחרים בשירות צה"ל? המערכת אפשרה לצה"ל לזהות דפוסים מיקרוסקופיים בתצלומי לוויין, כמו שינויים קלים בקרקע, שעלולים להעיד על קיומה של מנהרה או הטמנתו של משגר טילים חדש. מדובר בפעולה שבעבר נדרש שבוע שלם לבצע, אך באמצעות הכלי החדש התקצרה ל-30 דקות בלבד. בנוסף ל"הבשורה" נעשה שימוש בתוכנת AI נוספת בשם "לבנדר", אשר נועדה להעריך את הסבירות שאדם מסוים הוא פעיל חמאס, על ידי מתן ציון מספרי. הכלי התבסס על ניתוח נתוני מיקום, שיחות טלפון ופעילות ברשתות חברתיות. לפי הכתבה בפוסט, בידי צה"ל היו גם תוכנות נוספות, ששמותיהן – כמו "אלכימאי", "עומק החוכמה" "האנטר" ו"פלו" – נחשפו לראשונה בתחקיר. המטרה המוצהרת של השימוש בכלי הבינה המלאכותית הייתה להאיץ את קצב יצירת בנק המטרות, לצמצם את מספר האבדות בקרב הכוחות הישראליים ולקצר את משך המלחמה. לפי הדיווח ב-פוסט, צה"ל אף טען כי השימוש בטכנולוגיות אלו "מיזער את הנזק הנלווה והעלה את הדיוק של התהליך שמבצע האדם". הראש הישראלי ממציא לנו גם אותה. AI. צילום: ShutterStock התמונה מורכבת ומעוררת דאגות עם זאת, התחקיר של ה-פוסט מציג תמונה מעט מורכבת יותר, משום שהוא חושף כי קיימים חילוקי דעות פנימיים בצה"ל לגבי איכות המודיעין שמפיקה הבינה המלאכותית. לפי על פי הכתבה, השימוש האינטנסיבי בכלי הבינה המלאכותית במלחמה בעזה הוביל לעלייה משמעותית במספר התושבים שנפגעו, וזאת בטענה ש-צה"ל הרחיב משמעותית את סף הנפגעים האזרחים המקובל עליו. בעוד שב-2014 עמד היחס על אזרח אחד הרוג לכל מחבל בכיר, כך לפי יצוין כי צה"ל טען כי הערכות הנזק הנלווה שלו מצייתות לחוק הבינלאומי, המחייב הבחנה בין אזרחים ללוחמים ונקיטת אמצעי זהירות כדי למזער נזק לאזרחים. שינויים ב-8200 – בגלל ה-AI בנוסף לכך, בתחקיר נטען כי ההתמקדות בטכנולוגיה הובילה לשינוי סדרי עדיפויות בתוך יחידה 8200, וגרמה לדחיקתם הצידה של מומחי שפה ערבית וקצינים שביקרו את הטמעת הבינה המלאכותית. לפי התחקיר, עד ה-7 באוקטובר, 60% מעובדי היחידה עבדו בתפקידי הנדסה וטכנולוגיה, לעומת מחצית מכך לפני כעשור. עוד לפי הפרסום ב-פוסט, קצינים בכירים לשעבר טענו כי ההתמקדות בטכנולוגיה החדשנית פגעה ביכולתם של אנליסטים להעביר אזהרות למפקדים בכירים, ואפשר שכך נפגעה הגנת ישראל ב-7 באוקטובר. קצין לשעבר ששוחח עם ה-פוסט בעילום שם מטעמי ביטחון לאומי, אמר: "זה היה מפעל AI, האדם הוחלף על ידי מכונה", וזאת  בעקבות השימוש הנרחב בבינה מלאכותית, במקום בשיטות מודיעין מסורתיות. לפי כמו כן, בתחקיר נטען כי צה"ל השתמש בתוכנת ה-AI שלו לצורך הערכת מספר הנפגעים האזרחים הפוטנציאליים על סמך ספירת טלפונים ניידים המחוברים לאנטנות סלולריות, ללא התייחסות למצבים כמו טלפונים כבויים או ילדים ללא טלפון, מה שהוביל לניתוח מוטה ומטעה של היקף הפגיעה ברצועה ובתושביה. הוציאו את צה"ל למלמה בעזה. אירועי הדמים של מתקפת החמאס מה-7 באוקטובר. טענות בעד: ה-AI עוזרת לישראל לנצח הכתבה מזכירה, כמובן, את החשש העולמי הגובר מפני השימוש בבינה מלאכותית במלחמות. חוקרים טוענים כי למערכות AI יש חוסר דיוק מובנה, שהופך אותן ללא מתאימות לפעולה בהקשר של החלטות שמשפיעות על חיים ומוות. סטיבן פלדשטיין מקרן קרנגי, שחוקר את השימוש ב-AI במלחמות, ציין כי השימוש במערכות הללו, יחד עם שאלות לגבי דיוקן, מוביל ל"יותר הרוגים ממה שדמיינו בעבר שיש במלחמה". בנוסף בעולם נשמעת גם דאגה מהאפשרות שבעתיד אנשים יתחמקו מאחריות למעשים לא מוסריים במהלך מלחמות או קרבות, ויטענו להצדקתם כי "האלגוריתם עשה זאת". למרות הביקורת, התחקיר מציין כי ישנם תומכים בשימוש בטכנולוגיית ה-AI בידי צה"ל, הטוענים כי היא חיונית לביטחון ישראל. "עליונות טכנולוגית היא מה ששומר על ישראל בטוחה", אמר בנדון בלייז מיסטל מהמכון היהודי לביטחון לאומי של אמריקה. המסנגרים על השימוש של צה"ל ב-AI טוענים כי ככל שישראל תזהה מהר יותר את יכולות האויב ותנטרל אותן – כך המלחמה תהיה קצרה יותר ועם פחות נפגעים. בנוסף מזכירים מי שמפרגנים להטמעת היכולות החדשניות כי יש לזכור שמערכות הבינה המלאכותית של צה"ל אינן פועלות באופן אוטונומי, וכל המלצה שלהן חייבת לקבל את אישורו של קצין. כולנו חווים את עידן ה-AI הנוכחי, ובהתאמה לרוח התקופה, את הכנסת יכולות ה-AI לצבאות בעולם והפיכתן לחלק מפעולתם. אלא שהתפתחות זו יכולה לייצר עוד ועוד תסריטים לא צפויים ואף מצבים שאיש עדיין לא יכול אפילו לדמיין או לתסרט. לפיכך ניכר כי בשלב זה כי אין ספק ששימוש שכזה ב-AI מצריך נהלים הדוקים, שליטה גבוהה של בני אנוש במערכות, ובמקביל – הרבה זהירות מובנית.

בפגישת אסטרטגיה שנערכה באחרונה, הזהיר מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי, את בכירי החברה כי שנת 2025, שתחל השבוע, תהיה קריטית עבור ענקית הטכנולוגיה ממאונטיין וויו. הדברים נאמרו במהלך פגישה פנימית בה השתתפו בכירים, שסרטון ממנה הודלף והגיע אל רשת CNBC, שדיווחה על תוכן הדברים. פיצ'אי הדגיש בדבריו כי "השנה הזו תהיה רגע משבש עבור התעשייה", וקרא למשתתפים במפגש להתמקד בפתרון בעיות משתמשים אמיתיות ולפעול במהירות רבה יותר, וזאת כדי לשמור על הרלוונטיות של גוגל. פיצ'אי ציין כי גוגל מתמודדת עם מספר אתגרים, כולל תחרות גוברת, רגולציה מחמירה ושינויים מהירים בתחום הבינה המלאכותית הלוהט והמשבש. הדברים מגיעים בין השאר על רקע חששות של ענקית הטק שמשרד המשפטים האמריקני יורה לה למכור את חטיבת דפדפן כרום שלה, וזאת משום ששופט פדרלי קבע עוד בשנת 2023 כי החברה מחזיקה במונופול בלתי חוקי בשוק החיפוש. בנוסף, שיטות הפרסום של גוגל נמצאות גם הן תחת חקירה בארצות הברית ואף בבריטניה. פיצ'אי ציין כי "זה מגיע עם הגודל וההצלחה שלנו", אך לדבריו שמירה על מיקוד, למרות האתגרים והקשיים שעומדים בפני החברה בהובלתו, חיונית במיוחד, ואמר כי אין כל סיבה שבכירי החברה יגררו להסחות דעת. שאיפה ל-חצי מיליארד משתמשים בו. כלי ה-AI המוביל של גוגל – ג'מיני. צילום: Shutterstock זהירות, בינה מלאכותית איכותית לפניכם אחד המוקדים המרכזיים של גוגל בשנת 2025, זה לא סוד, יהיה פיתוח והרחבה של פלטפורמת הבינה המלאכותית שלה, ג'מיני (Gemini). פיצ'אי ציין כי אפליקציית ג'מיני, הכוללת צ'טבוט יצירתי ומבוססת על מודל שפה גדולה (LLM), היא מוצר חשוב עבור החברה, וכי המטרה היא להגדיל אותה לכדי שירות שיתגאה ביותר מ-500 מיליון משתמשים. הוא הדגיש ש-"בניית תחומי עסק חדשים וגדולים" היא בראש סדר העדיפויות של החברה כיום, וכי הרחבת הגעת השירות של ג'מיני לצרכנים תהיה במוקד עניינה של גוגל בשנה הקרובה. למרות השאיפות שצוינו, ועל אף התחרות הגוברת מצד חברות כמו OpenAI, עם ChatGPT ושאר כלי ה-AI המתקדמים שלה – פיצ'אי הדגיש כי גוגל צריכה לשאוף להיות הטובה ביותר בתחום, ולאו דווקא הראשונה בו מבחינת היקפי השימוש. הוא הוסיף וציין כי "אתה לא תמיד צריך להיות הראשון, אבל אתה צריך לבצע זאת היטב ולהיות באמת הכי טוב במוצר". גוגל, כך נודע באחרונה והזכיר פיצ'אי בדבריו, משתמשת גם בטכנולוגיית ה-AI של חברת אנת'רופיק (Anthropic) ששם צ'טבוט ה-GenAI שלה הוא קלוד (Claude), וזאת כדי לשפר את Gemini AI. כמו כן, גוגל מחברת את Gemini Code Assist למאגרי קוד חיצוניים ובמקביל ממשיכה ומפתחת "סוכני AI" לכל עובד. דמיס חסאביס, מייסד דיפמיינד (DeepMind) – זרוע מעבדת ה-AI של גוגל, השתתף אף הוא בשיחה וסיפר במהלכה כי הצוותים במעבדה עובדים על "עוזר אוניברסלי," שיכול לפעול על פני מכשירים ותחומים מרובים. בנוסף, חסאביס הבהיר כי לחברה אין תוכניות להעלות את דמי המנוי למוצרי הבינה המלאכותית שלה מעבר למודל הקיים שעלותו 20 דולר בחודש. פיצ'אי הזכיר לעובדים את ימיה הראשונים של גוגל, כאשר החברה נאלצה להיות "קשוחה" ולהתמודד עם אילוצים, והדגיש כי אילוצים כמו אלו מהעבר ש-גוגל יכלה להם, עשויים דווקא להוביל לפתרונות יצירתיים, וכך יכול להיות גם ב-2025. המנכ"ל גם ציין כי יעילות נותרה נושא מרכזי, במיוחד לאחר תקופה של קיצוצים בעלויות, אך הדגיש כי "לא כל הבעיות נפתרות תמיד על ידי כוח אדם".

משרד התקשורת פרסם אתמול (א׳) טיוטת תקנות להערות הציבור, שבמסגרתן יתאפשר לרשויות מקומיות לשלוח הודעות חירום מתפרצות למכשירי סלולר של תושבים, שבאמצעותן יקבלו התושבים התרעות על אירועי חירום בשטח הרשות, כגון חפצים חשודים, שריפות, אירועי חומרים מסוכנים ואירועים חריגים נוספים. ההודעות המתפרצות בטכנולוגיית השידור התאי (Cell Broadcast) משתלטות על מסך המכשיר הסלולרי ובכך מפנות את תשומת לב המשתמשים לתוכני ההודעות ויכולות להגיע במהירות רבה למכשירים הסלולריים של השוהים בשטח הרשות המקומית גם אם הרשת הסלולרית עמוסה. בפניות שהגיעו למשרד התקשורת כמה רשויות מקומיות עלתה בקשה לאפשר להן להשתמש בטכנולוגיית השידור התאי כדי לשלוח הודעות מצילות חיים, הן לתושביהן והן למי שאינו תושב שלהן אך שוהה באזורן הגיאוגרפי (למשל אנשים שמקום עבודתם ברשות המקומית ואינם גרים בה). הטכנולוגיה משמשת כיום את פיקוד העורף, שהקים בעזרתה את מערכת "מסר אישי" להפצת התרעות והנחיות מיידיות וקצרות כדי להבטיח שמירה על ביטחון המדינה והציבור באופן ממוקד למספר רב של מכשירים סלולריים בו-זמנית הנמצאים באזור גיאוגרפי מסוים. מטרת ההצעה להרחיב את השימוש באפשרות הזו גם לרשויות מקומיות. על פי ההצעה, כדי לוודא כי ההודעות המועברות נוגעות לענייני חירום בלבד, על מנת לשלוח אותן תידרש הסכמת גורם ביטחון, כגון נציג יחידת הקישור לרשות המקומית (היקל"ר). מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, ציין , כי "טכנולוגיית השידור התאי (Cell Broadcast) מאפשרת הפצה מהירה של הודעות למנויים רבים באותו אזור. עד היום, הטכנולוגיה לא הייתה זמינה לשימוש הרשויות המקומיות, על אף תפקידן הקריטי במענה לאירועי חירום ובטחון. טיוטת התקנות המוצעת תאפשר לרשויות להשתמש בכלי חשוב זה, לטובת ההגנה על התושבים ושיפור המענה בשטח".

אנבידיה השלימה את רכישת Run:ai: לאחר שעל פי דיווחים, באחרונה התקבלו האישורים הרגולטוריים בכל המדינות הרלוונטיות, הרכישה של החברה הישראלית, שפיתחה פלטפורמה לתזמון ולהרצה יעילה של שבבים גרפיים לטובת מכונות בינה מלאכותית – סגורה. סכום העסקה, לפי הערכות בשוק, עומד על 700 מיליון דולר, ו-Run:ai תשתלב לתוך אנבידיה ותהפוך לחלק מחברת הבינה המלאכותית הגדולה בעולם. Run:ai הוקמה ב-2018 על ידי עמרי גלר, המנכ"ל, שעבד בעבר ביחידה טכנולוגית במשרד ראש הממשלה, וד"ר רונן דר, סמנכ"ל הטכנולוגיה, שהיה מהנדס אלגוריתמים באפל ובאנוביט, וחוקר באוניברסיטת תל אביב. בפוסט שפורסם בבלוג של Run:ai כתבו השניים כי "הבינה המלאכותית והמחשוב המואץ מובילים מהפכה עולמית בקצב חסר תקדים, ואנחנו מאמינים שזו רק ההתחלה. השבבים הגרפיים ותשתיות ה-AI ימשיכו לעמוד בחזית ולשמש כמנוע המהפכה הזו. הצטרפותנו לאנבידיה מביאה לפתחנו הזדמנות יוצאת דופן לפעול ביחד במטרה לעזור לאנושות לפתור את האתגרים הגדולים ביותר שהעולם ידע. הקמת ובניית Run:ai הייתה מסע מדהים, ואנחנו נרגשים לקראת מה שנמצא לפנינו, בפרק הבא של המסע". העסקה נסגרה באפריל האחרון, ואחד המכשולים הגדולים שעמד בפניה היה הגוף הרגולטורי האירופי, אך זה סיפק את האישור שלו השבוע. לפי ההודעה, הוועדה למניעת מונופולים קבעה שאפשרויות חומרה אחרות שתואמות לאנבידיה עדיין יהיו זמינות בשוק, ולכן השילוב הזה לא יצור מונופול. בחודש שעבר התקבלו האישורים הרגולטוריים מבריטניה ומארצות הברית. אחד הדברים שתרם להחלטה באירופה היה כנראה ההודעה של Run:ai כי היא תפתח לשימוש כקוד פתוח את פלטפורמת התוכנה שפותחה בחברה. "נאמנים לפילוסופיית הפלטפורמה הפתוחה שלנו, כחלק מאנבידיה, נמשיך להעצים צוותי AI מסביב לעולם עם החופש לבחור את הכלים, הפלטפורמות וסביבות העבודה המתאימות ביותר להם. בעוד התמיכה שלנו כרגע היא רק במעבדים גרפיים של אנבידיה, השקת המוצר בקוד פתוח תאפשר להרחיב את הזמינות והיכולות שלו לתעשייה כולה", כתבו גלר ודר.

כמו בכל שנה גם ב-2024 שתסתיים מחר "התרשמנו" משפע של פאדיחות והטרלות, ולצידן מוזרויות-בואך-פשעי הון וצווארון לבן מטרידים – ושכולם מקורם בעולם הטכנולוגיה. הנה תזכורת ספק משעשעת-ספק מביכה. נשלח ל-25 שנים בכלא. סם בנקמן פריד, מייסד ומנכ"ל בורסת הקריפטו FTX. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: ויקימדיה ו-BigSotck פשיעה בזירת הכסף הווירטואלי מפסגת תחום הקריפטו – למאסר: שוק המטבעות המוצפנים חווה שגשוג השנה, בין השאר בשל התמיכה של הנשיא המיועד של ארה"ב, דונלד טראמפ, ואילי הון אחרים. לצד זאת, כמה בכירים בתחום מצאו עצמם מאחורי סורג ובריח. ביוני השנה, המיליארדר צ'אנגפנג ז'או, מייסד פלטפורמת הקריפטו בינאנס (Binance), שהודה שאיפשר הלבנת הון, התייצב בכלא בקליפורניה לריצוי ארבעה חודשי מאסר. גם סב"פ, ששמו המלא סם בנקמן פריד, מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו המתחרה FTX, מרצה עונש מאסר כעת אבל בעוד שז'או כבר יצא מבית הכלא, סב"פ ישהה בו 25 שנים, לאחר שהורשע במרץ בהונאה. מי שזכה לכינוי "מלך הקריפטו", הורשע בנובמבר 2023 בכל שבעת הסעיפים הפליליים שבהם הואשם, וביניהם הונאה והלבנת הון. בורסת FTX קרסה ב-2022, הלקוחות הפסידו 8 מיליארד דולרים והמשקיעים 1.7 מיליארד. התובע הכללי של ארה"ב, דמיאן ויליאמס, אמר אז כי "מדובר באחד הפשעים הפיננסיים הגדולים ביותר בהיסטוריה האמריקנית". בנובמבר השנה נידון ההאקר איליה ליכטנשטיין לחמש שנות מאסר בארה"ב, לאחר שהורשע בהלבנת הרווחים מאחד ממעשי שוד הקריפטו הגדולים אי פעם, שהתרחש בכלל בתחילת 2022: אתר ביטפינקס (Bitfinex) נפרץ ונגנבו קרוב ל-120 אלף מטבעות ביטקוין. גם אשתו, הראפרית הת'ר מורגן, הורשעה. קיבל משרה בממשל טראמפ. אילון מאסק. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור טראמפ: פליקר. מקור לתמונת מאסק: לכידת מסך מהציוץ של מאסק ב-X האם מאסק איבד את זה ומה איבדה קראודסטרייק בגלל מסך כחול? החודש אילון מאסק, בעלי X וטסלה וחברות טק רבות אחרות, פרסם ציוץ מוזר (סוג של וריאציה על ציוץ ישן בהרבה שלו) ובו טען שהוא חייזר ערפדי שנוסע בזמן. כה כתב האיש העשיר בעולם: "אני ערפד חייזר בן 5,000 שנה הנוסע בזמן ומשנה זהויות" והוסיף: "למרות שאני בן 5,000, אני חושב שאני נראה הרבה יותר צעיר". לאיש בעל יותר מ-200 מיליון עוקבים היו עוד כמה התבטאויות מוזרות השנה. אפרופו טראמפ ומוזרותו של מאסק: כיום מאסק והוא הם החברים הכי טובים ומאסק עומד להיות ליועץ התייעלות בבית הלבן לכשהנשיא הנבחר יחזור ויכנס אליו בעוד כמה ימים. See, this proves that I’m a time-traveling vampire alien! Even though I’m 5000 years old, I think I look much younger. https://t.co/QNgQjaBAp9 — Elon Musk (@elonmusk) November 24, 2024 המסך הכחול של המוות: ה-19 ביולי לא יהיה תאריך שבכירי ועובדי קראודסטרייק ירצו לזכור. באג בתוכנה של ענקית האבטחה למערכות ההפעלה Microsoft Windows, שהופץ בעדכון תוכנה לקוי, הביא להשבתת כ-8.5 מיליון מחשבים ברחבי העולם, והוביל לשיבושים והשבתות של שירותים שונים בעולם, בשווי נזק מוערך לכלכלה העולמית של יותר מ-10 מיליארד דולרים. יותר מ-1,000 טיסות בוטלו בעולם, ובישראל, התקלה השפיעה על כמה בתי חולים, נמל אשדוד, דואר ישראל וכמה ממערכות חברת החשמל. האירוע זכה לתואר המפוקפק "השבתת ה-IT הגדולה ביותר בכל הזמנים". לחיוב נציין את השקיפות והשיתוף המופתיים של תגובות קראודסטרייק (CrowdStrike) לתקרית. אבל אם להתמהמה לשנייה על מוזרויות השנה, כפי שדיווחנו, בנובמבר דיבר ג'ורג' קורץ, מנכ"ל קראודסטרייק, בשיחת משקיעים והצהיר: "לחברה היה הרבעון הטוב ביותר אי פעם". קורץ הוסיף והבהיר כי "ארגונים גדולים לא עברו לספקיות אבטחת מידע אחרות בעקבות התקרית שחווינו". Today was not a security or cyber incident. Our customers remain fully protected. We understand the gravity of the situation and are deeply sorry for the inconvenience and disruption. We are working with all impacted customers to ensure that systems are back up and they can… — George Kurtz (@George_Kurtz) July 19, 2024 י' זה יוסי – וגלסינגר שהלך הביתה ונתבע באפריל חווה המודיעין הישראלי מבוכה, שוב: הגרדיאן (The Guardian) הבריטי חשף את זהותו – שהייתה שמורה בסוד – של מפקד יחידת 8200 – תת-אלוף יוסי שריאל. ספר שפרסם תא"ל שריאל באמזון, על AI, הוביל לתחקיר דיגיטלי שערכו בעיתון, וממנו נתגלה חשבון גוגל פרטי שלו, פרטי זיהוי ייחודיים וקישורים למפות שבחשבון. הספר פורסם ב-2021 ומחברו כונה תא"ל YS. דובר צה"ל: "חשיפת פרטיו האישיים של הקצין היא תקלה". שריאל, בעל שני תארים ראשונים ותואר שני, מתמחה בסייבר ובמדע הנתונים, וב-2018 קיבל את פרס ביטחון ישראל על פרויקט בינה מלאכותית חדש ופרויקט נגד טרור. ספג תביעה מבעלת מניות. פט גלסינגר, המנכ"ל הפורש של אינטל. צילום: ShutterStock מאיגרא רמה: אם יש משהו שבעלי מניות לא אוהבים – זו ירידת ערך. אם יש משהו שהם מתעבים, זו ירידת ערך מתמשכת. החודש התפוטר פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל. מניית ענקית השבבים בראשה עמד איבדה 52% מתחילת השנה, ו-61% מאז כניסתו לתפקיד. גלסינגר מונה למנכ"ל בפברואר 2021, אך לא הצליח לבלום את ההידרדרות של החברה – איבוד נתחי שוק בעסקי הליבה שלה וחוסר יכולת להעמיק את חדירתה לשוק ה-AI, עליו השתלטה אנבידיה (Nvidia). גלסינגר הצטרף לחברה כבר בגיל 18 ועבד בה ארבעה עשורים, למעט שלוש שנים בהן היה ב-2009 מנכ"ל VMware. בגיל 32 היה סגן הנשיא הצעיר ביותר בתולדות החברה. הוא נכנס לתפקידו כשאינטל כבר סבלה מפיגור משמעותי בשוק השבבים לאחר שפספסה את מהפכת המובייל בעשור הקודם. וכמו לא הספיקה כל המבוכה לגלסינגר ואינטל, בשבוע שעבר דיווחנו כי מנכ"ל אינטל לשעבר נתבע בידי בעלי מניות בגלל ההפסדים שנגרמו להם השנה עקב ניהולו. ומאינטל, למתחרה שגברה עליה – דו"חות אנבידיה חשפו שיעור מס נמוך שלה, בין 12%-14%. כל זאת בזמן שג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה ומעשירי העולם, הגדיל את נפח ארנקו השנה ב-85 מיליארד דולר, והונו עומד כיום על כ-130 מיליארד. למרות מצבו הלא קשה, הואנג נמנע מתשלום מס ירושה של יותר משמונה מיליארד דולר, בשל תכנוני מס מיוחדים ופרצות מס גלובליות. שנאמר, כשר (חוקי) אבל לא ממש צודק. ל"זכות" הואנג נציין כי הוא איננו הבכיר היחיד בין בכירי ענקיות הטק שעושה זאת. עשו מאמצים להוביל ב-AI אבל בינתיים המייל של בכירים נפרץ. מנכ"ל מיקרוסופט, סטיה נאדלה, בנאום המרכזי על הבמה ב-AI Tour בלונדון. צילום: מיקרוסופט גניבת המיילים מבכירי מיקרוסופט ופגיעה ב-VPN של CISA הנשורת מהרכישה של VMware בידי ברודקום ב-69 מיליארד דולר, הסבה לפגיעות בקרב לא מעט שותפים של ענקית הווירטואליזציה. הרוכשת הודיעה כי תפעל למכירה ישירה של שירותי ומוצרי הנרכשת, וברודקום פיטרה שותפים, ביטלה קשרי OEM והביאה להעלאות מחירים דרמטיות, שהותירו את השותפים במבוכה ואת הלקוחות – במצוקה. טרייסי וו, האנליסטית הראשית של פורסטר, כתבה: "לקוחות מחפשים אלטרנטיבות בעקבות העלאות מחירים בשיעור של פי 3 עד פי 8 או 10". המתחרים של VMware – שנוטניקס ו-HPE בראשם – "הודו" לברודקום, על ההזדמנות העסקית שהוענקה להם להציע חלופות לענקית הווירטואליזציה. תפתח חלון: מיקרוסופט חוותה לא מעט ביקורות השנה. בעולם הבינה המלאכותית, הענקית מרדמונד התמודדה עם בעיות פרטיות עם אחזור של תכונת החיפוש AI Recall שלה. החברה גם ספגה ביקורת מספקי פתרונות עבור פרמיית חיוב חודשית של 5% עבור מנויים שונים. בינואר השנה מיקרוסופט חשפה כי Midnight Blizzard, שחקן איום רוסי הידוע גם בשם Nobelium, הצליח לגנוב הודעות דוא"ל מחברי ההנהלה הבכירה שלה, כמו גם מעובדים בצוותי אבטחת הסייבר והמשפטים שלה. באפריל, מיקרוסופט ספגה דו"ח עוקצני מהמועצה האמריקנית לסקירת בטיחות סייבר (CSRB) בנוגע לפריצה לדואר אלקטרוני בענן. פריצה זו, לפי המועצה, "השפיעה על סוכנויות פדרליות רבות… בשל תרבות אבטחה לא מספקת, הזקוקה לרפורמה". CISA issues urgent directive for US federal agencies: Disconnect all vulnerable Ivanti Connect Secure and Policy Secure VPN appliances, exploited bugs, before February 3. Cybersecurity measures in action. #CISAAlert #IvantiSecurity #CyberThreats #VPNVulnerability ???????? pic.twitter.com/pwPqYD9IRC — PUPUWEB Blog (@cheinyeanlim) February 2, 2024 שירותי ה-VPN Connect Secure הנפוצים של Ivanti חוו בינואר השנה ניצול על ידי שחקני איום רבים מסין, בעקבות חשיפה של שתי פגיעויות יום אפס ברמת חומרה גבוהה במערכות. אלפי מכשירי VPN של Ivanti נפרצו במהלך המתקפות, ובין הקורבנות – הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA). הסוכנות הוציאה במהלך השנה שלוש התרעות על הניצול, האחרונה, באוקטובר. נותרו על רצפת חדר העריכה: בספטמבר, אלפי חברי חיזבאללה איבדו אשכים, אצבעות ועיניים בפיצוצי הביפרים וה-ווקי טוקי שלהם; מחקר: ביצוע טעות טכנולוגית גורם ל-7% מהבריטים לחרדה; טראמפ, פה ושם: בעד טיקטוק ונגדה, "הקריפטו זה לא מטבעות ועכשיו אני אוהב את התחום", ועוד ועוד קלישאות כתומות; מארק בניוף, מייסד ומנכ"ל סיילספורס,שירד על מיקרוסופט והקופיילוטים שלה; אורקל – שמתחה ביקורת זמן רב על AWS – נאלצה לשתף עימה פעולה; זוהר ארגוב שב לתחייה במרשתת ועוד, ועוד…

מדי שנה חוגגים במלם תים את חג האורים בהשתתפות כ-2,500 עובדות ועובדי החברה ובני משפחותיהם באירוע גדול ומושקע, כמיטב המסורת. השנה – בפעם ה-14 – התקיימה הגגיגה באווירת קנדילנד בסינמה סיטי ראשל"צ. ומה זה אומר קנדילנד? … אווירה מתוקה עם ממתקים בכל פינה (טיפול שיניים על חשבון החברה?) חוץ מהממתקים, נהנו המשתתפים בהפנינג השמח מארוחת בוקר, מכיבוד עשיר וממגוון עשיר של הפעלות לילדים – מהקטנטנים ועד הגדולים, בהן פינות יצירה, איפור, צמות, עמדות VR, משחקי וידאו, שולחנות משחק ועוד. גולת הכותרת הייתה, כמדי שנה – הקרנת סרטים על פי בחירה, המתאימים לכל הגילאים של הילדים וגם להורים ובהם: "מאונה 2", "מופאסה", "סוניק 3", "קרייבן ומבצע סנטה" ובנוסף – הצגה לקטנטנים: "מעשה בחמישה בלונים". דורית בר, סמנכ"לית משאבי אנוש במלם תים, ציינה, כי "אנו שמחים מאוד להמשיך את המסורת רבת השנים שלנו, אשר נמנענו מלקיימה בשנה שעברה עקב המלחמה. העובדות והעובדים היקרים שלנו ובני משפחותיהם נהנו מאירוע חנוכה מושקע, שמח ומלא מתיקות.. במיוחד השנה, האירוע מהווה עבורנו הזדמנות להגיד תודה גם לבני משפחותיהם של עובדי מלם תים, אשר עברו שנה לא פשוטה ועדיין עמדו לצידנו, ולאחל לכל עם ישראל ימים שקטים ובטוחים ורק סיבות לשמוח".