הממשלה תידרש להסיר את כל טביעות האצבע מהמאגר הביומטרי הלאומי בתוך שלושה שבועות – כך החליטה אתמול (ב') הוועדה המיוחדת לנושא הביומטרי, בדיון שערכה. הוועדה דחתה את דרישת הממשלה לאפשר לה להמשיך ולהחזיק בטביעות האצבע עד יוני 2025. ההחלטה תובא להצבעה במליאת הכנסת הערב, וצפויה לעבור. יצוין כי כל עוד הוראת השעה בתוקף, לא ייכנס לתוקפו החוק מ-2017, שקובע כי המאגר הביומטרי יכיל תמונות פנים בלבד וכל טביעות האצבע שנאגרו בו יימחקו. המאגר הביומטרי ונחיצותו, כולל טביעות האצבע שבו, נמצאים במחלוקת ציבורית מאז שהממשלה התחילה לכוון לחקיקה לנושא. הממשלה הדגישה את חשיבותו של המאגר, לרבות למלחמה בפשיעה ובטרור, ואילו המתנגדים ציינו כי מדובר בפגיעה לא מידתית ובלתי הפיכה בפרטיות האזרחים. השימוש בטביעות אצבע הוארך מספר פעמים, ובכל פעם ביקשו נציגי הממשלה להאריכו בנימוקים שונים, ביניהם טכניים. עם פרוץ המלחמה, הדרישה להשארת טביעות האצבע נומקה בכך שהן נחוצות למקרים של אירועים רבי נפגעים, והשתמשו בהם בזיהוי חללים במלחמה הנוכחית. בהתאם לכך, הוועדה אישרה הוראת שעה מיוחדת, אולם אתמול החליטה, כאמור, שלא להאריך אותה. "מה שלא מספיק חשוב לחקיקה – לא מספיק חשוב להארכה" מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, אמר כי "מדו"ח הממונה על היישומים הביומטריים עולה בבירור שאין הצדקה להמשך ההחזקה של מאגר טביעות האצבע לצורך אירוע רב נפגעים, לאחר שבפחות מ-10% מהמקרים השתמשו בטביעות אצבע לזיהוי חללים במלחמה". הוא ציין כי "לא אאפשר המשך הארכות אוטומטיות של הוראת השעה. הממשלה צריכה להחליט באיזה מסלול ברצונה להמשיך ולהביא הצעת חוק לתיקון החקיקה בהתאם". ח"כ חנוך מילביצקי, מ"מ יו"ר הוועדה. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת ח"כ מילביצקי פנה לנציגי הממשלה בדיון ואמר כי "אם המנגנון לא מספיק חשוב מבחינתכם לחקיקה, הוא לא מספיק חשוב גם להארכה. עליכם לייצר חוק שיעגן את המצב, שלמעשה סותר חקיקה מפורשת של הכנסת". הוא מתח ביקורת על הנציגים בציינו כי "מצד אחד אתם מדברים על מניעה טכנית ומהצד השני אומרים נציגי המשרד לביטחון לאומי שהם זקוקים לטביעות האצבע. עליכם לשבת יחד והגיע להבנה אחידה של המשרדים". בדבריו הבהיר ח"כ מילביצקי שיש לדון בשתי הוראות השעה במשותף ולקבל החלטה עקרונית, ולפיכך קבע כי הוראת השעה הנוכחית תוארך עד 20 בינואר, כלומר – לשלושה שבועות בלבד. פוטנציאל זיהוי של 66% נצ"מ אורי ארגמן, רמ"ח ביומטריה פורנזית במשטרה, אמר בדיון ש-"נכון שהמאגר שימש לזיהוי של כ-10% בפועל, אבל ניגשנו אליו כמאגר אחרון, לאחר מאגרי המשטרה וצה"ל. אם היינו ניגשים אליו כמאגר ראשון, הפוטנציאל לזיהוי הנרצחים היה 66%". עו"ד דנה צ'רנובלסקי מהייעוץ המשפטי במשטרה הבהירה ש-"במאגר המשטרתי כלולות טביעות אצבע של מי שנחשדו בעבירה פלילית. כשמדובר באירוע רב נפגעים, זו אוכלוסייה כללית". מאיר גופשטיין, ראש אגף סייבר ברשות לניהול המאגר הביומטרי, הדגיש את נחיצות טביעות האצבע, לטענתו, לצורך זיהוי חללים ונעדרים. "שר הפנים פנה לראש הממשלה לפני כשבוע וחצי על מנת לטפל בנושא, בשל חשיבותו הלאומית הרבה. אנחנו לא רוצים להגיע למעשה בלתי הפיך שנצטער עליו בעתיד, של מחיקת טביעות האצבע", אמר. הוא הוסיף שהבעיות הטכניות שקשורות בניהול השוטף של המאגר עדיין קיימות. לדבריו, "השימוש בתמונות פנים בלבד תלוי בהחלפת המערכת הנוכחית, שכן מנוע הפנים הקיים לא יכול לעמוד במשימה של ניהול זהויות במאגר לאומי, וכרגע יש בעיה תקציבית להחליף אותו". עו"ד נעמה בן צבי, הממונה על יישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, העירה שהמערכות היו צריכות להיות מוחלפות כבר ב-2019, ועד היום לא עשו זאת. "המלצתנו הייתה לשמר את טביעות האצבע באופן וולונטרי. אם יוחלט לוותר עליהן, המשמעות היא שרמת הדיוק במאגר תהיה פחות טובה ותידרש השלמה ידנית. הרכש הזה היה חייב להסתיים מזמן", צוין.

הסמארטפון הנמכר ביותר בחנויות ובאתר החברה הוא iPhone 15 Pro Max בנפח 256 מגה-בייט של אפל, ובפער לא גדול אחריו ה-Galaxy S24 Ultra בנפח 256 מגה-בייט של סמסונג – כך לפי סיכום שנת 2024 שמפרסמת פרטנר על הרגלי הצריכה של הישראלים, המבוססים על נתונים סטטיסטיים מצרפיים רשתיים. בשנה האחרונה, אירועים ביטחוניים הקפיצו את תעבורת הרשת הסלולרית: השיא נזקף לזכות מתקפת הביפרים על ארגון החיזבאללה ב-17-18 בספטמבר, עם קפיצה של 14.5% בצריכת המידע לעומת המצב בשגרה, ואחריו – אירוע מתקפת הטילים האיראנית השנייה על ישראל ב-1 באוקטובר, עם עלייה של 10.5%. מנגד, בחגי ישראל – ראש השנה, פסח ושבועות –  השימוש בסלולר הוא הנמוך ביותר. עוד מציינת פרטנר, כי תעבורת הגלישה ברשת דור 5 קפצה ב- 23% –  הודות למעבר מנויים לטכנולוגיה המתקדמת, הרחבת פריסת האנטנות ורכישה של מכשירי סלולר תומכי דור 5 . ולאן טסו הישראלי בשנה האחרונה? לפי נתונים המתבססים על רכישות חבילות סלולר לגלישות ושיחות בחו"ל דרך אתר החברה – יוון, קפריסין, ארה"ב, איטליה ואיחוד האמירויות היו חמשת יעדי הטיסה הפופולאריים, בין השאר על רקע משבר התעופה שליווה אותנו בשנה האחרונה. צרפת ואנגליה, שכיכבו בשנת 2023 –  נותרו מחוץ לרשימה. הישראלים לא מפתיע, מרותקים לספורט. המשדר שזוכה למספר הצופים הגבוה ביותר בשירות הטלוויזיה של החבר הוא משחק הכדורגל ששודר ב-20 ביוני ב-כאן 11, שבמהלכו ספרד ניצחה את איטליה 0:1 ועלתה לשמינית הגמר, במסגרת משחקי יורו 2024. מעט אחריו, גמר היורו ששודר ב-כאן 11 ב- 14 ביולי. המשדר השלישי הנצפה ביותר  היה גמר האירוויזיון ב-12 במאי, שבו זכתה נציגתנו עדן גולן במקום החמישי. עם זאת, המשדרים השנה שלא שברו את שיא הצפיות שזכתה בשנה שעברה הצהרת דובר צה"ל בערב ה-19 בנובמבר, עם חשיפת תשתיות חמאס בבית החולים שיפאא. למרות המעבר לתקשורת דרך אפליקציות מסרים כמו ווטסאפ ו-טלגרם, מסתבר שלא מעט ישראלים עדיין מעדיפים לשלוח איחולים דווקא במסרון מסורתי. התקופות שבהן נשלחות ומתקבלות הכי הרבה הודעות SMS הן כשבוע לפני חג הפסח ("שנצא מעבדות לחירות!") ושבוע לפני חופשת הקיץ ("בהצלחה בשנת הלימודים החדשה!!"). בכל הנוגע לדקות שיחה יוצאות ונכנסות בסלולר, המגמה שומרת על יציבות לאורך כל השנה ללא שינוי מהותי מהשנה הקודמת, כאשר בחגים, כאמור, הישראלים ממעטים לדבר.

אתמול (ב') דיווחנו פה באנשים ומחשבים על כך שמדענים מאוניברסיטת קורנל בנו משקפי מציאות וירטואלית (VR) זעירים לעכברים, במטרה לבחון את תגובותיהם לגירויים שונים. משקפי ה-VR הזעירים הללו, שנוצרו מרכיבים זמינים וזולים כמו צגי שעונים חכמים ועדשות קטנות, אמורים לאפשר לחוקרים לספק גירוי חזותי רחב ליצורים הקטנים השבויים במעבדותיהם, ותוך כדי כך לבצע מעקב אחר תנועות העיניים ושינויי גודל האישון של העכברים, כדי ללמוד כיצד הם חשו. הניסוי נועד לחשוף כיצד המוח – בשאיפה להסקנת מסקנות על המוח האנושי, כמובן – מתמודד עם ניווט מרחבי וזיכרון, כך לדברי החוקרים. הם גם סבורים שייתכן שתוצאות הניסוי יובילו לתובנות חדשות לגבי מחלות כמו אלצהיימר – אבל גם יתכן שלא… בוחנים את התנהגותו לתועלת בני האנוש. עכבר עם משקפי VR. צילום: אוניברסיטת קורנל האמת? די בהסבר הזה כדי להבין שמדובר פשוט בהתעללות מובהקת בחסרי ישע. למה להבהיל ככה חיה שבלאו הכי שבויה בכלוב ואומללה נורא, רק כי יש איזשהו סיכוי שמתישהו המסקנות אולי וכנראה וסביר להניח שייתכן שיצביעו על משהו שאולי וכנראה וסביר להניח שלא – יסייע לבני אדם?. אחד המבחנים, כך דווח, כלל למשל יצירת אשליה של כתם כהה מתרחב המתקרב לעבר העכבר, שגרם לתגובת בהלה משמעותית של הנסיינים המנוצלים. "כמעט כל עכבר בודד, בפעם הראשונה שראה את זה עם המשקפיים, קפץ. הייתה להם תגובת בהלה ענקית. הם באמת חשבו שהם מותקפים על ידי טורף מתקרב", סיפר מתיו איזקסון, אחד ממחברי המחקר הראשיים. והאמת? די בהסבר הזה כדי להבין שמדובר פשוט בהתעללות מובהקת בחסרי ישע. למה להבהיל ככה חיה שבלאו הכי שבויה בכלוב ואומללה נורא, רק כי יש איזשהו סיכוי שמתישהו המסקנות אולי וכנראה וסביר להניח שייתכן שיצביעו על משהו שאולי וכנראה וסביר להניח שלא – יסייע לבני אדם?. בנוסף, כדאי להרהר לדקה בשאלה האם באמת מדובר ב"חדשנות" או שמא בהתעללות מיושנת ומיותרת שאין בה דבר חדשני באמת? העכברים המסכנים, שאינם מבינים את מהות הניסוי, או בכלל שהם נמצאים בניסוי, נאלצים לחוות בהלה עמוקה וסבל רב כתוצאה מהמניפולציה הווירטואלית הזו, וכל זאת אולי לשווא. ובכלל, מוסרית – האם יש לנו זכות להשתמש בבעלי חיים ככלי מחקר, תוך גרימת סבל ברור, גם אם זה "לתועלת המדע" או לתועלת בני האנוש? Neuralink claims that the monkeys used in experiments "volunteered"(???????) Records show that the animals were physically restrained and forced to participate. "Restraint Chairs" like the one pictured were used for up to five hours a day pic.twitter.com/R3lohjt81I — gib (@progibbon) December 1, 2022 מאסק כבר הוכח כמתעלל – במי שממש לא התנדבו לניסוי למרבה הצער, זו אינה הפעם הראשונה שאנו נתקלים בניצול חסר רחמים של בעלי חיים למטרות פיתוחים טכנולוגיים חדשניים. כפי שדיווחנו, ניסויי חברת נוירלינק של אילון מאסק, שגם הם הוצגו כ"פורצי דרך", הסתיימו בחשיפת ההתעללות הקשה בקופים ובחיות אחרות שהתגלתה בחקירה מיוחדת עקב תלונות של ארגונים למען בעלי חיים. החקירה חשפה את העובדה שהם פשוט עונו קשות בחסות חברת הטכנולוגיה המהוללת. בנוסף, החקירה הזו האירה זרקור גם על הפינה האפלה עליה לא דיברו מאסק ויתר חבריו ה"חדשנים" – הניסויים גרמו למותם של רבים מהקופים ומהחיות האחרות שהשתתפו בהם בעל כורכן. מסמכים שנחשפו מראים כי הקופים עברו ניתוחים פולשניים בגולגולות ולאחריהם מילוי החורים בדבק, שהם סבלו מהקאות ושלשולים, ואף הומתו בסופו של יום לאחר סבל רב. האם באמת אנו מוכנים להקריב את רווחתם של בעלי חיים תמימים על מזבח "הקדמה"? האם ניסויים אכזריים כאלה הם באמת הדרך היחידה לפתח טכנולוגיות חדשות ולמצוא מזור למחלות וסבל בני האנוש? למעשה, גופם של העכברים, כך ניתן ללמוד ממאמרים מנומקים נגד התעללות בחיות, אינו דומה במיוחד לגוף בני האדם, וגם תגובותיהם שונות בתכלית מאלו שלנו, במיוחד משום שבני אנוש מודעים בהרבה למתרחש סביבם ולכן מגיבים באופן שונה ביותר. בנוסף, אחרי ההתעללות המובנית שבניסויים – המכשור בלאו הכי מנוסה על בני אדם כדי להבין אם הוא באמת יעיל ומוכיח את עצמו, רק שבמקרים אלו – בני האדם מסכימים להצטרף לניסוי מבחירה ובתוך הפעלת שיקול דעת אישי. זה בדיוק מה שעכברים, קופים, כבשים ויתר חבריהם התמימים אינם יודעים או יכולים לעשות. הגיע הזמן שנעצור לרגע ונבחן מחדש את המוסר שלנו. חדשנות אמיתית לא יכולה להתקיים על חשבון סבלם של אחרים, במיוחד לא של יצורים חסרי ישע שאינם מסוגלים להביע את מצוקתם או להבין את הטעם לה. אם אנו רוצים להיות חברה מתקדמת באמת, עלינו לחפש דרכים חלופיות, הומאניות יותר, למחקר ופיתוח, בוודאי כשמדובר בפיתוחים הקשורים בתעשיית הטכנולוגיה והקדמה. עלינו להוקיע ולגנות כל ניסוי שמשמעותו היא התעללות וסבל של בעלי חיים, ולפעול לכך שפיתוחים מדעיים יתבצעו אך ורק בתוך התחשבות בערך החיים של כל יצור חי, ולא רק של בני האדם.

סלברייט ציינה את חג החנוכה עם הפנינג משמח לילדי קיבוץ עלומים מעוטף עזה, שאותו היא מאמצת מתחילת המלחמה. בסלברייט אומרים שבמסגרת הקשר החזק שנוצר, חברי קיבוץ עלומים וילדיהם הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים בחברה. האירוע, שהתקיים במשרדי סלברייט בפתח תקווה, כלל דוכנים עם פעילויות לילדים, למשל עובד UX מהחברה שצייר קריקטורות של הילדים, סדנאות הפעלה לחנוכה, עמדות איפור והרבה אוכל טעים שילדים אוהבים. פרויקט האימוץ – שהחל, כאמור, בתחילת המלחמה – כולל סיוע שוטף ומתן אוזן קשבת לצרכיהם של חברי הקיבוץ וילדיהם. בין היתר, הקימה סלברייט בית ספר זמני בנתניה לילדים כשהיו מפונים, ובו צעצועים, משחקים, מחשבים ומקרנים. בנוסף, ולאורך כל התקופה, קיימה החברה אירועים רבים לחברי קהילת הקיבוץ – רבים מהם יחד עם העובדים ומשפחותיהם. האירועים האלה כללו, בין היתר, ערב הוקרה לכיתת הכוננות של הקיבוץ, אירועי חגים (חנוכה שעבר, פורים, פסח ועוד) ואירוע קיץ משותף. זהר תדמור אילת, סמנכ"לית אנשים בסלברייט, אמרה כי "הקשר הארוך והמשמעותי שלנו עם קיבוץ עלומים הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו בחברה בשנה ושלושה חודשים האחרונים, כך שזהו חג החנוכה השני שאנחנו מציינים יחד. כמו בשנה שעברה, גם השנה היה ברור לנו שחנוכה בסלברייט יהיה יחד עם ילדי הקיבוץ – במיוחד עכשיו כשהם חזרו לגור בעוטף עזה, עם כל האתגרים הכרוכים בכך. אנחנו גאים בקשר שנוצר עם הקיבוץ ומברכים על הזכות לשמח את הילדים האלה".

שם ותפקיד: ענב מיה כהן, מנהלת צוות אנליטיקס (Data Analytics Leader) בחברת הגיימינג פלאריום (Plarium). ותק בתפקיד: שנתיים בתפקיד הנוכחי. תפקידים קודמים: בפלאריום – דאטה אנליסטית במחלקת ה-BP וגם Marketing Manager ו-Performance Analyst במחלקת המרקטינג. תפקידים נוספים: Performance Analyst בחברת Webpals ו-TL Media & Research Analysis בחברת GCS. השכלה ושירות צבאי: את שירותי הצבאי העברתי כמדריכה ביחידת העלית מורן. אני בעלת תואר ראשון במנהל עסקים מאונ' רייכמן, ותואר שני (MBA) בהצטיינות מהקרייה האקדמית אונו. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? את דרכי המקצועית התחלתי בהובלת תחום המידע והתקשורת בפורום חברות הסלולר בישראל. במסגרת תפקיד זה נחשפתי לעולמות הטכנולוגיה וניתוח הנתונים, מה שהוביל אותי להעמיק את הידע בתחום באמצעות לימודי תואר שני שהתמקדו בקורסים אנליטיים מתקדמים. במהלך הלימודים חיזקתי את מיומנויותיי בניתוח נתונים, זיהוי מגמות סטטיסטיות והסקת מסקנות מבוססות נתונים, והבנתי עד כמה אני נהנית מהתחום ורואה בו את כיוון הקריירה שלי. תובנות אלו הביאו לשינוי משמעותי בקריירה שלי, כאשר הצטרפתי ל-Webpals בתפקיד Performance Analyst. במהרה התאהבתי בתחום האנליזה, ויכולותיי האנליטיות, בשילוב סקרנות, חשיבה יצירתית ורצון מתמיד ללמוד ולהתפתח, סייעו לי להתקדם לתפקידים מאתגרים ובעלי אחריות רבה, שבהם אני נהנית לתרום ולהוביל. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "כמו בכל תחום, גם בתעשיית ההיי-טק יכולה להתקיים אפליה כלפי נשים. עם זאת, אחד הדברים שאני מעריכה במיוחד ב-פלאריום הוא הדגש החזק שהארגון שם על גיוון ושוויון בין המינים. הדבר בא לידי ביטוי הן ברמת משאבי האנוש והן בהנהלה, וכן בסביבה הארגונית והתרבותית, שמחזקת את מקומן וחשיבותן של נשים בתחומים הטכנולוגיים והניהוליים. אצלנו, ה-CPSO ומנהלת המחלקה הן נשים מרשימות ומעוררות השראה, רוב ההנהלה במחלקה שלנו מורכב מנשים, ובאופן כללי בחברה ישנו יחס של 50-50 בין גברים ונשים בתפקידי ניהול, דבר המדגיש את המחויבות של הארגון לשוויון מגדרי.  האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? לשמחתי, חוויתי מעט מאוד מקרים של אפליה על רקע היותי אישה, אך בתחילת דרכי כן נחשפתי למצבים כאלו ואחרים. עם זאת, לא אפשרתי לדברים הללו לעצור אותי, אלא להפך, הם דרבנו אותי להוכיח אחרת ולשאוף לבצע שינוי משמעותי. אני מאמינה כי כל מי שחוותה אפליה יכולה להשתמש בחוויה הזו כמנוע להצלחה ולהשפעה חיובית על הסביבה.

אמש (ב') נפתחה באופן רשמי העונה למרוצי סימולטורים בארץ, כשיובל מארק קטף את המקום הראשון במרוץ הראשון, ואלון דאי את המקום הראשון במרוץ השני. זוהי למעשה העונה הראשונה של ענף הספורט החדש שהגיע לישראל – מרוצי סימולטור (סים רייסינג, Sim racing), אשר זוכה להכרה בינלאומית רשמית על ידי הפדרציה הבין-לאומית לרכב (FIA).  ההתאחדות לנהיגה ספורטיבית מכוניות וקארטינג בישראל מסרה כי היא "גאה לפתוח עידן חדש עם ליגות ומרוצי סימולטורים. ההכרה הרשמית של ה-FIA כענף ספורט מקצועי במדינת ישראל, מהווה הישג משמעותי בזירה הבינלאומית". מי שמוביל את הענף בישראל ומונה למנהל הליגה, הוא טל שטרן. לדברי ההתאחדות, "בזכות התמיכה הבינלאומית והחזון המקומי, הפך התחום לאחד מענפי הספורט המבטיחים בארץ". הזוכים במרוץ הראשון בליגת הסים הרייסינג. יובל מארק, במקום הראשון, ואלון דאי, במקום שני. צילום: יח"צ מה זה סים רייסינג? הסים רייסינג הוא תחום ספורט מוטורי, שבו משתמשים במחשב או בקונסולות משחק כדי לדמות חווית נהיגה ומירוצים. באמצעות סימולטורים מתקדמים, שחקנים יכולים להתחרות במגוון רכבים ומסלולים, עם דגש על ריאליזם בכל הנוגע להתנהגות הרכב, פיזיקה, צריכת דלק, נזקים, בלאי, אחיזה של הצמיגים במסלול ועוד.  במשחקים אלו, אפשר להשתמש באביזרי נהיגה כמו הגה ופדלים, כדי להרגיש את החוויה האמיתית יותר. הסימולטורים מאפשרים לתקשר עם שחקנים אחרים ברחבי העולם, להתחרות בתחרויות, ולשפר את הכישורים במירוץ. הספורט המסוים צובר פופולריות רבה בקרב חובבי רכב ונהיגה, ובעיקר משום שהוא מציע לרבים חוויות שאינן תמיד נגישות במציאות. ההתאחדות מפעילה כיום ליגות סימולטורים מגוונות, ומאפשרת לחובבי ספורט מוטורי להתחרות בתנאים מקצועיים מהסימולטורים האישיים שלהם. במקביל, נעשות בארץ פעולות להכרה רשמית של הענף על ידי משרד התרבות והספורט, במטרה למצב אותו כענף ספורט רשמי ומוביל במדינה. תחילת הדרך של ענף הסים רייסינג בישראל הייתה בשנת 2020, כאשר אמיר משולם הקים קהילה קטנה של חובבי סימולטורים. הקהילה הלכה וגדלה, ויצרה במה לחובבים שמצאו בסים רייסינג ערוץ חדש לבטא את אהבתם למרוצים. ב-2022 קיבל שטרן את ההובלה על הענף, והביא איתו חזון שאפתני: מעבר מפעילות חובבנית לליגה מקצועית. בישראל, הענף מונה מאות שחקנים מקצועיים בטווח הגילאים של 16+, עם ליגות מקומיות ותחרויות בינלאומיות הנערכות בארץ ובעולם. ההכרה הרשמית צפויה לפתוח דלתות נוספות לקידום הענף, כולל תמיכה ממשלתית, השקעות פרטיות וחשיפה רחבה יותר לקהלים חדשים. רוב המשתמשים מתחרים מפלטפורמת PC, משמע מהמחשב הבייתי הרגיל, אבל יש גם מי שמבצע את ה"נהיגה" מקונסולה של X-BOX ו/או מה-Playstation של סוני, כשכל הנדרש הוא הגה ודוושות. לדברי אשחר רינות, מנכ"ל התאחדות לנהיגה ספורטיבית, מכוניות וקארטינג בישראל: "ענף הסים רייסינג הוא הרבה יותר ממשחק. הסימולטורים משמשים כיום כלי אימון מרכזי עבור נהגים מקצועיים בעולם, כשרוב הנהגים הטובים בעולם – וביניהם נמצא גם אלוף העולם בפורמולה 1 מקס ורסטפן – החלו את דרכם בסימולטורים". עוד הוסיף וסיפר אשחר: "הם ממשיכים להתאמן בסימולטורים גם לאחר המעבר לעולם הלא וירטואלי. אנו רואים בתחום זה לא רק את העתיד של הספורט המוטורי, אלא גם פלטפורמה שמחברת בין טכנולוגיה, חדשנות ותחרותיות".

אין זה סוד שההיי-טק הישראלי עבר שנה מאתגרת, שלא לומר קשה. המלחמה הביאה איתה (המשך של) ירידה בהשקעות בישראל, סטארט-אפים לא מעטים התקשו להתקיים ונתמכו על ידי תקציבים ממשלתיים, כאשר היו לא מעט כאלה שנסגרו בגלל המצב, ועובדים רבים התגייסו למילואים – מה שבחברות לא מעטות עיכב פרויקטים והעמיס על שאר העובדים. אבל יש מי שבחר דווקא בשנה הזאת, בגלל האובדן האישי שלו, וכדי לשנות את הכיוון ולהחזיר את ההיי-טק הישראלי לאן שמגיע לו להיות, להמשיך ליזום. להראות, ולעשות, שהחיים נמשכים גם אחרי ה-7 באוקטובר. יזהר שי הוא איש השנה של מערכת אנשים ומחשבים. זאת אמנם בחירה של המערכת, אבל לא נראה שיהיה מי שיחלוק על כך שהתואר הזה מגיע לו. שי איבד ב-7 באוקטובר הארור את בנו, ירון (נוני) ז"ל, שנפל לאחר שניהל קרב עם מחבלים שחדרו לכרם שלום. יזם ההיי-טק הוותיק החליט לקחת את האובדן הזה, את הכאב הזה, ולתעל אותו למה שהוא יודע לעשות היטב: ליזום, לסייע בהנבטת סטארט-אפים ובהצמחת ההיי-טק הישראלי מעפר הטבח הנורא (והמשבר שהתגבר בגללו) לחדשנות, לצד הנצחה. שי ובני משפחתו הקימו את מיזם נקסט אוקטובר, שהמטרה שלו היא להקים סטארט-אפ כנגד כל נרצח ונופל ב-7 באוקטובר, ולהנציח אותו. הוא אמר בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, במלאות שנה לטבח, כי "עיקרו של המיזם הוא הנצחת החללים, אבל לא רק בקטע של תמונה ושם. אנחנו אומרים שלכל איש יש גם דמות, ויחד עם חברות היי-טק, אנחנו יושבים עם המשפחות ומתכננים תוכניות כיצד להנציח את יקירם, לפי אופי אורח חייו. יש כבר סיפורים מרגשים, כמו, למשל, חברה בתחום הפארמה שהנציחה פרמדיקית גיבורה שנפלה במלחמה, ואחד המוצרים שלה נקרא על שמה, או חברה אחרת, שייצרה בקבוקי יין על שמו של חלל אחר. אלה הם פרויקטים ארוכי טווח, שינציחו את הגיבורים לאורך כמה שנים. יש גם חברה שהקימה פינה לזכרו של ירון ז"ל, בננו, בשיתוף העובדים, וחברה אחרת בנתה חדר ישיבות על שמו". מיזם טכנולוגי נוסף ששי פועל בו נקרא חצב, שעיקרו איסוף כל פיסת מידע מכל סוג ומכל תחום, שיש בו איזשהו קשר לסיבות שהביאו לאסון הנורא. המידע מנותח בעזרת אלגוריתמים, אנליטיקה, AI ועוד, כדי להצביע על קשרים והקשרים של הדאטה לאירוע. יזהר שי (שני מימין) פותח את המסחר בבורסה בתל אביב, יחד עם איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, וחמי פרס, מקים קרן פיטנגו. צילום: שחר פליישמן יזהר שי הוא יזם היי-טק ומשקיע הון-סיכון ותיק: הוא עבד בכמה חברות טכנולוגיה בארצות הברית, הקים בסוף המילניום הקודם את ביזנס לאיירס, שאותה מכר לנטגריטי האמריקנית, היה יו"ר ומנכ"ל V-Secure, והוביל אותה למכירתה לרדוור, היה שותף בקרן הון-הסיכון כנען פרטנרס ושימש כדירקטור בחברות כגון פריים סנס, שבהמשך נרכשה על ידי אפל, ואן-טריג, שנקנתה על ידי מיקרוסופט. בנקסט אוקטובר, הוא מביא את הניסיון הרב הזה ומשתמש בו לטובה – לצורך המשך ואף הרחבת הפעילות של אומת הסטארט-אפ והחדשנות. לא רבים מקדמים את ההיי-טק הישראלי בצורה כל כך ברורה ונרחבת, בין אם הם חוו אובדן אישי ובין אם לאו. שי עשה ועושה לטובת המדינה גם בזירה הפוליטית: הוא היה ח"כ ושר המדע והטכנולוגיה מטעם כחול לבן, וקידם את ההיי-טק שלנו גם במסגרת זו. אין ספק ששי ימשיך בפעילות היזמית, ונשמע ממנו עוד לא מעט בהמשך. שני (כמעט) אנשי שנה נוספים איש היי-טק בכיר נוסף שחווה ב-7 באוקטובר אובדן הוא איל וולדמן, שבתו, דניאל ז"ל, נרצחה במסיבת הנובה. השנה הוא זכה בפרס ישראל בתחום המדע והטכנולוגיה, על פעילותו רבת השנים למען ההיי-טק הישראלי, ובעצם המדינה כולה. וולדמן יסד את אחת החברות הגדולות בענף – מלאנוקס, שנמכרה לאנבידיה בעסקת ענק. בהחלטה מבישה, שר החינוך, יואב קיש, ביטל בתחילה את הענקת פרסי ישראל השנה, פרט לתחומים שקשורים ישירות למלחמה – מאחר שוולדמן היה מהתורמים הבולטים למחאה נגד המהפכה המשטרית של הממשלה (קיש הכחיש זאת). לאחר מכן, בעקבות מחאה ציבורית, הוא חזר בו, ו-וולדמן קיבל את הפרס ביום העצמאות. איל וולדמן בדיון בכנסת במרץ השנה. צילום: ערוץ הכנסת (צילום מסך) בכיר נוסף שמהווה מועמד ראוי לאיש השנה הוא אסף רפפורט, מנכ"ל וויז, שיחד עם עמיתיו להקמת החברה, עשה השנה מעשה שנדמה שאף אחד אחר לא היה עושה: לסרב להצעה של גוגל לרכוש אותה תמורת סכום עתק של 23 מיליארד דולר – יותר משוויה נכון למועד הגשת ההצעה. הוא מעדיף להמשיך בהובלת וויז להיות חברת ענק עצמאית, שאמנם רשומה בארצות הברית והמטה שלה נמצא בניו יורק, אבל היא נוסדה על די ארבעה ישראלים ומרכז המו"פ שלה נמצא בתל אביב. ואמנם, וויז היא אחת החברות הבולטות שמצדיקות את התואר של ישראל כאומת הסייבר: היא נוסדה בתחילת הקורונה ובחלוף תשעה חודשים בלבד, בתקופה של משבר, הפכה ליוניקורן. מאז וויז רק ממשיכה לצמוח, ובמאי השנה היא סגרה סבב גיוס של מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד. ארבעה חודשים בלבד לאחר מכן פורסם בבלומברג כי היא מנהלת מגעים למכירת חלק מהמניות שלה לפי שווי של כ-20 מיליארד דולר. אסף רפפורט, ממייסדי ומנכ"ל וויז. צילום: עומר הכהן העלייה המטאורית הזאת היא תוצאה לא רק של ה-"הייפ" סביבה וההצעה של גוגל, שהביאה לה יחסי ציבור טובים, אלא בעיקר בגלל הביקוש לפתרונות אבטחת סייבר בענן, שעולה ככל שאיומי הסייבר עולים וככל שמגמת המעבר לענן והתפתחותו מתגברת. בנוסף, וויז לא פספסה את "התפוצצות" ה-AI והשיקה פתרון בתחום. כך, היא לא נשרכת מאחור במרוץ ל(אבטחת ה)בינה המלאכותית. איש השנה בהיי-טק העולמי גם איש השנה שלנו בהיי-טק העולמי בולט בתחום הבינה המלאכותית – או, יותר נכון, החברה שלו. xAI השיקה השנה את הגרסה השלישית של הצ'טבוט שלה, גרוק, שבניגוד למתחרים כמו ChatGPT של OpenAI ו-Gemini של גוגל, יודע להשתמש גם בשפה מלוכלכת. התירוץ לכך הוא חופש הביטוי – תירוץ שבו משתמש מאסק גם כדי להפיץ עוד רעל ופייק ניוז ברשת החברתית שלו, X. מאסק השתמש השנה ב-X כדי לקדם את מועמדותו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית, גם אם הוא השתמש באמתלה של לגרום לאנשים לצאת להצביע, והגריל בה, בימים האחרונים של הקמפיין, מיליון דולר ליום. הוא גם קידם את טראמפ בציוצים האישיים בחשבון שלו, שעוקבים אחריו יותר מ-200 מיליון משתמשים, הופיע בהרבה עצרות בחירות שלו ובכלל, התקרב אליו מאוד. התלכדות אינטרסים. אילון מאסק ודונלד טראמפ. צילום: ShutterStock ההתקרבות הזאת לא קרתה רק כי מאסק, שהצהיר שהצביע בעבר למפלגה הדמוקרטית, מזדהה עמוקות עם טראמפ, אלא גם כי היא תורמת לו, מאוד, באופן אישי: הנשיא הנבחר מינה אותו ליו"ר משותף של ועדה מייעצת, שאמורה להפחית רגולציות, ולקצץ בהוצאות ובכוח אדם בממשל הפדרלי. בנוסף, הבחירה של האמריקנים בטראמפ חיזקה את מעמדו של מאסק כאיש העשיר ביותר בעולם: הוא היה השנה לאיש הראשון עם הון של יותר מ-400 מיליארד דולר. נכון לכתיבת שורות אלה, הונו של מאסק נאמד ב-430.2 מיליארד דולר. מדובר בסכום כמעט כפול מההון של מי שנמצא במקום השני – ג'ף בזוס, מייסד אמזון, שהיה במקום הראשון זמן רב, עד שמאסק הגיע. מאסק נמצא בדרך הבטוחה להון של חצי טריליון דולר, ויש החוזים שהוא יהיה האיש הראשון עם שווי של טריליון דולר.

בפרק הראשון של סדרת ההסכתים על חוק וטכנולוגיה עסקנו בנושא הרגולציה. בפרק החדש הזה, מסביר עו"ד אביב אילון, מוביל הסדרה, מה אנחנו צריכים לבדוק ולדעת רגע לפני שאנחנו חותמים על חוזים או תנאי שימוש באינטרנט, כמו רשתות חברתיות או קניות דרך אתרי מסחר. מה המשמעות של חוזים והתקשרויות באופן טכנולוגי? "אם נרשמת, לדוגמה לפייסבוק, אתה אמור לאשר תנאי שימוש. סביר להניח, כמו רוב האנשים, שאתה לא קורא אותם. גם אני אפרופו, וגם אם אני אקרא אותם – אבין מספיק בשביל להחליט שאני לא רוצה להשתמש בשירות. אבל אני צריך את השירות, ולכן אני מעדיף לא לקרוא. צריך להפנים: החברות האלו, הן קובעות עבורנו מה יקרה, ואיך נתנהל, אבל זה לא פוטר אותך מלדעת ולהבין מה אתה עושה ועל מה אתה מתחייב". תגדיר מהו חוזה מעבר להקשר המשפטי הברור שלו "אני בדרך כלל משתדל לא להשתמש בז'רגון המקצועי 'חוזה משפטי', אלא משתמש במילים פשוטות. מדובר על משהו שמציעים לך ואתה צריך להחליט אם הוא מתאים לך ואם כן מה אתה מקבל. תנאי שימוש הם הסכם לכל דבר. טיפ ראשון קשור לפרק קודם – צריכים לבדוק היכן סמכות השיפוט. בישראל? בחו"ל? יש חוקים שונים במדינות שונות, וצריך להכיר את החקיקה במדינת היעד". קצת מורכב, להתחיל ללמוד את החוקים בכל מדינה "צודק. אבל אפשר להבין את העקרונות והעקרון הבסיסי הוא, שבכל פעם שאתה מגיע לאיזושהי אינטראקציה, בין אם זה מול מכונה ובין אם זה מול אדם שאיתו את כורת הסכם כלשהו מרחוק, צריך לזכור לקרוא, להבין. לא רק את מה שכתוב שם, אלא להבין איזה דין חל עליך כמי שחתם, כי זה הדין שאתה תצטרך לעמוד בו". אחרי שהבנתי – מה עוד אני צריך לדעת? "מן הסתם צריך כמובן לזכור שיש עניינים של תמורה. כסף או שירות אלטרנטיבי, פעילות כזו או אחרת – לוודא שלא מטעים אותך, או שיש תנאים שאתה לא יכול לעמוד בהם. שוב, זה תקף באופן מוגבל כאשר אתה מול חברות גדולות. פה יכול להיות שהשירות שלהן ניתן בישראל, אבל התביעה תהיה בצרפת, כי שם בית המשפט יקבע שהוא סמכות השיפוט. ולא סתם הזכרתי את צרפת, כי היו דברים מעולם". מה לגבי חוזי רכישה דרך אתר של מסחר אלקטרוני? "ברכישה של מוצר או שירות דרך אתר מסחר אלקטרוני, לצורך העניין כשאתה נכנס לאתר אתה חותם על תנאי השימוש, שכוללים גם את הדרך בה תקבל את המוצר. זה יכול להיות שירות איחסון בענן, או מינוי דיגיטלי כמו סטרימינג – למשל נטפליקס, ספוטיפיי ועוד. אתה מסכים לחוזה, שמתחדש אוטומטית עם תשלום חודשי או שנתי. אבל אחרי שהתחברת עם אותה פלטפורמה, מציעים לך לשכור נכסים דיגיטליים, כמו שמשכירים דירות, וזה כרוך בדמי תיווך לצד שלישי, ויש לך התקשרות איתו. דוגמה אחרת זה אחסון בענן. יש סוגים שונים של שירותים, עם תנאים שונים, יש אינסוף סוגי התקשרויות לפי סוג התוכן ולכן חוזרים למה שאמרתי בהתחלה: כשאתה נכנס לעסקה כלשהי, תוודא מה אתה אמור לקבל ומה הם התנאים, במיוחד מה קורה כשיש בעיה, מול מי אתה מתנהל". רכשתי שירות דרך פלטפורמה ולא קיבלתי את המוצר, למי אני פונה? "לדוגמה ביצעת רכישה דרך פייפאל – יש לך חוזה ובו כתוב מה אתה יכול לעשות ומה לא. אתה פונה אליהם ואומר 'גביתם ממני כסף, עבר הספק לא סיפק לי את הסחורה – מה עושים?'" לבטל את העסקה? "זה לא פשוט כל כך. אישית היו לו לפחות שלוש פעמים שבהן ביקשתי לבטל עסקה, ורק פעם אחת השיבו לי. הם לא כל כך ממהרים לבטל עסקאות, כידוע לך. אכן זו בעיה, שתתרחב ככל שנתקדם, אבל אני מאמין שגם יהיו יותר הסדרים בינלאומיים שיאפשרו תגובה מהירה יותר". זה מאוד רלוונטי, כי הרבה ישראלים קונים בחו"ל דרך אתרים "אכן. יש חוסר מודעות, לא בודקים ואחר כך יש בעיות. באחרונה, בארץ במיוחד בגלל המצב, היו שאלות כאלו כלפי כרטיסי טיסה, שקונים דרך אתרים וחברת התעופה ביטלה. את מי תובעים? קנית דרך אתר, שילמת אולי דרך פייפאל, יש פה כמה גורמים ואתה צריך לדעת מראש למי פונים, כי הגורם המתווך יגיד לך 'אני כבר העברתי את הכסף. אני לא אשם'. ומכאן הטיפ הכי חשוב: לא למהר ולקנות. לבדוק, להבין, עד כמה שניתן. לפעמים מבינים בדיעבד. זו אחת הסיבות שאנחנו מקליטים את ההסכתים האלו על משפט וטכנולוגיה.  לסיכום: חברים, האזינו, תקראו תלמדו, אנחנו פה לכל שאלה". להאזנה לפודקאסט המלא