הנה התפתחות שמוכיחה שהמציאות אכן עולה על כל דמיון: אתמול (א') הגישה, בפעם הראשונה, שדרנית AI תוכנית ברדיו הישראלי. שמה של השדרנית הוא אודליה, והיא משדרת בכל יום בין 14:00 ל-16:00 ב-102 תל אביב – תחנה שבעבר נקראה רדיו תל אביב. בתחנה קראו לה אודליה AI, כנראה כדי לבדל אותה מהמגישים האחרים, בני האנוש, של התחנה. דמות ה-AI החדשה של 102 תל אביב משדרת מוזיקה ברצועה שנקראת AIO. אודליה AI מתייחסת בשידור להיותה בינה מלאכותית, בשקיפות ובהומור. בתחנה אומרים ששדרנית ה־AI "מגלמת את האיזון שבין חדשנות טכנולוגית לרוח אנושית, ברדיו שמביט קדימה, מתחדש, ויחד עם זאת שומר על החום והקשר האנושי שמגדירים אותו". לדבריהם, "הטכנולוגיה מאפשרת לייצר מודל קולי ייחודי עבור שדרנית ה-AI, לצד עריכה אנושית קבועה. העורך כותב ומלטש את הטקסטים בכדי לשמור על אופי אנושי, חם וטבעי. אפיון דמותה של השדרנית, נעשה בקפידה ובשיתוף עם שדרני רדיו ואנשי תוכן מהתחנה ומחוצה לה". לשדרנית החדשה קוראים אודליה AI כי היא מבוססת על קולה של אודליה ספרן, מנהלת הפרסום של 102 תל אביב, שנבחרה, כפי שסיפרו בתחנה, משום ש-"יש לה את הקול הכי יפה ברדיו". ספרן הוקלטה באולפן, ועל בסיס ההקלטות נבנה המודל הממוחשב. שינויים בלוח השידורים של התחנה התל אביבית השקתה של אודליה AI היא חלק מהשינויים בלוח השידורים של 102 תל אביב, שבמסגרתם עוברת התחנה ללוח שידורים מוזיקלי, עם פחות תוכניות דיבורים. בעקבות כך, למשל, אופירה אסייג תעבור מהגשת תוכנית הספורט הוותיקה שלה לשידור מוזיקה. את המהלך מובילים אלדד קובלנץ, נציג הבעלים והיועץ המיוחד לרדיו, ורועי דלמדיגו, סמנכ"ל התוכן והדיגיטל. לדברי דלמדיגו, "102 תל אביב משיקה את שדרנית הבינה המלאכותית הראשונה בישראל, שתעמיק את החיבור שלנו למוזיקה ולמאזינים. השילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לבין עריכה אנושית קפדנית משקף את הדרך שבה אנחנו רואים את העתיד של התחנה: חכם, מוזיקלי ומותאם להרגלי ההאזנה החדשים". מגמה עולמית שהולכת ומתפתחת אודליה היא אמנם שדרנית ה-AI הראשונה בישראל, אבל תחנות רדיו בעולם מפעילות שדרניות ושדרנים מבוססי בינה מלאכותית כבר כמה שנים, והמגמה הולכת וצוברת תאוצה. כך, למשל, בלוצרן שבשווייץ יש תחנת רדיו שמופעלת 24/7 על ידי שדרן AI בשם מייק, באחת התחנות באוסטרליה, דמות ה-AI ת'אי משדרת מדי יום כמה שעות של מוזיקת היפ הופ ורית'ם אנד בלוז, ובתחנה ספרדית, שדרנית הבינה המלאכותית ויקטוריה מעבירה שידורי כדורגל. דוגמה נוספת מגיעה מקרקוב שבפולין, שם OFF Radio החליף את העיתונאים בתוכנית שלו, שמיועדת לדור ה-Z, ב-"עיתונאי" בינה מלאכותית. גם המנחים הוחלפו לדמויות דיגיטליות – בשמות אמיליה, קובה ואלכס. שילוב שדרני AI בתחנות רדיו הוא דבר שמעורר לא מעט ביקורת, כולל במקרה של OFF Radio. המבקרים טוענים, למשל, שזהו (עוד) מקרה שבו הבינה המלאכותית לוקחת מקומות עבודה של בני אנוש, ושהוא עלול להוריד את המספר ואת הגיוון של הקולות שאנשים יכולים להאזין להם. יש אף החוששים ממצבים שבהם מפעילי תחנות רדיו ישתמשו בקולות של שדרנים ללא רשותם – מה שאיננו המקרה כאן.

כבר מתגעגעים לקיץ? אנחנו אמנם בעיצומו של חורף, אבל יש כאלה שמספיקים להם יומיים של גשם חזק, המכונה אצלנו "סערה", כדי שישתוקקו לשמש חמה, שתאפשר להם שוב לצאת החוצה, לטיולים או סתם להיפגש עם חברים בפארק. ומוזיקה היא תמיד דרך טובה לספק אווירה נעימה בכל סביבה. ואפשר גם לעשות את זה בקטן, אבל עדיין בעוצמה, עם רמקול נייד כמו ה-Pop Party החדש בארץ של JLab, יצרנית מוצרי אודיו שצבעוניות ועיצוב הם חלק מהותי ב-DNA שלה. ה-Pop Party החדש בארץ של JLab. צילום: יחצ זהו רמקול Bluetooth נייד וקל במיוחד, שלפי החברה מציע סאונד איכותי ביחס לגודלו, ובמיוחד למשקלו, שעומד על פחות מ-210 גרם. הוא כולל דרייבר טווח מלא בגודל 2 אינץ' וגם וופר פסיבי בגודל 2 אינץ', ועוצמה כוללת של כ-5 וואט. כמו מוצרים אחרים של JLab, אפשר לחבר אותו באמצעות LabSync לרמקולים דומים אחרים כדי ליצור בימת סאונד עוד יותר עוצמתית. ניתן גם ליהנות מאורות ה-RGB שעוטפים אותו – ואז אפשר לשמוע מוזיקה עד חמש שעות ברציפות, ועד שמונה שעות בלי התאורה. הרמקול כולל כמובן עמידות למים בתקן IP55, וגם חיבור מגנטי להצמדה למשטחים מתכתיים, ושליטה מלאה באמצעות אפליקציית JLab. המחיר: 149 שקלים.

וואן טכנולוגיות (קבוצת ONE) הודיעה היום (ב') על מינוי יניר לאובשטיין, בכיר בתעשיית הסייבר הגלובלית, למנהל חטיבת וואן סקיוריטי (ONE Security) שלה. לאובשטיין יוביל את האסטרטגיה העסקית והטכנולוגית של החטיבה – המשמשת כגוף הייעוץ וביצוע הפרויקטים של הקבוצה בעולמות הסייבר – תוך התמקדות בחדשנות טכנולוגית, שירותי AI וכניסה לשווקים חדשים. לאובשטיין מביא עימו כ-25 שנות ניסיון בהובלת מערכי סייבר מורכבים. בתפקידו האחרון כיהן כ-VP Velocity XDR בחברת סיגניה (Sygnia), ולפני כן כסמנכ"ל פתרונות סייבר בסטארט-אפ NanoLock Security. כמו כן, שימש כדירקטור ומוביל מרכז המצוינות הגלובלי להגנת תשתיות קריטיות (ICS/OT) בפירמת הייעוץ PwC. את דרכו המקצועית החל לאובשטיין במשרד רוה"מ והקים וניהל את יחידת הסייבר של משרד האנרגיה והתשתיות הלאומיות. נתי נחמיאס, חבר הנהלה בכיר ומנכ"ל אשכול חברות בקבוצת וואן, ציין כי: "הצטרפותו של יניר לאובשטיין מהווה הצהרת כוונות משמעותית עבור וואן סקיוריטי. הניסיון הבינלאומי העשיר של יניר, החל מהקמת מערכי הגנה מדינתיים ועד להובלת מוצרים טכנולוגיים בחזית התעשייה העולמית, הוא בדיוק מה שנדרש כדי להוביל את החטיבה לקפיצת המדרגה הבאה ולפריצה לשווקים חדשים".

"האתגרים בפניהם ניצבים.ות מנהלי.ות אבטחת המידע והגנת הסייבר בארגונים הם רבים, והולכים וגדלים. האיומים מגיעים ממגוון וקטורים ומקומות, יש מתקפות על מערכות IT ו-OT, ומתקפות מבוססות בינה מלאכותית. לכן, עליהם.ן לבנות מערך הגנה שעונה לכלל האיומים, הקיימים והחדשים, לדעת איך לסגור את החורים, ולפעול מהר על מנת לזהות ולהגיב במהירות", כך אמר שי נחום, מייסד ומנכ"ל סייט (Cyght). נחום דיבר בכנס השנתי שערכה אתמול (א') עמותת בוגרי ממר"ם באולם האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים. הכנס נערך זו הפעם השלישית והשתתפו בו מאות בוגרי היחידה. האירוע ציין מלאות 66 שנים להקמת ממר"ם והנחה אותו פיטר פלצ'יק, פעמיים מדליסט אולימפי בג'ודו.  סיכום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין נחום, בוגר היחידה, ציין ש-"ממר"ם לימדה אותי מהי עליונות טכנולוגית. הייתי אחראי לביצוע מתקפות סייבר מתקדמות ברשתות אזרחיות וצבאיות. היינו צוות אדום, והראינו ללקוחות, ה-'קורבנות', כיצד הרעים משתלטים להם על הרשת ומצפינים את הנתונים והתעבורה". נחום שירת בצה"ל ובמערכת הביטחון במשך שש שנים כעתודאי, למד שני תארים בהנדסה וסיים את שירותו ב-2017 בדרגת סרן. הוא וצוותו זכו בפרס ביטחון ישראל. לאחר סיום שירותו, נחום הקים ב-2018 את סייט, שצוות העובדים שלה מורכב מבוגרי יחידות עילית טכנולוגיות בצה"ל, לוחמי סייבר לשעבר. "הם מביאים מהיכולות והידע של הסייבר המדינתי לעולם העסקי-אזרחי, תוך מיקוד על התהליכים העסקיים של הארגון", ציין. "אנחנו מביאים ל-'מגרש המשחקים' הפעיל הזה יכולות של האקרים, ומספקים לשוק האזרחי יכולות שהיו בעבר רק בחסות של מדינה – הן בממד ההגנה והן בהתקפה". "אנחנו מתמחים בהגנה ובתקיפה, 'כובע לבן', של מערכות ורשתות", אמר נחום. "תחומי ההתמחות שלנו הם איתור מתקפות ועצירתן בדרכים חדשניות, טיפול ותגובה לאירועי סייבר, וגם שירותי הגנת סייבר שוטפים, כגון בדיקות חוסן, טיפול ותגובה לאירועים, סקרי סיכונים, CISO as a Service, שירותי SOC ושירותי 'צוות אדום'. אנחנו מעניקים שירותים לגופים אזרחיים, ממשלתיים וביטחוניים בארץ ובחו"ל". לחברה יש כ-100 לקוחות, בהם TSG, אורדע, שפועלת בעולם הדפוס הדיגיטלי, בתי תוכנה, מפעלים וארגונים פיננסיים. אירועי סייבר באפריקה ובאסיה נחום סיפר כי "בתחילת השנה היה אירוע סייבר גדול בחברת גז, דלק ואנרגיה אפריקנית. הארגון הותקף בכופרה והרשת הוצפנה – ככל הנראה על ידי האקרים רוסיים. אנשי ה-IT של הארגון התקשרו אלינו לפנות בוקר, נואשים. בשל קוצר הזמן, השגנו יכולת שליטה מרחוק על המערכות דרך טימס והעברנו את קוד ההגנה שלנו בצ'ט לעצירת ההתפשטות של הכופרה ברשת הארגון. הכלי משנה את שמות הקבצים וכך משטה בהאקרים. שיבשנו את המתקפה, וגילינו שרק 25 מתוך עשרות אלפי מכונות ומחשבי הארגון הוצפנו. מנענו הצפנה של כל הרשת. החזרנו את המערכת לפעול על בסיס נתוני הגיבוי שלא נפגעו, וידאנו שאין יותר נוזקה פעילה ושהעבודה לא נפגעה. כל זה נעשה בזמן שיא של שעתיים. לאחר מכן, צוות שלנו הגיע פיזית לאתר הלקוח בחו"ל, ואנשיו ניקו את המערכות וזיהו מהיכן הגיעה המתקפה. בשורה התחתונה, חסכנו לחברה מאות מיליוני דולרים, כי מנענו השבתה של המערכות על פני ימים. שנתיים קודם לכן היה להם אירוע דומה שהסתיים רע: שני עובדים מתו". מתקפה נוספת שנחום סיפר עליה אירעה באחת ממדינות אסיה: "שם הצלנו קבוצה של 40 חברות, שפועלות בעולמות התקשורת, הסלולר והתעשיה. הארגון הותקף בכופרה וכל מערכותיו הוצפנו. הצלחנו לשבש את ההצפנה בזמן אמת ומנענו את השבתת הקבוצה. גם בישראל הצלנו חברות". "בשנת 2026 נגדיל את היקף פעילותנו. אנחנו שואפים לפתוח סניף בארצות הברית כדי לחדור לשוק שם, ונגדיל גם את היקף פעילותנו בישראל ובאירופה", סיכם נחום.

פגיעות קריטית נחשפה באחרונה ב-MongoDB. הפגיעות, שזכתה לציון סיכון גבוה ונרשמה למעקב תחת הקוד CVE-2025-14847, כבר זכתה לכינוי Mongobleed (מונגו מדממת), והיא מאפשרת לתוקפים לשאוב נתונים מבסיס הנתונים בלי בכלל צורך בהרשאה. הפגיעות קשורה ליישום zlib, המשמש לדחיסת נתונים של MongoDB, והיא מאפשרת לנצל אותו בצד הלקוח של השרת כדי לקבל חשיפה של נתונים רגישים, שמאוחסנים בזיכרון ערמה (Heap) שלא עבר אתחול. בזמן שהמערכת מנסה לפתוח קובץ מכווץ שמכיל חבילת נתונים מהונדסת, היא יכולה לגרום לתקלה שמאפשרת את הקריאה של חלקים מהזיכרון. לפי ההערכות, הפגיעות הזו קיימת ביותר מ-87 אלף התקנות של היישום, אך טרם ידוע על פגיעה שלה בפועל. כך או כך, חוקר אבטחה בשם ג'ו דזימונה יצר כלי הוכחת יכולת, שיכול לבדוק האם הפגיעות קיימת בשרת של הארגון. הפגיעות נחשבת למסוכנת במיוחד מכיוון שכאמור, היא לא זקוקה לאימות מצד השרת, ועקב כך היא יכולה, ולו באופן תיאורטי, לשמש להורדת מחסומים לחדירה של רושעות נוספות. הפתרון של MongoDB: לשדרג ל-MongoDB, בסיס הנתונים שנחשב למוביל בקטגוריית ה-NoSQL, יש גרסאות רבות, והפגיעות הזו קיימת גם בגרסאות ותיקות מאוד שלו. החברה קוראת לשדרג את בסיס הנתונים שלה באופן מיידי לגרסאות 8.2.3, 8.0.17, 7.0.28, 6.0.27, 5.0.32, או 4.430. אחת הדרכים לעקוף את הבעיה באופן זמני היא להגדיר למערכת להפסיק להשתמש בכלל בכיווץ נתונים, או להשתמש באופן זמני לפחות בחלופות ל-zlib שידוע שהן בטוחות, כמו Snappy או Zstd.

לו גרסטנר, המנכ"ל והיו"ר המיתולוגי של ענקית הטכנולוגיה יבמ (IBM), הלך לעולמו בגיל 83.  ארווינד קרישנה קרישנה, מנכ"ל ויו"ר יבמ. צילום: יח"צ ארווינד קרישנה, יו"ר ומנכ"ל יבמ הנוכחי, בישר לעובדי החברה על מותו של גרסטנר, שהנהיג את התאגיד בין השנים 1993 ל-2002. הוא שלח מכתב לעובדים, ובו ציין כי גרסטנר הגיע לחברה ברגע שבו עתידה היה לוט בערפל כבד ושרוי בחוסר ודאות מוחלט. קרישנה הדגיש בהודעתו כי המנהיגות של גרסטנר באותה תקופה עיצבה מחדש את פני החברה, לדבריו, "לא על ידי מבט לאחור, אלא באמצעות התמקדות בלתי פוסקת במה שהלקוחות שלנו יצטרכו בהמשך". גרסטנר נרשם בדפי ההיסטוריה כמנהיג הראשון שהגיע ל-יבמ מחוץ לשורותיה, בתקופה שבה היא ספגה הפסדי עתק ועמדה בפני לחצים כבדים להתפצל ליחידות קטנות ונפרדות. במקום להיכנע לתוכניות הפירוק, בחר גרסטנר באסטרטגיית אינטגרציה ושינה את המודל העסקי של החברה – מחומרה מסורתית לעבר שירותי תוכנה, תשתיות מורכבות ומה שכינה "עסקים אלקטרוניים" (E-business). שינוי זה הוכח כמהלך גאוני; על פי נתוני Storyboard18, תחת שרביטו זינקו הכנסות השירותים של יבמ מ-7.4 מיליארד דולר ב-1992 לכ-30 מיליארד דולר בשנת 2001, בתוך ששווי השוק של החברה מזנק משמעותית. "בואו פשוט נדבר": המהפך התרבותי שהטמיע גרסטנר מעבר לאסטרטגיה העסקית, גרסטנר זכור כמי שחולל מהפכה תרבותית עמוקה בארגון. קרישנה שיתף בהספדו סיפור שהפך לחלק מהפולקלור של יבמ, על הרגע שבו גרסטנר עצר מצגת פנימית ארוכה וציין: "בואו פשוט נדבר" – מסר שהבהיר לעובדים כי עליהם לזנוח את ההתמקדות בתהליכים פנימיים לטובת קשב אמיתי לערך שהלקוח מקבל. ג'יני רומטי, מי שכיהנה בעבר כמנכ"לית יבמ וראתה בגרסטנר מורה דרך קרוב, ספדה לו בחשבון הלינקדאין שלה וכתבה כי הוא היה "מנהיג מבריק ובעל עקרונות, שהוביל באמצעות השכל ולא באמצעות פחד". רומטי ציינה עוד כי "לו הותיר חותם בל יימחה על ליבי ועל ראשי", ושיתפה כיצד הקפיד על עבודה קשה והכנה מדוקדקת לכל פגישה. גרסטנר – בוגר הנדסה מדארטמות' ובעל תואר MBA מהרווארד – בנה קריירה ענפה שכללה תפקידים בכירים במקינזי, אמריקן אקספרס ו-RJR Nabisco – וכל זאת לפני שהציל את יבמ מקריסה. גם לאחר פרישתו בשנת 2002, הוא המשיך להשפיע כיו"ר קבוצת קרלייל והקדיש את זמנו לפעילות פילנתרופית נרחבת, במיוחד לקידום החינוך הציבורי בארצות הברית. קרישנה סיכם את ההתרשמות מדמותו באומרו כי גרסטנר היה ישיר, מאתגר ותמיד מוכן לערער על הנחות יסוד, כל זאת מתוך מחויבות עמוקה לבניית חברה המסוגלת להסתגל לעידן חדש מבלי לאבד את ערכי הליבה שלה.

חילופי מנמ"רים בתנובה: מירב חליוה מונתה לסמנכ"לית מערכות מידע בקבוצה והיא תחליף את שי מיקהל, שמונה למשנה למנכ"ל ולמנמ"ר חברת הביטוח מגדל. מיקהל פרש מתפקידו בתנובה לאחר שבע שנות כהונה. לחליוה נסיון עשיר של מעל 20 שנה בניהול מערכות מידע בארגונים בארץ ובעולם, ובין היתר היא הובילה פרויקטים שעסקו בטרנספורמציה דיגיטלית ובחיבורים בין אסטרטגיה לטכנולוגיה. בתפקידה האחרון היא שימשה כסמנכ"לית טכנולוגיות ומערכות מידע וחברת הנהלה בקבוצת הוט, שם ניהלה את חטיבות ה-IT והטכנולוגיה, שבהן הועסקו מעל 550 עובדים, וכן קבלני משנה. חליוה היא בוגרת תואר ראשון בכלכלה וניהול מהאוניברסיטה הפתוחה ובוגרת יחידת ממר"ם בצה"ל. היא תיכנס לתפקידה בתנובה בחודש ינואר. היא אמרה כי "אני מודה על האמון ומצפה לפעול יחד עם ההנהלה והעובדים להמשך פיתוח היכולות הטכנולוגיות של תנובה, כחלק מתמיכה ביעדי החברה". גדי קוניא, מנכ"ל תנובה, ציין כי "חליוה מביאה עימה ניסיון ניהולי עשיר בהובלת מערכות מידע ודאטה בארגונים גדולים ומורכבים. ניסיונה יתרום לחיזוק היכולות הטכנולוגיות של תנובה". פרויקט ה-IT הגדול בתולדות תנובה תנובה סיימה ביוני האחרון את השלב הראשון בפרויקט ה-IT הגדול ביותר בתולדותיה עד כה, והעלתה לאוויר מערכת ליבה מבוססת סאפ. הפרויקט יצא לדרך במחצית 2021, והוא אחד מפרויקטי ההטמעה של מערכת טכנולוגית הגדולים ביותר בישראל – בהיקף של כ-350 מיליון שקלים. בפרויקט זכו אנשי DXC ישראל (לשעבר EDS), אלא שלאחר כמה חודשים הסניף נרכש על ידי נס מקבוצת חילן, והיא המשיכה בו. במסגרת הפרויקט רב השנים תנובה החליפה את כלל המערכות שלה, 120 במספר, שפעלו ב-23 אתרי החברה, ואיחדה אותן תחת פלטפורמה אחת. המניע למהלך העצום הוא רצון של ענקית המזון במערכות חדשות, שיאפשרו לה להאיץ את תהליכי הייצור, הליקוט, המכירה וההפצה, ולהגיב באופן מהיר יותר למה שקורה בשוק. בין השאר, מדובר באיחוד של מערכות ה-ERP בכל היחידות בתנובה, שעד כה התנהלו באופן עצמאי. מנמ"רים זזים בתקופה האחרונה היו מספר עזיבות של מנמ"רים ומנמ"ריות בארגונים בולטים בשוק. אורן אריאב סיים את תפקידו כמנמ"ר רשות האוכלוסין וההגירה. במקומו מונתה שירה איזנטל, עובדת הרשות, שעבדה עם אריאב בשנים האחרונות. כמו כן, יש שלושה תפקידי מנמ"ר שטרם אוישו – בבנק ישראל, שם ליאור ג'ורג'י מסיים את תפקידו בתחילת ינואר, באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שבו עדיין לא נבחר מנמ"ר במקום ישראל מור, שפרש בחודש יולי האחרון, ובאל על, שם רונן יוכפז מסיים בימים אלה את תפקידו.

רד האט (Red Hat) – הספקית המובילה בעולם של פתרונות קוד פתוח – פרסמה את ממצאי סקר ה-AI הארגוני של החברה, אשר נערך בקרב למעלה מ-900 מובילי IT ומהנדסי AI באירופה, המזרח התיכון ואפריקה. לפי הממצאים, ארגונים מוכנים לאימוץ רחב של AI ורואים בקוד פתוח ארגוני גורם הצלחה חשוב, אך יחד עם זאת, יכולת ההתרחבות שלהם מאותגרת על ידי פערי מיומנויות, עלויות גבוהות ו-Shadow AI. הממצאים מראים כי ה-AI היא עדיפות אסטרטגית מרכזית עבור 72% מהארגונים, וכי יש להם תוכניות להגדיל את השקעות ה-AI שלהם בממוצע של 32% עד 2026. אך הנתונים חושפים גם פער בולט בין שאפתנות למציאות: רק 7% מהארגונים מדווחים על "ערך אמיתי ללקוח" בקנה מידה גדול מהשקעות ה-AI שלהם כיום. זהו אתגר מכריע עבור מובילים עסקיים שצריכים לתרגם השקעה משמעותית לתוצאות עסקיות מוחשיות. אז מה מונע מארגונים לעבור מפיילוטים בקנה מידה קטן לערך כלל-ארגוני? סדרי עדיפויות ה-IT בארגונים ל-18 החודשים הקרובים. צילום: באדיבות רד האט התמודדות עם המחסומים כדי להרחיב את ה-AI נתוני הסקר של רד האט מתארים את היקף המחסור בכישרונות, כאשר 70% מהמשיבים מסכימים שיש מחסור דחוף במיומנויות AI. הפערים המשמעותיים ביותר שצוינו על ידי המשיבים הם ביישום המעשי של AI, כמו חיבור AI לנתונים ארגוניים (49%) ושימוש יעיל ביכולות הבינה המלאכותית (48%). כמו כן, 47% מדווחים על קושי בשימוש ב-AI ביעילות, מה שמקשה על אימוץ ארגוני רוחבי. ככל שתפקיד ה-AI במקום העבודה מתבסס, כך עולה שכבה נוספת של מורכבות. Shadow AI – השימוש בכלי AI לא מאושרים על ידי עובדים – הופך לאתגר משמעותי לניהול יעיל ואימוץ ניתן להרחבה. הרוב המכריע של הארגונים (91%) הודו כי הארגון שלהם חווה בעיה של Shadow AI. זה אמור לשמש כקריאת השכמה: ה-AI מאומצת עם או ללא האישור של צוותי ה-IT. דבר זה מציג סיכונים חדשים ומדגיש את הצורך בחינוך פנימי ובמנגנוני בטיחות הנתמכים על ידי פלטפורמות נגישות, מנוהלות ומעוצבות, מתוך מחשבה על המשתמשים. הפתרון: גישת פלטפורמה הבנויה על קוד פתוח התגברות על חסמים אלה דורשת מעבר מאוסף של כלים מפוצלים לאסטרטגיית פלטפורמה מאוחדת. מובילי IT ומפתחי AI כבר מזהים את הדרך קדימה, שכן 92% מסכימים כי קוד פתוח ארגוני חשוב לאסטרטגיית ה-AI שלהם. פלטפורמת AI ארגונית בקוד פתוח יכולה להציע את העקביות והשליטה הדרושות לבנייה, פריסה וניהול של AI בכל חומרה ובכל ענן. ארגונים זקוקים לסביבה מנוהלת, שבה צוותים יכולים לגשת לכלים הדרושים להם כדי להתנסות ולבנות בביטחון. במקום להשתמש בהרבה מערכות שונות במחלקות המבודדות זו מזו (המחסום המרכזי לאימוץ AI), השימוש בפלטפורמת קוד פתוח עוזר לשכפל את ההצלחה במקום להמציא את הגלגל מחדש. גישה זו מסייעת ל-IT לאפשר חדשנות במקום לחסום אותה ועוזרת לענות על עדיפות מרכזית של AI עבור 75% מהמשיבים: שקיפות ופתיחות. הקוד הפתוח מספק שקיפות וגם סטנדרטיזציה מוגברת, מה שמסייע לארגונים לשמור על שליטה על ה-AI וקבלת החלטות נתונים. שליטה וגמישות אלה חיוניות גם כדי לספק ריבונות בינה מלאכותית (AI sovereignty), אשר נמצאת בראש סדר העדיפויות של 74% מהמשיבים. הנס רות, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל אזור EMEA ב-רד האט. צילום: באדיבות רד האט Red Hat OpenShift AI – להתרחב ולנהל את ה-AI בביטחון בתנאים שלכם פלטפורמת קוד פתוח ארגונית כמו Red Hat OpenShift AI מסייעת לטפל בפער הכישורים. באמצעות אספקת כלים נפוצים ותהליכי עבודה יעילים של MLOps ו-LLMops עבור מדעני נתונים ומפתחים, הפלטפורמה מגבירה את הפרודוקטיביות ומאפשרת לארגונים לנצל את המגוון הרחב של כישרונות וחדשנות באקוסיסטם של הקוד הפתוח. כמו כן, הפלטפורמה מפשטת את חיבור המודלים לנתונים ארגוניים כדי לסייע לפתור את אתגרי האינטגרציה שנמצאים בראש סדר העדיפויות עבור 27% ממשיבי הסקר. בנוסף, Red Hat AI Inference Server מייעל את ה-Inference לפריסות מודלים מהירות וחסכוניות יותר, מה שעוזר להתגבר על מחסום העלות שצוין על ידי 29% מהמשיבים. סטנדרטיזציה על פלטפורמות חזקות ופתוחות תאפשר למובילי ה-IT לשלוט ולנהל טוב יותר את ה-AI, להפחית סיכונים ולהפוך את השקיפות ליתרון תחרותי. הנס רות, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל אזור EMEA ב-רד האט, אמר: "כדי לסגור את פער הערך של ה-AI, ארגונים חייבים להתאים את השאיפות שלהם לאסטרטגיית פלטפורמת IT שנותנת עדיפות לחדשנות, בחירה ויכולת הרחבה – בדומה לפלטפורמות ענן היברידיות שהוכיחו את עצמן כמודל הבר-קיימא ביותר עבור עולם הענן. הדרך מפיילוט לייצור מסתמכת על הגמישות להסתגל והיכולת להתרחב כשמוכנים. פלטפורמת Red Hat AI מספקת לארגונים את הבסיס לעשות בדיוק את זה – להתרחב ולנהל את ה-AI בביטחון בתנאים שלהם".