בכנס המפתחים האחרון שלה I/O 2026 חשפה גוגל שתי יכולות חדשות ומשמעותיות עבור אפליקציית ג'מיני במחשבי Mac, שצפויות להגיע במהלך הקיץ הקרוב. אפליקציית ג'מיני הייעודית ל־macOS הושקה רק בחודש אפריל האחרון, כאשר בגוגל ציינו כי "צוות קטן" הסתייע בכלי Antigravity כדי להאיץ את תהליך הפיתוח. החידוש המרכזי הוא Gemini Spark  – סוכן AI אישי שפועל ברקע 24 שעות ביממה ומסוגל לבצע פעולות עבור המשתמש באופן עצמאי כדי "לנווט את החיים הדיגיטליים" שלו. Spark תשתלב עם שירותי Google Workspace כמו Gmail ו־Docs, לצד שירותים חיצוניים נוספים. התכונה תושק בגרסת בטא כבר בשבוע הבא למנויי Google AI Ultra, שמחירה 100 דולר בחודש, באפליקציות ג'מיני לאנדרואיד, ל-iOS ולווב. בגרסת ה-Mac תוכל Spark לבצע משימות הקשורות לקבצים המקומיים במחשב ולהפעיל אוטומציות שונות על שולחן העבודה. היכולת החדשה תצטרף  לתכונה שכבר קיימת כיום ומאפשרת לג'מיני להשתמש בכל חלון פתוח במחשב כהקשר לבקשות המשתמש. שליטה קולית חדשה: לדבר חופשי בלי לעצור בנוסף, גוגל הכריזה על חוויית שליטה קולית חדשה שנועדה לאפשר שיחה טבעית וזורמת יותר עם  ג'מיני. לדברי החברה, המשתמשים יוכלו "לחשוב בקול רם" מבלי לדאוג לגמגומים, עצירות או משפטים לא גמורים. בלחיצה ארוכה על מקש הפונקציה במק, תציג ג'מיני חלונית צפה חדשה בתחתית המסך. לאחר שחרור המקש, הבקשה תישלח אוטומטית עם אנימציית "חשיבה", שתציג את התקדמות העיבוד. במהלך ההדגמה על הבמה הציגה גוגל תרחיש שבו המשתמש בוחר קבצים ב־Finder ומכתיב הודעת אימייל בקול — כאשר ג'מיני מכניס את הטקסט ישירות לחלון כתיבת הודעה ב־Gmail. המהלך מדגיש את הניסיון של גוגל להפוך את ג'מיני מעוזר שיח בלבד לסוכן AI, שמסוגל לבצע משימות אמיתיות במחשב ובאפליקציות באופן אוטונומי.

AI היא לא רק יכולת, היא גם מנוע הונאות שלא קשור ל-AI באמת: נחשף מסע תקיפה זדוני חדש בסייבר, בו שחקני האיום יצרו אתרים מזויפים, שמתחזים לכלי הקידוד Google Gemini ו-Claude Code של אנת'רופיק, המשתילים נוזקות שגונבות מידע. דיווח ראשוני על המסע הגיע ממחקר אבטחה עצמאי, הידוע בשם g0njxa@ ברשתות החברתיות. במהלך החג הם הודיעו ברשת X על קמפיין התחזות, שמנצל את ממשק שורת הפקודה, CLI, תכונה שמאפשרת למפתחים לתקשר עם המודלים של ג'מיני באופן ישיר. אז חוקרי EclecticIQ בחנו לעומק את הקמפיין והתבססו על ממצאים אלו. הם גילו, כי שחקן האיום החל לפרוס דומיינים זדוניים כבר בתחילת מרץ. החוקרים העריכו, כי הקמפיין היה "מותאם גיאוגרפית": על מנת להתמקד בקורבנות מארה"ב ובריטניה הם בנו אתרים מזויפים בעלי הכתובות .co.uk, us.com ו-us.org. כדי להבטיח שדומיינים יהיו אטרקטיביים לקורבנות, נעשה שימוש בשיטות הרעלת SEO כדי לחשוף דומיינים מזויפים בין כלל התוצאות הלגיטימיות. כך התוקפים כיוונו את הקורבנות לתשתית הנשלטת על ידם, המדמה דפי התקנה אמיתיים של סוכני בינה מלאכותית. האתרים הובילו לגנב מידע שכיוון לנקודות הקצה של הקורבנות, משתמשי חלונות, קצר פרטי מידע ונתונים רגישים ממגוון רחב של יישומים ואז – העביר אותם בתווך מוצפן לשרת הפיקוד והשליטה, 2C. החוקרים ציינו, כי ההאקרים התמקדו במשתמשים ארגוניים ובתחנות עבודה של מפתחים, כמו גם בדפדפני כרום ופיירפוקס, כדי לחלץ פרטי התחברות, עוגיות, נתוני מילוי אוטומטי והיסטוריית טפסים. הנוזקה שהושתלה גם כיוונה ישירות לפלטפורמות שיתוף פעולה ותקשורת סטנדרטיות בסביבות ארגוניות: סלאק, טימז, דיסקורד, וטלגרם לתחנות עבודה נייחות. כך, ציינו חוקרי EclicticIQ, "הם השיגו מכל אחת מהפלטפורמות הללו גישה מאומתת למרחב העבודה של הקורבן, כולל ערוצים פנימיים, קבצים משותפים, תקשורת עם לקוח ואינטגרציות מחוברות". גנב המידע גם קצר נתונים מכלי גישה מרחוק, קובצי קונפיגורציה של OpenVPN, ארנקים של מטבעות קריפטוגרפים, מערכות אחסון בענן, קבצי משתמשים ומטא-דאטה של המערכת. הם ציינו כי בניית הסביבה התוקפת מאפשרת להאקרים לבצע משימות שרירותיות מרחוק על מכשיר הקורבן. החוקרים עקבו אחר שרשרת התקיפה של ג'מיני וגם זו של קלוד וציינו, כי "הדמיון בין שתי שרשראות ההתקפה מרמז באופן ברור שגורם איום אחד עומד מאחורי שני הקמפיינים". "קמפיינים שבהם הרעים מתחזים לפלטפורמות בינה מלאכותית, יימשכו", סיכמו החוקרים. "קמפיינים אלה מייצרים סיכון ישיר לשרשראות האספקה ​​עבור ארגונים, שכן גורמי איום מכוונים לכלי פיתוח תוכנה, כולל עוזרי קידוד ומנהלי חבילות של בינה מלאכותית, כדי לפגוע בתחנות עבודה של מפתחים", הוסיפו. "למרות פעולות של רשויות אכיפה, גניבת מידע ממטרות ארגוניות צפויה להמשיך ולגדול בטווח הקרוב". הם לא ציינו את זהות ההאקרים או הלאום שלהם, מעבר להיותם פושעים בעלי מניע כספי.

הצעד הבא אל עבר מחשוב קוונטי מסחרי הולך ומתקרב. יבמ הודיעה כי היא מקימה חברה בת חדשה בשם אנדרון, שתפעל כחברה עצמאית נפרדת, שתהיה אחראית לבנייה של המפעל הראשון בארצות הברית לייצור שבבים קוונטיים. מדובר בהשקעה בגובה של שני מיליארד דולר, שחציה תגיע מהכיס של יבמ עצמה, וחציה כמענק פדרלי מתוקף חוק ה-CHIPS. אנדרון תקים את המפעל ותהיה בסופו של דבר אחראית לתפעול השוטף של המפעל, ותספק שבבים ליצרניות טכנולוגיות קוונטיות בכל רחבי העולם. בהודעה לא נמסר המועד שבו המפעל אמור להתחיל להיבנות ומתי יתחיל הייצור בפועל. ההערכה היא שעד 2040 שוק המחשוב הקוונטי ייצור ערך של יותר מ-850 מיליארד דולר באופן גלובלי. יבמ נחשבת לאחת השחקניות המובילות בפיתוח פתרונות קוונטיים – ולפי הצהרתה כבר הטמיעה יותר מ-90 מערכות באופן גלובלי, יותר מכל השחקניות האחרות בשוק הזה ביחד. "יבמ הייתה חלוצה בתחום המחשוב הקוונטי במשך עשרות שנים. העבודה שלנו בייצור פרוסות סיליקון הייתה מפתח להצלחת יבמ ותהיה קריטית כדי לאפשר אקוסיסטם רחב יותר של טכנולוגיות קוונטיות, שיעצב מחדש חדשנות גלובלית ותחרותיות כלכלית. אנדרון תהיה בעמדת זינוק טובה כדי לקדם את תעשיית הטכנולוגיה הקוונטית הצומחת של ארצות הברית", אמר ארווינד קרישנה, יו"ר ומנכ"ל יבמ. "עם השקעות המחקר והפיתוח של CHIPS במחשוב קוונטי שהוכרזו, ממשל טראמפ מוביל את העולם לעידן חדש של חדשנות אמריקנית. השקעות אסטרטגיות אלה בטכנולוגיה קוונטית יסתמכו על התעשייה המקומית שלנו, ייצרו אלפי משרות אמריקניות בשכר גבוה ויקדמו את היכולות הקוונטיות האמריקניות", הוסיף שר המסחר האמריקני, הווארד לוטניק. הוול סטריט ג'ורנל חשף כי ההשקעה ביבמ היא חלק ממהלך נרחב יותר של הממשל הפדרלי, שבמסגרתו הוא ישקיע בסך הכול שני מיליארד דולר בחברות לפיתוח שבבים למחשוב קוונטי – מחצית מהם, כאמור, בענק הכחול. יצרנית שבבים נוספת שתקבל מענק נכבד – של 375 מיליון דולר – במסגרת זו היא גלובל פאונדריס, תמורת כ-1% ממניות החברה. בסך הכול, ההשקעה תבוצע בתשע חברות, שמרביתן יקבלו כ-100 מיליון דולר כל אחת.

שם ותפקיד: הדס רייסבאום, סמנכ"לית מערכות מידע גלובלית בנייס (NiCE). במסגרת תפקידי אני אחראית על כלל אסטרטגיית הטכנולוגיה בארגון – תשתיות, מערכות מידע, דאטה ו-AI. אני מובילה מחלקה גלובלית של כ-300 עובדים, האחראית ליישום פתרונות התומכים במימוש היעדים העסקיים של נייס. לפני תפקידי הנוכחי שימשתי כסמנכ"לית IT בחברת טבע ובחברת לוג'יק, וכן כרמ"דית מערכות מידע בויזה כאל. בתחילת דרכי המקצועית עבדתי כמנהלת BI ומפתחת באינטל. לאורך הקריירה פעלתי בעולמות הטכנולוגיה, אך בחרתי במודע לנוע בין תעשיות ורטיקלים שונים. אני מאמינה שהובלת חדשנות אמיתית נוצרת דווקא במפגש בין עולמות – בחיכוך בין מודלים עסקיים ודרכי חשיבה שונות ובהבאת נקודות מבט עסקיות וטכנולוגיות מגוונות, מבלי להישאר באזור הנוחות. השכלה ושירות צבאי: בעלת תואר ראשון בהנדסת מערכות מידע ותואר שני במינהל עסקים, עם התמחות בשיווק בינלאומי ויזמות, מאוניברסיטת בן גוריון. בוגרת תכנית מנהלים ב-Yale University. את דרכי המקצועית התחלתי בחיל האוויר, שם נחשפתי לראשונה לעולמות הפיתוח והמערכות בקנה מידה רחב. כבר אז הבנתי שטכנולוגיה היא הרבה מעבר למקצוע, היא שפה של השפעה, שמאפשרת לייצר שינוי אמיתי. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? גדלתי בבית ששילב בין עשייה חברתית עמוקה לבין עולם מדעי-טכנולוגי – אמא שעוסקת בליווי ותמיכה במשפחות שכולות, ואבא כימאי וטכנולוג. השילוב הזה יצר אצלי סקרנות טבעית לעולמות מגוונים, אך גם משיכה ברורה למקצועות הריאליים – מתמטיקה, פיזיקה ומחשבים. השירות הצבאי חידד את הכיוון, ומשם הדרך ללימודים ולקריירה הייתה טבעית. היום, כשאני מובילה בארגון כמו נייס שהואAI-First , אני פועלת בדיוק בנקודת המפגש בין טכנולוגיה לערך עסקי, במקום שבו AI הופכת ליכולת ארגונית אמיתית, המשולבת בתוך תהליכי הליבה של הארגון. מבחינתי, טכנולוגיה אינה רק כלי, אלא מנוע שמאפשר להטמיע חדשנות בקנה מידה רחב, לחבר בין דאטה, תהליכים ואנשים, ולהפוך אינטראקציות ותהליכים עסקיים לחכמים, מדידים ומבוססי תובנות. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? האתגר בעיניי אינו רק בדלת שנטרקת, אלא בכך שנשים רבות כלל אינן מגיעות אליה. הפער מתחיל הרבה לפני שוק העבודה: בבחירת מסלולי לימוד, בתחושת המסוגלות ובמחסור במודלים לחיקוי. לכן, האחריות שלנו כמובילות בתעשייה היא לא רק להצליח, אלא גם להיראות, להשפיע ולפתוח דלתות לאחרות. ככל שיותר נשים יגיעו לעמדות השפעה, השאלה הזו תהפוך לפחות רלוונטית. האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? לא חוויתי אפליה בארגונים שבהם עבדתי, אולי גם משום שאני בוחרת לפעול בסביבות שמקדמות מקצועיות ושוויון, כמו נייס, שבה קיימת מחויבות ברורה להגדלת ייצוג הנשים. בישראל, כ-42% מעובדי נייס הן נשים, ובשכבת הניהול המקומית נשים מהוות כ-35%. אלה נתונים משמעותיים במיוחד בענף טכנולוגי, אך לצד זאת החברה ממשיכה להציב יעדים להרחבת הנוכחות הנשית, בעיקר בתפקידי פיתוח והובלה. כחלק מהסתכלות ארוכת טווח, בתוכנית הג'וניורים של החברה 50% הן נשים – מתוך מטרה לבנות את הדור הבא של מנהיגות טכנולוגית. מי שמובילה בנייס את היעדים לקידום הגיוון המגדרי כחלק מאסטרטגיה ארגונית רחבה היא גם אישה – שירי נדר, סגנית נשיא בכירה וסמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית בנייס. יחד עם זאת, סטריאוטיפים עדיין קיימים. באחת הפעמים, כשהגעתי עם בעלי לפגישה בבנק בנושא משכנתא, הבנקאי פנה אליו בלבד. עצרתי את השיחה והבהרתי: "אני הלקוחה, ההחלטות מתקבלות יחד, ואם אתה רוצה להתקדם – עליך לפנות גם אלי." זו אולי דוגמה קטנה, אך היא ממחישה עד כמה חשוב לא רק לזהות הטיות, אלא גם לבחור לא לקבל אותן כמובן מאליו, ולהגדיר מחדש את כללי המשחק.  

בימים האחרונים נתקלים גולשים בתופעה משונה במנוע החיפוש הפופולרי בעולם, שהוא כידוע בבעלות גוגל. כאשר משתמשים מחפשים את פירושן של מילות ציווי באנגלית, כגון disregard או ignore (התעלם) או למשל skip (דלג) או dismiss (בטל), תכונת סיכומי הבינה המלאכותית AI Overviews מסרבת לספק את ההגדרה המילונית המוכרת של המילה. במקום זאת, כפי שדווח באתרים The Verge ו-9to5Google, המערכת מפרשת את המילים כפקודות ומשיבה במשפטים בסגנון "הבנתי, אתעלם מההנחיה הקודמת". למעשה, התכונה, שנועדה במקור לתמצת תוצאות רשת, מתנהגת לפתע כצ'טבוט שיחתי שקיבל הוראת הפעלה ישירה ממשתמש הקצה. Google’s AI search is so broken it can ‘disregard’ what you’re looking for https://t.co/VZK80cqa6P — The Verge (@verge) May 22, 2026 אף שהתקלה עשויה להיתפש כקוריוז משעשע, אתר החדשות הפיננסיות BigGo Finance דיווח כי היא מתרחשת בעיתוי קריטי עבור החברה וחושפת בעיה עמוקה בהרבה – הדיווח קושר באופן ישיר בין הבאג לבין ההכרזות האחרונות מכנס המפתחים Google I/O 2026, עליהן דיווחנו בשבוע שעבר. באירוע הנוצץ נחשף בחגיגות מעבר אגרסיבי של גוגל לחיפוש ממוקד בינה מלאכותית, תוך שילוב סוכנים אוטונומיים חדשים כגון Gemini Spark ו-Gemini Omni ישירות לתוך ה-Google Search, שגם ה-AI Overviews פועלת כידוע בצמידות אליו. ב-BigGo Finance ציינו כי התקלה מחזקת את הנרטיב לפיו שילוב טכנולוגיית ה-AI מתבצע בחיפזון ועל חשבון אמינות המוצר. We bullied Google into removing AI Overviews from searches for "disregard" completely. Great job everyone! pic.twitter.com/RvINCzMbAP — Joe Youngblood – SEO, Futurology, AI, Marketing (@YoungbloodJoe) May 23, 2026 כשה-AI נכנסת בעוצמה אל תיבת החיפוש המסורתית נזכיר כי כחלק מההכרזות בכנס תואר כיצד תיבת החיפוש המסורתית עוברת פירוק לטובת ניהול אקטיבי של סוכני בינה מלאכותית חכמים – משמע, החיבור בין הדור החדש של ג'מיני לבין מנוע החיפוש הוותיק של גוגל מביא לעיצוב מחדש של תיבת החיפוש המוכרת לנו. התיבה הסטנדרטית, כך לפי גוגל, מוחלפת בימים אלו בממשק דינמי, המתרחב בהתאם לאורך השאילתה, ואשר מסוגל לקלוט קבצים, סרטונים וטאבים פתוחים של הדפדפן. המערכת החדשה, שככל הנראה כבר מתגלגלת אל המשתמשים, משתמשת בבינה המלאכותית לא רק כדי להשלים מילים ולסכם מענה מתומצת, אלא כדי להציע שאלות עומק והקשרים רחבים יותר. השינוי המרכזי הוא הפיכתו של מנוע החיפוש למנהל סוכנים (Search Agents); כך למשל, משתמשים יכולים להגדיר משימות מעקב ארוכות טווח – כמו חיפוש דירות פנויות בשכונה מסוימת או ניטור תנודות מחירים של מוצר שבו הם מתעניינים – והסוכן הדיגיטלי ימשיך לסרוק את הרשת באופן עצמאי, יבנה לוח בקרה ויזואלי מותאם אישית (Generative UI) ויקפיץ להם התרעות על עדכונים רלוונטיים, וכל זאת מבלי שהמשתמש יידרש לבצע את החיפוש מחדש. הסבר טכני מעניין לשיבוש סיפקו מומחי הבלוג המקצועי Marketing Agent, שניתחו את האירוע ככשל מבני. לדבריהם, הוספת מודל שפה ג'נרטיבי כשכבת הבסיס של החיפוש הפכה את המערכת לפגיעה לתופעה המוכרת כ"הזרקת פרומפטים" (Prompt Injection). כך, מילים יומיומיות מעוררות את הרגישות המובנית של המודל לפקודות התעלמות, וגורמות לו לנטוש את תפקידו כמסכם מידע פסיבי.  מומחים אף מזהירים כי חוסר יציבות זה עלול להוות סכנה משמעותית עם פריסתו הצפויה של מצב החיפוש השיחתי העתידי ששמו AI Mode. לנוכח הביקורת והסערה ברשת, פרסמה גוגל הודעה רשמית בה מסר דובר החברה: "אנו מודעים לכך שסיכומי הבינה המלאכותית מפרשים באופן שגוי חלק מהשאילתות הקשורות לפעולות, ועובדים על תיקון שיופץ בקרוב".

מטא ביצעה השקה שקטה של אפליקציה לקבוצות פייסבוק – כך דיווח טק קראנץ' בסוף השבוע. האפליקציה החדשה נקראת בפשטות פורום, ועל פי החברה, היא מהווה "מקום מיועד לקיום דיונים עמוקים יותר". הממשק של האפליקציה החדשה מזכיר את הפלטפורמה של אתר הדיונים רדיט. המשתמשים יכולים להתחבר לפורום באמצעות חשבון הפייסבוק שלהם, ואחרי ההתחברות – לראות את הפרופיל שלהם ואת רשימת הקבוצות שבהן הם חברים, לחפש פעילות עבר שביצעו שם ולפרסם פוסטים. יצוין כי האפליקציה לא מחליפה את הקבוצות בפייסבוק, שנשארות במקומן גם ברשת החברתית הענקית. על פי מטא, הפיד של פורום מתמקד בדיונים שהועלו בקבוצות שבהן המשתמשים חברים, ו-"לראות מה אנשים אמיתיים אומרים, ולא רק את מה שטרנדי". האפליקציה כוללת גם צ'טבוט AI, שניתן לשאול אותו שאלות – והוא מחפש את התשובות מתוך הקבוצות. לאדמינים יש גם עוזר AI, שמאפשר להם לנהל את הקבוצות. במטא אומרים כי האפליקציה עדיין נמצאת בבחינה. "אנחנו בוחנים הרבה מוצרים חדשים כשהם באוויר, כדי לראות מה אנשים מוצאים כמעניין ומסייע להם בשימוש באפליקציות שלנו". אסטרטגיית האפליקציות של מארק צוקרברג השקת פורום היא חלק ממימוש אסטרטגיה חדשה של מארק צוקרברג וצוותו "לפרק" פלטפורמות ענק לאפליקציות ייעודיות. זאת, מתוך הבנה שצעירים מעדיפים אפליקציות ספציפיות, ולא פלטפורמה אחת גדולה עם שלל שימושים ותכנים. יצוין כי מוקדם יותר החודש היא השיקה את Instants – שירות שמאפשר למשתמשים לשתף תמונות עם חברים קרובים ועוקבים משותפים. התמונות הללו ייעלמו אחרי הצפייה והן זמינות ל-24 שעות בלבד. אמנם, השירות הוא חלק מאינסטגרם, אבל בחלק מהמדינות הוא הושק כאפליקציה עצמאית. יצוין כי לפייסבוק הייתה בעבר אפליקציה לקבוצות, שנקראה בפשטות Groups, אולם היא נסגרה ב-2017 – שלוש שנים לאחר שעלתה לאוויר.

הבית הלבן ומשמרות המהפכה בדרך להסכם לסיום המלחמה? בסייבר, היא נמשכת: חוקרי יחידה 42 של ענקית הגנת הסייבר פאלו אלטו חשפו היום (א') קמפיין תקיפה איראני חדש, שבמסגרתו היא ריגלה אחרי ארצות הברית, ישראל, איחוד האמירויות ועוד שני יעדים במזרח התיכון – גם אחרי ששיחות המשא ומתן בין טהרן לוושינגטון החלו. היעדים העיקריים שלה היו אנשי היי-טק, ומגזרי התעופה, הביטחון והתקשורת. לפי החוקרים, קמפיין הריגול נערך על ידי Screening Serpens – קבוצת APT שמזוהה עם הרפובליקה האסלאמית. זו הפעילה נוזקות וטכניקת תקיפה חדשה נגד היעדים. הקבוצה מוכרת גם כ-UNC1549 ,Smoke Sandstorm ו-Iranian Dream Job. המחקר מתמקד בהתפתחות מתקפות הסייבר שהקבוצה ביצעה בין אמצע פברואר – כשבועיים לפני התחלת המלחמה, לאפריל 2026 – כשלושה שבועות לאחר ההכרזה על הפסקת אש. "עיתוי הקמפיינים תואם באופן הדוק להסלמה האזורית, שהחלה במזרח התיכון ב־28 בפברואר 2026", ציינו החוקרים, שזיהו שש גרסאות חדשות של סוס טרויאני לגישה מרחוק (RAT), שפותחו והופעלו בין החודשים הללו. "הקבוצה שמרה על קצב תפעולי גבוה ועקבי לאורך מרץ ואפריל 2026", ציינו אנשי יחידה 42. מהי ההתפתחות המשמעותית ביותר בפעילות הקבוצה? החוקרים סיווגו את שש הגרסאות החדשות של הסוסים הטרויאניים שאיתרו לשתי משפחות נוזקה חדשות. אלה הופעלו במסגרת קמפייני ריגול מקבילים. "על בסיס עיתוי ההפעלה, הניתוח שלנו מצביע על שני גלי מתקפות סייבר מתואמים. לפחות אחת מהגרסאות קודדה והופעלה עם הוראות תזמון ייעודיות", ציינו. לפי החוקרים, "ההתפתחות המשמעותית ביותר בקמפיין האחרון של הקבוצה היא השימוש בטכניקה בשם AppDomainManager hijacking. מדובר בשיטה שמנצלת את שלב האתחול של יישומי דוט.נט כדי לנטרל מראש את מנגנוני האבטחה של היישום באמצעות קובץ קונפיגורציה לגיטימי. נטרול מנגנוני ההגנה הותיר את הארגונים המותקפים חשופים לגרסאות RAT רב תכליתיות, שהופעלו במסגרת המתקפה".\ שימוש בהנדסה חברתית לפנייה לאנשי טק עוד ציינו פאלו אלטו כי "קבוצת התקיפה פעילה ומוכרת לפחות מאז 2022. פעילותה האחרונה מדגימה עלייה ביכולות הטכניות ובחוסן התפעולי שלה". לפי המחקר, "התוקפים פונים בעיקר לאנשי מקצוע בתחום הטכנולוגיה, תוך שימוש בהנדסה חברתית מותאמת מאוד. הקבוצה משתמשת לעיתים קרובות בפיתויי גיוס מותאמים אישית, שמתחזים למותגים ופלטפורמות גיוס מהימנות, כדי להטעות מטרות ולגרום להם להתחיל את שרשרת ההדבקה". חוקרי פאלו אלטו כתבו כי "במהלך הקמפיינים שגילינו, Screening Serpens כיוונה באופן עקבי למגזרים בעלי ערך גבוה, תוך התמקדות רבה בארגוני תעופה וחלל, ייצור ביטחוני ותקשורת. פעולות אלו מאופיינות בקמפיינים ממוקדים של הנדסה חברתית, תוך שימוש בפיתויים שנועדו במיוחד להטעות מחפשי עבודה במגזרים המרכזיים הללו. זו קבוצת איום מתמשך, שנשארה פעילה בחודשים האחרונים, ושהרחיבה את פעילותה מאז הסכסוך האזורי, שהחל בפברואר 2026". התרחבות למערב אירופה Screening Serpens פועלת כקבוצת ריגול סייבר המזוהה עם מטרות המודיעין האיראני. בעבר היא התמקדה ביעדים אזוריים במזרח התיכון, אולם בסוף 2025, חוקרי צ'ק פוינט ציינו כי היא ביצעה התרחבות אסטרטגית למערב אירופה.

הממשלה אישרה לפני ימים אחדים קיצוץ של 45 מיליון שקלים מתקציב המטה הלאומי לבינה מלאכותית, לטובת מימון פרויקט תיירותי בשם "שימור עתיקות ביהודה ושומרון". הובילו את הקיצוץ שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ושרת ההתיישבות, אורית סטרוק. בענף ההיי-טק התקבלה ההחלטה באכזבה ובתמיהה. גורמים בענף אומרים כי הפרויקט שעליו החליטה הממשלה, שימור אתרים, אולי ראוי, אבל מעלים את השאלה: מדוע בחרו לקצץ דווקא מההיי-טק? לדבריהם, הדבר מתמיה במיוחד לנוכח העובדה שרק באחרונה החליטה הממשלה לקדם את נושא הבינה המלאכותית. עוד אומרים אותם גורמים שהסכום שקוצץ אמנם לא משמעותי ביחס לסך כל התקציב המופנה להיי-טק, אבל עצם ההחלטה על מימון פרויקט מורשת על ידי הסטשאית תקציבים מחדשנות והיי-טק – שגויה. אבי טראוב, מנכ"ל איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, אמר כי "דווקא בשעה זו, כשהתחום הופך דינמי מיום ליום וישראל חייבת לחזק את יכולותיה בתחרות בשוק העולמי, היה מצופה מהממשלה שתגדיל תקציבים ולא תפחית אותם. זאת, לבטח כאשר שער הדולר הנמוך מאתגר עד מאוד את הייצוא המקומי ושוחק את הרווחיות של החברות. אנחנו מזהירים מנזק שאולי אי אפשר יהיה לתקן אותם בשנים הקרובות". רקע בספטמבר בשנה שעברה קיבלה הממשלה החלטה להקים מטה לאומי לבינה מלאכותית, שיפעל תחת משרד ראש הממשלה. ההחלטה התקבלה על בסיס המלצות ועדת נגל, שהגדירה את הפיגור של ישראל בתשתיות ה-AI כסיכון אסטרטגי. בראש המטה החדש עומד תא"ל (מיל') ארז אסקל. בין היתר, כללה ההחלטה העברה של מערך הדיגיטל הלאומי לאחריות משרד ראש הממשלה והפיכתו לחלק מהמטה. תקציב המדינה, שאושר לא מכבר, כולל 1.1 מיליארד שקלים לטובת קידום החדשנות, ופעילות מערך הדיגיטל הלאומי היא חלק מכך. התקציב המקורי לפעילות המטה לבינה מלאכותית עמד על 590 מיליון שקלים, ועתה, בעקבות הקיצוץ, הוא יעמוד על 545 מיליון. ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "ההפחתה הינה מתוך סכום המוקצה לתוכניות עתידיות" של המטה.