כפי שנכתב לא אחת, כמות האנרגיה לה זקוקים הדאטה סנטרים המיועדים לספק יכולות AI הולכת וגדלה, ובהתאמה הסיטואציה הולכת ומקשה יותר על הארגונים הגדולים – ובמיוחד על ספקיות השירותים – בשני היבטים: עלויות, ואולי אף יותר מכך, זמינות. מיקרוסופט (Microsoft), מהשחקניות המרכזיות כיום בשוק שירותי ה-AI, מצאה לפחות לאתר אחד שלה פתרון ארוך טווח. החברה חתמה על הסכם שאורכו 20 שנה עם שברון (Chevron) – אחת מהחברות הגדולות ביותר בשוק האנרגיה המתחדשת. שברון מוכרת היטב לשוק הישראלי בגלל המעורבות שלה באסדות הגז הישראליות תמר ולוויתן לאחר הרכישה של נובל אנרג'י (Noble Energy) לפני מספר שנים. על פי החוזה של עסקת מיקרוסופט-שברון, האספקה מיועדת להנעת דאטה סנטר ענקי שבונה מיקרוסופט במערב טקסס, ששמו בינתיים הוא 'פרויקט קילבי'. מתקן עצום זה אמור לצרוך בכל שנה כ-2.7 גיגה-וואט, שהם שווה ערך למה שצורכים כ-2 מיליון בתים. We’re expanding into the power-for-Al business to deliver on-site electricity to a next-generation @Microsoft data center, expected to be one of the largest U.S. power projects of its kind. Learn how we're powering up to support American energy and tech leadership:… pic.twitter.com/4MWyA3ggqr — Chevron (@Chevron) June 22, 2026 אנרגיה עצמאית לדאטה סנטר בטקסס בזכות ההסכם, רוב החשמל שיסופק למתקן יהיה מבוסס על טורבינות גז שיסופקו לפי החוזה בידי חברה בשם GE Vernova, שהיא שותפה של שברון, כשטורבינות נוספות יגיעו מבית היוצר של קטרפילר (Caterpillar). בכל מקרה, מדובר בתחנת כוח שתיבנה לצורך השימושים של הדאטה סנטר הזה בלבד, והוא כלל לא יחובר לרשת החשמל. "זה לא יגרום באמת לתחרות עם צרכני החשמל המקומיים. למעשה, עם הזמן, ככל שיהיה לנו עודף חשמל, אנחנו חושבים על שילובו בכל זאת ברשת החשמל כדי לייצב אותה", אמר ג'ף גוסטבסון, נשיא חטיבת האנרגיות החדשות של שברון.  שותפות זו עם שברון מגיעה על רקע של בניית פרויקטים מסיבית של דאטה סנטרים כדי לספק שירותי הרצת AI. כזכור, מיקרוסופט, לפי ההצהרות שלה, מתכננת השנה השקעות הוניות בגובה של 190 מיליארד דולר עבור שוק ה-AI – חמישים אחוזים ויותר לעומת השנה שעברה.

בעולם ההיי-טק מעדיפים מפתח חזק, טאלנט, שיודע לפתח פי שניים מהר יותר מאשר שני מפתחים "רגילים", ובעולם ה-AI זה הולך להיות אפילו נכון יותר. גם בנבחרות כדורגל, השאיפה היא לחלוצים שיודעים להיות כובשי שערים מצטיינים (גולרים), ולכבוש כמה שיותר גולים במשחק. במונדיאל הזה, המגמה, נכון לעכשיו, קצת אחרת: כמה וכמה שחקנים כבר כבשו צמד שערים במשחק אחד. האחרון שבהם, נכון לכתיבת שורות אלה, הוא ליאו מסי, שכבש אתמול (ב') צמד, אחרי שהכניס לרשת שלושער במשחק הראשון, והיה לשחקן שרשומים לזכותו הכי הרבה גולים במונדיאלים בכל הזמנים. עוד מגמה שאנחנו רואים בטורניר הנוכחי הוא שלמרות ההגנות החזקות, הכישרון והמהירות של ההתקפה, שמזכירים את היכולות הפנומנליות של מנועי ה-AI, גוברים עליהן. האם נראה במונדיאל הזה גם שחקן שכובש רביעייה במשחק אחד? למנועי הבינה המלאכותית הפתרונים. ולמשחקי אתמול: ארגנטינה-מיקרוסופט נגד אוסטריה-HP במשחק הראשון שלה בטורניר, ארגנטינה-מיקרוסופט ניצחה את 3:0 את אלג'יריה-אוריגמי. אתמול היא הוסיפה לזכותה ניצחון נוסף – הפעם 2:0 על אוסטריה-HP. את כל חמשת השערים כבש ליאו מסי-סאטיה נאדלה. התובנה המרכזית משני המשחקים הראשונים של הענקים מבואנוס איירס ברורה: ארגנטינה נראית כמו מיקרוסופט, עם Azure ו-Copilot בשיאם – פלטפורמה אדירה. אבל כרגע, כל הערך העסקי מגיע ממוצר דגל אחד: מסי הוא גם Azure, גם Copilot וגם Teams באותו הזמן – כמו שנאדלה, כמנכ"ל מיקרוסופט, אחראי על כל הפתרונות הללו. שיאן. סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט. צילום: ShutterStock אחרי הניצחון המרשים על אלג'יריה-אוריגמי, ארגנטינה-מיקרוסופט הגיעה למשחק מול אוסטריה-HP כשהיא כבר יודעת מה עובד. כמו מיקרוסופט, שמזהה מוצר מצליח ומרחיבה את השימוש בו, גם ארגנטינה המשיכה להפעיל את "מנוע מסי". הפעם זה היה פחות נוצץ משלושער, אבל יעיל באותה המידה. החמצת הפנדל בתחילת המשחק הייתה כמו תקלה זמנית בשירות הענן, אך בהמשך מסי סיפק שני עדכוני גרסה נוספים, בדרך לניצחון על ענקית המחשוב ממדינת האלפים. אוסטריה-HP ניסתה להישען על יציבות ותשתיות, אך זה לא הספיק מול מערכת שבה שחקן אחד מספק את כל החזר ההשקעה (ה-ROI). ארגנטינה-מיקרוסופט כבר הבטיחה את העלייה לשלב הנוקאאוט, אך לקראת השלבים המכריעים, בהנחה הסבירה שהיא תמשיך אחרי השלב הבא, היא תצטרך להראות שגם שאר המודולים יודעים לייצר תפוקה, ושאין לה רק שחקן-מנכ"ל, גם אם הוא תופעה בלתי רגילה כמו מסי-נאדלה. אוסטריה-HP עדיין חזק בתמונת העלייה, אבל תצטרך כנראה לא להפסיד במשחק האחרון בשלב המוקדמית. צרפת-OpenAI מול עיראק-קייטו נטוורקס גם צרפת-OpenAI הגיעה למשחק אחרי ניצחון במחזור הראשון – על סנגל-Mistral.ai. אמש, כשרובנו כבר ישנו, היא כבשה שלושה שערים לרשתה של עיראק-קייטן נטוורקס והבטיחה את מקומה בשלב הבא. כמו OpenAI, גם נבחרת הטריקולור לא מסתמכת על יכולת אחת, אלא על פלטפורמה שלמה: יש לשחקנים הצרפתים מהירות, יצירתיות, הסתגלות בזמן אמת ויכולת להפוך כל מצב להזדמנות. זאת, ביחד עם כוכב על שכולם מכירים: אמבפה-ChatGPT, או אמבפה-אלטמן, אם תרצו. המשחק נפתח בלחץ צרפתי כבד, ואמבפה כבש את השער הראשון. זה הרגיש כאילו הוא משתמש בגרסה מתקדמת של ChatGPT: ברגע שהמידע מגיע לאזור הנכון, התוצאה נוצרת במהירות ובדיוק. בניגוד למשחקים אחרים, שבהם הפסקות מים קצרות משנות את המגמה על המגרש, כאן, גם ההפסקה הארוכה עקב חשש לסכנת ברקים לא שינתה דבר – ההגנה העיראקית ניסתה לייצר "מעטפת אבטחה" בדיוק כמו שקייטו נטוורקס יודעת לעשות, אבל לא סגרה את כל הפרצות, וצרפת-OpenAI ידעה לנצל אותן היטב. ה-"מלך" הצרפתי. קיליאן אמבפה. צילום: ShutterStock המשחק סימל את הבעיה של פתרונות הסייבר השונים, ש(עדיין?) קורסים מול הגאוניות והשיטתיות של מנועי ה-AI – וזה בהחלט מהווה מקום לדאגה לארגונים. כך, לדוגמה, השער השני של אמבפה-ChatGPT הגיע מטעות בהנעת הכדור מאחור של העיראקים-קייטואים – המקבילה מעולם הכדורגל לקונפיגורציה שגויה, שמאפשרת חדירה למערכת, וזה מעלה את החשש שכל טעות סייבר תהפוך לפריצה ולנזק בלתי הפיך. השער השלישי, של דמבלה, המחיש את העומק של OpenAI. לא רק אמבפה-ChatGPT עושה את ההבדל, אלא גם כל האקו-סיסטם מסביב – מודלים, סוכנים, כלים ויכולות משלימות. דמבלה סיפק בישול ושער, בדיוק כמו פיצ'ר משלים, שהופך מוצר טוב לפלטפורמה מנצחת. צרפת-OpenAI כבר עמוק בשלב הבא, והיא אחת המועמדות הבולטות לזכייה במונדיאל כולו. עם אמבפה בכושר כזה, ועם עומק התקפי יוצא דופן, היא משדרת תחושה של ארגון AI שנמצא כמה גרסאות לפני המתחרים. עיראק-קייטו נטוורקס עדיין לא סופית בחוץ, אך היא תצטרך ניצחון במחזור האחרון ולקוות שכל מנגנוני האבטחה, או הכוכבים בשמיים, יסתדרו כמו שהיא רוצה, כדי שתוכל להמשיך הלאה. נורבגיה-אנת'רופיק מול סנגל-Mistral.ai אם כבר במודלי AI עסקינן, גם קלוד הנורבגי ניצח אתמול, במשחקו מול סנגל-Mistral.ai. שם זה לא היה ניצחון חלק, כמו שחוותה צרפת-OpenAI, אלא 3:2. כך או כך, האלנד ממשיך להוכיח שהוא כוכב עליון, כמו קלוד קוד, וכבר במונדיאל הראשון שלו מראה שהוא לא שחקן רק של קבוצות בליגה, אלא גם של נבחרות. נורבגיה-אנת'רופיק פתחה חזק, עם לחץ מרבי וגישה ישירה לשער – כמו מערכת שמסתמכת על המודל הכי חדש ומתקדם בשוק. האלנד הראה שוב יעילות קטלנית, וכבש שני שערים. ארלינג האלנד. צילום: Alizada Studios, ShutterStock סנגל-Mistral.ai לא נשברה והגיבה עם שני שערים של סאר. היא הוכיחה שגם מודל AI דובר צרפתית יודע לתת קרב על הבכורה, וזאת על ידי ניצול מצבים דרך יצירתיות ומהירות תגובה. היא כמעט הצליחה להשוות, אבל בסוף הזמן נגמר, וקלוד נשאר המודל המועדף. נורבגיה-אנת'רופיק עלתה לשלב הבא, ותתמודד במחזור השלישי על המקום הראשון בבית מול צרפת-OpenAI – במשחק שבו האלנד-קלוד יפגוש את אמבפה-ChatGPT. בעקבות הגול המאוחר שספגה, היא תצטרך לנצח את היריבה החזקה כדי להגיע לשלב הנוקאאוט מהצמרת. לעומתה, כדי שסנגל-Mistral.ai תמשיך את דרכה במונדיאל, היא תצטרך במחזור הסיום של המוקדמות ניצחון גדול, בהפרש שערים גבוה, על עיראק-קייטו נטוורקס, ולקוות גם היא שהכוכבים יסתדרו כפי שהיא צריכה. ירדן-נקסט פלוס מול אלג'יריה-אוריגמי כפי שכבר כתבתי באחד הטורים הקודמים, ירדן היא מדינה ששמה את יהבה על מפעלים תעשייתיים, ולכן היא נדרשת למוצר מבוסס ה-AI של נקסט פלוס, שמנהל תהליכי ייצור. עיראק, לעומתה, היא מדינה שנמצאת בתהליכי צמיחה כלכלית, ופועלת להרחיב את השפעתה כיצואנית ידע ותשתיות, ולכן אוריגמי, עם ה-CRM מבוסס הבינה המלאכותית שלה, מתאימה לה כמו כפפה ביד. השכנים שלנו פתחו חזק והובילו, תוך התבססות על תהליכי ניהול הייצור, כאשר השער הראשון הגיע מלחץ גבוה, חטיפה וניהול של כל התהליך – עד לכיבוש, או להוצאה לשוק. אבל אלג'יריה-אוריגמי ידעה היטב לאסוף את הדאטה על ההגנה של היריבה ושלטה בקצב המשחק. המאמצים האלה השתלמו לה במחצית השנייה, עם שוויון וגול ניצחון שהגיעו מקרנות. האלג'יראים-אוריגמים הפכו את התמונה והשיגו ניצחון 2:1, לאחר שהבינו את המצב בתוך הרחבה ואחרי שהחלוץ הסתנן בין השחקנים – בדיוק כמו שהפתרון של אורגימי נותן לארגון להבין את הלקוח ואיך אפשר למכור לו יותר טוב. בסיכום, ירדן-נקסט פלוס לא הצליחה לשמור על היתרון והודחה מהטורניר, ואלג'יריה-אוריגמי ממשיכה הלאה, עם תקווה למומנטום במשחק הבא, שיוביל אותה לשלב הבא. פורטוגל-אנבידיה נגד קונגו-אוברקאט כמה קוראים חדי עין העירו לי כי השמטתי שלושה משחקים. על כן, אני משלים כאן את התמונה, ומתחיל עם ההתמודדות בין פורטוגל-אנבידיה לקונגו-אוברקאט. פורטוגל היא נבחרת בעלת כוח על, שמחזיקה מערכת שלמה סביב שחקן מרכזי אחד – כריסטיאנו רונאלדו, בדיוק כשם שאנבידיה היא סופר סטארית של AI, עם ה-GPU החזק ביותר. אלא שכפי שכבר ציינתי, כמו בעולם הטכנולוגי, תלות גבוהה מדי בליבה אחת יוצרת שאלה של סקיילינג – האם כל המערכת סביב רונאלדו יודעת לייצר ביצועים גם כשהעומס מתחלק? כריסטיאנו רונאלדו. צילום: ShutterStock מול זה, קונגו-אוברקאט פועלת כמו סטארט-אפ AI, שמגדיל את הערך של הקבוצה על ידי בניית מערכת סוכנים חכמה מסביב לכל שחקן. כך כל אחד מהם מקבל "האצה חישובית" והופך לחלק חכם יותר במערכת. התוצאה, 1:1, מדגישה את העובדה שפורטוגל-אנבידיה אמנם יכולה לשלוט בעוצמה ובאיכות רגעיים, אבל מודל שמשדרג את היכולת של הקבוצה כקבוצה יכול לתת אתגר גם לנבחרת בעלת האיכות הרבה ביותר. גאנה-קלאודזון מול פנמה-מוביסופט גאנה נחשבת לאחת הנבחרות האתלטיות והאנרגטיות באפריקה, כמו שקלאודזון מסייעת לארגונים להאיץ חדשנות באמצעות ענן, דאטה ו-AI, ולהתקדם מהר יותר מהמתחרים. פנמה מיוצגת כאן על ידי מוביסופט, שפיתחה פלטפורמה לניהול מכירות, הפצה ומסחר B2B. הפתרון שלה עוזר ליצרנים ולסיטונאים למכור יותר, לייעל מסלולי הפצה ולהגדיל הכנסות. כשם שתעלת פנמה מחברת בין אוקיינוסים ומגדילה את היקף הסחר העולמי, כך מוביסופט מחברת בין ספקים, אנשי מכירות ולקוחות, ומגדילה את זרימת ההזמנות והביזנס. גאנה-קלאודזון פתחה בסערה ולחצה הרבה, כמו ארגון שמאמץ ענן ו-AI כדי להאיץ ביצועים. פנמה-מוביסופט נשארה במשחק בזכות משמעת טקטית והתקפות מעבר מסודרות. במחצית השנייה, קבוצת הענן מאפריקה הגבירה קצב, יצרה יותר מצבים והצליחה להכריע את היריבים המוביסופטים ממרכז אמריקה בתוצאה 2:1. בסופו של דבר, החדשנות והמהירות של קלאודזון גברו על היכולת של מוביסופט. קולומביה-טופ גרופ מול אוזבקיסטן-דיל נבחרת קולומביה היא כזו שלא נשענת על כוכב אחד בלבד, אלא על שילוב של אזורים, סגנונות ושחקנים שונים, שיוצרים קבוצה שלמה. כך גם טופ גרופ – קבוצה של חברות מומחיות בתחומים שונים: מרמדור לניהול פרויקטים, דרך נמלה לסקרים ועד ניפנדו לאוטומציית רכש. כולן פועלות יחד, כגוף אחד. אוזבקיסטן, כמו דיל, מביאה כוח ממגוון מקורות. המדינה צמחה על דרך המשי ומחברת בין תרבויות ועמים שונים, בדיוק כפי שדיל מחברת עובדים, ספקים וארגונים מכל העולם. במשחק, אוזבקיסטן-דיל הצליחה להפתיע ולהשוות ל-1:1. אבל אז הגיע היתרון של הקבוצה המאורגנת: קולומביה-טופ גרופ העלתה קצב, יצרה יותר מצבים והכריעה, בדרך לניצחון 3:1. דיל מייצגת את כוח הגיוון והחיבור בין אנשים, אבל טופ גרופ הוכיחה שכאשר מחברים הרבה תחומי מומחיות שונים תחת הנהלה אחת ותוכנית משחק אחת – השלם גדול מסך חלקיו, בדיוק כמו קולומביה בדרך לניצחון.

בימים האחרונים נאלצה ענקית הטכנולוגיה מטא (Meta) לבלום בדחיפות ולהקפיא לחלוטין את פעילותה של תוכנת מעקב פנימית שנויה במחלוקת שלה, וזאת בעקבות אירוע אבטחה חמור שהוגדר ברמת הדירוג SEV 2. המערכת, שנטמעה במחשבי העובדים, נבלמה באופן גלובלי לאחר שהתברר כי למעלה מ-45,000 טבלאות נתונים, המכילות מידע רגיש, נפתחו לגישה רוחבית בתוך החברה. עקב התקלה החמורה נחשפו לעיני עובדים אחרים תכנים שכללו בין היתר תמלולים, הערכות ביצועים, שיחות צ'אט פרטיות, וכן פרטים פיננסיים ורפואיים של מועסקים, שהתחברו לחשבונותיהם האישיים בזמן העבודה. הפרשה שהתפוצצה כעת החלה לקרום עור וגידים בחודש אפריל האחרון, כפי שדיווחנו, כאשר הנהלתה של ענקית הטק ממנלו פארק פרסה במחשבי עובדיה בארצות הברית כלי טכנולוגי בשם 'יוזמת יכולת המודל' (Model Capability Initiative – MCI). הייעוד של המערכת הזו היה לאסוף נתוני התנהגות אנושית, כגון תנועות עכבר, הקלדות וצילומי מסך, על מנת לאמן מודלים של AI לבצע משימות באופן עצמאי. META CTO ADMITS STAFF MORALE IS NEAR WORST IN COMPANY HISTORY Andrew “Boz” Bosworth told employees current morale ranks among the lowest in Meta’s 20-year history amid major layoffs and aggressive AI reorganization. The company is now promising better communication, career… pic.twitter.com/ptKUaWlWew — The Dallas Express News (@DallasExpress) June 18, 2026 מיזם המעקב עורר זעם פנימי אדיר לכשהחלה היוזמה את דרכה הגנו בכירים בדרגים הגבוהים על המהלך בחירוף נפש – במיוחד מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג, תמך בתוכנית כשלפי דיווח של הטיימס של הודו, הוא ציין בהקלטה שדלפה כי המערכות לומדות בצורה הטובה ביותר כאשר הן "צופות באנשים חכמים מאוד עושים דברים". לצד זאת, החברה סירבה בתחילה להעניק זכות בחירה לאנשיה. כפי שדיווחנו על פי מה שדווח בניוזלטר Platformer, כאשר העובדים ניסו להתנגד, הבהיר להם סמנכ"ל הטכנולוגיות, אנדרו בוסוורת': "לא, אין אפשרות לבטל זאת במחשב הנייד, שסופק לכם לצורכי עבודה". כאמור, עוד בטרם התרסקות האבטחה האחרונה שגרמה להקפאתו, המיזם עורר זעם פנימי אדיר, ועובדים הגדירו את מטא כ"מפעל להפקת נתוני עובדים". התלונות עסקו תחילה בפגיעה בחיי הסוללה ושימוש חריג ברוחב הפס הביתי, אך החשש האמיתי והעמוק היה כי ההנהלה כופה על צוותיה לאמן את האלגוריתמים שעתידים לקחת את מקומם. כך למשל, אלינור פיין, מארגון העובדים הבריטי UTAW, ביקרה אז את התנהלות בכירי החברה בראיון וציינה: "העובדים של מטא משלמים את המחיר על ההימורים הפזיזים והיקרים של ההנהלה… ומציאות אכזרית של כפייה לאמן את המערכות הלא יעילות שנועדו להחליף אותם". העובדים שלה מחו נגד המעקב אחרי עבודתם, בחשד שהוא שלב בתפיסת משרותיהם על ידי בינה מלאכותית. מטא. צילום: אילוסטרציה: ChatGPT החשש מהיבטי האבטחה – התממש באופן שיש בו לא מעט צדק-פואטי, התקרית הנוכחית הוכיחה את צדקתם של יותר מ-1,600 עובדים, שאף חתמו מבעוד מועד על עצומה אשר הזהירה בדיוק מתרחיש הפריצה והפגיעה בפרטיות שהתממש זה עתה. כעת, עם התבררות ממדי החשיפה הפנימית, עברה מטא למגננה. טרייסי קלייטון, דוברת החברה, צוטטה בכלי התקשורת בניסיון להרגיע את השטח: "תכננו את התוכנית בקפידה עם אמצעי הגנה על הפרטיות, ולמרות שאין לנו אינדיקציה כרגע לכך שהייתה גישה למידע באופן לא ראוי על ידי עובדי מטא, אנחנו משהים אותה בזמן שאנו חוקרים". למרות החזית האיתנה של הדוברת, על פי דיווחים שונים בתקשורת, מאחורי הקלעים נרשמו גם זעזועים והתנצלויות; בוסוורת' התוודה בפני הצוותים כי התקשורת סביב פעילות ה-AI בחברה הייתה "איומה" והודה כי ההטמעה חרגה מהנחיות הפרטיות הפנימיות. “We will only re-enable MCI when we are confident in the effectiveness of our data protection controls,” Kasriel said. He added that Meta had now “gathered sufficient data to assess the long-term value of the tool.” https://t.co/tFCBFrnEaM — WIRED (@WIRED) June 23, 2026 הערכת מצב או סוף דרכה של התוכנית? למרות הסערה הפנימית, נראה שהמיזם לא נגנז לחלוטין. סטפן קסריאל, סמנכ"ל בחטיבת הבינה המלאכותית של החברה, ניסה למתן את הכעס עוד לפני גילוי פרצת האבטחה באמצעות הפצת מזכר פנימי. באותו מזכר, קסריאל הציע פשרות מסוימות לעובדים המוטרדים, כגון אפשרות להשהות את המעקב ל-30 דקות ברצף, זאת על מנת להקל על עומסי הרשת והסוללה, ואף אישר פטורים מלאים לקבוצות עובדים מסוימות. כעת, כפי שעולה מציטוט שפרסם חשבון ה-X של WIRED הבהיר קסריאל כי: "נפעיל מחדש את ה-MCI רק כאשר נהיה בטוחים ביעילותן של בקרות הגנת הנתונים שלנו". קסריאל אף רמז שההקפאה הנוכחית מתאפשרת בשלב זה גם מכיוון שמטא "אספה כעת מספיק נתונים כדי להעריך את הערך ארוך הטווח של הכלי". כך או כך, נראה כי אמון העובדים בהנהלת החברה נסדק קשות, או כפי שסיכם זאת עובד לשעבר שהתראיין למגזין WIRED: "ההנהגה יצרה בבירור סביבה סמכותנית שבה העובדים כבר אינם זוכים לכבוד או לאוזן קשבת".

מיקרון ואנת'רופיק, שבאחרונה הגישה לרשות האמריקנית לניירות ערך, ה-SEC, מסמכים לקראת ההנפקה שלה, הודיעו כי חתמו על הסכם, שלפיו מיקרון תספק מוצרי זיכרון ואחסון לטובת הצרכים של ענקית ה-AI. מיקרון היא אחת המשקיעות האחרונות בסבב הגיוס האחרון שאנת'רופיק ביצעה – סבב H, שבו היא גייסה 65 מיליארד דולר, שהביאו אותה לשווי שוק של קרוב לטריליון דולר – 965 מיליארד. שתי החברות לא מסרו מהו סכום ההשקעה של מיקרון בסבב הזה. מדובר בעסקה שמשחקת היטב עבור שני הצדדים: מיקרון זוכה בחוזה גדול של זיכרונות, עם השקעה שיכולה בפני עצמה להחזיר לה דיבידנדים. אנת'רופיק, בעידן שבו כל חברות ה-AI נלחמות כל משאב אפשרי, מבטיחה לעצמה אספקה של זיכרון ואחסון שעובדים במהירות וברוחב פס גבוה. היא תשתמש בהם לטובת אימון והפעלת מודלי AI מתקדמים בדאטה סנטרים עצמאיים, שהיא תבנה לעצמה. "אסטרטגיית המחשוב שלנו תלויה בביצוע נכון של כל שכבה, וזיכרון ואחסון הם מרכזיים ליעילות שבה נוכל לאמן ולשרת את קלוד", אמר טום בראון, מייסד שותף ומנהל המחשוב הראשי של אנת'רופיק. בנוסף, יש כאן שיתוף פעולה טכנולוגי: מיקרון ואנת'רופיק ישתפו נתונים לגבי התפקוד של הזיכרון בעומסי עבודה כבדים של AI, כדי לשפר אותו עוד יותר. בנוסף, מיקרון הטמיעה מודלים של קלוד לשימוש פנימי עבור תרחישי עבודה שונים – כולל קידוד.

כ-50% מהמורים המלמדים מקצועות מדעיים וטכנולוגיים בחטיבות הביניים אינם בעלי הכשרה מתאימה, ובחלק מבתי הספר מלמדים את המקצועות האלה מורים שלא מגיעים ממקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). העובדות העגומות הללו נמסרו על ידי ד"ר דוד מעגן מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בדיון שערכה אתמול (ב') ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת על עתיד החינוך בתחומים אלה במדינת ישראל. ד"ר מעגן ציין כי "אנחנו רואים בשנים האחרונות עלייה משמעותית בשיעורי העזיבה של מורים למדעים וטכנולוגיה, בעיקר בחטיבות הביניים, בקצב הגבוה מקצב הגיוס של מורים חדשים". האם ישראל אמנם ריאלית? הדיון עסק ב-"ישראל ריאלית" – תוכנית לאומית רב שנתית בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקלים, שנועדה לחזק את החינוך המדעי והטכנולוגי בישראל, להרחיב את מעגל הלומדים את מקצועות ה-STEM, לשפר את איכות ההוראה ולהחזיר את המדינה לעשירייה הפותחת במבחנים הבינלאומיים בתוך חמש שנים. זאת, אל מול הציונים העגומים ביותר שתלמידי ישראל מקבלים בבחינות במדעים בשנים האחרונות – בכלל ובמדדים בינלאומיים בפרט. ד"ר מאיה גורדין, מנהלת אגף STEM במשרד החינוך, אמרה כי "זיהינו את חטיבות הביניים כחוליה החלשה במערכת. השנה הצלחנו להביא כ-50% ממורי המתמטיקה והמדעים ללמידה מקצועית, אבל זה עדיין לא מספק. היעד שלנו הוא להגיע ל-100% מהמורים". מנתונים נוספים שהיא הציגה עולה כי תמונת המצב בבתי הספר היסודיים טובה יותר. "הגדלנו את תוכנית ההסבה מההיי-טק להוראה: היעד היה להכפיל את מספר המוסבים מ-300 ל-600, ובפועל נכנסו למערכת 867 מוסבים. בשנה הבאה היעד כבר יעמוד על 1,000", אמרה. "חינוך מדעי-טכנולוגי הוא לא עוד מקצוע במערכת. כל פער שאנחנו רואים בנתונים הוא לא רק חינוכי, אלא שאלה של חוסן לאומי, כלכלי וביטחוני. תוצאות מבחני TIMSS ו-PISA היו עבורנו קריאת השכמה", הוסיפה ד"ר גורדין. כך, למשל, במבחן TIMSS, שמודד את ההישגים של תלמידי כיתות ח', ישראל צנחה מהמקום התשיעי למקום ה-23 במתמטיקה, וירדה מהמקום ה-16 ל-25 במדעים. ד"ר גורדין ציינה שבעקבות אישור תוכנית "ישראל ריאלית" פועלים כיום 181 מסלולי היי-טק ב-50 רשויות מקומיות, וכי הושקעו משאבים משמעותיים בפריפריה ובחברה הערבית. יו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוג'יראת, סיכם: "הנתונים שהוצגו כאן מדאיגים. ראינו שיש מורים שמלמדים את מקצועות המדעים והטכנולוגיה מבלי שהוכשרו לכך באופן מתאים, וזו אחת הסיבות לפערים, שנוצרים כבר בגיל צעיר. על משרד החינוך לחשוב כיצד להרחיב את החינוך המדעי והטכנולוגי כבר בגיל הרך ובבתי הספר היסודיים, משום שמדובר ברצף חינוכי שחייב להתחיל מוקדם. מה שהציג משרד החינוך לגבי התוכניות הקיימות הוא דבר חיובי, ואנחנו מצפים שהן אכן ייושמו בשטח. אנחנו מקווים לראות שינוי משמעותי בשנים הקרובות".

אפספלייר הודיעה אמש (ב') על סבב גיוס, שבו השתתפו מטא, גוגל ושתי חברות בולטות נוספות – יוניטי ומולוקו. החברה לא מסרה את סכום הגיוס, אולם על פי דיווחים, מדובר ב-1.3 מיליארד דולר, לפי שווי חברה של 2.7 מיליארד. שווי זה גדול ב-700 מיליון דולר מהשווי שהוערך לה בסבב הקודם, ב-2020, שעמד על שני מיליארד דולר. אפספלייר נוסדה ב-2011 על ידי אורן קניאל, מנכ"ל החברה, ורשף מן, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. החברה פיתחה טכנולוגיות למדידה וניתוח של קמפיינים שיווקיים במובייל ובפלטפורמות דיגיטליות. היא מספקת פלטפורמה פתוחה למשווקים, מפתחי אפליקציות ומפרסמים, שמאפשרת להם לזהות מאיפה הגיעו משתמשים לאפליקציה ולעקוב אחר המסע שלהם בתוכה. הפלטפורמה של אפספלייר מאפשרת קבלת תובנות לגבי ביצועי הקמפיינים, התנהגות המשתמשים ועוד, וכן לזהות ולחסום פעולות הונאה, כדי להבטיח שתקציב השיווק מושקע במשתמשים אמיתיים. יש לחברה 15 אלף לקוחות ברחבי העולם. באפספלייר אומרים כי הם ישתמשו בכספי ההשקעה לטובת פתרונות פרסום מבוססי בינה מלאכותית, קידום תהליכי ייחוס ומדידה חוצי פלטפורמות, והמשך בניית תשתית מדידה שתומכת בשיווק אוטונומי ובתהליכי עבודה מבוססי סוכני AI. עסקת סקנדרי (בעיקר) רוב העסקה היא סקנדרי – כלומר, הכסף ילך למשקיעים הקיימים בחברה, ולא ייכנס ישירות אליה. לפי אפספלייר, ההשקעה משלבת נזילות לבעלי המניות יחד עם השתתפות חדשה בהון לטווח הארוך. לדבריה, שותפים אסטרטגיים נוספים עשויים להיות מוזמנים להשקיע בשלבי סגירה עתידיים, תחת אותם העקרונות. השלמת העסקה כפופה לתנאי סגירה מקובלים, לרבות קבלת אישורים רגולטוריים. בחברה מציינים שגוגל, מטא ושאר החברות שהשקיעו בסבב הזה ביצעו השקעות מיעוט, ללא שליטה וללא בלעדיות. המשקיעים לא יהיו זכאים ליחס מועדף בכל הנוגע ל-APIs של אפספלייר, אותות המדידה, לוגיקת המדידה או תנאים מסחריים. עוד אומרים בחברה שהלקוחות יוכלו להמשיך להחליט על השותפים עימם הם עובדים באותה הצורה שבה הם מחליטים כיום. כל המשקיעים מתכוונים להמשיך לעבוד עם שותפי המדידה הקיימים בשוק, כמו גם עם אפספלייר, מתוך מחויבות מתמשכת לעקרון לפיו המדידה חייבת להישאר עצמאית. השראה מההתפתחות של סביבות טכנולוגיות אחרות קניאל אמר כי "העסקה הנוכחית קיבלה השראה מהאופן שבו סביבות טכנולוגיות אחרות התפתחו. אותן סביבות טכנולוגיות הצליחו מכיוון שחברות יכלו להתחרות באופן עצמאי, תוך הסתמכות על תשתית ניטרלית ומהימנה. בסיס זה הביא לגלי צמיחה וחדשנות חדשים, ואפשר למשתתפים להמשיך להתחרות בזכות עצמם ובזכות היכולות שלהם. תחום המדידה נמצא כעת בדיוק באותה הנקודה: ככל שטכנולוגיית ה-AI תופסת פיקוד על האופן שבו פרסום נרכש ועובר אופטימיזציה, האקו-סיסטם כולו מרוויח מאותות עצמאיים, ניטרליים ושאינם מעוצבים על ידי שחקן שוק בעל אינטרס משלו. ההשקעה הזו היא מחויבות לעיקרון חשוב זה". גולדמן זאקס שימשה כיועצת הפיננסית הבלעדית של אפספלייר. מיתר הוא משרדי עורכי הדין המלווה, ולת'אם אנד ווטקינס שימשו כיועצים המשפטיים של החברה. ג'יי.פי מורגן הייתה בעסקה היועצת הפיננסית של מולוקו, ופרשפילדס והרצוג שימשו כיועצים המשפטיים שלה. פנוויק שימשה כיועצת משפטית תאגידית למטא, וחפץ ושות' – כיועצים המשפטיים של המשקיעים הקיימים.

"מנהלי האבטחה בארגונים מתמודדים בשתי חזיתות: אל מול האיומים המסורתיים מחד ולמול האיומים החדשים, מבוססי AI, מאידך. מהרחבת מתקפות הונאה, עד מתקפה מותאמת אישית לקורבן וכלה בנוזקות שמשנות את עצמן תוך כדי המתקפה. ההגנה המיטבית עבור הארגון תהיה זו שבה אירוע הסייבר ייסגר עוד בטרם החל", כך אמר אלכס שטיינברג, מנהל מוצר ESET בקומסקיור (Comsecure). שטיינברג דיבר ב-Comsecure 2.0, כנס השותפים השנתי של החברה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') באולם אירועים לאגו בראשון לציון. את הכנס הנחה גיל שטרן, מנהל השיווק של החברה. "לכל מתקפה יש כמה שלבים", ציין שטיינברג, והציג אנטומיה של מתקפה: איסוף מודיעין ומידע על הקורבן; הכנת המלכודת, למשל קובץ זדוני; מסירה, משלוח לקורבן; ניצול חולשה; התקנה; פיקוד ושליטה; ביצוע מתקפה. לדבריו, "הופעת הבינה המלאכותית לעולם הסייבר ההתקפי בשלוש השנים האחרונות הביאה לכך כי כל השלבים הואצו בשל מיכון, או ששיפרו את מתודולוגיות התקיפה". "בעולם האיומים המסורתיים", ציין, "תחום גניבת הזהויות צמח, כי פרטי ההתחברות הגנובים מכניסים את ההאקרים לארגונים. השיטה נפוצה, במיוחד בארגונים שאין להם אימות רב-גורמי (MFA). בנוסף, משטח התקיפה הופך לחלק משרשרת האספקה: ארגונים המוגנים היטב עלולים להיפרץ בידי שותפי צד שלישי". איומי העתיד ופתרונות מבוססי בינה מלאכותית "ברקע השימוש הגובר בכלי ובסוכני AI בארגונים, ESET תשקיע 40 מיליון יורו בפיתוח פתרונות בינה מלאכותית להגנת הסייבר", סיפר שטיינברג. "החברה תפתח מודלי בינה מלאכותית ייעודיים לסייבר, שכבת הגנה לשימושי AI ודור חדש של מרכזי SOC מבוססי AI". לדבריו, "ESET הצטרפה ל-Agentic AI Foundation – ארגון שמקדם תקנים ופרוטוקולים בטוחים לעולם סוכני הבינה המלאכותית". "למרות המודעות לתחום", ציין, "לעתים היא לא מתורגמת למעשים בשטח. פתרונות שהיו טובים בעבר הופכים לחסרון ומייצרים מענה לא מספק לאיומים החדשים. נדרש מערך רב שכבתי, שמעניק נראות מלאה, חוסם מראש איומים והתנהגות חשודה, ומציע אוטומציה מקסימלית". "ESET פועלת בעולם האבטחה מ-1987", ציין שטיינברג, "והיא מגינה על סביבות עבודה ושירותים בענן, מבצעת איתור וניהול פגיעויות בתחנות הקצה, אימות רב-גורמי, EDR ושירות מודיעין איומים גלובלי. ה-AI של ESET הופכת כל ארגון למוכן יותר, גם בלי צוות סייבר ייעודי – עם תגובה חכמה, חוסן ומענה לרגולציה". "נענה לצרכים המשתנים של הלקוחות הארגוניים בעולמות הגנת המידע", סיכם. "נסייע להם להיערך טוב יותר לאיומי המחר וליכולות ה-AI המתפתחות, תוך התאמת פתרונות אבטחה מתקדמים למציאות טכנולוגית שמשתנה במהירות". בכנס הוצגו פתרונות נוספים אותם מייצגת קומסקיור: הסטארט-אפ הישראלי אלמנט סקיוריטי (Element Security), המבצע תקיפות סייבר וניסיונות פריצה יזומות, אמיתיות ומתמשכות שנועדו לספק תמונת מצב מדויקת של כל החולשות בארגון; ופתרון מניעת דליפת מידע (DLP) של סייפטיקה (Safetica).

רשת של בוטים בפייסבוק ניסתה להשפיע על דעת הקהל של הישראלים נגד מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן, ולעודד את הציבור לתמוך בהסלמה מול הרפובליקה האסלאמית – כך חשף היום (ג') ארגון פייק ריפורטר. הבוטים טענו כי ההסכם מזיק לביטחון ישראל. הרשת הזו נפלה על קרקע פורייה – סקרים מראים שרוב בציבור הישראלי מתנגד להסכם. היא פעלה באופן אוטומטי, וכללה תמונות של נשים צעירות ומשתמשים פיקטיביים שלכאורה עובדים ב-"שירותי המודיעין". במסגרת הקמפיין, עשרות חשבונות מזויפים הפיצו מאות תגובות שהזהירו מפני האיום האיראני, תקפו את ההסכם המתגבש, וטענו שהוא פוגע בביטחון המדינה ומסייע לממן את חיזבאללה. מתוך הקמפיין. צילום: לכידת מסך החשבונות המרכזיים ברשת אמנם נפתחו בין ה-23 בדצמבר 2025 ל-1 בינואר 2026, אולם הם החלו לפעול רק ביום ו', ה-19 ביוני, בה בעת עם ההגעה של המגעים בין ארצות הברית לאיראן לשלבים מתקדמים. לפי פייק ריפורטר – ארגון שמתמחה בניטור וסיכול פעילות זדונית בדיגיטל, דפוס הפעולה של הרשת מצביע על פעילות מתואמת. באחד המקרים, חשבון מהרשת פרסם תגובה פוליטית בעברית בפוסט באנגלית של פיפ"א, שעסק במשחק ה-1,000 של המונדיאל. התקלה הזאת ממחישה כיצד הרשת הפיצה מסרים באופן עיוור, ללא קשר לתוכן הסימנים מעוררי החשד הרשת השאירה כמה סימנים מעוררי חשד: שימוש בתמונות של נשים צעירות עם שמות לטיניים, ביצוע טעויות שפה, בלבול בין זכר לנקבה ותיאורים ביוגרפיים לא סבירים. לדוגמה, משתמשת בשם "מישל אנדריאה קאנו" כתבה בעברית: "לא מצליח להירדם בלילה". "מישל אנדריאה קאנו". מתוך הקמפיין. צילום: לכידת מסך בפייק ריפורטר מציינים כי בשלב זה לא ניתן לקבוע בוודאות מי עומד מאחורי הרשת. עם זאת, בארגון מדגישים כי ניתן לקבוע בוודאות שמדובר בפעילות לא אותנטית, שניסתה להתערב בדיון ציבורי רגיש. מהארגון נמסר כי "בתקופה של מלחמה ובחירות ישנה עלייה בניסיונות להחדיר פייק ניוז ומניפולציות באמצעות הרשתות החברתיות. הרשת הזו היא תזכורת נוספת לכך שצריך להטיל ספק בריא בתכנים שכולנו רואים בסושיאל מדיה, ולא לקבל כל מסר כמובן מאליו. אנחנו קוראים לציבור: שימו לב לסימנים חשודים כמו שמות מוזרים, שיבושי שפה ותגובות שחוזרות על עצמן, ודווחו לנו כשאתם נתקלים בתוכן או משתמש שנראים חשודים".