גיאורגיה סובלת ביממה האחרונה ממתקפת סייבר ענקית, שלפי דיווחים הביאה לנפילתם של אלפי אתרים ולהשבתתן לזמן מה של שתי תחנות טלוויזיה במדינה הקווקזית. ה-BBC מדווח כי בין היתר נפרצו האתר של נשיאת גיאורגיה, סלומה זורבישווילי, וכן האתרים של מערכת בתי המשפט, שכוללים נתונים אישיים רבים של אזרחים במדינה, כמו גם מידע על הליכים עכשוויים ומהעבר. גם ארגונים חוץ ממשלתיים וחברות פרטיות הין בין המותקפים. על פי ZDnet, הותקף גם שירות ווב הוסטינג גיאורגי, שאירח על השרתים שלו יותר מ-15 אלף אתרים. לפי הדיווחים, לא מדובר במתקפה מתוחכמת במיוחד, גם אם היא עוררה בהלה בגיאורגיה. במקרים רבים, מה שההאקרים עשו הוא להחליף את התוכן בעמוד הבית של האתר בתמונה של הנשיא לשעבר של גיאורגיה, מיכאיל סקאשווילי, עם הכיתוב: "אני עוד אחזור". יצוין שסקאשווילי, שנחשב ללוחם בשחיתות, הוא כיום אזרח אוקראינה, לאחר שעזב את גיאורגיה לפני שש שנים. בין הנפגעים הקשים ביותר במתקפה היו האתרים של שתי תחנות טלוויזיה במדינה - אימדי ומאסטרו. על פי הדיווחים, המתקפה על אימדי הביאו להשבתת השידורים למשך קרוב לשעה, ואילו במקרה של מאסטרו מדובר, ככל הנראה, בהרס טוטאלי של מערכות המחשוב וציוד נוסף של הערוץ. לפי שעה לא ברור מהו מקור התקיפה. אולם, מומחים מעריכים כי כמו במקרים רבים אחרים, מדובר במתקפה שבוצעה על ידי האקרים שלוחי מדינה. לא מדובר במקרה הראשון שבו מדינה אחת ממדינות ברית המועצות לשעבר תוקפת בסייבר מדינה אחרת: ב-2014 פורסם כי רוסיה ביצעה מתקפה מתמשכת על מטרות בשכנתה, אוקראינה, שעמה היא נמצאת בסכסוך. יצוין כי רוסיה וגיאורגיה לחמו זו בזו מלחמה פיזית ב-2008.

גוגל מכינה יישומון עבור שירות המוזיקה שלה, YouTube Music, שיפעל ישירות משולחן העבודה של מחשבים ניידים ונייחים. היישומון של Music הוא אפליקציית רשת שאפשר להתקינה על שולחן העבודה, להרצה ישירה של השירות. עד עתה בכדי להגיע לשירות היה צריך להקליד את הכתובת בשורה המתאימה בדפדפן. כעת, עם האפליקציה, כל מה שצריך לעשות הוא לבצע לחיצה כפולה על הצלמית. היישומון אף מאפשר שימוש בקיצורי דרך מבוססי מקלדת. הוא יציע חוויה טבעית לשימוש במסכים הגדולים יותר מאשר אלו המיועדים לשוק הנייד, עם פס תפריט עליון שמציע גישה לנושאים העיקריים, כמו דף הבית ותזרים המוזיקה הראשי המוצע, ספרייה שמכילה פריטים שמורים, וגם חיפוש. בדומה ליישומי מוזיקה אחרים, בקרות ההשמעה של היישומון של Music ממוקמות בפס התפריט התחתון של החלון, ותמיד מוצמדות לצד שמאל, וכאמור כל הפעולות הללו ניתנות לשליטה גם באמצעות מקשי המדיה במקלדת הפיזית. גוגל תציע בסופו של דבר את היישומון גם כתוסף עבור הדפדפנים כרום ועבור Edge החדש של מיקרוסופט, אבל הם עדיין לא זמינים. גם היישומון בצורתו הנוכחית משוחרר באופן הדרגתי.

בינה מלאכותית מתמקדת ביכולת שלנו ללמד מחשב לבצע פעולות אנושיות, כאלה שיחסכו לאנשים זמן רב ואנרגיה שיתועלו בעתיד לפעולות בעלי ערך רב יותר. אליעזר יודקובסקי, חוקר בינה מלאכותית ותיאורטיקן יהודי-אמריקני, התפרסם בעקבות הפצת הרעיון של בינה מלאכותית ידידותית, או, במילים אחרות - טכנולוגיה שתשפר את חיי האנושות. הוא אמר: "כל מי שיוכל לקדם אינטליגנציה על אנושית - בצורה של בינה מלאכותית, ממשקי מחשב ומוח או שיפור אינטליגנציה אנושית שמבוססת על מדעי המוח - ייזכר כמי שעשה הכי הרבה כדי לשנות את העולם. שום דבר אחר לא נמצא באותה ליגה". אין ספק שרבים מכם כבר שמעו רבות על בינה מלאכותית, אך יש עוד כל כך הרבה שהתחום הזה יכול לעשות ועוד יעשה כדי לשנות את העולם לטובה. בינה מלאכותית משתלבת כמעט בכל תחומי חיינו, החל מתחום הרכב האוטונומי, שבו הבינה המלאכותית תחליף את הנהג האנושי, מוקדי שירות לקוחות, שבהם נקבל מענה מצ'טבוטים חכמים, בינה מלאכותית שתצפה את העדפותינו בבחירת החופשה הבאה ועד בינה מלאכותית שתסייע לרופאים בניתוחים מסובכים. בכל העולמות הללו ובתחומים רבים נוספים כיד הדמיון הבינה המלאכותית ותחום למידת המכונה הם לא רק תיאוריה, אלא פועלים כיום הלכה למעשה. הרכב האוטונומי, לדוגמה, מושתת כולו על עולם הבינה המלאכותית. הוא קורא את הסיטואציות בכביש, פועל ומגיב בזמן אמת. יתרה מכך, עם תנועתו הראשונה של הרכב האוטונומי על הכביש הוא לומד את הסביבה שבה הוא נע בכל יום מחדש, ממפה אותה ומסוגל לקבל החלטות באופן מיידי בהתאם לסיטואציות הקיימות וידע שרכש (נסיעה מאחורי רכב אחר, למידה של מעברי חציה ורמזורים, נסיעה בכבישים מהירים או עירוניים ועוד). בדיקות בשילוב בינה מלאכותית: לימוד עקבי של סיטואציות שונות כאמור, תחום הבינה המלאכותית ולמידת המכונה מגיע כמעט לכל תחום בחיינו, וזה כולל גם את תחום כלי הבדיקה האוטומטיים שהם Code Less. העיקרון דומה לעולם הרכב האוטונומי שתואר לעיל: כלי הבדיקה האוטומטיים יכולים ללמוד באופן עקבי ומתמשך סיטואציות שונות, לאתר תקלות נפוצות או לא נפוצות ולבצע פעולות אוטומטיות בהתאם לתקלות ולבעיות שבהן הם נתקלים. מדובר בשלב חדש בהתפתחות עולם הבדיקות האוטומטיות, אשר מסייע לייצר בדיקות אוטומטיות יעילות, חכמות ולומדות. אחד השימושים של טכנולוגית לימוד המכונה בעולם הבדיקות הוא לצורך זיהוי אובייקטים במהלך ריצה של בדיקה. מה הכוונה מבחינת בינה מלאכותית? נסו לדמיין אפליקציית WEB, הכוללת אובייקטים רבים כמו List boxes, כפתורים, שדות למילוי פרטים ועוד. על מנת שכלים אוטומטיים יהיו מסוגלים לזהות את האובייקטים הללו יש צורך לספק להם "מאפיינים", אך אחת מבעיות התחזוקה בבדיקות אוטומטיות היא בעיית שינוי ה"מאפיינים" בין גירסה לגירסה, או בין build ל-build. בדרך כלל, בסיטואציה כזאת, שבה כלי הבדיקה לא מזהה את האובייקט, הוא היה עוצר את פעולתו, נותן הודעת שגיאה שהזיהוי לא צלח ומבקש לבדוק מאפיין. על ידי שילוב כלי בינה מלאכותית ועבודה במודל לימוד מכונה, בזמן פיתוח התסריט הכלי שומר את כל רשימת המאפיינים של האובייקט לפי סדר עדיפויות (לדוגמה, ID ראשון, xPath שני), ובמהלך ריצה הכלי מזהה שיש בעיה בזיהוי האובייקט (בדוגמה - בעיה בזיהוי ה-ID), מעביר את המאפיין הבעייתי (ה-ID) שלא זוהה לסוף רשימת המאפיינים ומשתמש בדוגמה שלנו ב-xPath כמאפיין שאיתו יזהה את האובייקט. כל זה קורה במהלך ריצה ללא עצירות וכישלונות. כך מסייעת טכנולוגית לימוד המכונה לשפר את התחזוקה של הבדיקות האוטומטיות ולהסיר עוד פרמטר שעלול להיות בעייתי בהרצה (שינוי בזיהוי אובייקטים). חשוב לציין, שככל הנראה זה לא יוריד את התחזוקה לאפס, כיוון שיכולות להיות עוד סיבות לנפילות, כמו אי התאמה של נתונים בתהליך העסקי ועוד, אך לימוד מכונה יכול לשפר משמעותית את תהליך התחזוקה של התסריטים האוטומטיים. קיימים עוד שימושים רבים אחרים של הבינה המלאכותית ולימוד המכונה בעולם הבדיקות, אשר כבר הפכו לפופולאריים מאוד, כגון: בדיקות מבוססות תמונה, המשתמשות בכלי אימות (ולידציה) ויזואליים לבדיקת טעויות בקוד - על ידי צילום ויזואלי של הקוד ניתן לאתר טעויות. או שימוש בלימוד מכונה על מנת לכתוב תסריטי בדיקות שיבדקו יכולות בינה מלאכותית שביישומים, ואף לפתח בדיקות חדשות אמינות יותר באמצעות יכולות הלמידה של המערכות. אני סבור שבהמשך, ככל שהעולם הטכנולוגי יתקדם, השימוש בלימוד מכונה בעולם הבדיקות האוטומטיות יהיה בלתי נמנע ונפוץ מאוד, ואנחנו נראה יישום טכנולוגיה זו בעוד ועוד שימושים בעולם הבדיקות.   הכותב הוא CTO מטריקס בדיקות ואוטומציה

במסמך תמיכה שפרסמה אפל באתר שלה היא מתריעה בפני בעלי מכשירי iPhone 5 לבצע עדכון דחוף של מערכת ההפעלה עד ה-3 בנובמבר בשעה AM 12:00  לפי שעון UTC (זמן אוניברסלי מתואם) לגירסה התואמת כדי שיוכלו להמשיך להשתמש ב-App Store, ב-iCloud באימיילים ובשירותים נוספים. אם לא יבצעו עדכון, המכשירים יושבתו. לדברי החברה, העדכון נדרש לצורך שמירה על נתוני מיקום נכונים, וכדי להמשיך להשתמש בתכונות הנסמכות על דיוק בתאריכים ובזמן, כולל גלישה באינטרנט, ושימוש ב-App Store, ב-iCloud באימיילים ובשירותים נוספים. הסיבה, לדברי אפל היא בעיית איפוס במערכת ה-GPS העולמית, שהחלה להשפיע על מוצרים מאופשרי GPS כבר ב-6 באפריל האחרון שלא השפיעה עד כה על מוצרי אפל, אך תתחיל להשפיע עליהם במועד המצוין. אם לא יושלם העדכון עד לשעה המצוינת, יידרש המשתמש לגבות ולשחזר את התכנים במכשיר באמצעות מחשב כדי לבצע את העדכון, משום שעדכון התוכנה או גיבוי ב-iCloud בוצרה אלחוטית – סלולרית או באמצעות Wi-Fi לא יוכל להתבצע. החברה מציינת כי גירסת מערכת ההפעלה שצריכה להיות מותקנת במכשיר iPhone 5 לצורך הבטחת תפקודו התקין היא 10.3.4. מסמך התמיכה מציין, כי נוסף ל-iPhone 5 עלולים להיות מושפעים מהבעיה גם דגמי iPhone 4s, שיש לעדכנם לגירסה 9.3.6 של iOS, וגם מכשירי iPad מדור רביעי, בגירסת Wi-Fi וסלולר – הזקוקים לגירסה 10.3.4 של מערכת ההפעלה, ומכשירי iPad Mini מהדור הראשון, בגירסת Wi-Fi וסלולר, מכשירי iPad 2 בגירסת Wi-Fi וסלולר ובמודל CDMA בלבד, ומכשירי iPad מדור שלישי, בגירסת Wi-Fi וסלולר – ואלה זקוקים לגירסת 9.3.6 של מערכת ההפעלה. אפל מציינת במסמך שלה, כי הבעיה לא תשפיע על שום דגם של מכשירי iPod, ואף לא על דגמי iPad בגירסת Wi-Fi וגם על שום מכשיר iOS אחר שהוא חדש יותר מהדגמים המצוינים.

נתונים של הבנק העולמי וחברות מחקר מראים שב-2020 נראה המשך ישיר ל-2019, שמסתיימת עוד מעט, בכל הנוגע לתחומים טכנולוגיים כמו בינה מלאכותית וביג דטה, שהשנה חל גידול מואץ בשימוש בהם. המגמה הזו בולטת גם בתחומים הפיננסיים בישראל, לרבות בבנקאות ובביטוח, לאור הרפורמות החדשות של בנק ישראל. רפורמות אלה פותחות את השוק לתחרות ועל מנת להצטיין בה, הגופים הפיננסיים עסוקים בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, בהחדרת אפליקציות שיאפשרו ללקוחות נגישות רבה יותר לביצוע פעולות ישירות, ארנקים דיגיטליים ועוד. מאחורי האפליקציות הללו פועלות מערכות שמבוססות בעיקר על בינה מלאכותית, ניתוחים אנליטיים, לימודי מכונה וכדומה. אולם, לבד מהיתרונות שיש בשימוש במערכות הללו, ובכלל זה בבינה המלאכותית, עבור הלקוחות של המוסדות הפיננסיים, מחקרים אחרונים מראים שאימוץ טכנולוגיה זו מסייע מאוד למוסדות אלה לנהל טוב יותר את הנכסים שלהם, ובעיקר עוזר להם בכל מה שקשור לניהול הסיכונים. הבינה המלאכותית - אחד ממנועי הצמיחה של הבנקים שימוש ב-AI בשירותים פיננסיים היה אחד הנושאים שעלו בכנס השנתי של הפורום הכלכלי הבינלאומי (WEC). במסגרת הכנס פורסם מחקר של פירמת הייעוץ דלויט, שהתייחס לתועלות ולאתגרים של יישום טכניקות BI מתקדמות בעולם הפיננסי. המחקר הזה הוא חלק מדו"ח מקיף ביותר שפרסמה דלויט, שנקרא Navigating Waters Uncharted. רוב גלסקי, מומחה לבנקאות דיגיטלית ושותף בכיר בדלויט קנדה, כתב בדו"ח כי הבינה המלאכותית ומה שסביבה הם בין אבני היסוד של המהפכה התעשייתית הרביעית. מחברי הדו"ח טוענים כי המוסדות הפיננסיים יהיו המרוויחים העיקריים מהשימוש בה. מדובר בתועלת שיש לה משמעות חשובה מאוד בשורה התחתונה של הגופים הללו. על פי המסמך, הבינה המלאכותית מעלה, גם אם בעקיפין, את הרף האתי למערכת הפיננסית כולה, מגבירה את האמון של הלקוחות בגופים הפיננסיים ומקלה על הנהלות הבנקים לתת להם שירותים בצורה יעילה ומהירה יותר. עורכי המחקר מציינים שהמהפכה הזו דורשת שינוי תפיסתי-מחשבתי אצל מנהלי הגופים הפיננסיים ובעקבותיו שינוי ארגוני, לרבות הקמה של מסגרות חדשות, שבירת קונספציות ולחדול מהחשש מלהתמודד עם התנגדויות לשינויים. מעבר לזה, אימוץ בינה מלאכותית יסייע לבנקים להתמודד עם הרגולציה ולרגולטורים לעבוד טוב יותר עם המוסדות הפיננסיים. הרגולציה היא נקודה חשובה שלא מרבים לדבר עליה כשעוסקים בטכנולוגיית ה-AI, משום שהגורמים הרגולטוריים לא ממש הכירו את התחום הזה ולא הבינו עד כמה הוא חשוב הן להם והן לגופים שהם מפקחים עליהם. כיצד הבינה המלאכותית מסייעת לגופים פיננסיים לנהל סיכונים? אם מתעמקים במחקרים שביצעו גרטנר ודלויט מגלים עולם שלם, שמאפשר ניהול טוב יותר של סיכונים פיננסיים. בין היתר, טוענים חוקרי גרטנר כי יישום נכון של מערכות אנליטיקה ובינה מלאכותית מאפשר להנהלות המוסדות הפיננסיים לקבל הסברים טובים יותר על סיכונים, כמו, למשל, להבין החלטות שאפילו אלה שמחליטים אותן לא מסוגלים להסביר מה הן אומרות. כך יוסר החסם הוותיק, שבו מנהל מקבל החלטה, לעתים החלטה גורלית, אבל אין מי שמבין אותה, ש-"מדבר את השפה" הזאת. נקודה נוספת שצריך להאיר עליה את הזרקור היא שמערכות בינה מלאכותית מבוססות על מעבדים שרצים במהירות מטורפת, ויכול להיווצר מצב שבו השליטה עליהן תהיה מוגבלת. כתוצאה מכך, יהיו מנהלים בכירים בתחום הפיננסי שיחששו להיכנס לעולם הזה. החשש הוא לא רק ברמת השליטה, אלא גם באזורים המשפטיים. למשל, אחת השאלות שעולות היא מידת האחריות שהנהלה יכולה לקבל על עצמה כשמדובר בקבלת החלטות המבוססת על AI, והאם זה קביל משפטית. השאלה הזאת ושאלות כבדות משקל אחרות בתחום טרם נבחנו לעומק, בין היתר כי הניסיון העולמי בתחום עדיין מועט יחסית. כדי להתמודד עם האתגרים האלה, בדיונים שנערכו בפורום הכלכלי העולמי הועלו רעיונות שונים כיצד לחבר בין מפתחי פתרונות AI לבין הלקוחות בהנהלות הבנקים, באופן ששני הצדדים יבינו היטב במה המדובר. נותר עתה לראות האם החיבור הזה יצא לפועל והאם הוא יניב תוצאות טובות. השורה התחתונה: הטרנספורמציה הדיגיטלית, שמאלצת את המערכת הבנקאית לחולל שינויים דרמטיים, עוברת דרך תחומי ה-BI, ה-AI, האנליטקה ועוד. בעוד שעד כה דיברו על הרווח שהלקוחות יכולים להפיק מבנקים שמשתמשים במערכות כאלה, כעת מדברים על התועלות העסקיות והמעשיות שיש בשימוש בהן להנהלות הבנקים. אלא שעדיין קיימים תחומים אפורים שצריך למצוא להם פתרון, ואין ספק שזה עוד יקרה.

החברה המשותפת תספק שירותי תמיכה מקצועיים לסביבות VMware, ותפעל מעל התמיכה אותה מספקת ענקית הווירטואליזציה, באופן שאינו סותר את התמיכה השניה  טרה סקיי הישראלית ו-ITQ ההולנדית הקימו חברה המתמחה בתמיכה בלקוחות VMware.  שתי החברות מתהדרות בהתמחות מקצועית של העובדים שלהן בסביבות ענקית הווירטואליזציה. את טרה סקיי ייסד מיכאל בורשטיין, בהתבסס על רוחה של MBI, אותה הקים לפני יותר משלושה עשורים, והיא מספקת ללקוחות הארגוניים שירותי IT ותמיכה מקצועיים. אופיר אבקסיס הוא מנכ"ל החברה. טרה סקיי פועלת בעולמות של תשתיות מחשוב, מערכות אחסון, הגנה וגיבוי של נתונים, וענן המחשוב לסוגיו – פרטי, ציבורי והיברידי. אנשי החברה פועלים להטמעת מערכות הטרוגניות, אוטומציה של ה-IT ו-וירטואליזציה. כך, היא חברת הבוטיק IT היחידה בארץ, הפועלת בשוק בתחומי פתרונות אחסון, גיבוי וירטואליזציה ומחשוב ענן. ITQ ההולנדית הוקמה בשנת 2001 והיא מספקת שירותים מקצועיים ללקוחות VMware, ולה מאות לקוחות ארגוניים גדולים. בכירי שתי החברות ישבו ביחד וגילו כי שתי החברות הן בעלות מספר ההסמכות המקצועיות הרב ביותר לסביבת VMware. לאור זאת, הם הקימו חברה חדשה, Sky-TQ, שתתבסס על עובדי שתי החברות. מרכזה של החברה המשותפת החדשה יושב בליטא.   החברה המשותפת תספק שירותי תמיכה מקצועיים לסביבות VMware, ותפעל מעל התמיכה אותה מספקת ענקית הווירטואליזציה, באופן שאינו סותר את התמיכה השנייה. כך, לדוגמה, ארגון שיש לו מערכות של VMware ומערכות אחסון, וחלק ממערך האחסון נפל. כאשר מתוקנת הבעיה במערך האחסון, עדיין נדרש לטפל בתקלות, אם נוצרו - במערך השרתים הווירטואליים. לשם כך נדרשת תמיכה של אנשי מקצוע, מומחי VMware, לטיפול במכונות הווירטואליות. בדרך זו, החברה המשותפת, אשר מורכבת משתי החברות, עונה על המחסור העולמי הקיים במקצוענים לסביבת VMware, ותפעל ופועלת להכשרת העובדים שלה לתחום. מיכאל בורשטיין, מייסד טרה סקיי, אישר לאנשים ומחשבים את

חובבי האימוג'ים, שמעדיפים "לדבר" בציורים במקום להרכיב משפטים, ישמחו לגלות לא פחות מ-398 ציורונים חדשים שהוספו לגירסת iOS 13.2 החדשה של אפל. בהודעה שפורסמה באימוג'יפדיה, העדכון האחרון של מערכת ההפעלה האפלית כולל ציורונים רבים, שבהם מגוון רב של דמויות אוחזות ידיים בשילובים שונים של גזע, צבעי עור ומין. גם ג'ינג'ים ומתולתלים ישמחו לגלות את עצמם בדמויות החדשות ובאימוג'ים של בעלי מקצוע, כמו טייסים ושפים. עוד ניתנה תשומת לב לאימוג'ים של אנשים עם צרכים מיוחדים, כמו עיוורים, נכים בכיסא גלגלים או כאלה שיש להם גפיים תותבות. שמונה מזונות חדשים הוספו בחבילת האימוג'ים החדשים, כמו בצל, ראש שום, קוקוס, חמאה, ואפל, קופסת מיץ, קוביית קרח וגם הנצחה של מאכל ישראלי... צלחת עם קציצות פלאפל. [caption id="attachment_301888" align="alignnone" width="600"] כבוד לפלאפל. צילום: אימוג'יפדיה[/caption] בגזרת בעלי החיים הוספו צדפות, פלמינגו וכלבי נחייה, ובנוסף גם פרצופים מוזרים כמו פרצוף מפהק, ואביזרים כמו מכונת גילוח, פלסטרים, עגלת גולף, סטתוסקופ ועוד. [caption id="attachment_301893" align="alignnone" width="600"] ייצוג לאנשים עם צרכים מיוחדים. צילום: אימוג'יפדיה[/caption]

המחסור בעובדי היי-טק זועק לשמיים. חברות טכנולוגיה רבות, כולל המובילות והידועות ביותר שבהן, נאבקות כדי לגייס עובדים. מספר המועמדים הפוטנציאליים לא קרוב מספיק למספר המשרות הפנויות והתחרות בין החברות על גיוס מעט המועמדים הקיימים - קשה. דרך להתמודד עם המחסור האקוטי הזה היא הכשרת עובדים חדשים והתמקצעותם של עובדים קיימים. בשני הקצוות האלה מטפלת המכללה לחדשנות וטכנולוגיה, הידועה כמכללת INT. המכללה מעבירה קורסים לעובדים קיימים של חברות הטכנולוגיה הגדולות בישראל לצד קורסים הפתוחים לנרשמים חיצוניים. סניפיו של המוסד הטכנולוגי הוותיק (18 שנים) נמצאים בתל אביב, ברחובות, בבאר שבע ובירושלים, ויותר מ-6,000 סטודנטים מוכשרים בהם מדי שנה. הקורסים כוללים, בין השאר, הכשרות לפיתוח FullStack, יישום סאפ, יישום DevOps ופיתוח אפליקציות לאנדרואיד. אלא שמכללת INT היא לא סתם עוד מוסד לימודי טכנולוגיה. השיטה הייחודית שבה בונה המכללה את שלל הקורסים שלה נסמכת על צרכי השוק המקומי, אותם היא לומדת היישר ממוביליו. "כל העשייה שלנו מתבססת על 'שולחנות עגולים' שאנחנו עושים עם החברות המובילות בתחום", אמר שלום וזאנה, מנהל הפיתוח העסקי של המכללה. "אנחנו נפגשים עם נציגיהן, שומעים מהם על הבעיות העומדות בפניהם ולומדים את האתגרים. דרך השיחות הללו אנחנו מבינים מה המאפיינים של העובד האוליטימטיבי מבחינת החברות ועם איזה סל ידע הן מצפות ממנו לבוא. לפי האינפוט הזה אנחנו בונים את הקורסים שלנו". "בנוסף", ציין, "יש לנו את היכולת לאפיין טוב יותר את בניית תכנית הלימודים שלנו על ידי קורסים רבים שאנחנו מעבירים לחברות רבות ומובילות בארץ, וכך אנחנו יודעים לזהות את הצרכים שלהן ומגמות חדשות בהיי-טק". השיטה, כך נראה, מצליחה. "אני עובדת עם INT כבר שנה וחצי ומקבלת מהעובדים שאני שולחת לשם פידבקים מעולים. הם אומרים שהתכנים איכותיים והמרצים טובים. בממשק שלי מולם אני מקבלת שירות אנושי ומהיר ברמה גבוהה ומענה איכותי ויעיל גם כשיש לי בקשות מורכבות", מעידה קרן, מנהלת באלעד מערכות. "באחרונה יצא לנו לאפיין הדרכות לקהלי יעד שונים. התרשמנו מהמקצועיות של INT, מהמרצים' מזיקוק התכנים ובסופו של דבר והכי חשוב - מהדליוורי הבלתי מתפשר. כל זה נעשה באווירה טובה, שירות מצוין ויחסי אנוש נפלאים", מעיד לקוח נוסף. [caption id="attachment_301902" align="alignnone" width="600"] מכללת INT[/caption] מהן הבעיות הבולטות שגיליתם מהשיחות עם חברות הטכנולוגיה? וזאנה: "בפורומים שבהם אנחנו נוכחים, הבעיה המרכזית שצפה היא החוסר בעובדים. כשנכנסים לרזולוציות שלה, רואים שהאתגר הוא לא רק לגייס עובדים, אלא כאלה עם ידע מתאים. בשוק יש הרבה יותר ג'וניורים מסיניורים ועיקר החיפוש של החברות הוא אחר הסיניורים. מרבית הג'וניורים לא מגיעים עם הידע הנדרש מהמוסדות האקדמיים השונים. הדרך שלנו לעזור היא בהכשרה: לדאוג שמהמוסד שלנו יצאו עובדים עם ידע נרחב מהרגיל. משימתנו היא לפתח את הסטודנט ולתת לו הכשרה רחבה, שתקנה לו בשלות שתאפשר השתלבות טובה יותר בעולם ההיי-טק". איך עושים את זה? "חשוב להבין שהחברות מחפשות לא רק עובד עם ידע אלא גם עם האופי המתאים לתפקיד. משפט ששמעתי בנוסח כזה או אחר ממנהלות גיוס רבות הוא: זה לא רק התעודות, זו האישיות. אז אני נכנס לחברה ושואל את ראש מחלקת ה-QA, למשל, איזה סוג עובד הוא מחפש, עם איזה ידע הוא צריך להגיע ומה התכונות שיהפכו אותו למתאים לתפקיד. בשיחות כאלה למדנו מה מחפשות החברות מבחינת אופי: שהעובד יהיה אוטו-דידקט ושיחשוב מחוץ לקופסה. על סמך זה פיתחנו שיטת קבלה לקורסים שמזהה את מאפייני אופיו של העובד ומכווינה אותו לתחום המתאים לו ביותר. אחרי שזיהינו את המקצוע הנכון ביותר עבור הסטודנט ורשמנו אותו לקורס המתאים, הוא עובר תהליך לימוד, שמשלב את ההוראה הפרונטלית עם האונליין. מעבר לשיעורים שבהם הוא משתתף במכללה, הוא צריך לעבוד אונליין. לא רק שזה מעשיר יותר את תהליך הלימוד, זה גם בודק את יכולות המשמעת העצמית, האוטו-דידקטיות ואת הרצון לחפור ולחקור בתחום. זה חלק ממה שנדרש כיום בהיי-טק. כך שתהליך הקורס בוחן, למעשה, לא רק את הידע הטכני שרוכש הסטודנט, אלא גם את תכונות אישיותו. יש את המשפט 'קשה באימונים - קל בקרב', והקורס שלנו הוא אמנם סוג של טירונות לחברות ההיי-טק, עם מבחנים, פרויקטי גמר והסמכות רשמיות. רק אלה שיעמדו באתגרים אלה באמת יתאימו להיות עובדי היי-טק. זה תהליך מורכב ומוכח, שעובד היטב גם בארץ וגם בחו"ל". בחו"ל? "כן. אנחנו חלק מקבוצת GUS - קבוצת ההשכלה הגדולה באירופה, ואנחנו מייצאים קורסים לקנדה ולבריטניה. גם כאן וגם שם, המטרה היא לא לעשות עוד איזה קורס היי-טק שמוציא עובד ג'וניור בסיסי, אלא מראש לבנות את הסטודנט ולהוציא אותו עם סל כלים יותר נרחב, שיאפשר לו להתחיל את המסלול לקריירה בהיי-טק". לפרטים נוספים לחצו כאן.