גירסת Windows 10X לא תשמש רק מחשבים מתקפלים. כך עולה מדיווחים שהגיעו לרשת על גירסת מערכת ההפעלה החדשה, והקלה יחסית, שמפתחת מיקרוסופט לצד Windows 10 הרגילה. מערכת זו אמורה להגיע לשוק לא לפני סוף 2020. ההערכות עד עתה היו, כאמור, ש-Windows 10X תשמש דור חדש של מחשבים, שבדומה לטלפונים יציעו מסכים מתקפלים, אך יהיו מבוססים על מערכת ההפעלה השולחנית. בנוסף, נשמעו הערכות, שמיקרוספט מתכוונת להשתמש בגירסה זו של המערכת כדי לבחון שינויי עיצוב קיצוניים בממשק הכללי, שישולבו בסופו של דבר גם במערכת ההפעלה הראשית. עתה מתברר, שבמיקרוסופט מתכוונים להציע את הממשק הזה גם למחשבים רגילים, המבוססים על מסך ומקלדת, ואפילו ללא מגע. אחת המטרות העיקריות בממשק החדש היא לאפשר עלייה מהירה וחסכונית יותר במשאבים בעת שמדליקים את המחשב, כולל מעבר ישיר אל מסך ההזדהות ללא צורך בשלב ביניים, מיד עם ההתעוררות ממצב לא פעיל או בעת שמדליקים את המחשב. הממשק עצמו אמור להיות נקי יותר. כך, לדוגמה, שורת המשימות תכיל רק את הפרטים האלמנטריים, כולל כפתור התחל, בצורה ברורה ונקייה יותר עם חלון הפעלה מינימליסטי, שמשתנה בהתאמה אישית לדרך שבה כל אחד משתמש ב-Windows, ומציע המלצות שכוללות גם אתרים ומסמכים ולא רק יישומים. גירסת הבטה של Windows 10X אמורה להגיע אל הנסיינים של החברה ברבעון הראשון של 2020, וגירסה סופית, אם אכן תתממש בפועל, תושק כאמור ברבעון האחרון של 2020. צבי קצבורג

yes השיקה היום את שירות +yes - שירות סטרימינג על גבי רשת האינטרנט, שפותח במשך יותר משנה ובשיתוף פעולה עם אפל. השירות יציע גם את שירות הסטרימינג החדש של אפל, +Apple TV, שיושק בעוד כמה ימים, ב-1 בנובמבר. השירות החדש יכלול יכולות מתקדמות, דוגמת חוויית Binge (דילוג על פתיח ומעבר חכם בין פרקים), שירות Catch Up הכולל יותר מ-130 ערוצים, ניגון טריילרים, המלצות צפייה "אנושיות" ואפשרות מעקב אחר המלצות צפייה של סלבריטאים, "אוספים" שאצרו מומחי תוכן וממשק ש"לומד" את העדפות הצופה באמצעות אינטליגנציה מלאכותית ומציף את הערוצים והתכנים הרלוונטיים אליו באופן אוטומטי, אפשרות חיפוש תוכן לפי שחקנים ובמאים ועוד. אתר דירוג התוכן IMDb מובנה בשירות עצמו. בנוסף, השירות כולל ממשק נפרד לילדים בגיל הרך ולמתבגרים, שנבנה בשיתוף מומחים עולמיים בתחום, אזור ייחודי המציג מדי ערב את כל השידורים הישירים בספורט ומאפשר מעבר מהיר ביניהם. השירות החדש יכלול את כל התכנים של יס, הכוללים כ-140 ערוצים וספריית VOD ובנוסף גישה לשירותי התוכן של נטפליקס, אמזון, יוטיוב, ושירותי מוזיקה ומשחקים, ויהיה זמין בטלוויזיה, בסמארטפון או בטאבלט. החברה תספק לנרשמים לשירות את מכשיר ה-Apple TV וכן מנוי לשנה לשירות +Apple TV ולחצי שנה לשירות Apple Music – ללא תשלום. בשבועות הקרובים תשיק yes גם אפליקציה לאנדרואיד TV. ההשקה תכלול סטרימר אנדרואיד שפותח בלעדית על ידי מומחי yes עם גישה לכל שירותי התוכן. כמו כן, הצפייה באפליקציה החדשה תתאפשר גם בכל הסטרימרים עם תמיכה באנדרואיד TV וגם בטלוויזיות תומכות אנדרואיד TV. שירות +yes יוצע ללקוחות חדשים וללקוחות קיימים ללא תוספת תשלום במחיר של 199 ש"ח לחודש, ובתוספת 10 ש"ח עבור הסטרימר (ללקוחות בעלי ממיר yesUltra השדרוג לסטרימר ייעשה ללא תוספת תשלום). רן גוראון, מנכ"ל yes, אמר, כי "עם השקת טכנולוגיית צפייה חדשה זו אנו מתחילים את המעבר משידורי הלוויין לשידורים על גבי רשת האינטרנט, כאשר במהלך השנים הקרובות נספק את שתי הטכנולוגיות זו לצד זו. מדובר בבשורה גדולה לצרכנים ובהחלטה משמעותית בחיי החברה, שתאפשר לנו להמשיך ולהעניק ללקוחותינו את חוויית הצפייה החכמה והמתקדמת ביותר. yes+ הינו חלק ממהלך רחב של תהליכי סינרגיה בין החברות yes, פלאפון ובזק בינלאומי, ועם השקתו אנו מספקים לצרכנים את קשת ההצעות הרחבה ביותר בשוק התקשורת לכל דפוסי השימוש השונים". אילן סיגל, סמנכ"ל השיווק, ציין, כי "עם ההשקה לצרכן אנו נציע מגוון חבילות רחב, אשר מתאימות לכולם ומודל ייחודי של 'בית מעורב', הכולל שילוב של סטרימרים של yes+ וממירי לוויין, ובכך נאפשר צפייה במספר בלתי מוגבל של מסכים בבית".

כשלנובו הציגה לראשונה בתחילת ספטמבר, ב-IFA 2019, את הטאבלט Yoga Smart Tab היא התייחסה אליו כאל ממשיך דרכו של ה-Yoga Tab 3 שלה, שזכה להצלחה רבה והיה אחד מטאבלטי המדיה הטובים ביותר שהביאה אל השוק. במקביל, ובאותה נשימה, היא חיברה לשם של הטאבלט החדש את Google Assistant, העוזרת הווירטואלית של יצרנית האנדרואיד, כדי לתת עוד בסיס לכך שמדובר בטאבלט חכם. כמו הטאבלט שהוא ירש, גם Smart Tab מגיע עם מעמד נפתח חזק מאוד, המאפשר למשתמשים לצפות במסך ה-10.1 אינץ' שלו, המציע אבחנה של 1900x1200 פיקסלים, מכל זווית כמעט באופן נוח לחלוטין בלי להתפשר על איכות התמונה. התוספת החכמה קשורה גם היא קשר אמיץ מאוד למעמד הזה: ניתן להגדיר את הטאבלט כך שאם פותחים את המעמד למצב עמידה הוא נכנס באופן אוטומטי למצב אווירה שבו העוזרת נכנסת לעבודה. אמנם, היא לא מבינה עברית ממש טוב, וצריך להשתמש במסייע שמגיע מותקן בטאבלט כדי להבין איך להגדיר את מצב האווירה, וגם לעבור לאנגלית בדרך, אבל מאותו רגע היא יכולה לסייע כמה שהיא כבר יכולה לסייע בישראל. ויותר מכך, עם עוד כמה הגדרות אפשר לקבוע, שהטאבלט במצב זה, אם מחברים אותו לטעינה, יהפוך למעין מסגרת דיגיטלית כשהוא שואב את התמונות מ-Google Photos בהתאם לתיקיות שבוחרים בזמן ההגדרה. גם במקרה הזה העוזרת עוקבת ברקע, והיא מגיבה גם כשמדברים אליה ממרחק יחסית רב. את הטאבלט מייעדת לנובו לשימוש כלל משפחתי. היא לקחה צעד אחד קדימה את האפשרות באנדרואיד להגדיר כמה משתמשים, כשהמעבר בין המשתמשים קל ופשוט, וכל אחד מהם יכול להגדיר לעצמו בעצם סביבת עבודה משלו, כולל שימוש בסיסמאות לכניסה. במיוחד בולטת האפשרות להגדיר משתמשים כילדים, ואז הם עוברים לסביבת ילדים מוגנת בסיסמה, שהם אינם יכולים לצאת ממנה, אלא אם הם מצליחים לפרוץ את סיסמת ההורים. רוב החומרים המוצעים, כולל בדפדפן המובנה, מיועדים לקהל הגלובלי, אבל יש בהחלט כמה אפליקציות נחמדות ושימושיות במצב הזה. הטאבלט גם נהדר לצפייה בסרטים לא מעט בזכות שני רמקולי JBL שנמצאים בשני קצות הציר הראשי וגם תומכים ב-Dolby Atmos. אבל כדי שטאבלט באמת יתאים לכל המשתמשים בתא המשפחתי הוא צריך להתאים גם לאלו מבין אנשי הבית שאוהבים לשחק. אחת המגמות הלוהטות כיום בשוק הטלפונים החכמים היא בניית נישה משמעותית למדי של טלפונים המיועדים למשחקים, עם הרבה עוצמת עיבוד וגם שבב גרפי חזק. אפשר בהחלט היה לצפות שזה גם מה שיקרה בטאבלטים שמתיימרים להציע את עצמם, גם אם רק באופן חלקי, לשוק הזה. במקרה של ה-Yoga Smart Tab בחרה לנובו במערכת על שבב Snapdragon 439. מי מבין הקוראים שקצת מכיר את ההיררכיה המספרית של המערכות שמגיעות מקווי הייצור של קוואלקום כבר הרים עכשיו גבה. מדובר במערכת על שבב שמתאימה ברמתה לחלק התחתון של שוק הביניים, ואף לשוק הכניסה. היא לא יכולה, ובפועל גם לא הצליחה במבחנים, לספק עוצמה שראויה להרצת משחקים מודרניים. זו מערכת שבהחלט מספיקה למצב הילדים ולמשחקים הפשוטים יחסית שהוא מציע. היא גם מתאימה למשחקי קז'ואל וניהול חווה, אין גם שום בעיה לצפות בסרטים באיכות 1080p, אך ברגע שנכנסת לתמונה אנימציה מתקדמת שמבוססת על תלת ממד, הגמגום מופיע - וחבל. בחירה, לדוגמה, ב-Sanpdragon 660, שהיא מערכת שכבר אינה טרייה בשוק, הייתה משפרת מאוד את המצב ולא בטוח שהייתה מעלה יותר מדי את המחיר. לנובו אמנם ציידה את Yoga Smart Tab בזיכרון עבודה של 4 גיגה-בייט וזיכרון אחסון מובנה של 64 גיגה-בייט, שניתן להרחבה בעוד 256 גיגה-בייט נוספים, ויש גם אפשרות לשילוב סים LTE מאחור, אבל בהיבט השימושי אין בכך די כדי לכפר על העוצמה שלא סופקה. אבל הסוללה, שמציעה נפח עבודה של 7,000 מילי-אמפר/שעה, מעניקה פיצוי, ועוד איך. בלנובו מתחייבים בדף המכירה שלהם לכך, שהיא יכולה לספק עד 10 שעות צפייה בסרטים באיכות FHD. מובן שאם מכניסים לתמונה גם משחקים, הזמן יתקצר. אבל להפתעתי, בזמן הבדיקות הצלחתי להגיע גם ל-15 שעות בדיקה רציפה, שהיא יותר קשה מצפייה בסרטים בלבד. בהיבט הזה, Yoga Smart Tab יכול בהחלט להספיק לטיסה ישירה מבן גוריון ועד לוס אנג'לס בלי צורך בטעינה באמצע, וזה פשוט הרבה. הטאבלט, בתצורה שבה הוא הגיע לבדיקה, עולה 1,690 שקלים, אבל אפשר להשיג אותו גם במעט פחות. לדעתי זה קצת יקר מדי, גם אם לוקחים בחשבון את התוספת עבור האפשרות לשלב יכולות סלולריות.

עמותת בוגרי 8200 קיימה לאחרונה את האירוע השנתי שלה, שבמסגרתו הוענקו אותות למעורבים ב-Woman2Woman, תוכנית המונה יותר מ-5,000 נשים בקהילה ופועלת לבניית דור העתיד של המנהיגות הנשית בחברה הישראלית. תוכנית זו כוללת ליווי אישי של מנטורים, סדנאות מקצועיות, הרצאות וביקורים בחברות מובילות בארץ ובעולם. [caption id="attachment_301832" align="alignnone" width="604"] שלומי ליברמן, סמנכ"ל התפעול של אתרי הפיתוח, דל-EMC ישראל. יקיר עמותת בוגרי/ות 8200. צילום: לייה רוז מגן[/caption] שלומי ליברמן, סמנכ"ל התפעול של אתרי הפיתוח, דל טכנולוגיות ישראל, קיבל מניר למפרט, יו"ר עמותת בוגרי 8200 את אות "יקיר עמותת בוגרי/ות 8200". ליברמן, המשמש כמנטור בתוכנית Woman2Woman, סייע בבניית החזון של הפעילות, תרם רבות לעיצוב התוכנית ותומך במגוון הפעילויות הקיימות, במסגרת דל טכנולוגיות, אשר הייתה שותפה בפעילות מתחילתה. דל טכנולוגיות ישראל פועלת רבות לקידום נשים בתעשיית ההיי-טק ותומכת בשינוי מעמדן המקצועי של נשים בחברה הישראלית.

תחום התחבורה הוא גברי, אפילו מאוד. הכוונה כאן היא לא לנהגים על הכביש, אלא למנהלים של התחום, לרבות התחבורה החכמה. רוב המנהלים של חברות ההיי-טק שעוסקות בתחבורה החכמה, או נוגעות לכך בצורה כלשהי, באים ממין אחד - ועל כך יש להצטער. Lime - החברה שאם אתם נמצאים הרבה בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, אתם יכולים להיתקל בקורקינטים שלה בכל פינה - לא יכולה לתקן את המצב הזה לבדה, אבל היא בחרה לעשות משהו: לקיים פאנל תחבורה חכמה בהשתתפות נשים בלבד - כולן בכירות בתחום. כך, עלו אתמול (א') לבמה במרכז פרס לשלום ולחדשנות מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו והאחראית על תחום התחבורה בעירייה; דנה בורגר, מנהלת ישראל בווייז; עירית זינגר, מנהלת השיווק של הסטארט-אפ היר מוביליטי; גבריאלה אדירים, ראשת צוות התפעול במוביט; ושני חסון, סמנכ"לית השיווק של החברה המארחת. המשתתפות דיברו על החוסר בנשים בדרגים הבכירים של חברות התחבורה, ואלה שמפתחות טכנולוגיות לתחום - שיעורן עומד על רבע בלבד, כמו גם על האתגרים הכלליים של עולם זה. או, במילים אחרות, על הכאוס ששמו כבישי ישראל - והדרכים לפתור את המצב. לדברי בורגר, "אם פעם, הפקקים היו בשעות השיא, כיום כבר אין שעות שיא ובכל רגע נתון יש פקקים באיילון ובמוקדי הפקקים האחרים. זה מחייב שינוי. אני צופה ומקווה שתהיה מהפכה של ממש בתחום התחבורה". זינגר ציינה שהפתרון לכאוס התחבורתי יכול להגיע מהתחבורה החכמה - שוק צעיר, שצפוי לנסוק בעשור הקרוב מחצי טריליון דולר ל-1.5 טריליון. אחת הדרכים לכך היא שילובה המתבקש בערים החכמות: "ערים יהיו צריכות להיות חכמות יותר וניידות היא אחד התחומים החשובים ביותר להפוך עיר לחכמה, בשביל זה, היא צריכה להיות אג'ילית ולייצר אופטימיזציה. יש לניידות תפקיד מרכזי באיך החברה שלנו תיראה ויש לנו כיום חלון הזדמנויות לבנות אותו", אמרה. לדברי אדירים, הגישה למידע היא נקודת מפתח כדי לגרום לשינוי, לרבות למעבר של אנשים מהרכבים הפרטיים לשימוש בתחבורה הציבורית. "כיום אפשר, דרך האמצעים הדיגיטליים, לדעת מתי האוטובוס מגיע לתחנה, ואפשר לדעת בזמן אמת על כל אפשרויות התחבורה בערים. זאת נקודת התחלה, שאם יפתחו אותה - זה יגרום לאנשים להבין את היתרונות שבשימוש בתחבורה הציבורית", ציינה. חשבתם שהתחבורה השיתופית מפחיתה את הפקקים? מסתבר שלא תמיד ניתן לחשוב שאמצעי תחבורה שיתופית כמו אובר מקלים על הפקקים: במקום ששניים או שלושה אנשים ייסעו כל אחד ברכבו, אחד מהם ייקח את האחרים למחוזות חפצם - תמורת תשלום. אלא שחברות הפאנל ציינו שבמקומות מסוימים יש מונופולים בתחום, שגורמים למצב ההפוך. "הכניסה של שחקנים מאוד גדולים בצורה אגרסיבית הביאה לעלייה של עשרות אחוזים בפקקים. אובר הודתה שהיא העלתה את כמות הפקקים בניו-יורק", אמרה זינגר. "זאת, משום שאחוז ניכר מאלה שמעדיפים לנסוע באובר התניידו לפני כן באמצעות האוטובוסים והרכבת התחתית. מגוון רחב של אופציות תחבורתיות יאפשר לאנשים להתנייד בצורה נוחה וטובה יותר". בורגר אמרה ש-"צריך לשנות את המודל של אדם יחיד ברכב, וכדי שזה יקרה נדרש שינוי תרבותי וחינוכי. אין שום סיבה שזה לא יקרה בישראל, כמו בערים הגדולות האחרות בעולם". [caption id="attachment_301818" align="alignnone" width="600"] מימין: שני חסון, סמנכ"לית השיווק של Lime; דנה בורגר, מנהלת ישראל בווייז; עירית זינגר, מנהלת השיווק של היר מוביליטי; וגבריאלה אדירים, ראשת צוות התפעול במוביט. צילום: תמיר רוגבסקי[/caption] תחבורה והעצמה נשית התחום העיקרי השני שבו עסק הפאנל היה, כאמור, השפעת מצב התחבורה על נשים, ומקומן בעולם התחבורה החכמה. משתתפות הדיון ציינו שהעדר תחבורה טובה ומספקת גורם להעמקת אי השוויון בין גברים לנשים ומאידך, התפתחותם של אמצעי תחבורה חדשים ופיתוח הקיימים סייעו להעמקת מקומן בעולם התעסוקה, ולמתן זכויות רבות יותר- עוד מהאופניים, שהלכו וצברו פופולריות עוד במאה ה-19. נושא אחר שעלה הוא העדר הביטחון שנשים חשות לעתים בהתניידות, בפרט בלילה. אדירים ציינה פיילוט שמתקיים בימים אלה בפיטסבורג, ארצות הברית, ונועד לשפר את הביטחון של נשים שעובדות משמרות לילה וצריכות להגיע לעבודה או ממנה. להבי אמרה ש-"אנחנו עדים לשינוי - יותר נשים משתלבות במקצועות הטכנולוגיים ובתחבורה. שילוב נשים בתחבורה בכלל, ובזו החכמה בפרט, יסייע הן לעולמות האלה והן לנשים". חסון סיכמה את הדיון באמרה כי "תחום התחבורה לא אמור להיות מוטה מגדרית, ולכל אחד.ת צריכה להיות תחושת ביטחון כשהוא.היא משתמש.ת באמצעי תחבורה זה או אחר. התניידות טובה יותר שווה חופש, ביטחון והעצמה, וזה חלק מהאימפקט שעל עולם התחבורה להביא לעולם".

התקציב השנתי של הממשלה לתמיכה בתחבורה חכמה עומד על 140 מיליון שקלים - כך אמרה ד"ר ענת בונשטיין, שעומדת בראש מינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה, שפועלת במסגרת משרד ראש הממשלה. ד"ר בונשטיין דיברה במסיבת עיתונאים לרגל פתיחת כנס התחבורה החכמה השנתי Smart Mobility, שנערך ביוזמת המינהלת. המינהלת הוקמה ב-2011 והיא כוללת נציגים של 11 משרדי ממשלה. במקור, מטרת הקמתה הייתה לעסוק בפתרונות שנועדו לשחרר את ישראל מתלות בנפט ודלקים, והוקצה לה תקציב של 150 מיליון שקלים בשנה - סדר גודל שנשמר עד היום. בשנים האחרונות היא מתמקדת בתמיכה, סיוע וייזום פרויקטים בתחום התחבורה החכמה, לצד פיתוחים ופתרונות בתחומי עיסוקה המקוריים. בכנס השנתי שלה, היא מארחת מארח חברות צעירות ו-ותיקות שמציגות פתרונות בתחומים אלה. "השנה", אמרה בונשטיין, "המסר העיקרי שלנו השנה הוא שאם עד עתה עסקנו רק בתחום של קידום טכנולוגיה וסיוע בפיילוטים של פרויקטים, מעתה נתמקד גם בהטמעה של אותם פרויקטים". כדוגמה היא ציינה פרויקט להטמעת חיישנים ברמזורים. "נעשו פיילוטים וכעת נדאג - מהבחינה הרגולטורית, שהיא עיקר עיסוקנו - שיתחילו ליישם את זה", אמרה. דוגמה נוספת למימוש האסטרטגיה החדשה של המינהלת הוא פרויקט התחבורה הציבורית לפי דרישה באבל (Bubble), שכולל מכוניות מסחריות בעלות 10 מושבים, שמסיעות את המשתמשים מתחנת אוטובוס הקרובה למקום הימצאם עד לתחנה הקרובה למחוז חפצם. הזמנת השירות נעשית באמצעות אפליקציה. תפעול הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה של דן ו-ויה, ומימונו, שעומד על סך כולל של 40 מיליון שקלים, נעשה גם על ידי המינהלת. יצוין שבשלב זה פועל באבל בתל אביב, רמת גן וגבעתיים בלבד. "כעת אנחנו בודקים ומתכננים מהלכים כדי להרחיב את הפרויקט, שבינתיים מצוי בשלבי עקומת למידה. בין היתר, התכניות שלנו הן שכלי הרכב המשתתפים בפרויקט יהיו חשמליים, ואולי בעתיד אוטונומיים", אמרה. ככלל, בונשטיין הדגישה את החשיבות הרבה שהמינהלת מעניקה, לדבריה, לרכבים חשמליים. "אנחנו רוצים לאפשר למשתמשים להגיע לעיר ברכבת מהירה, ומשם להגיע ליעד שלהם בשאטל חשמלי שנוסע בנתיב ציבורי ללא פקקים, לפי דרישה. זאת, תוך שילוב של קורקינטים חשמליים, אופניים חשמליים, שבילי הליכה - והתחבורה הציבורית הקיימת", הוסיפה. "בתחום התחבורה, מוסרות המחיצות שבין הפרטי לציבורי" בונשטיין ציינה שיש בישראל 500 חברות שעוסקות בפיתוח פתרונות לעולם הרכב והתחבורה, כש-40% פועלות בתחום הרכבים החכמים. "ישראל היא אחת המדינות המובילות בסטארט-אפי תחבורה חכמה, וחברות רבות בתחום ביצעו אקזיטים, כאשר הגדול ביותר שבהם הוא רכישת מובליאיי על ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר", אמרה. במסיבת העיתונאים היא ציינה גם את האקו-סיסטם הרחב שיש לתחום התחבורה החכמה בישראל, שלצד החברות הישראליות כולל פעילות מקומית של יצרניות רכב גדולות, בהן ב.מ.וו, פיאט, יונדאי, רנו-ניסאן-מיצובישי, שמחזיקות מרכז חדשנות משותף בתל אביב, ועוד. "כללי המשחק השתנו", סיכמה בונשטיין. "בעתיד, לכל אחד תהיה הזכות לבחור לנוע ברכב החכם, שהוא מקושר, משתף מידע, אוטונומי וחשמלי. אנחנו חיים במציאות שבה יש סנכרון בין סוגים שונים של תחבורה ומעבר מבעלות על כלי רכב שמסיע אותנו להתמקדות בכלי שמביא אותנו לאן שנרצה. כל אלה מסירים את המחיצות שהיו עד כה בתחום התחבורה בין הפרטי לציבורי".

יו הר, פרופסור במעבדת המדיה של MIT הוא דוגמה חיה לשילוב של הטכנולוגיה והביולוגיה. הוא נכה ששתי רגליו נכרתו לאחר תאונת טיפוס כשהיה בן 17. הר היה אחד המרצים המרכזיים בכנס Science in the age of experience שקיימה חברת דאסו סיסטמס במבנה בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הארווראד בבוסטון. "בכל אחת מהרגליים הביוניות יש שלושה מחשבים בגודל זעיר, 12 חיישנים וגיד שמפעיל אותה ומאפשר לרקוד, לרוץ ולעשות הכל. הרגליים הללו תוכננו, אגב, באמצעות תוכנת סולידוורקס של דאסו סיסטמס", סיפר הר מעל במת הכנס. "היום אדבר על תכנון אנושי – מושג שמשמעותו מיזוג הביולוגיה והתכנון. אנו מפשטים עקרונות יסוד של הביולוגיה ומיישמים אותם במכונות. למשל, המנוע הוא המקבילה של שרירי כף הרגל, ישנו חיווט אלסטי המדמה את הגיד, ויש את תהליך המחשוב, שמחבר אותם לעמוד השדרה. כאשר אני הולך - הפקודה הנשלחת למנועים דומה מאוד לפקודות שנשלחות מהמוח וחוט השדרה אל השרירים ההיקפיים. בזכות זאת אני מסוגל לזוז. הרגליים הם רק מבוא לדרך שבה אפשר להחליף חלקים טבעיים מהגוף שהתקלקלו ברכיבים סינתטיים. "בהיותי בן 17 טיפסתי על צוק ונפלתי. יום אחד התעוררתי בתוך גוף שונה מאוד ושאלתי מה הלאה. הלכתי לרופא השיקום ושאלתי אותו את השאלה הזאת, הוא שאל 'מה אתה רוצה לעשות?' אמרתי לו – 'אני רוצה לנהוג במכונית, לרכוב על אופניים ובהחלט לחזור לטפס על ההרים'. ללא היסוס הוא אמר – 'תוכל לנהוג במכונית עם בקרה באמצעות הידיים במקום הרגליים, על רכיבה על אופניים ובוודאי טיפוס הרים אין מה לדבר'. הרופא טעה. ברגע שהתאימו לי את הרגליים התחלתי לטפס מייד, וגיליתי שיש לי יתרונות על מטפסים אחרים – אני יכול להיות גבוה כרצוני, אפילו שלושה מטרים, וכך היה לי קל יותר לטפס. "כבחור צעיר התחלתי לדמיין עולם עתידי, שבו הטכנולוגיה מתקדמת ומחסלת את כל המגבלות האנושיות. אני מאמין שבמאה ה-21 תסתיים הנכות. לשם כך יש לשלב בין הנדסה רובוטית, בינה מלאכותית, הנדסת רקמות, הנדסת חומרים ועוד" "הרגליים התותבות לא השתנו מאז מלחמת האזרחים בארה"ב בשנת 1960. מדהים שלמרות כל גלי החדשנות מאז, הרבה מעט התקדם בטכניקה הכירורגית. אז כאשר למרבה הצער הרגליים שלי נכרתו, התקינו לי רגליים תותבות בטכנולוגיה של עידן מלחמת האזרחים,. אני מרגיש את רגליי כפנטום, אך לא מסוגל להזיז אותן, אני תקוע בצורה המקורית שבה התקינו אותן, אינני יכול להזיז את האצבע. לא היה קשר בין התותב למוח שלי. "במעבדת המדיה של MIT אני מפתח התקנים, שיעזרו לי ולנסיין הראשון שלי, ידיד בשם סטיב מרטין, שנפצע באפגניסטן. חיברתי את השרירים באופן מכאני לגדם באמצעות שימוש בטכניקות כירורגיות, וכך אפשר לגרום לשרירים להתכווץ ולהתמתח, באמצעות חיישנים ביולוגיים, החשים את הדינמיקות של הרגל הביונית ושולחים מידע עשיר למערכת העצבים המרכזית. נדרש אימון, שבסופו של דבר האדם חושב והמוח מזיז את האיבר המלאכותי. נדרשנו למחקרים רבים בתחומים שונים. "חיפשתי מתנדב ומצאתי מטפס הרים בשם ג'ים שנפל מצוק באיי קיימן והחבל לא הצליח לתפוס אותו, רגלו נשברה ולא היה אפשר לשקמה ולבסוף נאלצו לקטוע את רגלו. היה זה בתזמון המושלם. בתחילה התנועות שלו היו גמלוניות, אך בסופו של דבר הוא הצליח לשלוט בקרסול הרובוטי. הוא הצליח להרגיש את הרגל, ואז שיקפנו לו את מצבה לתוך מערכת העצבים שלו. ואז הוא פשוט התעקש לעמוד, והצליח. לאחר מכן הוא הצליח אפילו לעלות ולרדת במדרגות, כאשר כף הרגל המכאנית שלו נעה בהתאם להוראות המוח ברמת התת מודע". לדברי פרופ' הר, לא רק גפיים אפשר יהיה לשחזר בצורה כזו, אלא גם במקרים של פגיעה בחוט השדרה. "קיימים היום שלדים חיצוניים, הנעזרים במנועים. המטרה שלנו היא, שהשלד החיצוני יוכל להשתמש בשרירים בגוף כמו במנועים, ואז הכל יהיה בתוך העור ולא נראה כלום מבחוץ. עמיתי מהקבוצה שלי, בוב וינר, ועמיתיו מפתחים מערכת שתוכל לתקן חוט שדרה שבור באמצעות הנדסת רקמות באמצעות פיגום פולימרי בשילוב עם תאי גזע. לאחר הטיפול אפשר יהיה לעקוף את החלק השבור ולתת פקודות לשאר הגוף. נוכל להיעזר במה שאני מכנה מערכת העצבים הדיגיטלית: נוכל לחווט את עצמנו ולהשתלט על השרירים בעזרת מערכות בקרה מתקדמות על ידי הפעלה מלאכותית או גירוי שרירים. הרעיון הוא לחבר בין מערכת העצבים הטבעית לזו המלאכותית". לסיכום אמר פרופ' הר, כי "החזון שלי הוא ליצור הרמוניה בין המוצרים המלאכותיים לבין הטבע". הוא השתמש במילה Augmentation - כלומר הגדלת היכולת באמצעות השילוב. לא צריך הרבה דמיון כדי לחשוב על שימושים לטכנולוגיות כאלה בעתיד. "כמובן, כדי למנוע ניצול לרעה אנו חייבים להכשיר מלבד אנשי טכנולוגיה גם אנשים בתחום האתיקה והמדיניות, ואנו נעשה את מה שהחברה תרצה שנעשה", הוסיף פרופ' הר. "אנו נטפל בהפסקת הכאב והסבל האנושיים בעולם, ובמקביל נפתח מדיניות וחוקים כדי לעמוד במטרות עמוקות, כגון כיבוד הגיוון האנושי וזכויות הפרט".

קרן אינסייט פרטנרס, מהבולטות שבקרנות הון-הסיכון והפרייבט אקוויטי, הודיעה היום (ב') כי היא פותחת משרד בתל אביב. מדובר במשרד השני שלה בעולם, לצד המטה, שנמצא בניו-יורק. אינסייט פרטנרס נוסדה ב-1995 ומנהלת כיום נכסים בסך של יותר מ-20 מיליארד דולר. הקרן מתמקדת בתחום התוכנה והשקיעה ביותר מ-300 חברות, ש-93 מהן עשו אקזיט - על פי Crunch Base. סכום ההשקעות שלה בישראל עומד על יותר מ-700 מיליון דולר בלמעלה מ-15 חברות, בהן צ'קמרקס, שפועלת בתחום אבטחת האפליקציות; לייטריקס, שפיתחה אפליקציות לעריכת תוכן; מאנדיי (Monday.com), שהפלטפורמה שלה עוסקת בניהול פרויקטים בארגונים; ו-ווקמי, שפיתחה מערכת לניווט משתמשים באתרים ואפליקציות. בין החברות הבינלאומיות שבהן היא השקיעה נמצאת טוויטר. עד היום היא ליוותה, בשיתוף עם חברות השקעה, יותר מ-40 הנפקות, לרבות זו של וויקס. בקרן אומרים כי פתיחת המשרדים בתל אביב תיתן ליזמים וסטארט-אפים מקומיים גישה קלה יותר "לניסיון ולמומחיות בינלאומית רבת שנים בבניית חברות בתחום התוכנה". הצוות שלה כולל מומחים בתוכנה ויותר מ-50 מלווי צמיחה, שמתמחים בכל ההיבטים התפעוליים ותומכים בחברות לאורך כל תהליך הגדילה וההתרחבות שלהם, תוך מתן כלים מתאימים למנהליהם. "האקו-סיסטם וקהילת המו"פ בישראל - מהמובילים בעולם" "כמשקיעי צמיחה, אנחנו מעמיקים את נוכחותנו בישראל, שפועלים בה אקו-סיסטם טכנולוגי וקהילת מו"פ מהמובילים בעולם", אמר ג'ף הורינג, מייסד אינסייט פרטנרס. "כאחד ממשקיעי הפרייבט אקוויטי הראשונים בענף התוכנה, אנחנו ממנפים את ניסיוננו בעשורים האחרונים ואת יכולתנו להשקיע הן בשלבים מוקדמים והן בשלבים מאוחרים של חברות כדי לתמוך בצמיחתם ובהתרחבותם הבינלאומית של מרכזי חדשנות בכל העולם. אנחנו מחויבים להביא את מומחיותנו בתוכנה לשוק הישראלי". "יש לנו חברות שהשקענו בהן בסדרה A ותמכנו בהן עד ההנפקה, ומה שמניע אותנו הוא היכולת והאפשרות להיות שותפים אמיתיים של חברות משנות שוק לאורך כל המסע שלהן", מסר דניאל ארונוביץ', חבר בצוות ההשקעות במשרד אינסייט פרטנרס בתל אביב. "אנחנו מחויבים לפעול בשקיפות בתהליך גיוס ההון, על ידי מתן משוב ישיר ונהיר והצגת תנאים ברורים במסגרת הצעות ההשקעה".