כתב: גיל דורון, מנהל מחלקת ווב באלעד מערכות. הנכס הדיגיטלי היחיד שהוא באמת שלכם הוא אתר האינטרנט של החברה. האתר הוא הלב הפועם של העסק שלכם, הרבה מעבר לרשתות החברתיות ומערכות הדיוור. כיצד ניתן לבנות את האתר המושלם? כזה שיתאים לכל הצרכים של החברה, לא משנה כמה מורכבים הם ובאיזה עיצוב מיוחד וממשק משתמש תבחרו. קיימות כיום אופציות רבות לבניית אתרים, חלקן אפילו זולות מאוד, אבל לא כולן יתאימו לצרכים שלכם. נשווה את אתר החברה שלכם לריהוט ועיצוב מחדש של המשרד. אתם יכולים לקנות רהיטים ולעצב את המשרד כמו כל שאר המשרדים שקונים באותה חנות, ואתם יכולים להזמין מעצב פנים שיעצב את המשרד שלכם בצורה ייחודית, שתתאים במדויק לצרכים שלכם, כך שכל מי שייכנס יתפעל מההשקעה שנעשתה. באיזו אופציה תבחרו? ההמלצה היא להשתמש במערכות קוד פתוח, שיאפשרו לבנות עליהם את כל מה שצריך, כמו דרופל המבוססת PHP ואומברקו המבוססת NET. חיסכון בעלויות באמצעות חיבור לסביבות מורכבות קיימות החברה שלכם עובדת עם מערכות מורכבות, בסיסי נתונים, CRM, מערכות ליבה, אזור אישי ועוד. כדי לחבר את כל המערכות לאתר נדרשות עבודה רבה והבנה. ברגע שמשתמשים בפתרונות קוד פתוח ניתן לחבר את המערכות ביחד עם בניית האתר, או להוסיפן לאתר קיים בהוצאה חד פעמית. פתרונות חיבור ותחזוק סביבות קיימות למערכות CMS אחרות מבוססות טמפלייטים, כמו וורדפרס, דורשות פתרונות קוד ייחודיים שיעבדו מול אלמנטים חיצוניים, מה שהופך את ההוצאה לקבועה ולא כדאית. לבלוט מעל התחרות בעזרת עיצוב ברמה הגבוהה ביותר לפעמים הטמפלייטים הקיימים לא מספיקים. מערכות CMS מתקדמות מאפשרות פיתוחי עיצוב, כולל ממשקי אפיון וגרפיקה ברמה הגבוהה ביותר. באלעד מערכות תוכנה יש סטודיו עיצוב UX/UI מהחלוצים והמובילים בתחום (נטקראפט לשעבר). שילוב הסטודיו לכל אורך הפתרון מאפשר הקמת אתר המותאם לצרכים ולדרישות, לצד חוויית משתמש ועיצוב ברמה המקצועית ביותר, שעונה על דרישותיכם באופן מיטבי. האתר שלכם ייראה מדהים והלקוחות הקיימים והפוטנציאלים יראו את זה. אלעד מערכות התאמה אישית מאפס: אין גבול לאפשרויות מערכות רבות מציעות אתרים "ישר מהקופסה" (Out of the box), ועל בסיס זה קונים תוספים שונים שאמורים לנגן יחד. מערכות כאלה מתאימות בחלק מהמקרים, ומספקות פתרון לצרכים בסיסיים ועלותן בהתאם. פתרונות קוד פתוח הם Bottom-up design, כלומר – דף חלק שעליו נבנים הדברים, שמאפשר בנייה ופיתוח של רכיבים מורכבים לפי הדרישות והחלומות של מחלקות השיווק, המכירות וכמובן הסטודיו. היתרון הוא אדיר, כך שלמעשה אין מגבלות במערכת עצמה. פתרונות מחוץ לקופסה מערכות CMS מוכרות יודעות לעבוד ולהתממשק עם מגוון מערכות, רכיבים ופלאג-אינים, אבל מה לגבי פתרונות שאין בארגז הכלים הבסיסי או בטמפלייטים הקיימים? אם יש לכם מערכת בסיס נתונים של כל הלקוחות שלכם, שמורכבת בפורמט או במערכת שוורדפרס לא יכולה להתמודד איתה, או שבניתם מערכת דיוור ייחודית לחברה ש-Wix לא מסוגלת להכיר, רק מערכת קוד פתוח תוכל לסייע לכם, מאחר שהיא מאפשרת ארכיטקטורה בצורה רוחבית ברמת המערכת. במקום כיסוי של 95% תגיעו ל-100%. עבודה מול חברה מובילה חברות רבות יבנו לכם אתר ויסיימו את ההתקשרות אתכם לאחר מכן. יש גם כאלה שיהיה קשה למצוא אותם אחרי כן. אתם יכולים לסמוך על חברה מבוססת ומקצועית, שקיימת שנים רבות בשוק. בחברה שכזו, תמיד יש לכם למי לפנות. עבודה מול חברה מובילה תיתן לכם שקט נפשי ואת הביטחון שאתם צריכים כאשר יש תקלות קריטיות באתר. כשהאתר בצרות, התדמית נפגעת ואתם עלולים להפסיד כסף. אלעד מערכות תוכנה קיימת כבר 37 שנים בשוק ומספקת פתרונות בניית אתרים, תפעול ושירות למגוון חברות במשק. בין לקוחותיה, הנהנים גם מתמיכה, ניתן למצוא את משרד החינוך, ג'נרל אלקטריק, נטפים, שלמה סיקסט, דרך ארץ, חברות פרסום ושיווק ועוד חברות גדולות במשק. לקבלת פרטים נוספים על האפשרות לבנות או לשדרג את האתר המושלם עבורכם אתם מוזמנים לפנות אלינו במייל או ללחוץ כאן.

האימוץ של תקשורת כ-שירות (Network as a Service) בארגונים באזור EMEA (ר"ת אירופה, המזה"ת ואפריקה) צפוי לצמוח ב-41% בשנתיים הקרובות. אחוז הארגונים שיצרוך את רוב פתרונות ה-IT שלו כ-שירות, XaaS – יצמח ב-74% בתקופה זו; כך לפי מחקר חדש של ארובה (Aruba) מבית HPE. המחקר התבסס על ניתוח תשובות של 2,400 מקבלי החלטות ב-IT, ב-20 מדינות וב-8 ענפים מרכזיים. מהמחקר עולה כי בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בעולם, מנהלי IT באזור EMEA מתכננים להשקיע יותר בטכנולוגיות רשת מבוססות ענן ובינה מלאכותית – כחלק מבניית תכניות ההתאוששות העסקית שלהם. מנהלי IT עוסקים בתקופה האחרונה באתגרים הקשורים בתמיכה בכוח עבודה מבוזר מאוד, העובד מרחוק ובהתרחבות סביבת העבודה ההיברידית – בה אנשים צריכים לבצע מעבר חלק בין העבודה במשרד, בבית ובדרכים. מנהלי ה-IT מחפשים כיצד לפתח את תשתית הרשת שלהם, מבלי להיכנס להשקעות הוניות (CapEx) – אלא לעבור לפתרונות המסופקים כשירות. כך, השיעור הממוצע של שירותי IT הנצרכים כשירות – מתוך כלל ה-IT – יצמח מ-29% כיום ל-41% ב-2022. השפעות הקורונה. אינפוגרפיקה: ארובה לקורונה השפעה משמעותית – על עובדים והשקעות קצרות טווח ברשתות מקבלי ההחלטות דיווחו כי לקורונה הייתה השפעה משמעותית גם על העובדים שלהם וגם על ההשקעות קצרות הטווח ברשתות: 20% מתארים את ההשפעה על העובדים כ"משמעותית" (יציאה לחל"ת או פיטורים), בעוד 48% מזהים השפעה בינונית (קיצוץ זמני בחלק מהמשרות), ורק 23% רואים השפעה "נמוכה" (פגיעה במספר מצומצם של משרות). עם זאת, התכניות לעתיד הן אגרסיביות. רוב מקבלי ההחלטות ב-IT מתכננים לשמר, או להגביר את ההשקעות שלהם ברשתות בעקבות הקורונה, כמענה לצרכים חדשים של עובדים ולקוחות. 38% מהם מתכננים להגדיל את ההשקעה שלהם ברשת מבוססת ענן, 45% ישמרו על אותה רמה, ו-15% יקטינו את ההשקעה. אזור APAC הוא המוביל העולמי בהגדלת השקעות – 45% מהם יגדילו את ההשקעה ברשת מבוססת ענן, בהשוואה ל-32% ב-EMEA. יכולות הענן לאפשר ניהול מרחוק של רשתות בהיקפים גדולים, מהוות גורם משיכה עבור מנהלי IT – בתקופה בה לא תמיד ניתן להיות נוכחים באתר. עוד עולה מהמחקר כי מקבלי ההחלטות מחפשים כלים משופרים לניטור ולקבלת תובנות לגבי הרשת, במטרה לפתור בעיות ולטייב את יעילות הרשתות, בעיקר בעידן של עבודה מרחוק. 35% ממנהלי ה-IT מתכננים להגביר את ההשקעה שלהם בטכנולוגיות רשת מבוססות בינה מלאכותית. על פי המחקר, מנהלי ה-IT מחפשים אחר דרכי צריכה חלופיות, כדי להגיע לאיזון הטוב ביותר בין ערך וגמישות: 50% מהמנהלים ב-EMEA אמרו כי יבחנו מודלים חדשים לרכישת תוכנה וחומרה במודל מנוי. 51% יבחנו בעיקר שירותים מנוהלים או ניהול turnkey של חומרה ותוכנה, ו-29% יבדקו ליסינג פיננסי. תכניות השקעה. אינפוגרפיקה: ארובה תכניות השקעה. אינפוגרפיקה: ארובה "הדבר משקף את הצורך הגובר במודלים בעלי גמישות פיננסית גדולה יותר במסגרת סביבת עבודה מאתגרת", נכתב, "הענפים בעלי הסבירות הגבוהה ביותר לבחון מודל מנויים הם מלונאות/אירוח (66%), IT, טכנולוגיה וטלקום (58%) וחינוך (57%). הקורונה הגבירה יותר מאי פעם את הרצון לגמישות וליכולת חיזוי של הוצאות, תוך הפחתת הסיכון הנובע מהוצאות הוניות ראשוניות". "עלייתה של סביבת העבודה ההיברידית מחייבת את מובילי ה-IT לפעול תוך איזון עדין בין גמישות, אבטחה וכדאיות במחשוב הקצה", אמר מורטן אילום, סגן נשיא ארובה לאזור EMEA, "סביבת העבודה כפי שהכרנו עד תחילת השנה, השתנתה מאוד. כדי לתמוך בהרגלים חדשים, כגון ריחוק חברתי וחוויות ללא מגע, בארגונים צריכה לפעול הטכנולוגיה המתאימה, המציעה קישוריות מהירה, אבטחה ותמיכה. זה צריך להיעשות בסביבה מאתגרת מבחינה פיננסית, שמניעה את מקבלי החלטות לחפש פתרונות פחות מסוכנים ופחות יקרים, המגולמים במודל מנויים. הצורך באג'יליות וגמישות בניהול רשתות גדול מאי פעם, ויש להבטיח שהעסקים מקטינים את המורכבות ברשת, על מנת לאפשר את החוויה המאובטחת והחלקה שהמשתמשים מצפים לה".

סילטק פתרונות רשת, מטריקס, וואן ובינת עסקים זכו במכרז למתן שירותי הגנת סייבר לחברה למשק ולכלכלה של השלטון המקומי, שחולשת על 257 הרשויות המקומיות במדינה. נפח השוק הפוטנציאלי לפתרונות אלה בקרב כלל הרשויות נאמד ב-250 מיליון שקלים בשנה. המכרז כולל כמה פרקים, ביניהם אספקת מוצרי מדף של מוצרי הגנת סייבר, שירותי ייעוץ, שירותי אבטחת מידע מנוהלים והפעלת אבטחת מידע ברישוי מסורתי, בענן ובמערכי מחשוב היברידיים. במסגרת ההסכם תספקנה ארבע הזוכות ייעוץ, שירות, פתרונות אבטחת מידע, מוצרים והנדסת סייבר לכלל הרשויות המוניציפליות בישראל. גורם המעורה במכרז אמר לאנשים ומחשבים כי בשל מגפת הקורונה, שהביאה לשינוי במודל העבודה של כלל העובדים במשק הישראלי, ובתוכם עובדי הרשויות המקומיות – הפתרונות שהזוכות יציעו לרשויות המקומיות יעברו שינוי. זאת, כי בנוסף להגנה ההיקפית, יידרשו הרשויות לפתרונות אבטחת מידע והגנת סייבר גם לעובדי הרשויות העובדים מרחוק – מהבית או מבית הקפה (כשאלה פתוחים). בשל כך, בנוסף לפתרונות בקרת גישה לרשת, הרשויות יזדקקו, בין השאר, לפתרונות לניהול ואימות זהויות. מוטי סילגי, הבעלים והמנכ"ל של סילטק. צילום: יח"צ מוטי סילגי, הבעלים והמנכ"ל של סילטק, אמר לאנשים ומחשבים כי "הנכסים זזו ותהליך ההגנה המסורתי קרס ביחד עם שינוי מבנה העבודה. אם עד היום העבודה נעשתה ממתקני הרשות המאובטחים, הרי שכיום הם, העובדים, בבית – והמתקנים של הרשות כבר לא שומרים עליהם, כך שהם נותרו חסרי הגנה. סילטק סימנה לעצמה כמטרה להתאים את מודל אבטחת המידע של הרשויות למציאות החדשה". לדבריו, "הזכייה במכרז תגדיל את נפח הפעילות שלנו בשוק הישראלי בכלל והמוניציפלי בפרט. אני רואה בה הזדמנות לשיפור המודעות וכושר ההגנה של הרשויות המוניציפאליות בישראל. בימים אלה מגייסת סילטק מנהל מקצועי, שיופקד על הטיפול באבטחת המידע ברשויות ועל טיפוחה". התוצאות – על רקע דו"ח מבקר המדינה פרסום תוצאות הזוכות במכרז בא על רקע דו"ח של מבקר המדינה מחודש מאי השנה, שבו הוא מתריע על היערכות לקויה של המגזר המוניציפאלי בתחום הסייבר. "חלק מהרשויות המקומיות בישראל לא ערוכות להתמודד עם מתקפות סייבר. הרשות להגנת הפרטיות, מערך הסייבר ומשרד הפנים נוקטים בפעולות, אך אין בכך כדי לסייע או מענה מספק למכלול הסיכונים", כותב מתניהו אנגלמן בפרק שהקדיש בדו"ח לערים חכמות ולרשויות מקומיות. המבקר ציין כי "האחריות להתמודד עם איומי סייבר מוטלת על הרשויות, אולם כל אחת מהן מתמודדת עם האירועים בהתאם ליכולותיה ולמודעותה בדבר חשיבות הנושא". בהמלצותיו הוא מציע לשכפל את המודל של מרכז בקרת סייבר שקיים במגזר הממשלתי ומעיר שלמרות הקריטיות של הנושא ברשויות המקומיות, הדבר לא נעשה. המבקר מתריע גם על חשש לפגיעה בפרטיות. "הטכנולוגיות החדשות מאפשרות איסוף של סוגי מידע שלא היה אפשר לאסוף קודם, את הצלבת המידע עם מקורות מידע אחרים בתוך הרשות או מחוצה לה, את עיבודו לשם זיהוי מגמות כלליות ולשם יצירת פרופילים אישיים של תושבים ושימוש בו באופן שאינו מבוקר ואינו מוסדר", מזהיר אנגלמן. הוא העיר כי הערות על כך היו בדו"חות של קודמו בתפקיד, השופט בדימוס יוסף שפירא, מ-2017, אולם הן לא יושמו במלואן. ליאורה שכטר, לשעבר מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו ויו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות. צילום: ניב קנטור בדו"ח צוינו דבריה של ליאורה שכטר, אז מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו ויו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות, שלפיהם בחלק ניכר מהן אין מנמ"רים. על פי נתוני משרד הפנים, מתוך 257 רשויות, רק ב-95 רשויות יש מנהל.ת מערכות מידע, חלקם במיקור-חוץ. "מחסור זה מהווה מכשול אמיתי בהכנסת טכנולוגיות לרשות המקומית", אמרה שכטר. "חשוב לציין כי לא בכל רשות מקומית נדרש אדם במשרה מלאה, יש בהחלט רשויות קטנות שבהן ניתן להגדיר שירות משותף/אזורי. אולם, הן מעמד האיש הטכנולוגי ברשות והן השכר שניתן להעניק לו מהווים מכשול אמיתי בהשגת כוח אדם איכותי". לגבי נושא הגנת הפרטיות היא ציינה שעל אף שהוגדרו סטנדרטים בתחום, "אין לרשויות יכולת לממש את ההנחיות ואין כל תמיכה ממשלתית וסיוע למימוש, ומתן תקציב לרשות קטנה ובינונית שאין לה איש טכנולוגי אינו אפקטיבי".

2020 לא הייתה שנה רגילה, בכל מובן שהוא, ולא רק בישראל. משבר הקורונה הכניס אותנו לסגר, בודד רבים, העביר את מועסקיהן של חברות גדולות כקטנות לעבוד מהבית, ושיבש, במובן הלא בהכרח חיובי, את שגרת החיים של כולנו. אבל אף על פי כן, המשכנו לעבוד ולייצר ואף להמציא ולחדש. האם לתחושת אי הוודאות הכללית הייתה השפעה על הרגשת העובדים בחברות השונות, ובסטארט-אפים החדשים? האם הנאתם ממקום העבודה שלהם פחתה? ולאיפה הם הכי אהבו להשתייך בכל זאת? דן אנד ברדסטריט הציגה את דירוג 50 חברות ההיי-טק שהכי טוב לעבוד בהן לשנת 2020 ודירוג 20 הסטארט-אפים שהכי טוב לעבוד בהם – השנה התוצאות מסקרנות אפילו יותר מתמיד. ממיקוד במשרדים מעוצבים – למיקוד בסביבה הביתית של העובד אפרת שגב, סמנכ"ל דטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט, אמרה כי "דירוג חברות ההיי-טק שהכי טוב לעבוד בהן, המתפרסם זו השנה השישית, נערך השנה בצל משבר הקורונה, כאשר אחד הפרמטרים המהותיים ביותר שבדקנו היה כיצד התמודדו החברות עם המשבר, ומה הייתה השפעת הצעדים שנקטו על שביעות הרצון של עובדיהן. החברות המדורגות הבינו מהר מאוד שמשמעות הדאגה לרווחת העובד בעת הזו, עברה ממיקוד במשרדים מעוצבים עם תנאים מפנקים, למיקוד בסביבה הביתית של העובד – מתן מענה לצרכים הפיזיים בעת העבודה מהבית ותמיכה במשפחות העובדים ובאתגרים החדשים שהתקופה הזאת מספקת. ההתאמה המהירה לצרכי התקופה התבטאה גם בפעילות התרומה לקהילה וההירתמות להתמודדות המדינה עם המשבר, כאשר חברות רבות ביצעו מהלכים מרשימים ומשמעותיים. אין ספק שמשבר הקורונה היווה אירוע מכונן ביחסים שבין החברות לעובדיהן, וראינו באופן בולט שהיכולות של חברות להתנהל בשקיפות ולספק וודאות לעובדיהן בעת הזאת, סייעו בתמורה לחיזוק אמון העובדים ותחושת המחויבות, המהווים פרמטרים משמעותיים בשמירה על שביעות רצון העובדים והצלחת החברה". אפרת שגב, סמנכ"ל דטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט. צילום: ניב קנטור התוצאות  התוצאות שפורסמו מעידות על כמה ענקיות טכנולוגיה שהעובדים שלהן בארץ כבר לא כל כך שבעי רצון מהמעסיקה שלהן כבעבר. בין השאר הסתבר, למשל, כי פייסבוק ממשיכה לאבד מכוחה וצונחת למקום ה-8. במקום הראשון – חברת מיקרוסופט (Microsoft Israel R&D center) שומרת על מיקומה! במקום השני – גוגל ישראל (Google Israel) עם עלייה מהמקום ה-3 אשתקד. במקום השלישי – איירונסורס (IronSource) עשתה קפיצה מהותית בדירוג מהמקום ה-8. במקום הרביעי – סולטו (Soluto) ששומרת על מיקומה הקודם. במקום החמישי – פלייטיקה (Playtika) שגם היא שומרת על מיקומה מלפני שנה. בין החברות שירדו בדירוג: טבולה (Taboola) – ירידה מהמקום ה- 2 למקום ה-6; פייסבוק ישראל (Facebook Israel) – ירידה מהמקום ה-6 למקום ה-8; נטורל אינטליג'נס (Natural Intelligence) – מהמקום ה-7 למקום ה-11; אפל ישראל (Apple Israel) – ירידה מהמקום ה-10 למקום ה-13; צ'ק פוינט (Check Point) – ירדה מהמקום ה-17 למקום ה-19; סימילר ווב (SimilarWeb) צונחת מהמקום ה-12 למקום ה-29; ועוד. בין החברות שזינקו בדירוג – סיילספורס (SalesForce) דורגה השנה לראשונה ונכנסה היישר למקום ה-10; חברת פאנאיה (Panaya) – עלתה ממקום 30 אשתקד למקום ה-17 כעת; קבוצת פייבר (Fyber) – ממקום 32 למקום ה- 18, וויקס (Wix) –  מהמקום ה-9 למקום ה-7; אינטל ישראל (Intel Israel) – מהמקום ה-11 למקום ה-9; פאלו אלטו (Palo Alto Networks) – מהמקום ה-15 למקום ה-12. כניסה ראשונה לדירוג ל- 16 חברות שלא דורגו בעבר –  סיילספורס, NSO, מאנדיי, לייטריקס, מוביט, 888 ישראל, נילסן, סייפליי, וריזון מדיה, אוטודסק ישראל, דינמיק יילד, ארגוס, מרכז הפיתוח של סמסונג בישראל, מעבדת החדשנות של סיטי, GE Digital ווריפון ישראל.

הקבוצה הסינית Ant החלה אתמול (ב') את תהליך ההנפקה שלה, שעתידה להפוך להנפקה הראשונית לציבור (IPO) הגדולה ביותר בהיסטוריה. Ant צפויה לגייס בה 34.5 מיליארד דולר ולעקוף את ההנפקה הגדולה ביותר עד כה – זו של ענקית הנפט סעודי ארמקו, שגייסה 29 מיליארד דולר. ההנפקה מתבצעת על פי שווי חברה של 313.37 מיליארד דולר ובמחיר של 10.3 דולר למניה. Ant מציעה שירות תשלומים אונליין והיא נחשבת לחברת הפינטק הגדולה בעולם. החברה מחלקת את ההנפקה לשניים: היא מנפיקה 3.34 מיליארד מניות, כאשר מחציתן בבורסת הונג קונג ומחציתן השנייה – בבורסת שנחאי (1.67 מיליארד מניות בכל בורסה). בכל אחת מההנפקות היא צפויה להכניס לקופתה סכום של 17.23-17.24 מיליארד דולר. במידה שהביקוש יהיה רב, מעל לכמות המניות ש-Ant הועידה להנפקה, יש סיכוי שהיא תהיה גדולה יותר והחברה "תשחרר" עוד מניות. נראה שההנפקה תהיה מוצלחת במיוחד, שכן כבר עכשיו, משקיעים מוסדיים סיניים הגישו בקשות לרכוש כ-80% מ-1.67 מיליארד המניות שהיא מציעה בבורסת שנחאי. ביניהן נמצאת ענקית האי-קומרס הסינית עלי באבא, שכבר כיום מחזיקה כשליש ממניות Ant ומעוניינת לרכוש כשליש מהמניות שהיא מציעה בהנפקה, כדי למנוע את דילול אחזקותיה בחברה. יש לציין שהמייסד והיו"ר לשעבר של עלי באבא, ג'ק מא, הוא הבעלים של Ant. לפי בלומברג, מא צפוי להגיע בקרוב לשווי של 71.1 מיליארד דולר ולהיות במקום ה-11 בין עשירי העולם.

"התגובה הראשונית למשבר הקורונה הייתה העברת משאבים במהירות, כדי לעזור לעובדי הארגונים לעבוד מהבית, אך כעת הנגיף משמש מאיץ של הטרנספורמציה הדיגיטלית", כך אמר ג'ורג' קוריאן, מנכ"ל נט-אפ (NetApp). קוריאן דיבר ביומו הראשון של הכנס השנתי של החברה, Insight 2020, שהתקיים במתכונת וירטואלית. לדבריו, "עסקים מבקשים כעת להאיץ את המהפך הדיגיטלי, כדי להביא ליתרון תחרותי. זאת, על ידי אספקת שירותים ומוצרים מרחוק, הגעה ללקוחות באמצעים דיגיטליים ואופטימיזציה של תפעול ושיתוף פעולה מרחוק. האצת השינוי הדיגיטלי פירושה שיותר ארגונים מנהלים סביבות IT – בחצר הבית ובענן". "אנחנו", אמר, "מסייעים לארגונים להעביר את היישומים שלהם לענן בצורה מהירה יותר מכל ספקית IT אחרת. פתרונות מהירים של המשכיות עסקית מאפשרים לעובדים המרוחקים לשתף פעולה ולהאיץ את פיתוח התוכנות האפליקטיביות. אנו מביאים שירותי נתונים ברמה הארגונית לענן, יחד עם הפשטות והגמישות של הענן – לדטה סנטר הארגוני. בעזרת האסטרטגיה שלנו – מארג הנתונים (Data Fabric) – אנו עוזרים ללקוחות הארגוניים להתמודד עם אתגרי הענן ההיברידי". "טרנספורמציה דיגיטלית", ציין קוריאן, "הפכה לצורך עסקי חיוני עבור כל מי שרוצה לשגשג ב'נורמלי החדש'. כדי להצליח, עסקים חייבים לבצע אופטימיזציה של ארכיטקטורות ה-IT ההיברידיות ומרובות העננים שלהם. אנו מסייעים לארגונים לבנות מארג נתונים, שימקסם את הערך הגלום בהם, ויבטיח שהאפליקציות ירוצו באופן אופטימלי, וכך לממש את המיטב שבענן". בכנס חשפה החברה פתרונות מבוססי קונטיינרים, פרי פיתוחה ספוט (Spot) הישראלית. ביוני השנה נט-אפ רכשה את ספוט תמורת כ-450 מיליון דולרים, כדי לבסס את מעמדה בתחום התשתית המונעת על ידי אפליקציה (Application Driven infrastructure). לדברי מאט ווטס, טכנולוג ראשי בחברה, "היכולות החדשות שלנו מפשטות ומאפשרות אופטימיזציה של ניהול סביבה מרובת עננים, לטובת שיפור ביצועים והוזלת עלויות". ווטס ציין, כי נט-אפ היא אחת מהחברות בעלות קצב הצמיחה המהיר ביותר בענן, עם שיעור צמיחה שנתית ממוצע של 191% בשנתיים האחרונות. עמירם שחר, מייסד משותף של ספוט וכיום סגן נשיא נט-אפ ומנכ"ל חטיבת ספוט, אמר, כי בתוך ארבע שנים "לחברה היו 15 אלף לקוחות והכנסות של עשרות מיליוני דולרים". הוא הציג פתרון בלא שרת ובלא חומרת אחסון – Spot Storage by NetApp, שלדבריו "מקל על הארגונים לבנות, לפרוס ולהריץ אפליקציות בקוברנטים מבוססות מיקרו-שירותים, ולעשות זאת באופן יעיל כלכלית ובלא צורך לנהל שירותי אחסון ונתונים". הפתרון השני הוא Cloud Manager – "פלטפורמת ענן אוטונומית, שמספקת נקודה אחת לניהול שירותי הנתונים והאחסון של נט-אפ בסביבה היברידית ומרובת עננים, עם נראות ובקרה – מהדטה סנטר המקומי ועד Azure, AWS ו-Google Cloud. היא מספקת חוויית ענן טבעית לשירותי נתונים, כולל סינכרוניזציה שלהם, גיבוי נתונים, אחסון נתונים בשכבות והלימה לתקנות". שחר סיים בהציגו את שירות VDMS) Virtual Desktop Management Services), וכן תשתית VDI חדשה עבור שולחנות עבודה וירטואליים. "הפתרונות הללו מסייעים לארגונים להרחיב את משאבי התשתית שלהם,  כדי להתמודד עם הצרכים הגדלים של כוח העבודה המרוחק. ניתן לבצע אופטימיזציה מתמשכת, בלי להגדיל את המורכבות ולהביא לצמצום העלויות של עד 50%", סיכם.

באירוע שרובו וירטואלי וחלקו פיזי חגגו ביום ה' שעבר החברות לנובו (Lenovo DCG), הראל טכנולוגיות ו-VMware חמש-עשרה שנות עבודה משותפות. כמנהג הימים, התנהל רוב האירוע באמצעות הזום, אולם כדי לחגוג את האירוע החגיגי התכנסו ביחד שלושת המנכ"לים – יוסי צייגר, מנכ"ל הראל טכנולוגיות מידע, דני ארז, מנכ"ל Lenovo DCG ישראל, ושלומי אביב, מנכ"ל, VMware ישראל – להרמת כוסית משותפת, כשהם יושבים זה לצד זה, ולא כקוביות ב-ZOOM.  האירוע שכותרתו היתה "חוגגים 15 שנים ביחד", ואשר נערך בהפקת אנשים ומחשבים, דן במגמות המתפתחות בעולם ה-IT ובחידושים בעולם ה-HCI. במסגרת האירוע נערך פאנל מומחים בנושא HCI, שבו השתתפו בכירים מהראל טכנולוגיות, VMware ו-Lenovo DCG.  בנוסף, סרגיי סנקוב, מנהל תשתיות, לאומית שירותי בריאות, סיפר על בחירתו בפתרון vSAN מבוסס לנובו, מדוע נבחר להרחיב את הפתרון גם לסביבות נוספות, וכמה הבחירה בפתרון מועילה לארגון בתקופת הקורונה. את האירוע חתמה הרצאת אורח מרתקת של צופית גרנט. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות מימין לשמאל: דני ארז, מנכ"ל Lenovo DCG ישראל; שלומי אביב, מנכ"ל VMware ישראל; ויוסי צייגר, מנכ"ל הראל טכנולוגיות מידע. צילום: יח"צ מימין לשמאל: לירן מצליח, מומחה טכני בכיר, Lenovo DCG; אריק מורנו, מהנדס פתרונות בכיר, VMware; ואבינועם צ'אפלוי, מנהל מחלקת SE, הראל טכנולוגיות מידע. צילום: יח"צ מימין: סרגיי סנקוב, מנהל תשתיות, לאומית שירותי בריאות; ואבינועם צ'אפלוי, מנהל מחלקת SE, הראל טכנולוגיות מידע. צילום: יח"צ העבירה הרצאה מרתקת. צופית גרנט. צילום: יח"צ

ביום ג' הקרוב, ה-3 בנובמבר, תקיים רד-האט (Red Hat), החברה הגדולה בעולם לפתרונות קוד פתוח, את כנס Red Hat Forum, והשנה במתכונת מיוחדת של חוויה וירטואלית, שתשודר במקביל ברחבי EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה), כולל ישראל. המסלול הישראלי יציג הרצאות, הדגמות וסיפורי לקוח, שיועברו על ידי צוותי המכירות והפיתוח של רד-האט ישראל, בשיתוף נציגי לקוחות מובילים בתעשייה. במסגרת הרצאה שתעסוק בהעברת דטה לידע (Transforming Data into Knowledge) יציגו שון פז, ארכיטקט פתרונות ברד-האט, המתמחה בעולמות ה-Data services, ואבישי סבן, ארכיטקט פתרונות ברד-האט, המתמחה בעולמות פיתוח האפליקציות, את האתגרים העיקריים העולים בעולמות הבינה המלאכותית ולמידת המכונה והדרך לפתרונם, תוך שילוב של Openshift, קונטיינרים וקוברנטיס. כחלק מההצגה, ידגימו השניים שימוש בכלים מתקדמים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה בעולמות המדיקל. ההדגמה תכלול דמו שמציג אנליזת צילומי רנטגן לגילוי דלקת ריאות בזמן אמת, ומראה את השתלבות רד-האט בפרויקט המשלב בין עולם הרפואה לעולם הבינה המלאכותית. כמות הנתונים עצומה, אבל מה עם תהליך הפקת הידע מהם? פז וסבן מציינים כי כמות הנתונים שארגונים יכולים לאסוף כיום הינה עצומה ומערך הכלים גדול. הנתונים (בצורתם הגולמית) נאספים בתשתית הפנימית בארגון, אך לא ניתן להסיק מהם מסקנות בשלבים הראשונים, ונדרש תהליך הפקה. תהליך זה כולל את הכנת הנתונים, הניקוי והטיוב שלהם – פעמים רבות, הנתונים הגולמיים אינם אמינים, ריקים או שגויים. הכנסה למנוע אנליזה (גם כחלק מ-OpenShift) ושימוש בכלי בינה מלאכותית יתרמו לקבלת המסקנות המבוקשות. אבישי סבן, ארכיטקט פתרונות ברד-האט. צילופ עצמי במקביל לאתגרים בעולמות הבינה המלאכותית והביג דטה, בסביבה הארגונית יש באזזז רב לגבי נושאים טרנדיים אלה. ארגונים רוצים לעסוק בכך כיום, אך בפועל, מסות הנתונים, חוסר ידע והיעדר כוח אדם מונעים מהם להגיע למטרותיהם העסקיות. מעטים עושים את זה נכון. הרצאתם של פז וסבן תעסוק בנושא זה מהפן העסקי, מאחר שמטרת הבינה המלאכותית היא לענות על צורך עסקי – החלטה שארגון צריך לקבל על בסיס תשובות, שאותן הוא יקבל בעזרת מודל המבצע "פרדיקציות" ולמידה עצמית. מודל זה עונה לשאלות: האם להשקיע במוצר שאותו אני מפתח? האם עליי להשקיע בנתיבים אחרים? היכן נמצא קהל הלקוחות שלי? ההרצאה תציג את מושגי ה-AI (בינה מלאכותית), ML (למידת מכונה) ו-DL (למידה עמוקה) ואת השלכותיהם על הפן העסקי, ותראה כיצד יכולה רד-האט לסייע לכם במסע זה עם קשרים ושותפויות. "מסות הנתונים מכריחות למצוא פתרונות יצירתיים" פז אמר כי "אנחנו נמצאים בעידן שבו נתונים הפכו לנפט הארגוני, ורוב הארגונים עדיין מנסים לפתור את הקשיים של המחר עם התשתית של האתמול. מסות הנתונים מכריחות אותנו לחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא פתרונות יצירתיים. היכולת של OpenShift לרוץ על כל סביבה בצורה אבסטרקטית – בין אם מדובר בענן ציבורי, פרטי, שרתים פיזיים או וירטואליים – מאפשרת גמישות וגדילה אופקית, מהקצה ועד לענן המרכזי. OpenShift משמש פלטפורמה למימוש המוצרים בעולמות הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, שמעגל החיים שלהם מנוהל בצורה אוטומטית באמצעות Operators, וביניהם Kafka, Spark, Presto, Kubeflow, Kative ועוד". "שימוש בקונטיינרים מהווה יתרון בעולמות מדע הנתונים, וחברות רבות כבר שם", אמר סבן, כאשר הוא מתאר את הלקוחות שעימם הוא עובד. "אג'יליות ואוטומציית Pipelines ללמידת מכונה באמצעות קונטיינר מאפשרות לפשט את האתגר של תהליך האימון, הבדיקה ויישום המודל". מקור: רד-האט בדמו, סבן יציג סיפור מקרה – על תהליך של למידת מכונה לתמונות רנטגן בעולם המדיקל מעל OpenShift בארכיטקטורת מיקרו-שירותים. בדמו נעשה שימוש בטכנולוגיות קוד פתוח אשר רד האט שותפה להן, כלים כמו Ceph, Knative Serverless, Kafka ו-Tekton. התהליך מתחיל כאשר תמונה נאספת ממקום מרכזי ומשם היא מועברת לזיהוי, כאשר היא עטופה בתוך קונטיינר. כשהמודל מזהה דלקת ריאות, הוא מעביר את התמונה למקום מרכזי שבו נמצא הרופא, שמקבל את הפרטים אודות המטופל. אם אין זיהוי ודאי, המודל מסווג את התמונה כ-"אנונימית", והיא נשלחת למומחה, שיבצע Label מחדש – וחוזר חלילה. באמצעות ניתוח המידע יכולים בתי החולים למכן את תהליך הזיהוי, להקטין זמן תגובה ולנצל משאבי רופאים ומומחים בצורה יעילה. ההשתתפות ב-Red Hat Forum 2020 אינה כרוכה בתשלום, אך יש להירשם מראש. לתוכנית הכנס ולהרשמה לחצו כאן.