קבוצת פריצה סינית, הפועלת בחסות הממשל, מתכננת לנצל פגיעויות בנתבים על מנת לפרוץ ולרגל אחרי תאגידים בארה"ב וביפן, כך התריעו במשותף אמש (ד') כמה סוכנויות אבטחה. ההתרעה המשותפת יצאה מ-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב, ה-FBI, משטרת יפן, CISA, הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות, כמו גם מקבילתה היפנית, NISC (ר"ת Japan National Center of Incident Readiness and Strategy for Cybersecurity). ההתרעה ממליצה לארגונים לבדוק את נתבי האינטרנט בחברות הבנות שלהם, על מנת למזער את הסיכון למתקפה אפשרית מצד חברי הקבוצה, בלאקטק (BlackTech) שמה. "בלאקטק הוכיחה יכולות לשנות את קושחת הנתבים, בלא שהפעולה תזוהה, וכך לעבור ולפרוץ מחברות-בת בינלאומיות למטות שלהן ביפן ובארה"ב – שהן יעדי המתקפות העיקריים", נכתב. לפי משטרת יפן, קבוצת ההאקרים מפעילה מתקפות סייבר על ממשלות וחברות ממגזר הטכנולוגיה בארה"ב ובמזרח אסיה – מאז 2010. ארצות רבות "זכו" בהן. מתקפות סייבר בחסות האקרים שלוחי סין. צילום: אילוסטרציה. ShutterStock סין נגד כל השאר? בשנת 2020, רשויות הביטחון של טאיוואן דיווחו על מתקפות סייבר כנגד כ-6,000 חשבונות אימייל של פקידי ממשל. את המתקפות ערכו שתי קבוצות פריצה סיניות – בלאקטק וקבוצת פריצה אחרת – Taidoor (משחק והלחם מהמילים 'טאיוואן' ו'דלת אחורית' – י"ה). על פי הדיווח, שתי קבוצות ההאקרים פועלות בחסות ובתמיכת המפלגה הקומוניסטית הסינית. על רקע הגברת המתיחות בין ארה"ב לסין בשלל נושאים, ביניהם – לצד מאבק הסחר – גם הריבונות על טאיוואן, גורמי ביטחון אמריקנים החריפו את הטון באזהרותיהם מפני יכולות התקיפה בסייבר של סין. כך, כריס ריי, ראש ה-FBI, אמר מוקדם יותר החודש כי "לסין יש תוכניות פריצה (בסייבר) גדולות יותר מסך תוכניות התקיפה המצטברות של כל שאר המדינות הגדולות". בחודש מאי השנה, רשויות אבטחת הסייבר של אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ובריטניה – יחד עם סוכנויות אמריקניות – הנפיקו התרעה חמורה מפני "שחקן איום בסייבר הפועל בחסות המדינה" וכיוונו אל סין. בחודש שעבר דיווח הוושינגטון פוסט כי יפן, בעלת ברית מרכזית של ארה"ב במזרח אסיה, לצד קוריאה הדרומית, הותקפה על ידי האקרים מצבא סין, שהצליחו להשיג גישה לרשתות המסווגות שלה ב-2020. הפנטגון לא אישר את הדיווח, אולם מסר בתגובה כי הוא "סמוך ובטוח לגבי שיתוף הפעולה המודיעיני עם יפן – למרות הדיווח". "תקרית קטנה עלולה להפוך למערבולת בדעת קהל" צ'ן יקסינג, השר לביטחון לאומי של סין. בסמיכות זמנים, שלא ממש ברור האם היא מקרית או מתואמת, צ'ן יקסינג, השר לביטחון לאומי של סין, כתב מאמר, בו דרג את הסיכונים הדיגיטליים שמדינתו מתמודדת עמם. את אירועי אבטחת הרשת הוא דרג כאיום הממשי ביותר לפגיעה ברשת האינטרנט הסינית, Chinternet – הן מבחינת היקף המתקפות והן מבחינת הפצת חדשות כזב. המאמר הופיע ב-China Cyberspace, הביטאון הרשמי של הרגולטור הסיני לעולם הסייבר. המגזין נתפש כחשוב ומשפיע במיוחד – בשנה שעברה הוא פרסם כתבת שער, אותה כתב אילון מאסק. המאמר החדש מהדהד את מחשבותיו של שליט סין, שי ג'ינפינג, על כוחם של הרשת והסייבר, וההכרה בתפקיד המרכזי של האינטרנט כמעט בכל ההיבטים של החיים המודרניים, כמו גם בצורך בדור הבא של הגנת סייבר וממשל אבטחה. "האינטרנט", כתב השר צ'ן, "הפך יותר ויותר למקור, למפעיל ולמגבר של סיכונים שונים. תקרית קטנה עלולה להפוך למערבולת בדעת קהל. ישנן שמועות שעלולות להפוך בקלות מ'סערה בכוס תה' ל'טורנדו' בעולם הממשי". הוא טען במאמר כי בסין מתמודדת מול שורה של אתגרים טכנולוגיים, כאשר יריבותיה מנסות לנגח בה באמצעות שלל מיזמים, הכוללים מילים ומונחים "מכובסים", כגון "מעגלים קטנים", "רשת נקיה" ו"ברית שבבים" – שהם בעצם מסך המסתיר את המאבק הכלכלי שהמערב מפעיל נגד סין.

בסוף 2021 מונה אריה רימיני לתפקיד מנכ"ל שע"מ, זרוע המחשוב של רשות המיסים, שלא תהיה זו הגזמה לומר שהיא אחד הגופים היותר מרכזיים בכלכלה ובחברה בישראל. לרימיני ניסיון רב בניהול חברות טכנולוגיה, בהן בזק וטלדור, שם שימש כמנכ"ל בין 2009 ל-2015. אחר כך הוא שהה כארבע שנים בארצות הברית, ובטרם מונה לתפקידו הנוכחי היה מנכ"ל של חברת סטארט-אפ בתחום הבינה המלאכותית. בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו מתאר רימיני כיצד ה-IT מסייע לרשות המיסים להיות נגישה יותר לאזרחים, להקל על האינטראקציה שלהם (ובעצם שלנו) איתה ולצמצם ביורוקרטיה מעצבנת על ידי אוטומציה של תהליכים. גולת הכותרת בעיני רימיני היא מערכת חשבונית ישראל, שמפותחת בימים אלה בשע"מ ולדבריו, תשנה את הדרך שבה עוסקים יוציאו חשבוניות, בכך שהיא תתחבר ישירות למערכות של רשות המיסים, ותאפשר צמצום זיוף חשבוניות והעלמת מס. זאת, לצד שורה של פרויקטים שנמצאים ב-"תנור" בימים אלה. יש לך ותק רב בשוק העסקי. מה הניע אותך להתחבר לגוף כמו שע"מ, שהוא אחד המורכבים והגדולים בממשלה? רימיני: "האמת היא שזה לא היה בתוכניות שלי. הכרתי את שע"מ מהצד של הלקוח, במסגרת התפקידים שלי כמנכ"ל בשוק העסקי. אבל בוועדת האיתור פגשתי את המנכ"ל היוצא, ערן יעקב. הוא הלהיב אותי והחלטתי להירתם לאתגר הלא פשוט הזה. החזון שיעקב פרש בפניי הוא של ניהול דרך טכנולוגיה, שמטרתו להגיע למצב שבו תשלום מס יהיה חלק בלתי נפרד מכל טרנזאקציה עסקית ,בצורה כזו שהאזרח או בעל העסק ידע מראש כמה הוא אמור לשלם, ויוכל לבצע זאת במינימום תהליכים ביורוקרטיים, עם ממשקים דיגיטליים פשוטים ובעיקר שקופים". איך יישמת את התפיסה הזו מאז כניסתך לתפקיד? "קודם כל, שיניתי את המבנה הארגוני של שע"מ. כיום, כל סמנכ"ל מתמחה באשכול מסוים, לאורך ולרוחב, בעוד שבעבר זאת הייתה התמחות לפי חוקי המס. בנוסף, הצמדתי לכל אשכול מנטורים מהרמה הגבוהה ביותר בשוק הפרטי, שיושבים עם אנשי האשכול פעם בשבוע ומסייעים להם לקדם את הפרויקטים. דבר נוסף – וזה, לדעתי, השינוי המהותי שכבר מורגש: עברנו לעבודה על התפיסה האג'ילית. זה לא היה קל בארגון ממשלתי, כי מדובר בשינוי תהליכי ותרבות עבודה, אבל הצלחנו לקצר זמני פרויקטים שבעבר ארכו שנים, התעיילנו והספקנו הרבה יותר. אני יכול לומר שעד סוף השנה נגיע למצב שבו חצי מהפיתוח שלנו יהיה בשיטה האג'ילית, ועד סוף השנה הבאה – כולו יהיה כך". תן בבקשה דוגמאות ליישומים שאמורים להקל עלינו, האזרחים, את החיים? "פעלנו ואנחנו פועלים בכמה מישורים. ראשית, עם הפנים לאזרח: אנחנו מפתחים תהליך שבו האזרח יוכל לבצע פעולות מול רשות המיסים, מעבר לדיווחים, דרך האזור האישי, עם הזדהות חד פעמית. פיילוט ראשון כבר עובד, בתחום התרומות לעמותות רשומות. עד כה, תורם פרטי שרצה לקבל זיכוי ממס הכנסה היה צריך לבצע שורה של פעולות מייגעות, שגרמו לרבים לוותר על הזכות הזו. במסגרת הפיילוט, התהליך הוא ממוחשב לחלוטין, מתחבר לממשקים שלנו ושל תוכנות השכר, והזיכוי במס לשכירים אוטומטי. כל תרומה לעמותה מתחברת ישירות לתוכנות השכר הראשיות, והזיכוי ניתן לתורם מיידית. בדרך דומה גם לעצמאים. בשנה הבאה נרחיב את המערך הזה לשירותים נוספים". כיצד ה-IT מסייע לשיפור היקף הגבייה ולמאבק בחשבוניות הפיקטיביות? "תופעת החשבונות הפיקטיביות היא אחד האתגרים המרכזיים שלנו בעבודה עם רשות המיסים. התופעה הזו היא חלק מהפעילות של משפחות הפשע ועוברים דרכה מיליוני שקלים לא מדווחים. לשם כך, עבדנו על פרויקט חשוב, שנקרא חשבונית ישראל. המשמעות היא שמתחילת השנה הבאה, כל חשבונית שתופק על ידי כל אחד תתממשק ישירות למערכות שלנו, ועל מנת לנכות ממנה מע"מ, המגיש שלה יצטרך לקבל מספר הקצאה של החשבונית. ההקצאה הזו תתקבל לאחר שנבצע, ברשות המיסים, תהליך של אימות ובקרה מהירים, כדי לוודא שלא מדובר בחשבונית פיקטיבית. ניעזר לצורך כך גם במערכות המודיעין שלנו. אנחנו מצפים שבכך, נצליח לעלות על עשרות מיליוני שקלים מגביית מע"מ שלא נכנסים כיום לקופת המדינה". כיצד מניעים עובדים בשע"מ, שרבים מהם מרגישים שהם לא מקבלים את ההכרה הראויה? "תפיסת הניהול שלי אומרת שהבסיס לכל שינוי הוא איכות כוח האדם. בקריירה שלי נתתי שירותים לגופים רבים, ועם היד על הלב, אני יכול לומר – ולא מאחר שאני המנכ"ל – שיש בשע"מ עובדים מסורים, ברמה מקצועית מעולה, שמחויבים לתפקיד ולמשימה. זה הוכח במיוחד בקורונה, עוד לפני שנכנסתי לתפקיד. אנחנו משקיעים הרבה בהעצמת עובדים ומנהלים, גם מול הנהלת רשות המיסים, וזה מורגש היטב". כמה עובדים יש בשע"מ? "700 עובדים, מהם קרוב למחצית במיקור-חוץ והשאר הם עובדי הרשות. מאז שנכנסתי גייסנו 100 איש ואנחנו מגייסים עובדים גם בימים אלה. על פ ההסכם עם ועד העובדים וההסתדרות, אנחנו מחויבים לשמור על רמה של 52% עובדי הרשות והיתר עובדים חיצוניים, וכך זה הווה ויהיה". מהי רמת הגמישות שלך בתגמול עובדים, שחלקם יכול היה למצוא חלופה בשוק הפרטי? "אנחנו נמצאים כעת בעיצומו של יישום סעיף חשוב בהסכם עם העובדים, שלזכותם ייאמר שהם הסכימו לו, והוא מעבר לדירוג טכנולוגי, שלאחר שהוא יסתיים, יכולת הגמישות שלנו בתגמול עובדים תהיה הרבה יותר גבוהה וגמישה. כבר כיום יש לא מעט עובדים שעברו לדירוג הזה ושכרם השתפר מאוד, ואני מאמין שבשנה הבאה המספרים יגדלו – בכפוף להסכם שנחתם עם משרד האוצר". לסיום, לשע"מ יש היסטוריה של עליות וירידות ביחסים עם ועד העובדים. איך אתה רואה את זה כיום? "ראשית, אני חוזר על מה שאמרתי קודם: יש בשע"מ עובדים ומנהלים מעולים ומוכשרים, שבזכותם הצלחנו לעשות את מה שהצגתי בפניך. ברמה העקרונית, אני מחויב לדאוג לעובדים ולרווחתם, ולעבוד בשיתוף פעולה עם הוועד. מעבר לזה, אני מעדיף לא להתייחס למה שפורסם עד כה, ולהביט קדימה".

שם החברה: פיירבלוקס. שם החברה האם: אין. מדובר בחברה רב לאומית. היכן ממוקם המטה? בניו יורק. מהו תחום פעילות של החברה? פיתוח פלטפורמה לניהול נכסים דיגיטליים על גבי הבלוקצ'יין ולבניית עסקים חדשניים בטכנולוגיה זו. פיירבלוקס עובדת עם מעל 1,800 גופים בינלאומיים – בנקים, בורסות, קרנות גידור ועוד. עד היום בוצעו על גבי הפלטפורמה העברות נכסים […]

קשה לומר ש-Nothing, החברה הנוכחית של קארל פיי, השאירה עד עתה חותם גדול על השוק הדיגיטלי הצרכני. זה מובן למדי עבור חברה שרק בשנה הקודמת השיקה את המוצרים הראשונים שלה, והיא לא עושה את זה במנות גדולות. אבל פיי הוא איש שיווק ממולח, אחד שכנראה למד כמה וכמה שיעורים מסטיב ג'ובס, וזו הסיבה כנראה שלפני חודשים מעטים הוא הודיע שלמרות צעירותה של החברה שלו, הוא כבר מפתח לה תת-מותג חדש בשם CMF. כעת, אחרי השקה גלובלית של כמה מוצרים ראשונים, הראשון ביניהם כבר מגיע לישראל. מדובר באוזניות נטולות חוטים בעלות השם נטול ההשראה, Buds Pro, שמציעות נטרול רעשים אקטיבי היברידי ברמה של עד 45dB, יחד עם אלגוריתם להפחתת רעשי רוח, ויחד עם אלמנט עיצובי שממוקם בכל אוזניה בחלקה העליון עם עזרים לא רק לשמיעה נקייה של מוזיקה גם בתנאי שטח, אלא גם לניהול שיחות טלפון נקיות וברורות בכל מצב – לפחות על הנייר. כמו בכל אוזניה מודרנית, גם כאן יש כמה מיקרופונים, שלושה בכל אוזניה, עליהם מבוססת טכנולוגיית נטרול הרעשים האקטיבית העיקרית המוזכרת לעיל, Clear Voice לפי CMF, והחברה השתמשה ב-20 מיליון דגימות קול כדי לאמן אותו. בחברה מספרים כי האוזניות יכולות לספק עד 11 שעות האזנה לאחר טעינה מלאה, אם בוחרים לבטל את מנגנון השתקת הרעשים האקטיבי, ויחד עם מארז הטעינה, אפשר להגיע עד 39 שעות שימוש. בנוסף, טעינה מהירה בת 10 דקות מספיקה לחמש שעות האזנה. באג, היבואנית של מוצרי Nothing וכפועל יוצא של CMF, תתחיל למכור את האוזניות ב-20 באוקטובר ב-229 שקל. היא מציעה אותן במכירה מוקדמת במחיר של 199 שקל, עד למועד ההשקה בפועל.

"בשנים האחרונות מסתמנת מגמה חיובית של שילוב צעירים מהחברה הערבית בתעשיית ההיי-טק. למרות זאת, השיעור של הערבים בהיי-טק עדיין קטן ועומד על כ-2% בלבד. מרביתם עדיין משתלבים בתחומי הבריאות הדיגיטלית, המסחר האלקטרוני והפודטק, ואילו חברות הסייבר נותרו מועדון סגור בפניהם. הסייבר יכול להיות שובר אי-השוויון בשילוב צעירים ערבים בהיי-טק הישראלי", כך אמר עלי זינאתי, מייסד ומנכ"ל סייבר גיין סנטר (Cyber Gain Center), מרכז להכשרות וקורסים בתחום, שמתמקד בהכשרות בחברה הערבית וממוקם באבו סנאן שבגליל המערבי. מרכז ההדרכה העביר קורס, ראשון מסוגו לדברי זינאתי, לתלמידי בתי ספר בחטיבות הביניים בחברה הערבית באזור הצפון. "הקורס פועל בשיתוף רשות החדשנות, והוא נועד לשנות את המציאות שתיארתי ולהקנות ידע והיכרות עם מקצועות הסייבר, כמו גם של אפשרויות התעסוקה הקיימות בתחום. זאת, במטרה לעודד כבר בשלב מוקדם את בני הנוער מהחברה הערבית להשתלב בהמשך בתעשיית הסייבר בישראל", אמר. "לאור ההצלחה, אנחנו בוחנים להרחיב את התוכנית" "לקורס שתי מטרות עיקריות: הראשונה, ההדרכות שלנו, שהותאמו במיוחד לבני הנוער, אפשרו הבנה ומודעות רבה יותר בקרב בתלמידים בנוגע לסכנות בגלישה ברשת – במיוחד לאור השעות הרבות שהם מבלים מול המחשב והסמארטפון. התלמידים הכירו מושגי יסוד באבטחת מידע, סוגי מתקפות ודרכי התגוננות, וכלים ראשונים בפיתוח קוד אבטחה. המטרה השנייה הייתה ליצור רצון ולעודד את הסקרנות בקרב התלמידים להמשיך ללימודי מדעי המחשב ולהשתלב בעתיד בתחומי הסייבר", ציין זינאתי. בשלב הראשון, הסביר, התוכנית פעלה ב-10 בתי ספר במגזר הערבי, בין היתר בישובים מראר (או מע'אר, בכתיב התקני – י"ה), אבו סנאן, ירכא וראמה. "לאור הצלחת ההכשרה והתגובות שקיבלנו, מהתלמידים וגם מהמורים, אנחנו בוחנים כעת להמשיך את התוכנית גם בערים נוספות במגזר", הוסיף. מהם החסמים שעומדים בפני הצעירים הערבים להשתלבות בסייבר? החסמים של צעירים ערבים להשתלב בחברות סייבר, ציין זינאתי, הם מגוונים. "מעבר לחסמים שמקשים על השילוב של צעירים ערבים בהיי-טק, דוגמת פערי שפה ונגישות גיאוגרפית, הרי שמאפייני הסייבר מקשים עוד יותר על השילוב שלהם", אמר. "מרבית חברות הסייבר, ובמיוחד הסטארט-אפים, פועלות בשיטת 'חבר מביא חבר', שמבוססת על רשתות חברתיות מהשירות הצבאי המשותף – ורוב רובם של הערבים לא משרתים בצבא. רוב החברות שואפות לקלוט עובדים בעלי רקע של 'פס הייצור' של היחידות הטכנולוגית בצה"ל ולהעדיף אותם על פני האחרים. התמונה מעט שונה בחברות הבינלאומיות, דוגמת מיקרוסופט או גוגל. מעבר לכך, בקרב הצעירים הערבים קיימת תפיסה שהסיכוי להתקבל לחברות הסייבר הוא ממילא נמוך, ולכן הם יעדיפו מראש להימנע מכישלון. כך, רבים מהם מוותרים על הגשת מועמדות לחברות בתחום ופונים לתחומים טכנולוגיים אחרים, או למסלולי הוראה". "ניתן לשנות מצב זה ולהביא לכך שנראה יותר צעירים מהחברה הערבית עובדים בחברות סייבר", סיכם זינאתי. "שילוב יותר צעירים מהמגזר הערבי בתעשיית הסייבר חייב להתחיל כבר בשלב מוקדם, בבית הספר. יש להעניק לצעירים הערבים את הכלים והמיומנויות בסייבר, וגם את הביטחון והתחושה שהם מסוגלים. תהליכים אלה חייבים להתקיים בשיתוף פעולה עם התעשייה. חברות הסייבר צריכות לבצע מהלכים שיאפשרו שוויון הזדמנויות גם לצעירים מהחברה הערבית. חשוב ששיתוף הפעולה יתבצע בשילוב תוכניות ממשלתיות, שיעודדו חשיבה חדשנית ויזמית שמתאימה לצרכים ולידע של החברה הערבית. אין ספק שהמגזר הערבי הוא משאב אדיר שלא מנוצל בסייבר. עשרות בוגרים שלנו כבר השתלבו בתפקידים שונים בתחום – וזה הסיפוק הגדול ביותר עבורנו".

מנכ"ל ומייסד מטא, מארק צוקרברג, ואשתו פריסילה צ'אן, שואפים לתקן לטובה את העולם. בני הזוג הכריזו באחרונה כי יפעלו למען האנושות ויצאו בהבטחה מרחיקת לכת למגר את "כל המחלות" עד שנת 2100. צוקרברג ופריסילה צ'אן, שהיא רופאת ילדים במקצועה, הכריזו, כאמור, שבכוונתם לסייע במיגור מוחלט של מחלות אנושיות בתוך 77 שנים בלבד, ולעשות זאת באמצעות הקרן שלהם, יוזמת צ'אן צוקרברג (CZI – The Chan Zuckerberg Initiative). "אנו מאמינים שעד סוף המאה נוכל לרפא, למנוע או לנהל את כל המחלות", צוטטה צ'אן בהצהרה. "אנחנו משקיעים במדע בסיסי, בטכנולוגיות חדשות ובשותפויות כדי להאיץ את קצב ההתקדמות (של המאבק בחולי – ג"פ)", הוסיפה ואמרה. "אנחנו רוצים לחיות בעולם שבו אף אחד לא מת ממחלה הניתנת למניעה", אמר צוקרברג בנוגע ליוזמה ושאיפותיה. הוא הוסיף שבני הזוג "מאמינים שלכל אחד צריכה להיות גישה לשירותי בריאות איכותיים, ללא קשר למקום מגורים או כמה כסף יש לו". אז איך ימגרו הצוקרברגים מחלות אנושיות בתוך 77 שנים? CZI הוא ארגון פילנתרופי שנוסד בשנת 2015 על ידי צוקרברג וצ'אן. הארגון התחייב לתרום שלושה מיליארד דולר במשך 10 שנים כדי לתמוך במחקר מדעי ובחינוך. אחת המטרות העיקריות של היוזמה הפילנתרופית היא לפתח טכנולוגיות חדשות, כדי לעזור למדענים להבין טוב יותר מחלות ולטפל בהן. לדוגמה, CZI מממנת פיתוח של סוג חדש של מיקרוסקופ, Super-resolution light microscopy, שיכול לצלם תאים ברזולוציה גבוהה בהרבה ממיקרוסקופים מסורתיים. המצאה זו, לפי הטענות, יכולה לאפשר למדענים לראות כיצד מחלות מתפתחות ברמה התאית ובתגובה לפתח טיפולים ממוקדים יותר נגדן. CZI משקיעה גם במחקר מדעי בסיסי. לדוגמה, CZI מממנת מחקר על מערכת החיסון האנושית, וכיצד ניתן לרתום אותה למלחמה במחלות בכלל ובמגיפות בפרט. היוזמה מממנת גם מחקר על גנים וטכנולוגיות חדשות אחרות שיכולות לשמש לטיפול במחלות. בינה מלאכותית יוצרת בשירות היוזמה והרפואה מוקדם יותר החודש, הוכרז כי יוזמת צ'אן צוקרברג בתחום המדע תבנה GPU Cluster – מערכת מחשוב מתקדמת המופעלת על ידי יחידות עיבוד גרפיות בכל צומת – לצורך ניצול יכולות AI. המעכת תשמש כמודל של מערכות תאים. הפיתוח החדש יהיה, לדברי היוזמה, "אחת ממערכות המחשוב בעלות הביצועים הגבוהים ביותר למחקר מדעי החיים ללא מטרות רווח בעולם". עניין השימוש בבינה המלאכותית היוצרת הוזכר בהרחבה גם בהודעת היוזמה הנוכחית לתקשורת. על פי מה שנכתב, המטרה של CZI היא להעניק לחוקרים גישה ל-GenAI כדי לחקור תאים בריאים וחולים. שימוש במודלים חזויים של תאים אנושיים יכול לעזור למדענים להבין טוב יותר כיצד הגוף מגיב למחלות או תרופות חדשות, כך לדברי היוזמה, שהוסיפה כי הדבר דומה להפעלת "תא וירטואלי" באמצעות סימולציות שונות, כדי לראות מה יכול לקרות. "מודלים של AI יכולים לחזות כיצד תא חיסון מגיב לזיהום, מה קורה ברמה התאית כאשר ילד נולד עם מחלה נדירה, או אפילו כיצד גופו של מטופל יגיב לתרופה חדשה", הרחיבה ואמרה פריסילה צ'אן. "אנו מקווים שהמאמץ המשותף הזה יפיק תובנות חדשות לגבי המאפיינים הבסיסיים של התאים שלנו", הוסיפה. בנוסף למימון המחקר, CZI פועלת גם להנגיש את הידע המדעי לציבור. לדוגמה, היוזמה יצרה אתר בשם Biohub, המספק למדענים גישה פתוחה לכלים ומשאבים. בנוסף, היוזמה פועלת גם לפיתוח תוכניות חינוכיות חדשות ללמד תלמידים על מדע וטכנולוגיה. התוכניות של CZI למגר מחלות אנושיות עד שנת 2100 הן אולי שאפתניות מדי, אבל ניכר כי לארגון הפילנתרופי יש משאבים ומומחיויות לעשות הבדל, ובהחלט אפשר שבתמיכת CZI, מדענים יכולים להתקדם משמעותית במאבק שלהם במחלות כמו סרטן, אלצהיימר ומחלות לב. עם זאת לא ברור האם לזוג צוקרברג יש גם פתרונות, למשל בתחום התזונה, עבור שפע בני האדם שיחיו על פני הכדור אם אכן החולי האנושי יפסק. מלינדה וביל גייטס כשעוד היו נשואים, ב-2009. צילום: פליקר כך או כך, נראה שהצוקרברגים מעוניינים לרשת באופן כזה או אחר את מקומם של ביל ומלינדה גייטס, שכידוע פועלים רבות בנושא בריאות הציבור העולמית כמו גם במתן תרומות למוסדות חינוך ומחקר רפואיים, ונחשבים מגדולי הפילנתרופים בעולם. נקווה רק שהדמיון לא יוליך את מארק ופריסליה באותה דרך, שכן הזוגיות של הגייטסים עלתה על שרטון, והם התגרשו ב-2021, בתוך שפרשיות לא נעימות (למשל קשרי גייטס עם ג'פרי אפשטיין הפדופיל או עם עובדת מיקרוסופט) נחשפו והוזכרו בהקשר לשבר ביחסיהם. נאחל לצוקרברגים יותר הצלחה בזוגיות, כמו גם במפעל החיים הנדבני.

מטא השיקה אמש (ד'), בכנס Connect שלה, שלל חידושים בתחומי הבינה המלאכותית, והמציאות המדומה, המעורבת והמדומה. גולת הכותרת של הכנס, שנערך בסן פרנסיסקו, הייתה קסדת המציאות המעורבת Quest 3, שלדבריה, היא הראשונה מסוגה לקהל הצרכני. Quest 3 היא גלגול משודרג של Quest 2, ומעבירה את משפחת הקסדות האלה מהמציאות הווירטואלית אל עבר המציאות המעורבת. בקסדת Quest 3 אפשר יהיה לשחק במשחקים אימרסיביים או לשלב אלמנטים וירטואליים בסביבה הפיזית שלהם כדי לשנות אותה. כמו כן, ניתן יהיה לנגן בפסנתר וירטואלי על גבי שולחן הקפה, ולהתאמן לצד מאמן וירטואלי. קסדת Quest 3 היא בעלת כוח עיבוד גדול יותר, רזולוציה מוגברת, אופטיקה חדשנית ומרכזי שליטה שעוצבו מחדש. היא כוללת יותר מצלמות צבעוניות ואביזרים חדשים. במטא מכנים אותה "הטכנולוגיה המתקדמת ביותר של החברה עד כה". במכשיר ספריית כותרי מציאות וירטואלית ומעורבת, עם מעל 100 יישומים חדשים שיגיעו ל-Quest 3 עד סוף השנה. יותר ממחצית מהאפליקציות הללו הן חדשות לגמרי, לצד שדרוגים ותכונות MR שיתווספו למעל 50 אפליקציות שכבר זמינות בחנות Meta Quest. כמו כן, Quest 3 תואמת לכל הספרייה של Quest 2, שכוללת יותר מ-500 משחקים ואפליקציות, לרבות צפייה בהופעות ובמשחקי ספורט, ומגוון של אימונים. בנוסף, בסוף החודש תושקד קסדת Meta Quest for Business – לשימוש לקוחות עסקיים וארגונים, שתכלול גם יכולות של ניהול משתמשים ומכשירים. שימושים חדשים ב-AI באפליקציות של מטא בין החידושים שמטא הציגה אמש ניתן למצוא גם מדבקות AI. הכוונה היא ליכולות בינה מלאכותית חדשות שהחברה שחררה, שיאפשרו ליצור בקלות מדבקות (סטיקרים) בהתאמה אישית. באמצעות טכנולוגיות המבוססות על Llama 2 ו-Emu – המודל של מטא ליצירת תמונות, כלי הבינה המלאכותית החדש יוכל לייצר שורה של מדבקות בתוך שניות, על בסיס פקודות טקסט שאנשים יספקו. כלי זה יושק בחודש הבא באינסטגרם, מסנג'ר, ווטסאפ ובסטוריז בפייסבוק – בתחילה בקרב משתמשים נבחרים, בשפה האנגלית. עוד יכולת שהוצגה היא עריכה ועיצוב מחדש של תמונות בעזרת AI, כולל יצירת תמונות חדשות יחד עם חברים. זאת, באמצעות שני כלים חדשים שיגיעו בקרוב לאינסטגרם: Restyle ו-Backdrop. ה-Restyle יאפשר לאנשים לדמיין ולעצב מחדש את התמונות שלהם באמצעות תיאור הסגנון הרצוי ויישומו על התמונה הקיימת. כך, למשל, אפשר יהיה להנחות את אינסטגרם לשנות את התמונה לסגנון של "צבעי מים", או לתת פקודה מפורטת יותר, כמו: "קולאז' ממגזינים ועיתונים, קצוות קרועים" – כדי לתאר את המראה והתחושה החדשים של התמונה. בעזרת ה-Backdrop, אפשר יהיה לשנות את הסצנה או הרקע של התמונה, באמצעות פקודות טקסט כמו "מקם אותי מול הזוהר הצפוני" או "הקף אותי בכלכלבים". מטא תסמן כל תמונה שנוצרה בעזרת הכלים הללו, ותציין שהיא נוצרה תוך שימוש ב-AI, במטרה להפחית את הסיכוי שאנשים יחשבו בשוגג שהתוכן נוצר בידי אדם. מייד ומנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, הציג באירוע גם את העוזר האישי החדש, Meta AI. הוא זמין בווטסאפ, במסנג'ר, באינסטגרם, ובקרוב גם במשקפיים החכמים של ריי-באן וב-Quest 3. ניתן לדבר אתו בצ'טים מבוססי טקסט, והתוצאות שהוא יציג הן פרי שיתוף פעולה של החברה עם מנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט. כך, למשל, Meta AI יוכל להציע לחברים שנמצאים בצ'ט קבוצתי מסלולי טיול רגליים שונים, כך שהם יוכלו לקבל החלטה באיזה מסלול לבחור. בנוסף, Meta AI יוכל לעזור להנציח ולזכור את האירוע לאחר מכן: ניתן להקליד "@MetaAI /imagine" ולאחר מכן פקודת טקסט, וכך ליצור תג כמזכרת, שישמש את משתתפי הצ'ט. צ'ט ה-AI החדש של מטא. צילום: יח"צ בנוסף, צוקרברג הציג שורה של סוכני AI שמספקים לא רק שאלות ותשובות, אלא גם דעות, הבנה מעמיקה בתחומי עניין מסוימים וחוויית התקשרות מהנה. מטא חברה לצורך כך לדמויות מובילות ולמשפיענים בולטים, על מנת שיגלמו דמויות מבוססות AI, בעלות הבנה בעולמות תוכן שונים, שניתן יהיה לנהל איתן שיחות מעמיקות יותר (בהשוואה ל-Meta AI) באינסטגרם, בווטסאפ ובמסנג'ר. בין אותן דמויות נמצאים שחקן הפוטבול טום בריידי, שחקן ה-NBA כריס פול, יוצר התוכן מיסטר ביסט, וגם פריס הילטון והראפר סנופ דוג. גרסת הבטה של כלי זה הושקה אמש בארצות הברית. בעתיד, מטא אמורה להודיע על דמויות נוספות, בעלות תחומי עניין ועולמות תוכן נוספים. כמו כן, החברה הודיעה על כלי בינה מלאכותית שיושקו בעתיד, בהם סטודיו AI, לטובת יצירת פלטפורמות וכלי הבינה המלאכותית של החברה; בינה מלאכותית ליוצרים ולעסקים, על מנת שיוכלו ליצור כלי AI שמשקפים את ערכי וצרכי המותג שלהם, ולשפר את חוויות השירות של לקוחותיהם; ו-"ארגז חול", שיאפשר לכל אחד להתנסות ביצירת בינה מלאכותית משלו. הדור הבא של המשקפיים החכמים מבית ריי-באן ומטא. צילום: יח"צ המשקפיים החכמים של ריי-באן ומטא הכרזה נוספת של מטא מהכנס אמש היא על המשקפיים החכמים שלה ושל ריי-באן – הדור הבא של משקפי ה-Ray-Ban Stories, שהוצגו בפעם הראשונה ב-2021. מדובר בעיצוב מחודש של המשקפיים, שכולל שיפור של כל תכונות הליבה של הדור הראשון ותוספת של יכולות AI חדשות, שלדבריה טרם נראו במשקפיים חכמים. במסגרת זו, היא הציגה עוזר AI אישי ראשון למשקפיים חכמים, שיאפשר לאנשים לבקש תשובות לשאלות, לקבל הצעות תוך כדי תנועה, ולבצע פעולות באמצעות פקודות קוליות בלבד; ושיפור משמעותי של יכולות האודיו, ובכלל זה רמקולים חדשים, עוצמת קול מקסימלית גבוהה יותר ב-50% בהשוואה לדור הראשון, ואיכויות האזנה משוכללות עבור שיחות, מוזיקה ופודקאסטים – גם בסביבה רועשת. יצוין כי בנוסף לאפשרות לתעד את נקודת המבט האישית דרך המשקפיים והעלאת תמונות וסרטונים לפייסבוק ולאינסטגרם, הדור החדש יאפשר לאנשים גם להעלות שידורי לייב ישירות לשתי פלטפורמות אלה. המשקפיים החדשים כוללים מצלמת 12 מגה פיקסל ומארז טעינה המאפשר עד שמונה הטענות של המכשיר (36 שעות שימוש).  

הצוות הבינמשרדי למוגנות ילדים ברשת בהובלת משרד התקשורת פרסם היום (ה') "קול קורא" למציאת פתרונות טכנולוגיים להגנה על ילדים במכשירי הסלולר – זאת עד לא יאוחר מתאריך 19/10/23. הצוות הבינמשרדי הוקם על ידי שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, בחודש יולי האחרון, כדי לבחון פתרונות אסדרתיים וטכנולוגיים לשיפור המוגנות של ילדים ברשת בכלל, ותוך שימוש במכשירי […]